טראמפ ופאוול רבים
טראמפ ופאוול רבים
מעבר לים

לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים

אל מול מחסור בנתונים קריטיים, איתותים סותרים משוק העבודה, סיום הצמצום הכמותי ואינפלציה עקשנית, הפד' בדרכו להוריד ריבית פעם נוספת, שעלולה להפוך ל"הורדת ריבית ניצית" שתעצור את הראלי עוד לפני סוף השנה; מה עומד על הפרק, ומה יקבע את המשך המגמה?

גיא טל |

השוק השלים תנועת V מלאה ומתייצב בפסגה: האם הראלי יעמוד במבחן הריבית והערפל בנתונים?

השווקים הפיננסיים רשמו הישג מרשים, אולי אפילו מפתיע בעוצמתו: תנועת V מלאה וחדה מאז הירידות של נובמבר, שמביאה את המדדים המובילים להתייצב כעת מעט מתחת לרמות שיא כל הזמנים. התאוששות זו אינה רק טכנית; היא משקפת את החוסן הפסיכולוגי של המשקיעים ואת האמונה העיקשת בנרטיב "הנחיתה הרכה". עם זאת, בימים האחרונים השוק שב לדשדש מעט, כשהוא לוקח אוויר לקראת החלטת הריבית הגורלית בהמשך השבוע. ועדת השוק הפתוח (FOMC) מתכנסת לישיבתה האחרונה והדרמטית לשנת 2025 בימי שלישי-רביעי, ותפרסם את החלטתה ביום רביעי בערב – החלטה שתקבע את הטון לשבועות האחרונים של 2025 ולפתיחת שנת 2026.

רכבת ההרים של הציפיות

השבועות שחלפו מאז ההחלטה הקודמת היו תנודתיים מאוד מבחינת ציפיות השוק. ראינו את מדדי הסבירות להורדת ריבית עולים ויורדים בעשרות אחוזים, לעיתים בהפרש של ימים ספורים, בתגובה לכל שבב מידע או התבטאות של חבר פד'. אולם בישורת האחרונה לקראת ההחלטה, הקונצנזוס התקבע: השוק מצפה להורדת ריבית נוספת בפגישה השבוע, הורדה שככל הנראה תתרחש. אמנם הקונצנזוס מעט נמוך יותר מפעמים קודמות (קצת מתחת ל-90%), אך הוא עדיין כמעט מוחלט. חשוב להבין את הדינמיקה שבין הפד' לשוק: לעיתים נדירות ביותר הבנק המרכזי בוחר להצביע בניגוד לקונצנזוס כה מובהק ברגע האחרון, ולו רק כדי למנוע זעזוע מיותר במערכת הפיננסית. לכן, נראה שהורדת ריבית של רבע אחוז בפגישה הקרובה היא כמעט עובדה מוגמרת. השאלה האמיתית, אם כן, איננה "האם הריבית תרד", אלא מה יאמר הפד' לגבי העתיד, וכיצד הוא רואה את הסיכונים בטווח הבינוני.

טיסה בערפל: משמעות פער הנתונים

ישיבת דצמבר מתקיימת תחת עננה כבדה של אי-וודאות, הנובעת מאתגר אובייקטיבי וחריג: פער הנתונים שנוצר עקב השבתת הממשל בחודשים האחרונים. בדרך כלל, הפד' מתגאה בכך שהוא "תלוי נתונים" ופועל רק בעקבות הנתונים המתקבלים באופן שוטף מהשוק. אך כעת, הנתונים הקריטיים ביותר, דוחות התעסוקה ומדדי המחירים לצרכן וליצרן עבור החודשים אוקטובר ונובמבר, אינם זמינים לחברי הוועדה בצורתם הרשמית והמלאה. המצב משול לטיסה בערפל כבד כאשר מכשירי הניווט הראשיים מושבתים. הפד' נאלץ להסתמך על נתונים ישנים מספטמבר, שהרלוונטיות שלהם פוחתת, ועל דוחות מהמגזר הפרטי שעלולים להיות מוטים או חלקיים. המצב הזה מגביר את הסיכון לטעות במדיניות: קיצוץ ריבית אגרסיבי מדי כשהאינפלציה אולי מרימה ראש בחשאי, או לחלופין, ריסון יתר כשהכלכלה כבר גולשת למיתון שאינו משתקף עדיין בנתונים החסרים.

האתגר השני, ואולי המורכב יותר, הוא הפילוג הפנימי בוועדה. אנו עדים לקיטוב כמעט חסר תקדים בין ה"יונים" (הדוחפים להורדת ריבית כדי להציל את התעסוקה) לבין ה"ניצים" (החרדים מחזרתה של האינפלציה ודוגלים בריבית גבוהה יותר, או לפחות זהה לזו הנוכחית). הפיצול הזה בא לידי ביטוי בטבלת הנקודות המפורסמת. אחת לשתי פגישות מתפרסמת "טבלת הנקודות" (Dot Plot), המשקפת את התחזית האישית של כל חבר ועדה לגבי הריבית, הצמיחה והאבטלה. בטבלת הנקודות הקודמת שרר כאוס מוחלט: הפיזור היה רחב, ואפילו נרשמה דעה של חבר פד' בודד שסבר כי יש להעלות ריבית בדצמבר, ודעה נוספת שתמכה בהורדה של אחוז שלם עד סוף השנה. מדובר בהצבעות יותר "הצהרתיות" מאשר הערכות האמיתיות, אך הן ממחישות את עומק חילוקי הדעות בקרב חברי הפד'.

קיראו עוד ב"גלובל"


זוהי הטבלה שפורסמה לאחר הפגישה בספטמבר. שימו לב לפיזור הרחב של הנקודות שמתפרסמות על טווח של אחוז וחצי ללא הצטברות בנקודה מסוימת. הדבר מעיד, כאמור, על פד' מאד מקוטב ומחולק. 

חברי הפד' הניציים עדיין נושאים את הצלקת של 2021, אז טעו באבחון האינפלציה כ"זמנית". הם חוששים לחזור על הטעות ולהוריד את הרגל מהבלם מוקדם מדי. לעומתם, המחנה היוני רואה את סדקי המיתון המתרחבים וחושש שאיחור בהורדת הריבית יגרום לנזק בלתי הפיך לכלכלה הריאלית. הטבלה שתפורסם השבוע צפויה לשקף את המתח הזה ולספק הצצה נדירה אל תוך חדר הדיונים הסוער.


הורדה "ניצית" – הטקטיקה של פאוול

לאור האתגרים הללו, ההערכה הסבירה ביותר בעיני היא שג'רום פאוול יבחר בדרך ביניים מתוחכמת: "הורדת ריבית ניצית". המשמעות היא שהפד' יוריד את הריבית ב-0.25% כדי לספק את השוק ולתמוך בנזילות, אך במקביל ישגר מסרים מילוליים קשוחים וחברי הפד' יציגו טבלת נקודות שמרנית. המשמעות היא שככל הנראה, לפחות לפי הנתונים העכשוויים, בפגישה הבאה בינואר לא תהיה הורדת ריבית נוספת. כיוון שבשוק לא יאהבו.

השוק מתמחר כרגע אופטימיות יתר בדמות 4 הורדות ריבית במהלך 2026. טבלת הנקודות תצביע ככל הנראה על 3 הורדות בלבד. פאוול צפוי להדגיש במסיבת העיתונאים ש"העבודה טרם הושלמה" ושהאינפלציה עדיין מהווה סיכון. שילוב כזה, הורדה בפועל אך איתות לעצירה, עלול לאכזב את המשקיעים ולגרור ירידות בטווח הקצר. בשוק המניות החשש הזה עדיין רדום ומתבטא בדשדוש, אך שוק איגרות החוב, ה"חכם" יותר בדרך כלל, כבר הגיב. לאחר תקופה ארוכה של ירידת תשואות, ראינו בימים האחרונים שינוי מגמה ועליית תשואות משמעותית, המהווה תמרור אזהרה למניות הצמיחה ולסקטור הנדל"ן הרגיש לריבית.

השינוי השקט אך הדרמטי: סוף עידן ה-QT

מעבר לריבית עצמה, מתרחש שינוי טקטוני ב"צנרת" הפיננסית של המערכת. הפד' הודיע על סיום מוקדם של הצמצום הכמותי (QT) שהתרחש כבר בתחילת החודש הנוכחי. כדי להבין את גודל האירוע, יש לזכור שבמאזן הפד' הצטברו טריליוני דולרים. ה-QT היה תהליך של "שאיבת כסף" מהמערכת: כשאג"ח הגיעה לפדיון, הפד' לא השקיע את הכסף מחדש, וכך הכסף נמחק. מאז 2022, נמחקו כך כ-2.4 טריליון דולר מהשווקים. הפד' הודיע על עצירת התהליך מוקדם מהצפוי והפתיע את השוק. המשמעות: הכסף מפסיק להימחק וחוזר למערכת. 

 המהלך נובע מחשש אמיתי למשבר נזילות. "נורית האזהרה" האדומה נדלקה במתקן הריפו ההפוך (Reverse Repo) – כרית הביטחון העצומה של המערכת הפיננסית, שהתרוקנה מ-2.5 טריליון דולר לכמעט אפס. התרוקנות זו הזכירה לקובעי המדיניות את משבר הריפו של 2019 ששיתק את הבנקים. עצירת ה-QT היא למעשה הזרמת חמצן למערכת הבנקאית. מבחינת השווקים, סיום הצמצום הכמותי הוא הקלה מוניטרית לכל דבר, המקבילה להורדת ריבית. ה-QT שימש כרוח נגדית לשוק האג"ח והמניות; כעת, הסרתו מחזירה קונה גדול (הפד') למשחק, או לפחות מפסיקה את פעולת המחיקה האוטומטית. זהו גורם תומך משמעותי לנכסי סיכון בטווח הבינוני.

פרדוקס שוק העבודה: האם ה-AI משנה את הכללים?

בגזרת המאקרו, הנתונים ממשיכים לייצר דיסוננס קוגניטיבי, במיוחד בשוק העבודה. מצד אחד, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נמצאות בשפל של שלוש שנים (מתחת ל-200 אלף), נתון המעיד על שוק חזק להפליא. מצד שני, סקרי המגזר הפרטי (כמו ADP) מצביעים על הקפאה ואף אובדן משרות. הפער הזה עשוי להיות מוסבר על ידי תופעת "הקפאת המצב": מעסיקים מפחדים לפטר עובדים בגלל הקושי לגייסם מחדש (Labor Hoarding), אך גם חוששים לגייס עובדים חדשים בגלל אי-הוודאות הכלכלית.

אולם, מתחת לפני השטח מתחולל שינוי עמוק ומפחיד יותר. האבטלה בקרב בעלי השכלה גבוהה זינקה ל-8.5%, עלייה דרמטית של 70% מהשפל של 2022. זהו נתון חריג היסטורית, שכן בדרך כלל משברים פוגעים ראשית בשכבות החלשות. ההסבר הסביר הוא המהפכה הטכנולוגית: התייעלות מבוססת בינה מלאכותית ורובוטיקה. חברות טכנולוגיה, פיננסים ושירותים מצמצמות כוח אדם "צווארון לבן" ומחליפות אותו באוטומציה. אם אכן מדובר בשינוי מבני ולא רק במחזור עסקים רגיל, הפד' נמצא בבעיה חמורה. הורדת ריבית היא כלי קהה שנועד להמריץ מחזור כלכלי, אך היא אינה יכולה לפתור אבטלה טכנולוגית. עם זאת, הפד' עשוי להרגיש מחויב להוריד ריבית כדי לתמוך ב"תקופת המעבר" של הכלכלה, מתוך הבנה שהעובדים המפוטרים זקוקים לרשת ביטחון כלכלית עד שישתלבו מחדש.

לקראת 2026: הפוליטיקה נכנסת למשחק

נראה שהעובדה שהפד' כבר נקט בצעד ה"יוני" של הפסקת ה-QT מאפשרת לו מרחב תמרון להיות "ניצי" יותר בהחלטת הריבית עצמה. זהו ניסיון להלך בין הטיפות: לתמוך בנזילות טכנית, אך לשמור על פאסון של לוחמי אינפלציה, מה ששוב תומך בהערכה ל"הורדת ריבית ניצית". 

במבט רחב יותר נראה שמדובר רק בקדימון לדרמה האמיתית שתתרחש כנראה רק בתחילת 2026. החלטת ינואר תתבסס כבר על נתונים מלאים, והתמונה תתבהר. מעבר לכך, שנת 2026 מביאה עמה את סוגיית החלפת יו"ר הפד'. ככל שמועד זה יתקרב, הלחץ הפוליטי על הבנק המרכזי יגבר. הממשל, המתמודד עם גירעונות עתק, זקוק לריבית נמוכה כדי לממן את החוב הלאומי. מנגד, הפד' ירצה להפגין את עצמאותו המוחלטת, מה שעלול לגרום להעמקת הפילוג בפד'.

המשקיעים צריכים להיות ערים לכך שהחלטת דצמבר היא רק "הקדמה". השוק מרוכז כעת ביום רביעי הקרוב, אך הכוחות הגדולים באמת – שינויי הנזילות המבניים, מהפכת ה-AI בשוק העבודה, הנתונים שישפכו אור על המצב האמיתי של המשק, והלחצים הפוליטיים, הם שיכתיבו את המגמה בחודשים הבאים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTמניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPT

המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50

זינוק חד במניית SMX הציף עניין בטכנולוגיית הסימון שפיתחה החברה, אך בעיקר סימני שאלה על שווי מנופח - חברה של 350 מיליון דולר עם ביצועיים אפסיים
אדיר בן עמי |

מניית SMX SMX -59.09%   משכה בימים האחרונים עניין יוצא דופן בשוק האמריקאי. לאחר תקופה ארוכה שבה נסחרה ברמות נמוכות ובמחזורי מסחר מצומצמים, היא רשמה זינוק חד שהעלה את שווי החברה למאות מיליוני דולרים בתוך ימים ספורים. בסוף נובמבר נסחרה המניה בדולרים בודדים, וכעבור כשבוע כבר חצתה את רף 340 הדולרים. ביום המסחר האחרון הגיעה המניה לרמה של כמעט 500 דולר במהלך היום, אך מיד לאחר סגירתו צנחה בכ־23% לרמה של כ־254 דולר.


החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.


בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.


ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.


האתגר הכפול

מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.


חנות ספורה בדוחא שבקטאר, מתוך האתר הרשמיחנות ספורה בדוחא שבקטאר, מתוך האתר הרשמי

האנבידיה של עולם הביוטי - ספורה: מנגנון חדשנות, צמיחה גלובלית ושותפויות

עם הכנסות שנתיות במיליארדים, עוד ועוד חנויות שנפתחו בכל העולם, חוויית קניה שכוללת AI, ספורה צומחת בעקביות כשחקן המוביל בתעשיית הביוטי העולמית

הדס ברטל |

ספורה (Sephora), ענקית הקמעונאות ממשיכה לצמוח גם השנה, בתקופה של אי וודאות כלכלית. ב-2025, דו"ח הרבעון השלישי של LVMH מציין הכנסות כוללות של 58.1 מיליארד אירו בתשעת החודשים הראשונים, עם עלייה אורגנית של 1%, כאשר חטיבת הסחר הסלקטיבי, הכוללת את ספורה, רשמה צמיחה של 7%. 

רשת הקמעונאות לקוסמטיקה שהוקמה ב-1970 על ידי דומיניק מנדל בצרפת, החלה כחנות יחידה בפריז והתרחבה למותג גלובלי וכיום נמצאת תחת בעלות LVMH מאז 1997. הרכישה על ידי LVMH, שהייתה תמורת 262 מיליון אירו, אפשרה הרחבה מהירה, כולל כניסה לארה"ב ב-1998 עם רכישת 29 חנויות מ-Helene Curtis. עד שנת 2000, הרשת הגיעה ל-300 חנויות בארה"ב וכיום היא מפעילה 3,400 חנויות ב-35 מדינות, כולל 1,200 בארה"ב, 500 באירופה ו-300 באסיה. המודל העסקי מבוסס על גישה פתוחה למוצרים, ללא דלפקים סגורים, מה שמאפשר התנסות ישירה ומגביר מכירות ב-25% בהשוואה למודלים מסורתיים.

ספורה עצמה השיגה צמיחה כפולה משיעור השוק, עם עלייה בהכנסות ובשולי רווח, למרות ירידה של 3% במכירות בארה"ב ברבעון הראשון עקב בסיס השוואה גבוה. בחצי השנה הראשונה, חטיבת הבשמים והקוסמטיקה של LVMH נשארה יציבה, הודות למכירות בצפון ודרום אמריקה, אירופה והמזרח התיכון, כאשר הכנסות החטיבה הגיעו ל-39.8 מיליארד אירו. ההשקה של מותג Rhode של היילי ביבר באוקטובר 2025 הניבה מכירות שבועיות שיא של 4.7 מיליון דולר בצפון אמריקה, והשקת MAC Cosmetics בארה"ב בתחילת 2026 תכפיל את נוכחות המותג ב-500 חנויות פיזיות ובאתר. חטיבת הביוטי של LVMH גם רשמה צמיחה אורגנית של 2%, עם דגש על שוק אסיה, שם מכירות ספורה גדלו ב-5%.

גם בעידן האון ליין ספורה ממשיכה לפתוח חנויות 

ספורה חווה גם התרחבות בהיקף החנויות שלה. בעוד רשתות רבות רק סוגרות חנויות בעידן הקניות המקוונות, עם דגש על אמריקה הלטינית: 10 חנויות חדשות במקסיקו וברזיל ב-2025. בבריטניה, שם פועלות 10 חנויות כיום עם תוספת של 2 עד סוף השנה כאשר מוצב יעד של 20 עד 2026. בצפון אמריקה, ספורה משקיעה 500 מיליון דולר בשדרוג 700 חנויות ב-5 השנים הקרובות, כולל שילוב טכנולוגיה כמו מסכי מגע ומערכות לאבחון סוג עור שיתאימו לכל לקוחה את המוצרים המתאימים לסוג העור הספציפי שלה.
בסין, הרשת מחזקת נוכחות עם 100 חנויות, ומשלבת מוצרים מקומיים כמו סרומים קוריאניים, שמהווים כ-15% מהמכירות באסיה. באירופה, ספורה מתרחבת בגרמניה עם 5 חנויות חדשות ב-2025, ובצרפת, ארץ המוצא, היא מפעילה 300 חנויות עם מכירות של כ-2 מיליארד אירו בשנה. בשוק המפרץ הפרסי, ספורה הרחיבה שותפות עם e.l.f. Beauty בנובמבר 2025, מה שמאפשר כניסה למדינות כמו סעודיה ואיחוד האמירויות, עם צפי למכירות של 50 מיליון דולר בשנה ראשונה. שותפות עם Kohl's בארה"ב תרמה לצמיחה של 5.4% בקטגוריית אקססוריז ברבעון השלישי, כאשר ספורה תופסת 25% משטחי החנויות של Kohl's ב-2025.


חנות של ספורה, מתוך האתר הרשמי
חנות של ספורה - קרדיט: מתוך האתר הרשמי