נתוני ביצועי התקציב לנובמבר שפרסם משרד האוצר הפתיעו לטובה את האנליסטים והכלכלנים - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%. עופר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, אומר כי מדובר בנתונים אומר טובים בהרבה מהציפיות "שמשנים את התמונה הכלכלית של ישראל.

"הכנסות המדינה ממסים עמדו על כ-43 מיליארד ש"ח (ללא מע"מ יבוא ביטחוני), עלייה נומינלית של כ-18% לעומת נובמבר אשתקד, שהם כ-10% גידול ריאלי בניכוי שינויי חקיקה", מפרט קליין. "הן ההכנסות הישירות והן ההכנסות העקיפות היו גבוהות מהצפוי."

במקביל לזינוק בהכנסות, נרשמה ירידה דרמטית בהוצאות. "הוצאות הממשלה ירדו משמעותית בנובמבר ועמדו על כ-49 מיליארד ₪, עדיין רמה גבוהה אך הנמוכה ביותר מאז פברואר השנה", מציין קליין, "בעיקר בשל ירידה בהוצאות המנהליות ובהוצאות מערכת הביטחון."

מ-8.6% ל-4.5%: הגירעון צנח

השילוב של הכנסות גבוהות וירידה בהוצאות הוביל לתוצאה מפתיעה. "השילוב של הכנסות גבוהות לצד ירידה בהוצאות הוביל לירידה חדה מהצפוי בגירעון כאחוז מהתוצר לרמה של 4.5% ב-12 החודשים האחרונים עד נובמבר", כותב קליין. להזכיר: בספטמבר הגירעון הגיע לשיא של 8.6% מהתוצר.

• הממשלה תשקיע בהאצת בנייה, התחדשות עירונית וחיזוק הדיור הציבורי
• הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"משמעות הדבר היא כי השנה תסתיים, ככל הנראה, בגירעון של פחות מ-5%", מסביר קליין. "אמנם בדצמבר צפויה עלייה עונתית חדה בהוצאות הממשלה שתגדיל את הגירעון, אך גם לאחריה הגירעון צפוי להיות נמוך מהתחזיות שפורסמו במהלך השנה, במיוחד לאחר העדכון כלפי מעלה שבוצע בעקבות מבצע 'עם כלביא'."

הנתונים הסופיים אישרו את ההערכה: שנת 2024 הסתיימה בגירעון של 6.9% מהתוצר - נמוך משמעותית מהיעד המתוקן של 7.7% שאושר בכנסת. החשב הכללי יהלי רוטנברג ייחס את ההפתעה ל"פעילות משקית גבוהה מהצפוי" ולהכנסות חזקות מחברות פיננסיות ובנקים.

תקציב 2026: שלושה שבועות לפני סוף השנה - ורק עכשיו מאושר

קליין מצביע על האתגר המיידי: "כ-3 שבועות לפני תחילת 2026, ורק כעת תקציב המדינה אושר בממשלה, עם גירעון חזוי מתחת ל-4%." אך הוא מזהיר שזה רק ההתחלה: "אישור הממשלה הוא רק השלב הראשון, ומדובר בטיוטת תקציב שצריכה לעבור את הליך החקיקה בכנסת ובוועדת הכספים. לכן תחילת 2026 תתבצע תחת תקציב המשכי שהוא מטבעו תקציב מרסן."

• "ביירון" בדרך - ככה תתכוננו כראוי לסופה
• מענק עבודה הוקדם ליום חמישי הקרוב - האם מגיע לכם?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

"התקציב צפוי להשתנות עוד מספר פעמים עד לאישורו הסופי, כאשר המועד האחרון לחקיקתו הוא סוף הרבעון הראשון (אחרת יהיו בחירות מוקדמות)", מוסיף קליין.

אבל הנתון החשוב ביותר למשקיעים מגיע בהמשך: "הנתון תומך בהערכתנו שנראה שיפור בדירוג האשראי של ישראל במהלך 2026 כל עוד הגירעון בתקציב הצפוי ל-2026 לא יעבור את ה-4 אחוזים ויאפשר גם לבנק ישראל להוריד את הריבית בקצב מהיר מהקצב הגלום בשוק ההון."

התיירות בשפל, השכר מזנק - ובנק ישראל מודאג

סקר מגמות בעסקים של הלמ"ס לנובמבר הציג תמונה מעורבת. "סנטימנט חיובי בכל הענפים, למעט ענף המלונאות, נתון שממשיך להצביע על צמיחה חיובית אך מתונה ברבעון הנוכחי", מסכם קליין. "יש לציין כי למרות הפסימיות בענף המלונאות, גם בנובמבר נרשם שיפור בסנטימנט, בעיקר בשל עלייה בציפיות להתאוששות בסך לינות התיירים."

הנתונים בשטח פחות מעודדים: "מספר כניסות התיירים לישראל נותר נמוך, ועמד בנובמבר על כ-40% בלבד בהשוואה לנובמבר 2022. במקביל, סך יציאות הישראלים לחו"ל המשיכו לעלות, כאשר השנה נרשם נובמבר החזק ביותר אי פעם במספר היציאות לחו"ל."

בשוק העבודה מסתמנת מגמה מדאיגה: "השכר הממוצע למשרת שכיר של עובדים ישראלים עלה בשלושת החודשים עד אוקטובר בכ-4%, קצב המהווה האצה ביחס לזה שנרשם לפני כחצי שנה", מציין קליין. "חלק מהעלייה מוסבר במחסור בעובדים בסקטור הפרטי בעקבות המלחמה, אשר צמצם את ההיצע בשוק העבודה והגביר את הלחצים לעליית שכר."

קליין מסביר: "החששות מפני עלייה מחודשת בביקושים ומהמשך עלייה בשכר, שעלולות להזין לחצי אינפלציה, תרמו לגישה הזהירה של בנק ישראל בהפחתת הריבית האחרונה." אך הוא אופטימי לגבי העתיד: "אנו סבורים כי עם סיום המלחמה נראה יותר עובדים חוזרים לשוק העבודה, מה שיקל על לחצי השכר. תהליך זה צפוי לאפשר לבנק ישראל להמשיך בהפחתות ריבית באופן הדרגתי במהלך 2026."

לגבי האינפלציה בטווח הקצר, קליין צופה הקלה: "ביום שני הקרוב יתפרסמו מדדי המחירים לחודש נובמבר, ואנו צופים מדד שלילי בשיעור של מינוס 0.5%. הירידה צפויה בעיקר בשל ירידה עונתית במחירי הטיסות לחו"ל ובמחירי הנופש בישראל, לצד הייסוף בשקל והירידה במחירי הדלק."

ה-OECD: צמיחה של כמעט 5% ב-2026 - וזה לא ריבאונד חד-פעמי

התמונה הגלובלית מאתגרת, אך דווקא לישראל יש סיבות לאופטימיות. "בתחזיותיו המעודכנות ה-OECD צופה כי הצמיחה הגלובלית תישאר סבירה בשנתיים הקרובות, עם האטה קלה על רקע ריביות ריאליות גבוהות, חוב ציבורי כבד, והתאוששות חלקית בלבד בסחר העולמי לנוכח סיכוני מכסים ומתיחות גיאו-פוליטית", מתאר קליין.

"מנגד, הארגון מדגיש גורמים התומכים בצמיחה ובהם השקעות בתשתיות, במיוחד באנרגיה ירוקה ובבינה מלאכותית, ושוקי עבודה שנותרים הדוקים יחסית ברוב הכלכלות המפותחות. שילוב זה לדעתם מספק למדינות מספיק תמיכה כדי להימנע ממיתון, אך הכלכלה הגלובלית נותרת פגיעה לזעזועים, ובפרט לתרחיש של הסלמה בזירה הגיאו-פוליטית."

אבל לגבי ישראל, התמונה שונה לחלוטין: "בעוד התחזית הגלובלית נשארת זהירה, לגבי ישראל מצייר ה-OECD תמונה חיובית בהרבה: הארגון צופה האצה ברורה בצמיחה ב-2026 ל-4.9% (לא רחוק מהערכתנו), והמשך צמיחה מהירה יחסית גם ב-2027 בשיעור של 4.6%."

קליין מדגיש את המשמעות: "במידה והתחזית תתממש משמעות הדבר היא כי בתוך כשנתיים התוצר יחזור למסלול שהיה צפוי אלמלא המלחמה. תחזית זו מניחה ירידה נוספת בפרמיית הסיכון, התאוששות ביצוא ההיי-טק, והמשך ירידה באי הוודאות הביטחונית."

גם בצד הפיסקלי הארגון אופטימי: "גם בצד הפיסקלי הארגון אופטימי, עם צפי לגירעון של 4.1% ב-2026 וירידה ל-2.7% ב-2027", מציין קליין, אך מוסיף הסתייגות: "אנו מסכימים עם הערכות לגבי 2026, אך סבורים כי התחזית ל-2027 מעט אופטימית מדי."