ישראל ומצרים מתקרבות להסכם: מתווה יצוא הגז מלוויתן לקראת אישור סופי

בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 4.49%   , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.23%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר.

לכתבות נוספות בנושא:

לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

• גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
• שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

למתווה החדש יש גם מימד פוליטי. נתניהו רוצה להשלים את ההסכם לפני פגישתו עם נשיא ארה"ב אליו הוזמן לסוף החודש, בין היתר לנוכח מעורבותה של שברון בעסקה והאינטרס האמריקאי בשימור היציבות האזורית. למרות שהעסקה נחתמה כבר באוגוסט, ההיתר הרשמי התעכב בשל דרישה לפרוס את היצוא מעבר לשנת 2040 - החוזה המקורי - כדי לשמור אופציה להגדלת אספקה לשוק המקומי במחירים נמוכים יותר. הדרישה הזו יצרה סחבת ארוכה, שבמהלכה גם גורמים אזוריים ניסו לנצל את ההזדמנות.

קטאר ניסתה לנצל את העיכובים בהסכם ולשכנע את מצרים לרכוש ממנה LNG בכמויות גדולות. אף שהמחירים שהוצעו היו אטרקטיביים, שיקולים פוליטיים מנעו מהנשיא א-סיסי לקבל את ההצעה, לאור היחסים המתוחים עם הנהגת קטאר הקרובה לאחים המוסלמים. בסופו של דבר בחרה קהיר בפתרון חלקי - עסקת LNG קטנה עם חברה אמריקאית - שהיקפה רחוק מהכמויות שהייתה זקוקה להן לייצוב משק החשמל ולבסיס יצוא יציב. כתוצאה מכך, מצרים חזרה להישען על לוויתן, וההסכם הנוכחי חזר למסלולו למרות העיכובים הקודמים.

לאחר שהממשלה תאשר את המתווה סופית, השותפות בלוויתן יידרשו לקבל החלטת השקעה סופית להרחבת פעילות המאגר - צעד שמוערך בכשבועיים. התוכנית כוללת הגדלת קצב ההפקה מכ-12 BCM בשנה ליותר מ-14 BCM בשלב הראשון, ובטווח הארוך ל-21-23 BCM בשנה. ההרחבה תכלול גם שדרוג של קווי ההולכה בין אשקלון לאשדוד, מהלך שמיועד להגדיל את יכולת ההזרמה למתקנים המצריים באל-עריש ולהקל על ניהול הביקוש המקומי בישראל. כיום מאגר לוויתן מפיק כ-11 BCM בשנה, מחציתם מגיעים למצרים והשאר מחולקים בין המשק הישראלי לירדן.

• שב"כ ייכנס לתמונה? "פרוטקשן הוא טרור"
• בכמה חשבון החשמל יתייקר ולמה?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

המשמעות הכלכלית של העסקה חורגת מעבר ליצוא עצמו. השוק הישראלי צפוי לקבל אספקה יציבה יותר לאורך זמן, בעיקר לקראת כניסתן לפעילות של תחנות כוח חדשות שמבוססות על גז טבעי. במקביל, הצד המצרי מבסס לעצמו מקור אספקה לטווח ארוך, שמאפשר לו להפעיל מתקני LNG ולהמשיך למכור גז לאירופה בעונות הביקוש. על פי תוכניות החזון של השותפות, עד 2035 יגיעו כ-60% מהגז המופק מלוויתן ליצוא אזורי, בעוד 40% יוקצו לשוק המקומי - חלוקה שמייצרת איזון בין היבטי הכנסות לבין ביטחון אנרגטי.