נפט; קרדיט: Unsplash
נפט; קרדיט: Unsplash

מדוע מחירי הדלק עולים בעוד הנפט יורד? סקירת נפט

על מרווחי הזיקוק ועל השפעתם על מחירי הבנזין, הדיזל והסולר; מדוע ונצואלה כל כך חשובה לארה"ב ומהי ההשפעה של קרנות הגידור על שוק הנפט?
רמי ששון | (1)
נושאים בכתבה נפט

בסקירה הקודמת דיברנו בעיקר על צד ההיצע, קרי הפקת והספקת נפט גולמי. הפעם נרחיב מעט על צד הביקוש, נסקור בקצרה גורמים גיאו פוליטיים המככבים כיום, וגורם פיננסי עליו לא דיברנו: השפעת הגופים הפיננסיים והמשקיעים הגדולים.

בעוד בצד ההיצע אין כרגע מחסור וגם החלטת אופ"ק+ האחרונה הותירה את מכסות ההפקה לרבעון ראשון 2026 כפי שהן, הרי הביקוש למוצרים דווקא במחסור. כלומר, למרות שאין מחסור בחומרי גלם, נוצר מחסור בתוצרי הזיקוק, מה שגורם לעליית מחיר המוצרים המוגמרים או בשמם האחר, תזקיקים ותזקיקי ביניים (בעיקר דיזל/סולר, דלק סילוני ובנזין).

ההפרש בין מחירי "סל תזקיקים" לעלות הנפט הגולמי ידוע בכינויי "מרווח הזיקוק" או אם מודדים מוצר מסוים בהשוואה למחיר הגולמי ייקרא פשוט "מרווח" או באנגלית "spread" או ."Crack" לדוגמא, GO/Gasoline/Heating oil spread.

מרווחי תזקיקי הביניים נמצא כיום בשיא של שנתיים ויותר, מה שתומך גם במחיר הנפט הגולמי. סך כושר הזיקוק בעולם קטן בכ 3% בין ספטמבר לאוקטובר השנה.

הסיבות להתרחבות המרווחים נובעות מחוסר כושר זיקוק, עקב הצטברות גורמים רבים, ביניהן התקפה על בתי זיקוק ברוסיה, סנקציות על שתי חברות ענק רוסיות, סגירת בתי זיקוק בעולם עקב השבתה מתוכננת לשיפוצים או תקלות אחרות. לדוגמא בית הזיקוק הגדול באפריקה עם ריבוי תקלות/השבתות/ושביתות גורם למחסור בבנזין.

בצד הגיאופוליטי עדיין אי וודאות לגבי הסכם שלום בין רוסיה לאוקראינה ובו זמנית הסנקציות על חברות הנפט הרוסיות עדיין מתמשכות. בנוסף, מהצד ה-"שורי", ובאזור גיאוגרפי אחר, ישנה מתיחות בין וונצואלה לארה"ב והחשש מפני פעולה צבאית הולך וגובר. 

נזכיר כי וונצואלה היא המדינה המובילה בעולם בהיקף רזרבות הנפט, המוערכות בכ-300 מיליארד חביות, מעט יותר מערב הסעודית שמחזיקה בכ-280. עם זאת, התפוקה של ונצואלה כיום כלל לא באותו יחס, ולאור השקעות דלילות ומועטות, היא מהווה כ-1% בלבד מסך ההפקה בעולם.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

ארה"ב שלחה צי ספינות קרב קרוב לוונצואלה, ביניהן נושאת המטוסים הגדולה ביותר שלה. ההצהרות הרשמיות מדברות על כוונה להילחם בארגוני הפשע והסמים, תוך תקיפות של ספינות מבריחים וארגונים קשורים. אולם נשיא וונצואלה, ניקולאס מורוס, מזהיר מפני תוקפנות ופעולה צבאית מצד ארה"ב, וטוען כי מטרתה היא למעשה להשתלט על רזרבות הנפט הגדולות שלה. מורוס אף פנה למדינות אופ"ק בבקשה לתמוך בו נגד "התוקפנות האמריקאית". 

השחקנים הפיננסים והפוזיציות בשווקים העתידיים

גורם פיננסי אליו חשוב גם כן להיות מודעים הוא הפוזיציות בשווקים העתידיים של הנפט, בעיקר שחקנים פיננסיים, קרנות גידור ומשקיעים גדולים.

מתוך הדוח האחרון של CFTC (US Commodity Futures Trading Commission) עולה כי מנהלי הכספים נמצאים בחשיפה הנמוכה ביותר מזה עשור לפוזיציה בנפט. כמו כן חלק מקרנות הגידור נכנסו לראשונה לפוזיציה הפוכה. עובדות אלו כשלעצמן אינן מלמדות דבר וכמובן לא מנבאות את כיוון השוק. אם כן מדוע הן בכל זאת חשובות? כאשר יש גורמי מקרו המניעים את השוק גורמים אלו משנים במהירות את הפוזיציה שלהם בין אם לחיתוך הפסדים או מציפייה לרווח מעליית שוק ובכך יוצרים מעין "הגברה" של המגמה והגדלת התנודתיות.

לסיכום, סקר רויטרס על תחזיות אנליסטים ובנקים גדולים מעדכן את ממוצע התחזיות לשנת 2026 לאזור 60-64 דולר לחבית, נמוך בכ-10% מתחזית קודמת.

בנימה אישית, אזכיר כי אלו רק תחזיות אשר מתעדכנות ומשתנות כתלות באירועים, וזזות כמו האופק. גורמים רבים מאוד משפיעים על שוק הנפט ולכן הוא תנודתי כל כך רוב הזמן.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 08/12/2025 11:53
    הגב לתגובה זו
    אחרת איך נמלא את הקופה
גז טבעי
צילום: טוויטר

טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?

טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת

מנדי הניג |

טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.

ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה. 

כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.

טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.

טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.

ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.