הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?

בשנתיים האחרונות הפך הזהב להשקעה הלוהטת ביותר בשווקים: מחיר האונקיה זינק במעל 100% בשנתיים לכ-4,200 דולר לאונקיה, תוך ריסוק שיאים היסטוריים כמעט מדי חודש. תשואה כזו הופכת את רוב המדדים המובילים לחיוורים לידו, כאשר מדד S&P 500, למשל, עלה "רק" בכ-50% באותה תקופה, והאינפלציה הגלובלית נשארה מתונה יחסית. העלייה הדרמטית הזו לא נובעת רק מספקולציות בשוק, אלא משילוב של גורמים מבניים שמעידים על שינוי עמוק יותר בתפיסת הזהב כנכס אסטרטגי.

אחד המנועים החזקים ביותר מאחורי הראלי הוא גל רכישות אדיר של בנקים מרכזיים – שחקנים עם כיסים עמוקים במיוחד ויד יציבה. סין, טורקיה, הודו, פולין ומדינות נוספות קונות מאות טונות מדי רבעון, במטרה להפחית תלות בדולר ולבנות עתודות אסטרטגיות. על פי נתונים מה-World Gold Council, הבנקים המרכזיים רכשו כ-634 טונות זהב עד אוקטובר 2025, והתחזיות מדברות על סך של 750-900 טונות לשנה כולה, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022. הרכישות הממשלתיות הללו יוצרות ביקוש קשיח וכמעט בלתי תלוי-מחיר, שתומך במחיר הזהב גם בתקופות של תנודתיות בשווקים. למעשה, הבנקים המרכזיים מהווים כיום כ-20% מהביקוש הגלובלי לזהב, לעומת פחות מ-10% לפני עשור. תופעה זו, המכונה "דה-דולריזציה", משקפת חששות גוברים מפני חובות ממשלתיים גבוהים במערב, סנקציות פיננסיות ומשברים גיאופוליטיים כמו המלחמה באוקראינה והמתיחות במזרח התיכון. כתוצאה מכך, הזהב הפך לא רק להגנה מפני אינפלציה, אלא גם לכלי דיפלומטי וכלכלי.

בישראל, משקיעים פרטיים ומנהלי תיקים יכולים לרכוב על הגל הזה בקלות יחסית דרך קרנות נאמנות וקרנות סל מקומיות. הכלים האלה מציעים חשיפה נקייה למתכת הצהובה, בלי צורך בכספת או בדאגות אחסון, והופכים את הזהב למרכיב אטרקטיבי יותר ויותר בתיקי ההשקעות של הישראלים יחד עם זאת מדובר עדיין בנישה קטנה מאד בתיקי ההשקעות המקומיים, כשסך החשיפה של כל הכלים ביחד לא מגיעה אפילו למיליארד שקל. אולי הגיע הזמן להגדיל את החשיפה? 

אז מהן האפשרויות שעומדות בפני המשקיעים הישראליים, והאם יש אופציה מעודפת? ניתן לחלק את כלי ההשקעה המקומיים שיוצרים חשיפה למתכת לשלוש: קרנות נאמנות אקטיביות, קרנות סל חשופות מט"ח, וקרנות סל מנוטרלות מט"ח. המגוון לא כל כך גדול – ישנן שתי קרנות אקטיביות בלבד, 3 קרנות חשופות מט"ח וקרן אחת מנוטרלת מט"ח, אך הם מספקים אפשרויות מגוונות להתאמה אישית.

• הקרנות המנייתיות המובילות - כולן סיפקו תשואה מרשימה, אבל מי המנצחות?
• גידור בנאמנות: הראל (4D)Multi-Strategy מובילה את הטבלה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

קרנות נאמנות אקטיביות: זהב וכרייה

ישנן כעת שתי קרנות אקטיביות שמציעות חשיפה לזהב, של קסם אקטיב (לשעבר אפסילון) ושל מיטב. לא מדובר בחשיפה בלעדית למחיר הזהב עצמו, אלא גם לחברות הפועלות בתחום כריית הזהב, כמו Newmont או Barrick Gold. מחירי החברות האלו נעים בקורלציה גבוהה עם מחיר הזהב (כ-0.8-0.9), אך לא מוחלטת, מה שמאפשר למנהלי הקרן להוסיף ערך דרך בחירות אקטיביות. הנה השוואה של הביצועים של שתי הקרנות בשנים האחרונות:

הטבלה מראה בצורה די ברורה שהקרן של קסם אקטיב מציגה ביצועים טובים יותר מהקרן של מיטב. ההבדל המשמעותי ביותר נוצר בשנה האחרונה (מתחילת 2025), הבדל של יותר מ-10%, שמשפיע גם על התשואה ל-3 שנים בצורה משמעותית. בשנים 2021–2024 ההבדלים בין הקרנות פחות משמעותיים, כשקסם מובילה במעט בשנים 2021 ו-2023 ומיטב מוביל ב-2022 ו-2024. תובנה מעניינת כאן היא שהחשיפה לכרייה סיפקה "בוסט" בשנים של עליית מחירים חדה, כמו 2025, שבה מניות כרייה עלו יותר מהזהב עצמו עקב מינוף תפעולי.

הקרן של מיטב יקרה יותר משל קסם אקטיב, ולמעשה היא היקרה ביותר מכל מכשירי ההשקעה שנסקור בכתבה הזו עם 2.52%. אין כל כך הצדקה לדמי ניהול מעל 2% בשנה בכלי השקעה שבסופו של דבר בעיקר עוקב אחר מחיר הזהב. גם הקרן של קסם אקטיב לא זולה (1.9%), אך היא יקרה רק במעט יותר מהקרנות המחקות שגובות כאחוז וחצי. כדאי לשים לב: על פני 3 שנים, דמי הניהול הגבוהים של מיטב יוצרים פער מובנה בינה לבין קסם אקטיב, מה שהופך אותה לפחות אטרקטיבית למשקיעים ארוכי טווח, במיוחד כאשר ההבדל בביצועים מצטבר  לטובת קסם.

• קסם משיקה קרן מחקה חדשה על תעשיות ביטחוניות ישראליות
• דירוג קרנות נאמנות ואיך לבחור קרן מנצחת?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• קסם משיקה קרן מחקה חדשה על תעשיות ביטחוניות ישראליות

 קרנות מחקות (ETFs): חשופות מט"ח מול מנוטרלות מט"ח

הקרנות המחקות עוקבות בצורה אדוקה יותר אחר מחיר הזהב עצמו, דרך חוזים עתידיים או זהב פיזי. איך היו הביצועים שלהם לעומת האקטיביות, והאם היה כדאי לנטרל את השפעת הדולר? הנה התוצאות:

נראה שהחשיפה לחברות הכרייה נתנה אקסטרה מסוימת לקרנות האקטיביות השנה, שכן שתיהן עוקפות את הקרנות המחקות החשופות למט"ח, למרות דמי ניהול גבוהים יותר. יחד עם זאת, בתשואה לשלוש שנים הקרנות המחקות עם תשואה כמעט זהה לקרן של קסם אקטיב, וגבוהה יותר מהקרן של מיטב. מי שמנצחת מתחילת שנה היא דווקא הקרן מנוטרלת המט"ח, למרות העלות הנוספת של ניטרול המט"ח (עלות שנבלעת בתוך תפעול הקרן ולא מגולמת בדמי ניהול) וזאת, כמובן, עקב התחזקות השקל בשנה האחרונה מול הדולר. יחד עם זאת, כשמסתכלים על התשואה לשלוש שנים מקבלים תמונה דומה לשאר הקרנות, עם הבדלים של פחות מ-4%, מה שמעיד על כך שהניטרול "מאזן" את עצמו לאורך זמן.

בטווח הקצר (שנה), ניטרול מט"ח יכול להיות מנצח כאשר השקל מתחזק, כפי שקרה ב-2025 עקב יציבות כלכלית יחסית בישראל והיחלשות דולר גלובלית – ההבדל בין הקרן המנוטרלת לבין החשופות הוא כ-17%, שזה בעיקר תרומת המטבע. אולם, בשנים שהדולר נוטה להתחזק (כמו ב-2022-2023), הקרנות החשופות למט"ח מניבות תשואה גבוהה יותר בשל "בונוס" המטבע – למשל, ב-2022 הקרנות החשופות הרוויחו 11-12% בעוד המנוטרלת הפסידה. זאת ועוד, שגיאת המעקב (tracking error) בקרנות המחקות נמוכה יחסית, מה שהופכת אותן לאמינות יותר למשקיעים פסיביים. מבחינת גודל, הקרן המנוטרלת היא הגדולה ביותר (187 מיליון שקל), מה שמעיד על פופולריות בקרב משקיעים שמעדיפים להימנע מסיכון מטבע.

בטווח הקצר אם כן, הקרן המשתלמת יותר היא זו המנטרלת את השפעת המט"ח, לאחר מכן הקרנות האקטיביות ולבסוף הקרנות המחקות חשופות מט"ח. יחד עם זאת, בטווח הארוך נראה שההבדלים המשמעותיים נמחקים והתשואות מתאזנות פחות או יותר באותה רמה שדי זהה לתנודות של מחיר הזהב עצמו (כ-110% ל-3 שנים). לכן, קשה לנו להצביע על מנצחת ברורה בטווח הארוך. 

חשוב להדגיש לסיום את החשיבות של גיוון: שילוב של אחוז מסוים מזהב, סחורות או מתכות אחרות (הכסף עלה אף יותר מהזהב בשנה האחרונה) בתיק יכול להפחית תנודתיות כוללת במיוחד בתקופות משבר, כפי שנראה ב-2022. אך יש לזכור סיכונים – הזהב אינו מניב דיבידנדים, ועליית ריביות יכולה להפוך אותו לפחות אטרקטיבי. בסופו של דבר, הבחירה תלויה באופק ההשקעה ובתחזית המטבע – למשקיעים שמאמינים בהמשך עליית זהב, הקרנות המחקות עשויות להיות הפשוטות והזולות ביותר, בעוד האקטיביות מתאימות למי שמחפש פוטנציאל עודף דרך כרייה.