הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: הסנטימנט החיובי יימשך, החוזים על וול סטריט בעלייה

איזה מניות כנראה עדיפות בתקופה הזו  - הרמז של השוק

מערכת ביזפורטל |

אתמול הבורסה שלנו שברה שיא נוסף, יכול להיות שזה יקרה גם היום. הסנטימנט החיובי בשווקים נמשך.  החוזים העתידיים על וול סטריט מצביעים על נטייה חיובית קלה, עם עלייה של כ-0.3% בחוזה על S&P 500, כ-0.3% על הנאסד"ק וכ-0.2% על הדאו ג'ונס. המסחר באסיה מתנהל במגמה מעורבת עם נטייה לעליות. בקוריאה מדד הקוספי עולה בכ-0.8% ובשוק הסיני נרשמות עליות של כ-1.3%, בעוד שהאנג סנג בהונג קונג יורד בכ-1%.

אנחנו בתקופה שבה המחירים עולים והמשקיעים - המוסדיים והפרטיים מחפשים את המניות "המפגרות" אלו שלא עלו כמו הסקטור, אלו שמפגרות אחרי השוק. אלו שאכזבו קצת בתוצאות אבל יש להם פוטנציאל. כלומר, אחרי שהחזקות והטובות הגיעו לשערים גבוהים, מתסכלים על "השורה השנייה". בסוף זה עניין של תמחור, והמניות הגדולות-כבדות כבר במחירים מלאים. אז אנחנו רואים מגמה של ניירות שפיגרו שפתאום עולים בשבוע ב-20% פלוס, זה יימשך, זה מלמד על המשך זרימה של כספים לשוק, אבל זה מלמד גם שזה מחלחל למניות הבינוניות והקטנות, כי משקיעים מבינים שהתמחור בגדולות מלא. זאת מגמה שמצד אחד אפשר לנצל אותה - לחפש קטנות-בינוניות במחיר טוב, אבל מצד שני זה מסוכן כי אלה מניות שאפשר להיתקע איתם. וכל זה כשיש כנראה הבנה שהשוק כבר יקר והכסף מחפש מקומות אחרים להשקעה. 


כתבה מהבוקר של גיא טל על הזהב - הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?


הסקירה תתעדכן בהמשך..... 


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?


עידן אזולאי, מנהל ההשקעות הראשי בסיגמא-קלאריטי בית השקעות, על האתגרים הבאים של ישראל: בשבוע שעבר אישרה הממשלה את תקציב 2026. מאחר וכלל לא ברור אם התקציב יאושר בכנסת בשל הקושי הפוליטי להעביר אותו, נראה שראוי להתייחס לשני רכיבים מרכזיים אשר משפיעים על התקציב שכל ממשלה אשר תהיה תידרש להתייחס אליהם. הרכיב הראשון הוא תקציב הביטחון. בשנה הקרובה יעמדו לרשות משרד הביטחון תקציב של 112 מיליארד שקל שמהווה אמנם קפיצה חדה לעומת השנים שלפני המלחמה, אולם ההערכה היתה שתקציב הביטחון יהיה גבוה בהרבה מזה שאושר. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לצד זה נוסיף תחזית לא מופרכת, התקציב בפועל יהיה גבוה בהרבה. אלא שהסיפור בהקשר של תקציב הביטחון הוא אינו התקציב לשנה הקרובה, אלא להתחייבות הרב־שנתית בעתיד. עוד לפני אישור התקציב, הצהיר ראש הממשלה שיש צורך לבצע תוספת הדרגתית של כ-350 מיליארד שקל החל מ-2027 לתקציב הביטחון, כלומר תוספת שנתית ממוצעת של כ-30-40 מיליארד שקל מעל בסיס התקציב הנוכחי. המשמעות של תוספת בהיקף של כמה עשרות מיליארדים בשנה לביטחון אינה עוד “שורה בתקציב”, אלא שינוי עומק בהרכב ההוצאה הציבורית. 

בשנים האחרונות ההוצאה הביטחונית כבר קפצה במידה ניכרת על רקע המלחמה, והחוב הממשלתי עלה לסביבת כ־69% תוצר, לאחר שנים שבהן נשמר סביב 60%. המשמעות של התוספת שמוצעת היא הפיכת רמת ההוצאה הביטחונית הגבוהה מ”זמנית בגלל המלחמה” לבסיס קבוע של התקציב. בנוסף וכפי שניתן לראות בטבלה שמצורפת למטה, כמעט בכל שנה מסגרת תקציב הביטחון נפרצת, מה שמעיד על גישה "גמישה" למדי בכל מה שקשור בעמידה ביעדי התקציב - מה המשמעות של השינויים המבניים בתקציבי הביטחון בארץ ובעולם?


מניות במוקד

קבוצת לוזון לוזון קבוצה 0%   מעדכנת על כניסתה של מנורה מנורה מב החז 0%   כבעלת עניין, במהלך שמוערך בכ-110 מיליון שקל. לפי תנאי העסקה, מנורה תרכוש בשלב הראשון מניות מידי בעל השליטה עמוס לוזון תמורת כ-75 מיליון שקל, ובהמשך תקבל הקצאה פרטית של מניות בהיקף של כ-35 מיליון שקל. העסקה, שנקבעה לפי שווי של 1.56 מיליארד שקל ומשקפת הנחה של כ-3% על מחיר השוק במועד סיכום התנאים, מציבה את מנורה לצד קבוצת מור כבעלת עניין משמעותית נוספת. כ-35 מיליון שקל יוזרמו ישירות לקבוצה לטובת הרחבת הפעילות, בעוד יתרת הסכום תשולם בעסקת מכר מניות מבעל השליטה. את ההתקשרות ליוותה ווליו בייס חיתום, בניהולם של אמיר נחום ומורן נחשוני.

בז"א בית זיקוק אשדוד 0%   אחרי שהנזק מהנפט המזוהם הגיע לממדים של כ-130 מיליון דולר, בעקבות שימוש ממושך בנפט שהכיל כלורידים שלא זוהו בזמן והביא לשחיקה של מתקני הייצור ולהפסדים תפעוליים, בז"א מעדכנת כי סיכמה עם מבטחי ביטוח הרכוש ואובדן התוצאתי על קבלת מקדמה של 15 מיליון דולר, שתינתן על חשבון תשלומים עתידיים אפשריים בגין אירוע הכלורידים. בבז"א מבהירים שהמקדמה אינה סוגרת את ההתחשבנות ואינה ממצה את הזכויות לשיפוי מלא, והיא גם כפופה למספר תנאים שכוללים אפשרות להשבה. בשלב זה, החברה עדיין אינה מסוגלת לאמוד את היקף השיפוי הכולל, והיא ממשיכה לפעול מול המבטחים ומול הספק שממנו הגיע הנפט הפגום, כשאופן הרישום החשבונאי של המקדמה ייקבע לקראת פרסום התוצאות לסוף השנה.

דוראל דוראל אנרגיה 0%   דיווחה אתמול על חתימה של שני הסכמים בהיקף כולל של כ-650 מיליון דולר לרכישת פאנלים פוטו-וולטאיים, מה שמחזק את ההתרחבות של הפעילות בארצות הברית. דוראל רכשה את הפאנלים מספק גלובלי מבוסס (Tier 1) הפאנלים מיועדים להקמת שני פרויקטים גדולים - Sands Vista בוויסקונסין ו-Creek Cold בטקסס - שההספק המשולב שלהם מוערך בכ-2 ג'יגה-ואט DC.  הפרויקט המרכזי, Sands Vista, מתוכנן להגיע להספק של כ-1,450 מגה-ואט DC, והוא נמנה עם המיזמים הגדולים שדוראל מקדמת בארה"ב. הפרויקט השני, Creek Cold שבטקסס, כולל כ-550 מגה-ואט DC לצד מערכת אגירה בהיקף של כ-340 מגה-ואט-שעה. בדוראל מציינים כי שני הפרויקטים נמצאים עדיין בשלבי פיתוח מוקדמים יחסית, ולכן אין ודאות מלאה לגבי לוחות הזמנים, אישורי הרגולציה או גיוס המימון הנדרש. למרות זאת, בחברה מכוונים להתחלת הקמה במהלך 12 החודשים הקרובים, עם צפי לחיבור לרשת בשנת 2028 - דוראל רוכשת פאנלים ב-650 מיליון דולר לשני פרויקטי ענק בארה"ב

פוםוום פוםוום 0%   מודיעה כי התקשרה עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית בהסכם ל-5 שנים, שבמסגרתו תספק שירותי תיעוד חווייתי, הפצה ומכירה דיגיטלית בחמישה אתרים בבלגיה, גרמניה והולנד. 3 מהאתרים פועלים כל השנה ו-2 נוספים פועלים ממרץ עד נובמבר, ובהתאם לנתונים הם מארחים יחד כ-2.9 מיליון מבקרים בשנה. ההתקשרות לא דורשת הפעלת כוח אדם מטעם פוםוום ומבוססת על תשתית טכנולוגית וציוד שהחברה תציב, בעוד השותף יפעיל את נקודות המכירה. חלוקת ההכנסות דומה להסכמים אחרים במודל זה, בפומוום מעריכים שסך ההכנסות מההסכם ב-5 השנים ינוע בין כ-23 ל-30 מיליון שקל לפני חלוקה עם השותף, בחישוב מדובר על כ-5.2 מיליון שקל הכנסה שנתית עוד לפני החלוקה עם המפעילים שזה הכנסה זניחה. היקף ההשקעה שתדרש מפוםוום בפרויקטים מוערכת בכ-1.4 מיליון שקל שיופחתו על פני תקופת ההסכם עד סוף 2030.



מדד ת"א 35    

דולר שקל רציף 0.04%      

BITCOIN 1.58%                  

  • טרם החל המסחר הרציף

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: