חשמל
צילום: תמר מצפי

בכמה חשבון החשמל יתייקר ולמה?

רשות החשמל משיקה מודל עדכון חצי-שנתי שמבוסס על מדדים כלכליים קבועים; הספקים ממתינים לפירוט מרכיבי התעריף שיקבע את רווחיותם; ואיך שער הדולר קשור? 

רן קידר |
נושאים בכתבה חשמל

תעריף החשמל יתייקר בינואר ב-1.5%, עדכון שמציב את העלייה בתחום התחתון של הטווח שפורסם מראש. השינוי נובע מעלייה במדד המחירים לצרכן, כאשר התחזקות השקל מול הדולר בלמה התייקרות גדולה יותר. לצד העדכון, רשות החשמל עוברת למודל חדש של קביעת תעריפים בתדירות גבוהה יותר, תחילה פעמיים בשנה ובהמשך אחת לרבעון.

לפי החלטת הרשות, ההתייקרות משקפת תוספת של כ-5.9 שקל בחודש לצרכן ביתי ממוצע. מאחר שמחיר החשמל משפיע על רוב המוצרים והשירותים במשק, צפויה השפעה עקיפה רחבה יותר, אם כי ברמה מתונה יחסית. שיעור ההתייקרות נמוך גם מהעלייה השנתית במדד, שעומד כעת על כ-2.5%.

המודל החדש שמיישמת הרשות מבוסס על מדדים מוגדרים מראש , בעיקר מדד המחירים לצרכן ושער הדולר, ומחליף שיטת עדכון שנתית שהסתמכה במידה רבה על תחזיות. המשמעות היא שמחיר החשמל ישקף באופן תדיר יותר את השינויים בפועל בתשומות הייצור, שמחירן מוצמד לרוב למטבע האמריקאי.

במהלך השנה הקרובה התכנון הוא להרחיב את מנגנון העדכון לתדירות רבעונית, מתוך רצון להגביר שקיפות ולאפשר לחברות האספקה וליצרנים להתנהל מול תעריף שחוזה מקרוב את תנאי השוק.

לצד פרסום שיעור ההתייקרות, ספקי החשמל עדיין ממתינים למסמכי ההרכב המלאים של התעריף. עבורם, המשמעות אינה טכנית בלבד: חלוקת המחיר בין רכיב קבוע לרכיב משתנה משפיעה ישירות על הרווחיות שלהם. בעוד את הרכיב הקבוע הם נדרשים לשלם במלואו, בגזרת הרכיב המשתנה הם עשויים לנהל מו"מ מול יצרני החשמל.

השוק כולו עדיין מתמודד עם השלכות הרפורמה באספקה, שבמסגרתה יכולים צרכנים לעבור לספקים פרטיים. במצב כזה, תעריף רשמי שאינו משקף במדויק את עלויות הייצור עלול להגביר את האי-ודאות העסקית, במיוחד בתקופה שבה חלק מהחברות פועלות בהפסד. על רקע זה, נבחנת אפשרות להרחבת מכרזים שיאפשרו מכירת חשמל בהנחה מתוך המערכת, צעד שנועד לתמוך בצמיחת השוק התחרותי.

העדכון המתון של תעריף החשמל מגיע בתקופה שבה משקי הבית מצפים לעליית מחירים נוספת בתחומים אחרים, ובראשם הארנונה. חשש מפני השפעה אינפלציונית הרחיב את הדיון הציבורי סביב התעריף, במיוחד לנוכח העובדה שמחירי תשומות החשמל, גז טבעי, סולר ופחם, נקובים בדולרים. היחלשות המטבע האמריקאי בשנה האחרונה צמצמה את עליית המחיר השקלי, ואיפשרה לרשות לקבוע תעריף מתון יותר.

קיראו עוד ב"בארץ"

הרשות מדגישה כי עדכון התעריף לפי מדדים אובייקטיביים נועד לצמצם פערים שנוצרו בעבר בין התחזיות לבין העלויות בפועל, ולהבטיח תמחור יציב יותר. מטרת השינוי היא לאפשר גם לצרכנים וגם לשחקני השוק לכלכל את צעדיהם לפי תעריף שנגזר משינויים אמיתיים ולא מהערכות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עופר קליין
צילום: יחצ

"נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים

הכנסות המדינה זינקו ב-18%, הגירעון צנח ל-4.5%, והתקציב מאושר עם יעד של פחות מ-4%. עופר קליין מהראל: "השנה תסתיים בגירעון של פחות מ-5% - נמוך מכל התחזיות"

רן קידר |

נתוני ביצועי התקציב לנובמבר שפרסם משרד האוצר הפתיעו לטובה את האנליסטים והכלכלנים - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%. עופר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, אומר כי מדובר בנתונים אומר טובים בהרבה מהציפיות "שמשנים את התמונה הכלכלית של ישראל.

"הכנסות המדינה ממסים עמדו על כ-43 מיליארד ש"ח (ללא מע"מ יבוא ביטחוני), עלייה נומינלית של כ-18% לעומת נובמבר אשתקד, שהם כ-10% גידול ריאלי בניכוי שינויי חקיקה", מפרט קליין. "הן ההכנסות הישירות והן ההכנסות העקיפות היו גבוהות מהצפוי."

במקביל לזינוק בהכנסות, נרשמה ירידה דרמטית בהוצאות. "הוצאות הממשלה ירדו משמעותית בנובמבר ועמדו על כ-49 מיליארד ₪, עדיין רמה גבוהה אך הנמוכה ביותר מאז פברואר השנה", מציין קליין, "בעיקר בשל ירידה בהוצאות המנהליות ובהוצאות מערכת הביטחון."

מ-8.6% ל-4.5%: הגירעון צנח

השילוב של הכנסות גבוהות וירידה בהוצאות הוביל לתוצאה מפתיעה. "השילוב של הכנסות גבוהות לצד ירידה בהוצאות הוביל לירידה חדה מהצפוי בגירעון כאחוז מהתוצר לרמה של 4.5% ב-12 החודשים האחרונים עד נובמבר", כותב קליין. להזכיר: בספטמבר הגירעון הגיע לשיא של 8.6% מהתוצר.

"משמעות הדבר היא כי השנה תסתיים, ככל הנראה, בגירעון של פחות מ-5%", מסביר קליין. "אמנם בדצמבר צפויה עלייה עונתית חדה בהוצאות הממשלה שתגדיל את הגירעון, אך גם לאחריה הגירעון צפוי להיות נמוך מהתחזיות שפורסמו במהלך השנה, במיוחד לאחר העדכון כלפי מעלה שבוצע בעקבות מבצע 'עם כלביא'."