פינרגי
צילום: שלומי יוסף

פינרג'י מזנקת - האם הפעם זה שונה?

פינרג'י שורפת עשרות מליונים בשנה והיא חייבת כסף - אחת לתקופה היא יוצאת בהודעות על פיילוטים נוצצים אבל לאחריהם מגיעים גם הדילולים; כן, יש סיכוי להצליח, אבל במבחן הסיכויים והסיכונים - הסיכונים לרוב מנצחים 

מנדי הניג | (2)
נושאים בכתבה פינרג'י

פינרג'י מזנקת היום. פינרג'י 0.61%  רושמת עליות מרשימות בשבועיים האחרונים. שבעה ימים רצופים של טיפוס מביאים אותה לשווי של 161, אחרי שעד לא מזמן דשדשה סביב 120 מיליון שקל בלבד. זה לא מגיע במחזורים קטנים, זה קורה במחזורים גדולים, אם המחזור הממוצע שלה בשנה האחרונה עומד על כ-450 אלף שקל אז בימים האחרונים אנחנו רואים מחזורים של 1.5-2.4 מיליון שקל. המחזורים קופצים, הסקרנות מתעוררת, וזה בדיוק הזמן לשאול - משהו קורה פה? פינרג'י מעניינת?

פינרג'י הצטרפה אלינו בגל ההנפקות של 2021, היא הגיעה לבורסה עם גיוס של כ-200 מיליון שקל לפי שווי של כ-800 מיליון שקל. ביום מסחר הראשון היא זינקה דו ספרתית, נשקה ל-1.1 מיליארד שקל, אבל מאז היא צללה. 4 שנים הספיקו להפוך את החגיגה הזאת לשווי אפסי. במרץ האחרון היא כבר ירדה מתחת ל-100 מיליון שקל שווי שוק מוחקת ככה כ-90% מהשווי שלה בשיא.

אבל אל דאגה. כאן שוב חוזר הדפוס. פינרג'י מודיעה הבוקר כי חתמה על מזכר הבנות עם Daroga Power, חברה אמריקאית שמפתחת ומפעילה פרויקטי אנרגיה מבוזרת בארצות הברית ושלטענת פינרג'י השקיעה עד כה כ-400 מיליון דולר בעשרות אתרים. לפי המזכר, שתי החברות מקדמות שיתוף פעולה שבמסגרתו טכנולוגיית ה-AAG (אוויר-אבץ) של פינרג'י תשולב בפרויקטים של Daroga Power, בעיקר בתחומי מרכזי הנתונים והתשתיות הקריטיות. פינרג'י תספק את המוצרים והתמיכה הטכנית, ו-Daroga Power תשלב אותם בהצעות ללקוחות ותבצע התקנות והפעלה. במסגרת ההבנות נקבע צפי לביקוש מותנה למוצרי ה-AAG בשנים 2027 עד 2031 בהיקף מצטבר של עד 200MW, צפי שלדברי החברה עשוי לגלם פוטנציאל מכירות של מאות מיליוני דולרים. 

הדגש כאן הוא "צפי", "מזכר הבנות", "התחייבות מותנית" אלה מילים שמנסות לייצר לכם תחושה של פריצת דרך, אבל בפועל יש מרחק גדול מאוד בין החלום למציאות. כדי להבין אם משהו מההסכם הזה באמת יבשיל. 



מי את Daroga Power?

כדי להבין אם משהו מההסכם הזה באמת יבשיל, צריך קודם כל לשאול מי היא בכלל השותפה החדשה. פינרג'י מציירת את Daroga Power בהודעה לבורסה כ"שחקנית אמריקאית מובילה", אבל כשמתעמקים בפעילות שלה מגלים סיפור אחר, קצת פחות נוצץ. Daroga פועלת בעיקר כגוף שמבנה עסקאות ומממן פרויקטים נקודתיים בתחום האנרגיה, לא כחברת תשתיות בעלת רקורד אמיתי בפרויקטים גדולים. גם ההכרזות הקודמות שלה, כמו שיתוף הפעולה עם CarbonQuest בתחום לכידת הפחמן, נראות יותר כמו תהליך של מימון מאשר כמו מהלך תעשייתי. מדובר במודל של "שירות כלכידת פחמן", שבו Daroga בעצם מממנת את המערכות עבור לקוח אחר, בעוד ההפעלה והטכנולוגיה מתבצעות בידי גוף שלישי.

זה לא סיפור רע כשלעצמו, אבל זה גם לא המודל של חברה שמחזיקה יכולות תפעוליות שמסוגלות לקלוט טכנולוגיה חדשה ולהתקין אותה בפריסה רחבה. בהודעות שלה, Daroga מדברת על "פייפליין משמעותי" ועל "הזדמנויות בצנרת", אבל כמעט ואין פירוט אמיתי. היא גם לא חברה ציבורית אז היא לא מחויבת לדווח כמה פרויקטים הושלמו, מה בהקמה, מה בהיתכנות, מה בהכנסות. זהו מאפיין קלאסי של חברות שעוסקות בעיקר בהנדסה פיננסית של עסקאות ירוקות, פחות של חברות שמנהלות פרויקטי אנרגיה מורכבים מקצה לקצה.

ולכן, כשפינרג'י מציגה את Daroga Power כשותפה אסטרטגית לשוק ענק כמו מרכזי הנתונים, צריך לקחת צעד אחורה ולבחון את זה בפרופורציה. Daroga היא שותפה שקל מאוד להחתים על מזכר הבנות ושיתופי פעולה ראשוניים, אבל הרבה פחות ברור אם היא מסוגלת להביא את ההסכמים האלה לשלב המסחרי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


פיילוטים נוצצים - ביצועים חלשים  

וכשבוחנים את ההיסטוריה של פינרג'י, ההסכם האחרון לא נראה חריג, זה משהו שראינו לא מעט בתקופה האחרונה. די להסתכל על הפיילוטים האחרונים כדי להבין את התמונה. פינרג'י הכריזה לאורך השנים על שורה של שיתופי פעולה, ניסויים והטמעות נקודתיות - חלקם עם גופים מוכרים, חלקם עם חברות קטנות יותר - אבל ממש קצת מההכרזות האלה התגלגלו לכדי פרויקטים מסחריים ממשיים ואולי חלק גדול קשור בטכנלוגיה שעדיין במצב בוסרי.

אחת הדוגמאות הטריות זה הפיילוט עם *קבלנים* של נתיבי ישראל. על הנייר, זה נשמע כמו מהלך משמעותי: מערכות גיבוי אנרגטיות לצמתים תחבורתיים ברחבי המדינה, כביכול חלק ממהלך לאומי להיערכות למצבי חירום (יש לציין כי פינרג'י ציינה בעבר שמערכות שלה תמכו ב-7 לאקטובר במערכות חיוניות בחלק מהישובים). בפועל, צריך להסתכל על המספרים. ההסכם כולו, כולל ההזמנה הנוספת שדווחה לאחרונה, מסתכם בכ-4.5 מיליון שקל לשנתיים, מתוך תוכנית כוללת של כ-22 מיליון שקל. בתוך מציאות שבה פינרג'י שורפת עשרות מיליוני שקלים (59 ב-2024) בשנה, זה תרומה מזערית שלא יכולה אפילו לגרד את קצב ההוצאות של החברה.

התבנית חוזרת על עצמה: הכרזה על פיילוט, הצגת "עניין משמעותי" מצד גוף כלשהו, ואז שקט. לא חוזה מחייב, לא הזמנות, לא הכנסות שמופיעות בדוחות. הפער בין כמות ההודעות לבין כמות הפרויקטים המסחריים בפועל נשאר גדול מאוד. עוד דוגמה הייתה לנו ביוני, כאשר המניה זינקה בחדות אחרי שפינרג'י הודיעה כי נבחרה על ידי קונסורציום בינלאומי בהובלת Google ו-Microsoft (שוב שמות נוצצים) כפתרון חדשני לגיבוי חשמל למרכזי נתונים. זה אולי נשמע כמו רגע מכונן, אבל גם כאן מדובר בפרויקט הדגמה בלבד. המטרה היא להוכיח את היתכנות הטכנולוגיה בהספקים של מגה-ואט, באמצעות התקנה באתרי מרכזי נתונים של חברי הקונסורציום - Google, Microsoft ו-Data4, לצד ספקיות טכנולוגיות כמו Vertiv, Schneider Electric ו-Danfoss. פיילוט חשוב, ללא ספק, אבל עדיין כזה שנמדד בהצלחה טכנית ולא בהזמנות אמיתיות - פינרג’י מזנקת בעקבות עסקה שכוללת את גוגל ומיקרוסופט.


על הגיוס האחרון בפינרג'י: בדיסקאונט או בפרמיה? פינרג'י מגייסת 13.6 מיליון

התוצאות למחצית הראשונה והערת עסק חי

אבל אנחנו משקיעים. אנחנו יודעים בעיקר להסתכל על המספרים והם ממש לא מעודדים. פינרג'י סיימה את המחצית הראשונה של 2025 בהפסד של יותר מ-24 מיליון שקל ותזרים שלילי של מעל 16 מיליון שקל, נתונים שלא השאירו הרבה מקום לפרשנות והפילו את המניה בכ-10% סביב הדוחות. ההכנסות, שהתאפסו כמעט לחלוטין ועמדו על 64 אלף שקל בלבד לעומת 856 אלף שקל בתקופה המקבילה, משקפות היטב את הקושי של החברה לתרגם פיילוטים ורעיון טכנולוגי לשוק מסחרי אמיתי. ההנהלה הסבירה לנו אז שהירידה נובעת מההתמקדות בשוק מרכזי הנתונים, אולי אפשר היה לראות שיפור מסוים בהוצאות - ההפסד הגולמי ירד מ-4.9 מיליון שקל ל-1.08 מיליון, הוצאות המו"פ ירדו מ-13 ל-10.1 מיליון שקל, והוצאות המכירה והשיווק ירדו מ-3.1 ל־2.8 מיליון שקל בעקבות צמצום בכוח האדם.

אלא שגם עם קיצוצים, בשורה התפעולית החברה עדיין מפסידה 22.4 מיליון שקל במחצית, לעומת 32.2 מיליון שקל אשתקד. זה אמנם שיפור מספרי, אבל לא שינוי מגמה. פינרג'י שורפת כסף בקצב גבוה, מתקשה לייצר הכנסות, ונשענת על גיוסים כדי להמשיך לפעול. לא במקרה רואי החשבון ציינו במפורש כי "מתעוררים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כעסק חי".

ביולי האחרון הצליחה פינרג'י לגייס 13.6 מיליון שקל בהנפקה לציבור, אך חלק הארי של ההזרמה הגיע מבעל השליטה, אביב צידון. המשמעות של זה היא שהשוק מתקשה להאמין, ומי שמחזיק את החברה בחיים כרגע הוא בעיקר בעל השליטה לא משקיעים חדשים. פינרג'י מזנקת היום, אפשר לצפות בקרוב להודעה על גיוס?

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 10/12/2025 16:52
    הגב לתגובה זו
    הייתי מושקע במניה מהשלבים הראשונים כל הודעה הקפיצה את המניה ומיד המניה דועכת וחוזר חלילה.לטעמי יש לחקור את ההתנהלות הבעייתית של פרסום הודעות בסיטונאות
  • 1.
    א 10/12/2025 15:52
    הגב לתגובה זו
    שכחתם לציין שבאופן מפתיע יש פקיעת אופציות עוד 5 ימים להנהלה יש תמריץ לוודא שיהיה כדאי להמיר אותם
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.