פינרגי
צילום: שלומי יוסף

בדיסקאונט או בפרמיה? פינרג'י מגייסת 13.6 מיליון

חברת האנרגיה הנקיה ששינתה מיקוד למרכזי נתונים מגייסת כ-13.6 מיליון ש"ח לפי מחיר של 160 שקל ליחידה (בת 100 מניות) ליחידה ההנפקה כללה שתי סדרות אופציות בנות 200 אופציות, בעל השליטה אביב צידון הזרים את רוב הכסף

מנדי הניג | (3)
נושאים בכתבה פינרג'י

החברה גייסה כ-13.6 מיליון שקל בתמורה ברוטו, במחיר של 1.60 שקל למניה לעומת המחיר שוק של כ-0.99 שקל בזמן ההנפקה. הפער המשמעותי מוסבר בין היתר בתוספת שתי סדרות של אופציות: 200 כתבי אופציה סדרה 1 ו-200 כתבי אופציה סדרה 2 ללא תמורה. שווי כתבי אופציה סדרה 1 הוא כ-16 אג' לפי מחיר מימוש של 1.3 של לכתב אופציה. הערך הכלכלי של כתב אופציה לסדרה 2 עומד על כ-21 אג' ומחיר של 2.6 שקל לאופציה עד דצמבר 2026. אם נוריד את מחיר האופציות ממחיר ההנפקה נקבל שויי אפקטיבי למניה של 86 אג' המייצג דיסקאונט של כ-14% ממחיר הבסיס וכ-24% משער המניה כיום העומד על 113 אג'.

סך הכול הוגשו 39 הזמנות לרכישת 88,454 יחידות בהיקף כולל של 14.2 מיליון שקל, ומתוכן נענו 23 הזמנות בהיקף של 85,340 יחידות, כך שהתמורה המיידית הסתכמה בכ-13.65 מיליון ש"ח ברוטו.

הגורם הבולט בהנפקה היה דווקא בעל השליטה, אביב צידון, שהודיע כי דבוקת השליטה תזרים הון משמעותי ובפועל הזמינה 77,000 יחידות מתוך כלל הביקושים. בכך, מרבית ההנפקה נותרה למעשה "בידיים הפנימיות", והמשקיעים מהציבור נטלו בה חלק קטן יחסית.

פינרג'י פועלת בתחום האנרגיה הנקיה, עם התמחות בטכנולוגיות מבוססות אלומיניום ואבץ כדי להפיק חשמל נקי ונטול פליטות. החברה, שהוקמה בשנת 2009 ומעסיקה כיום כ-70 עובדים, מציעה פתרונות גיבוי חשמליים לתעשיות שונות, ובהן שוק הביטחון, התקשורת, התחבורה ועם מיקוד במרכזי נתונים (Data Centers). 

לאחרונה היא סימנה את תחום הדאטה סנטרים כמנוע צמיחה אסטרטגי, בין היתר בעקבות מזכר הבנות שנחתם עם חברת Rosendin Electric האמריקאית, במטרה להחדיר את הטכנולוגיה של פינרג'י לתוך פרויקטים רחבי היקף בארה"ב.

למרות האמון של בעלי השליטה בחברה פינרג’י רושמת תשואת חסר של כ-63% מתחילת השנה וירידה של כ-70% ב-12 החודשים האחרונים. שווי השוק הנוכחי שלה עומד על כ-97 מיליון שקל ירידה חדה מהשווי שבו הונפקה לראשונה ב-2021 (כמיליארד שקל). עם זאת, המניה מזנקת היום בכ-13% נראה שהשוק אוהב את הבעת האמון ואת החמצן הפיננסי שהחברה מקבלת.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 13/07/2025 16:03
    הגב לתגובה זו
    בהחלט חברה מעניינת רק שהמניה תחצה את רף ההתנגדות...
  • 2.
    אביב צידון 13/07/2025 15:33
    הגב לתגובה זו
    שימו לב לרכישה עצמית שמבצע הנל כבר שנים אם הוא מאמין בה שיימחק אותה לא שווה לו להחזיק אותה ציבורית!!
  • 1.
    הגזמתם זה לא פרמיה כזאת (ל"ת)
    אנונימי 13/07/2025 14:27
    הגב לתגובה זו
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0.1%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).

בזק
צילום: לילך צור

משרד התקשורת בדרך לביטול ההפרדה המבנית - בשורה גדולה לבזק

מאז תחילת ההפרדה המבנית בבזק, השוק עבר מהפכה: נכנסו שחקנים חדשים, פריסת הסיבים יותר מ-90% וקווים, טלוויזיה וסלולר התמזגו לשירות אחיד - לאן זה יקח את חברת התקשורת הגדולה בישראל? עדכון: צו מניעה זמני הוצא נגד בזק אונליין בעניין התשלום מהמדינה על הפעלת מוקד האזרחים הוותיקים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משרד התקשורת בזק

מניית בזק בזק 1.86%   מטפסת בבורסה, בעקבות פרסום קול קורא חדש של משרד התקשורת לבחינה מחודשת של חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. זה יכול להיות דרמטי מאוד בשביל בזק, אם ההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.


ההפרדה המבנית הוטלה על בזק בראשית שנות ה-2000, כדי למנוע ריכוז כוח ולשמור על התחרות. באותה תקופה, בזק שלטה כמעט לבד בתשתיות התקשורת הקוויות בישראל - צינורות, תעלות, וארונות תקשורת - ולכן היא נדרשה להפריד את החברות כך שלא תנצל את כוחה בשוק לרעת המתחרות.

עם השנים השתנה השוק. תשתיות הנחושת מוחלפות בפריסת סיבים אופטיים, נכנסו שחקנים חדשים כמו פרטנר ואחרים, והגבולות בין אינטרנט, טלוויזיה וסלולר היטשטשו. במשרד התקשורת טוענים שכיום ההפרדה המבנית הפכה בעיקר לנטל על בזק, שמוגבלת בשיווק חבילות משולבות ("באנדלים") תחת מותג אחד - בניגוד למתחרות סלקום, פרטנר והוט.

שלוש חלופות

לפי הקול הקורא שפורסם היום, משרד התקשורת שוקל שלוש חלופות עיקריות: ביטול מלא של ההפרדה המבנית; מעבר להפרדה פונקציונלית, שתשמור על יחידה סיטונאית נפרדת בתוך בזק; או הפרדת בעלות מלאה על התשתיות הפיזיות. בעוד שהחלופות מוצגות לציבור זה נראה שבמשרד נוטים לבחון ברצינות בעיקר את האפשרות הראשונה - ביטול ההפרדה הקיימת. במשרד מציינים כי רמת פריסת הסיבים בישראל עומדת כיום על יותר מ-90% ממשקי הבית, והרגולציה החדשה כבר מבטיחה גישה שוויונית לתשתיות. במילים אחרות, הנימוק ההיסטורי להפרדה - החשש ממונופול של בזק - כבר לא קיים.

במשרד התקשורת מדגישים שהמהלך נבחן מנקודת מבט רחבה - לא רק דרך שיקולי תחרות, אלא גם תוך בחינת התרומה של ההפרדה ליעילות, להשקעות ולחדשנות. ביטול ההפרדה, טוענים, עשוי לאפשר למפעילים להשקיע יותר בתשתיות, לשפר את השירות ולתת מענה מהיר יותר לתקלות.