פינרגי
צילום: שלומי יוסף

פינרג’י מזנקת בעקבות עסקה שכוללת את גוגל ומיקרוסופט

חברת פינרג'י הישראלית נבחרה לאחרונה לספק פתרון גיבוי חשמל חדשני למרכזי נתונים, במסגרת שיתוף פעולה בינלאומי שמובל על ידי חברות ענק כמו גוגל ומיקרוסופט

רן קידר | (2)
נושאים בכתבה פינרג'י

חברת פינרג'י פינרג'י -1.59% , שעוסקת בתחום האנרגיה הנקייה, נבחרה כספקית פתרון הגיבוי החשמלי על ידי הקונסורציום הבינלאומי Net Zero Innovation Hub, שמובל בין היתר על ידי גוגל GAlphabet 2.7%  , מיקרוסופט Microsoft Corp 0.59%  , Data4 וחברות תשתית כמו שניידר אלקטריק, ורטיב ודנפוס. הטכנולוגיה של פינרג'י, שמבוססת על תגובה כימית בין אלומיניום לחמצן באוויר, נבחרה מתוך יותר מ-70 חברות שהציעו פתרונות בתחום הגיבוי למרכזי נתונים, והיא תשולב בפרויקט הדגמה ראשון שיתבצע באתרי דאטה סנטר של החברות החברות בקונסורציום. מדובר בצעד ראשון בדרך להרחבה תעשייתית רחבה יותר, כאשר הפרויקט ממומן במלואו על ידי הקונסורציום ומטרתו להתאים את המערכת של פינרג'י לצרכים של מרכזי נתונים בזמן אמת.

במקביל לפרויקט הזה, חברת Rosendin האמריקאית, שעוסקת גם היא בתחום החשמל לדאטה סנטרים, הודיעה כי היא בונה אב-טיפוס של מערכת הגיבוי של פינרג'י, שאמור להיות מותקן כבר ב-2026 באחד מאתרי מרכזי הנתונים של אחת מענקיות הענן העולמיות. החיבור עם Rosendin נותן לפינרג'י יתרון משמעותי, שכן מדובר בחברה עם ניסיון מוכח בפרויקטים רחבי היקף ובקשרים הדוקים עם מפעילים של דאטה סנטרים מהגדולים בעולם. שיתוף הפעולה בין השתיים מכוון לפריסה בצפון אמריקה, כחלק מהתמודדות עם הביקושים הגדלים לגיבוי חשמלי נקי במתקנים קריטיים שמופעלים 24/7 ודורשים הספק גבוה.

הטכנולוגיה של פינרג'י מבוססת על שימוש באלומיניום מתכתי כמעין "דלק מוצק" לייצור חשמל בתגובה עם חמצן מהאוויר. שלא כמו סוללות ליתיום או גנרטורים שמופעלים בדיזל, מדובר בפתרון שאינו פולט מזהמים בזמן פעולה, אינו מצריך תדלוק בשטח ואינו תלוי ברשת החשמל. האלומיניום שבו נעשה שימוש ניתן למחזור מלא, מה שמוזיל את העלויות בטווח הארוך ותואם ליעדי קיימות סביבתיים. במילים פשוטות, המערכת של פינרג'י מציעה אלטרנטיבה לבעיית הגיבוי הקריטית של מרכזי הנתונים, ללא רעש וזיהום, ועם הרבה יותר שליטה.

שאלת האנרגיה של מרכזי הנתונים היא שאלה מרכזית לאחרונה, היות וצריכת החשמל של אותם מרכזי נתונים היא עצומה, ומשווים אותה לצריכה של עיר שלמה. כמו כל שירות, שמתבסס על חשמל, יש צורך בגיבוי למקרה של תקלה שעלולה לגרום לאובדן נתונים, השבתת שירותים, ולעיתים גם לנזק כלכלי כבד. בעבר הסתמכו בעיקר על גנרטורים מבוססי דיזל, אך כיום, לנוכח הדרישות ההולכות וגדלות מצד רגולטורים ובעלי מניות לעמוד ביעדי הפחתת פליטות, גובר הצורך במערכות חלופיות, וכאן נכנס הפתרון של פינרג'י. 

מה הקשר לגוגל ומיקרוסופט? 

אז למה גוגל ומיקרוסופט מעורבות בכל הסיפור הזה? כי הן עצמן מפעילות מאות מרכזי נתונים ברחבי העולם, וחתומות על התחייבות להגיע לאפס פליטות עד סוף העשור. הן יודעות שללא פתרונות גיבוי נקיים, אי אפשר יהיה לעמוד ביעדים. מכאן, נכונותן לממן פרויקט הדגמה ולקדם טכנולוגיות חדשות בשלב מוקדם יחסית. עבור פינרג'י, זוהי הזדמנות משמעותית לחדירה לשוק.

בהסתכלות רחבה יותר, הכניסה של פינרג'י לפרויקט הדגמה ממומן, בצירוף הגיוס האחרון של כ-13.6 מיליון ש"ח (עם פוטנציאל לתוספת של עד 67 מיליון), ממקמים אותה בעמדת זינוק טובה לפריצה מסחרית אמיתית, קודם כל בגיבוי למרכזי נתונים, ובהמשך גם לפרויקטי מיקרו-גריד ותשתיות חשמל מבודדות. מדובר במהלך שיכול להפוך את האלומיניום-אוויר מתצוגה טכנולוגית למוצר מדף חיוני בעולם שמתקרב בצעדים מהירים לעומסי חשמל אדירים, ובעיקר כמענה לצורך הדחוף במקורות אנרגיה נקיים ויעילים.

בדיסקאונט או בפרמיה? פינרג'י מגייסת 13.6 מיליון

קיראו עוד ב"שוק ההון"

למרות ההתאוששות של מניית פינרג’י, היא עדיין הפסדית ולמרות שעלתה בכ-109% בחודש האחרון, היא עדיין רושמת תשואת חסר של כ-30.5% מתחילת השנה וירידה של כ-40% ב-12 החודשים האחרונים. שווי השוק הנוכחי שלה עומד על כ-212 מיליון שקל, שמהווה ירידה חדה מהשווי שבו הונפקה לראשונה ב-2021 (כמיליארד שקל). עם זאת, המניה מזנקת היום בכ-18% נראה שבהמשך להבעת האמון האחרונה, השוק אוהב גם את הפרויקט החדש.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 28/07/2025 03:24
    הגב לתגובה זו
    הטכנולוגיה קיימת המון שנים מהי החדשנות של חברה . יש לה פטנטים
  • 1.
    יופי האדם הלבן הניאנדרטל הליכודיקים מאפיה בשלטון מצביעים לה רק מרוקאים ותוניסאים. (ל"ת)
    ליטאי 27/07/2025 14:57
    הגב לתגובה זו
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).