חברת פינרג'י פינרג'י 2.83%  הודיעה כי היא בוחנת ביצוע גיוס הון בהיקף מוערך של כ-13 מיליון שקל (כ-4 מיליון דולר), במטרה להאיץ את מימוש תוכניותיה האסטרטגיות בתחום מרכזי הנתונים. מהלך זה צפוי להתבצע באמצעות הצעה אחידה לציבור במתכונת מכרז, כחלק מדוח הצעת מדף של החברה, כאשר מחיר המינימום שייקבע לכל יחידה ישקף פרמיה על מחיר השוק של המניה. יו"ר הדירקטוריון ומחזיק השליטה, מר אביב צידון, הודיע כי קבוצת השליטה בכוונתה להשתתף בגיוס בהתאם לחלקה היחסי, כ-45% מהון החברה.

נשאלת השאלה האם הגיוס, שפונה למשקיעים הפרטיים אכן יהיה מוצלח והאם יהיה מי שימהר לקנות בפרמיה כשיש לו אפשרות לקנות ישירות בשוק אחרי ירידה של 66.3% מתחילת 2025 ו-78.3% במהלך השנה האחרונה?

פינרג'י פועלת בתחום טכנולוגי חדשני אך עתיר סיכונים, תוך התמודדות עם אתגרים פיננסיים, ארגוניים ותדמיתיים. תוכניות ההתייעלות שהכריזה עליה בינואר, שכללה צמצום מצבת כוח האדם בכ-30% והפחתת הוצאות השכר של ההנהלה ב-15% לא החזירה את אמון המשקיעים עד כה. 

יחד עם הודעת הגיוס, הודיעה החברה על חתימת מזכר הבנות עם Rosendin Electric, אחת החברות המובילות בארה"ב בתכנון והקמה של מערכות חשמל למרכזי נתונים, שיש לה מחזור מכירות שנתי של כ-3 מיליארד דולר. שיתוף הפעולה בין החברות צפוי להנגיש את פתרונות הגיבוי של פינרג'י, המבוססים על טכנולוגיית אלומיניום-אוויר, ללקוחות מרכזיים בשוק האמריקאי, כתחליף לגנרטורים מזהמים. עם זאת, פינרג'י לא צירפה צפי הכנסות משיתוף הפעולה העתידי. 

• פינרג’י מזנקת בעקבות עסקה שכוללת את גוגל ומיקרוסופט
• בדיסקאונט או בפרמיה? פינרג'י מגייסת 13.6 מיליון
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לפני כחודש עדכנה פינרג'י על תחילת פרויקט משותף עם NYPA (רשות החשמל של מדינת ניו יורק) לפיתוח מערכת גיבוי מסחרית בתמיכת מענק מקרן BIRD בגובה 1.5 מיליון דולר, מתוך תקציב כולל של כ-3 מיליון דולר. מדובר במהלך אשר עשוי לשמש הוכחת היתכנות מסחרית לפתרונות החברה בשוק האמריקאי. גם במקרה הזה, מדובר על עסקה שכרוכה בפיתוח, ולא באספקה של מוצר קיים. 

וכך, למרות השותפויות והעסקאות שחתמה, האתגר הגדול של החברה נותר יצירת מקור הכנסה קבוע ויציב שיאפשר מעבר משלב הפיתוח לשלב המסחרי.

האם שריפת המזומנים תיעצר? 

מאז הנפקתה לציבור בפברואר 2021, מניית פינרג'י חוותה תנודתיות ניכרת. מחיר ההנפקה הראשונית עמד על 10 שקל למניה, ושיקף שווי שוק ראשוני של כ-700 מיליון שקל. בטווח הקצר המניה עלתה והגיעה לשיא של כ-13 שקל במהלך 2021, אבל מאז המניה רק הלכה וירדה, בעיקר על רקע עיכובים בהתקדמות מסחרית ותחזיות שהשתנו. במהלך 2022 ו-2023 נרשם המשך שחיקה, ולמעט תקופה במהלך 2024, המשיכה לצנוח ונכון להיום נסחרת בפחות מ-1 שקל. שריפת המזומנים של החברה, ובנוסף גיוסי הון מדוללים הובילו אותה למצבה הנוכחי, שבה השוק אינו מביע אמון במהלכי החברה. 

העלייה שהתרחשה ב-2024 נבעה ממספר מהלכים משמעותיים. בפברואר 2024 הקצתה החברה ל-IOC שוודיה (חברת בת בבעלות מלאה של Indian Oil) 10.5 מיליון מניות בתמורה לכ-43.7 מיליון שקל, בנוסף לרכישת מניות קיימות בהיקף של כ-1.1 מיליון שקל מבעלי מניות. במרץ 2024 ביצע מר אביב צידון השקעה נוספת של כ-1.8 מיליון שקל בתמורה למניות ואופציות. כמו כן, דווחו מספר עסקאות פרטיות בין בני משפחת צידון ללא תמורה כספית, והקצאת אופציות בשווי מימוש של 132 אגורות לשני יועצים, בהיקף כולל של 540 אלף אופציות.

• מה למדנו השבוע: המבט הראשון יכול להטעות; תבחנו את הנתונים לעומק
• מקס סטוק הוציאה 12 מיליון שקל כדי לגדר את השקל, ההכנסות צמחו ב-6%
• תוכן שיווקי משכנתא הפוכה: מפתח לחוסן בעורף, יציבות בשוק הנדל"ן
• הבנקים זינקו בכ-6%, הפניקס זינקה 7%; סאפיינס ב-24%

עם זאת, דוח 2024 הציג תמונה פחות מעודדת. החברה אמנם הציגה עלייה בהכנסות שעמדו על כ-4.8 מיליון שקל, (לעומת 3.2 מיליון שקל ב-2023), אבל למרות זאת, ההפסד הכולל התרחב והגיע לכ-59.8 מיליון שקל. סך הנכסים עמד על כ-103.6 מיליון שקל והתחייבויות החברה הסתכמו בכ-37.1 מיליון שקל. החברה מדגישה כי חלק ניכר מהשקעותיה מופנה לפיתוח טכנולוגי בשלב מוקדם, עם התמקדות בשוקי יעד אסטרטגיים כמו תקשורת, מרכזי נתונים ותחבורה חשמלית, בעיקר בהודו. כמו כן, בהתאם למדיניותה ולשיקול הדעת של הדירקטוריון, לא חולקו דיבידנדים מאז הקמת החברה ועד למועד הדוח.