מערכות הגנה אוויריות, קרדיט: גרוק
מערכות הגנה אוויריות, קרדיט: גרוק

לא רק סעודיה: הוסכם על שיתוף פעולה בשווי מיליארדים בין האמירויות ודרום קוריאה

איחוד האמירויות ודרום קוריאה בדרך לשיתוף פעולה ביטחוני נרחב והערכה היא שהוא יניב עסקאות ביטחוניות בשווי של 15 מיליארד דולר

הדס ברטל |

בפגישה בין נשיא דרום קוריאה לי ג’אה מיונג ונשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד, הוסכם על שיתוף פעולה נרחב בתחום הביטחוני הכולל פיתוח משותף, ייצור מקומי ויצוא משותף למדינות נוספות. לאחר הפגישה אמר ראש הצוות של הנשיא, קאנג הון סיק, לכתבים לאחר הפגישה כי "הקמת שרשרת בעלת ערך ומקיפה זו, תגדיל את הסיכויים של חברות הביטחון שלנו להשיג עסקאות בשווי של יותר מ-15 מיליארד דולר".
מדובר במתווה שנועד להעניק לשותפות האזוריות תחושת מעורבות ישירה בפרויקטים שמקורם בסיאול, וזה כנראה אחד הכלים שמסבירים את העניין המתגבר במטוס הקרב הדרום קוריאני KF 21. כבר באפריל נציגי חיל האוויר האמירתי ביקרו במפעלי הייצור של המטוס בדרום קוריאה ואחד המפקדים אף השתתף בטיסת מבחן, מה שמעיד על רצינות הכוונות.

המזרח התיכון מתחמש

העניין של האמירויות אינו מתרחש בוואקום. סעודיה חתמה בשנה האחרונה על עסקה חסרת תקדים עם ארצות הברית בשווי של כ-142 מיליארד דולר, שהיא הגדולה ביותר בהיסטוריה של שיתופי פעולה צבאיים אמריקאיים. העסקה כוללת מטוסי F15, מערכות הגנה אוויריות, גרעין אזרחי  וכן שיתופי פעולה רחבי היקף בתחום התעשייה הביטחונית. במקביל, סעודיה הציבה שוב את עצמה כיעד אסטרטגי לייצוא נשק, מדובר בעדות לכך כי מדינות המפרץ אינן מסתפקות בעדכון של מערכות קיימות, אלא פועלות לכיוון שדרוג כולל של כוח ההרתעה, בין השאר בעקבות המתיחות באזור והעובדה שאין להן מענה בהיקפים דומים מצד הסכמי ההגנה המסורתיים. בנוסף, סעודיה חתמה באחרונה על שורה של הסכמים עם דרום קוריאה הכוללים מערכות הגנה מתקדמות ומעין מסגרת לשיתוף פעולה מתמשך. נראה כי אירועי השנים האחרונות מדגישים עד כמה האזור רגיש לאירועים ביטחוניים שעלולים לפרוץ בכל רגע נתון. נתונים עדכניים מצביעים על כך שאזור זה אחראי לכ-27% מסך יבוא הנשק בעולם בשנים 2020-24. הרבה מהבקשות עוסקות במטוסים קרביים (כ-43% מכלל היבוא באזור), ספינות (20%), וטילי הגנה (16%). מדינות כמו קטאר קפצו ביבוא הנשק ב-127%בין 2015 ל-2024. זו אינה רק התחמשות רגילה אלא השקעה אסטרטגית. 

מטוס F15 קרדיט
 גרוק
מטוס F15 - קרדיט: גרוק

במקביל נראה שגם קטאר ובחריין בוחנות אפשרויות נוספות לשדרוג מערכי ההגנה שלהן, וזה מצביע על כך שהאזור כולו נע לכיוון של הרחבת יכולות צבאיות. עם זאת, ההתחמשות אינה ייחודית למדינות המפרץ בלבד. נראה שכל האזור נע לקראת רמת חימוש גבוהה יותר, בין אם בגלל המתיחות הגוברת במרחב ובין אם בשל מגמות גלובליות בתחום ההגנה. כנראה שאחת הסיבות למומנטום של דרום קוריאה באזור היא היכולת שלה לספק מוצרים בקצב מהיר יחסית, כולל במחירים שנחשבים תחרותיים לעומת יצרניות מערביות ותיקות.

באשר לישראל, המדינה רשמה בשנת 2024 שיא בהיקף יצוא הנשק: לפי הדיווחים הייצוא הגיע לכ-14.7 מיליארד דולר, עלייה של כ-13% בהשוואה לשנת 2023. יותר ממחצית מהעסקאות כללו מערכות הגנה אוויריות והתקפות, הן כלי טיס והן טילים ואמצעי סייבר. בנוסף, חלק ניכר מהעסקאות בוצע עם מדינות אירופה ובחלקן גם עם מדינות המפרץ שרואות בישראל מקור לטכנולוגיה מתקדמת. הנתון הזה משקף כי ישראל ממנפת את היכולות הביטחוניות שלה גם בשוק היצוא וזאת בתוך אווירה אזורית מורכבת.

עסקאות נוספות נרשמו לטורקיה, כאשר המדינה הפכה ליצואנית נשק משמעותית לאזור המפרץ, והיא מייצאת למצרים טכנולוגיות רחבות, כולל מל”טים וקרונות משוריינים. 

השאיפות הדרום קוריאניות

דרום קוריאה מנסה לבסס את עצמה כשחקנית מרכזית בשוק הנשק העולמי, והיא נמצאת במקום העשירי מבין יצואניות הנשק הגדולות בעולם. כעת נראה שהמיקוד המשמעותי ביותר שלה כיום נמצא דווקא במזרח התיכון. אחרי שורה של עסקאות מרשימות באירופה, מדובר בגל התפתחויות שמלמד על שינוי עמוק בתפיסת ההתחמשות האזורית, אם כי הוא גם מציף שאלות ביחס להשפעות הגיאופוליטיות על שוק הנשק.

קיראו עוד ב"גלובל"

נראה כי ההתכנסות של כמה אזורים בעולם לעבר רמת התחמשות גבוהה יותר משרתת את מטרותיה של דרום קוריאה. אם כי ברור שגם התחרות עם יצרניות גדולות מארצות הברית ומאירופה לא תיעלם. בכל מקרה, השילוב בין יכולות ייצור מהירות, מחירים נוחים יחסית ואפשרות לייצר שותפויות עומק, מציב את דרום קוריאה בעמדה מעניינת בשוק הנשק העולמי, ובמיוחד במזרח התיכון שבו הדרישה למערכות מתקדמות הולכת ומעמיקה.

ייצור מערכות נשק בדרום קוריאה, קרדיט:
 גרוק
ייצור מערכות נשק בדרום קוריאה - קרדיט: גרוק

המזרח התיכון כעת מאיץ את קצב הרכש הצבאי בצורה שמזכירה תקופות של מתיחות קיצונית, אם כי הפעם הדינמיקה רחבה יותר ומשלבת אינטרסים אזוריים ובינלאומיים. בתוך המציאות הזו דרום קוריאה מתמקמת בעמדה מרכזית, כנראה בזכות יכולות ייצור מהירות ומערכות לחימה מתקדמות שמבססות אותה כספקית שמדינות רבות רואות בה חלופה יעילה למעצמות המסורתיות.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עלי אקספרס, צילום אתרעלי אקספרס, צילום אתר

אתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'

סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"

מנדי הניג |

בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.

חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5 דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024 בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.

הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים. 

הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%

באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית. 

במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.

וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

אנבידיה מתחזקת 2%, אינטל 3%, טסלה ב-3% - הנאסד"ק מוסיף 0.6%

וול סטריט פותחת את השבוע בעליות חדות, כשהשוק מגיב באופטימיות יחסית ללכידתו של נשיא ונצואלה ניקולס מדורו בסוף השבוע, למרות העלייה באי-הוודאות הגיאופוליטית; מניות ה-AI חוזרות להוביל, בהן אנבידיה ופאלנטיר, על רקע ניסיון של סקטור הטכנולוגיה להתייצב אחרי סיום חלש של 2025

צוות גלובל |
נושאים בכתבה טסלה

ברקע הפעולה הצבאית של ארה"ב בוונצואלה והדחת הנשיא ניקולס מדורו וול סטריט פותחת בעליות קלות. למבצע באמריקה הלטינית יש השפעה דו-צדדית על השוק. מצד אחד אמריקה של טראמפ מקבלת עתודות נפט אדירות ושולטת בכחצי מעתודות הנפט בעולם כשהחברות האמריקניות שהשקיעו בהפקת הנפט יחיזרו לעצמן את הנכסים, אך מצד שני זה פתח להחמרה במתיחת מול סין שאליה ולציר הרוסי הוזרמו הנפט או הרווחים ממנו בתמורה למימון וחוב.

סין, אחת הרוכשות הגדולות בעולם של נפט מוונצואלה, מגיבה בחריפות למהלך של טראמפ להדחת ניקולס מדורו, אבל בשלב זה בלי איתותים לצעדי תגמול מעשיים. בבייג’ינג אומרים כי הם "מזועזעים עמוקות" מהמהלך, ומאשימים את וושינגטון ב"פעולות הגמוניות" ובפגיעה בריבונות של מדינות אחרות. בהודעה רשמית קראה סין לארה״ב לפעול בהתאם למשפט הבינלאומי ולהפסיק, לדבריה, לערער את הביטחון והיציבות של מדינות ריבוניות.

הדאו ג'ונס עולה כ-0.7% בעוד שה-S&P 500 רושם עלייה של כ-0.5%, מדד הנאסד"ק בולט עם התחזקות של כ-0.6%, מה שנראה כניסיון לקטוע רצף של חמישה ימי ירידות במדד הטכנולוגי. העליות מגיעות בעיקר מחברות השבבים ומסקטור האנרגיה, בעוד שהתגובה הכוללת של השוק מרוסנת יותר. באופן מפתיע, מחירי הנפט דווקא נחלשים בכ-0.4%, המשקיעים מעריכים כנראה כי החזרה של ונצואלה למעגל הייצור תחת ניהול אמריקני תוביל להצפת השוק ולהיצע גבוה יותר בטווח הרחוק. הירידה הזו במחירי האנרגיה מקלה על חששות האינפלציה ותומכת בעלייה המקבילה של מניות הטכנולוגיה.

בשוק האג"ח נרשמת ירידה קלה בתשואת האיגרת ל-10 שנים לרמה של 4.17%, בעוד שהדולר שומר על עוצמה מול סל המטבעות. הנכסים האלטרנטיביים משקפים גם הם את המתיחות הגיאופוליטית: הזהב רושם עלייה של יותר מ-2.4%, והביטקוין חוזר להיסחר מעל רמת 93 אלף דולר. הקשב של השוק יופנה כעת לנתוני המאקרו שיתפרסמו בהמשך השבוע, ובראשם דוח התעסוקה לחודש דצמבר, שצפוי לספק תמונה ברורה יותר על מצב המשק האמריקני בתחילת שנת 2026.

בסוף שבועע שעבר, וול סטריט ננעלה בירוק ופתחה את שנת 2026 באווירה חיובית, לאחר פגרת החגים. מדדי הדגל ננעלו בעליות, כשהנאסד"ק ננעל סביב האפס, ה-S&P 500 הוסיף 0.2%, ואילו הדאו טיפס כ-0.7%. זו היתה פתיחה אופטימית לשנה חדשה, לאחר שה-S&P 500 סיים את 2025 עם תשואה שנתית מרשימה של כ-16.4%.