לא רק סעודיה: הוסכם על שיתוף פעולה בשווי מיליארדים בין האמירויות ודרום קוריאה
איחוד האמירויות ודרום קוריאה בדרך לשיתוף פעולה ביטחוני נרחב והערכה היא שהוא יניב עסקאות ביטחוניות בשווי של 15 מיליארד דולר
בפגישה בין נשיא דרום קוריאה לי ג’אה מיונג ונשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד, הוסכם
על שיתוף פעולה נרחב בתחום הביטחוני הכולל פיתוח משותף, ייצור מקומי ויצוא משותף למדינות נוספות. לאחר הפגישה אמר ראש הצוות של הנשיא, קאנג הון סיק, לכתבים לאחר הפגישה כי "הקמת שרשרת בעלת ערך ומקיפה זו, תגדיל את הסיכויים של חברות הביטחון שלנו להשיג עסקאות בשווי
של יותר מ-15 מיליארד דולר".
מדובר במתווה שנועד להעניק לשותפות האזוריות תחושת מעורבות ישירה בפרויקטים שמקורם בסיאול, וזה כנראה אחד הכלים שמסבירים את העניין המתגבר במטוס הקרב הדרום קוריאני KF 21. כבר באפריל נציגי חיל האוויר האמירתי ביקרו במפעלי הייצור
של המטוס בדרום קוריאה ואחד המפקדים אף השתתף בטיסת מבחן, מה שמעיד על רצינות הכוונות.
המזרח התיכון מתחמש
העניין של האמירויות אינו מתרחש בוואקום. סעודיה חתמה בשנה האחרונה על עסקה חסרת תקדים עם ארצות הברית בשווי של כ-142 מיליארד דולר, שהיא הגדולה ביותר בהיסטוריה של שיתופי פעולה צבאיים אמריקאיים. העסקה כוללת מטוסי F15, מערכות הגנה אוויריות, גרעין אזרחי וכן שיתופי פעולה רחבי היקף בתחום התעשייה הביטחונית. במקביל, סעודיה הציבה שוב את עצמה כיעד אסטרטגי לייצוא נשק, מדובר בעדות לכך כי מדינות המפרץ אינן מסתפקות בעדכון של מערכות קיימות, אלא פועלות לכיוון שדרוג כולל של כוח ההרתעה, בין השאר בעקבות המתיחות באזור והעובדה שאין להן מענה בהיקפים דומים מצד הסכמי ההגנה המסורתיים. בנוסף, סעודיה חתמה באחרונה על שורה של הסכמים עם דרום קוריאה הכוללים מערכות הגנה מתקדמות ומעין מסגרת לשיתוף פעולה מתמשך. נראה כי אירועי השנים האחרונות מדגישים עד כמה האזור רגיש לאירועים ביטחוניים שעלולים לפרוץ בכל רגע נתון. נתונים עדכניים מצביעים על כך שאזור זה אחראי לכ-27% מסך יבוא הנשק בעולם בשנים 2020-24. הרבה מהבקשות עוסקות במטוסים קרביים (כ-43% מכלל היבוא באזור), ספינות (20%), וטילי הגנה (16%). מדינות כמו קטאר קפצו ביבוא הנשק ב-127%בין 2015 ל-2024. זו אינה רק התחמשות רגילה אלא השקעה אסטרטגית.
במקביל נראה שגם קטאר ובחריין בוחנות אפשרויות נוספות לשדרוג מערכי ההגנה שלהן, וזה מצביע על כך שהאזור כולו נע לכיוון של הרחבת יכולות צבאיות. עם זאת, ההתחמשות אינה ייחודית למדינות המפרץ בלבד. נראה שכל האזור נע לקראת רמת חימוש גבוהה יותר, בין אם בגלל המתיחות הגוברת במרחב ובין אם בשל מגמות גלובליות בתחום ההגנה. כנראה שאחת הסיבות למומנטום של דרום קוריאה באזור היא היכולת שלה לספק מוצרים בקצב מהיר יחסית, כולל במחירים שנחשבים תחרותיים לעומת יצרניות מערביות ותיקות.
- ארה"ב אישרה מכירת שבבי אנבידיה לאיחוד האמירויות
- אדנוק מציעה לאיחוד האירופי ויתורים בדרך לרכישת קובסטרו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לישראל, המדינה רשמה בשנת 2024 שיא בהיקף יצוא הנשק: לפי הדיווחים הייצוא הגיע לכ-14.7 מיליארד דולר, עלייה של כ-13% בהשוואה לשנת 2023. יותר ממחצית מהעסקאות כללו מערכות הגנה אוויריות והתקפות, הן כלי טיס והן טילים ואמצעי סייבר. בנוסף, חלק ניכר מהעסקאות בוצע עם מדינות אירופה ובחלקן גם עם מדינות המפרץ שרואות בישראל מקור לטכנולוגיה מתקדמת. הנתון הזה משקף כי ישראל ממנפת את היכולות הביטחוניות שלה גם בשוק היצוא וזאת בתוך אווירה אזורית מורכבת.
עסקאות נוספות נרשמו לטורקיה, כאשר המדינה הפכה ליצואנית נשק משמעותית לאזור המפרץ, והיא מייצאת למצרים טכנולוגיות רחבות, כולל מל”טים וקרונות משוריינים.
השאיפות הדרום קוריאניות
דרום קוריאה מנסה לבסס את עצמה כשחקנית מרכזית בשוק הנשק העולמי, והיא נמצאת במקום העשירי מבין יצואניות הנשק הגדולות בעולם. כעת נראה שהמיקוד המשמעותי ביותר שלה כיום נמצא דווקא במזרח התיכון. אחרי שורה של עסקאות מרשימות באירופה, מדובר בגל התפתחויות שמלמד על שינוי עמוק בתפיסת ההתחמשות האזורית, אם כי הוא גם מציף שאלות ביחס להשפעות הגיאופוליטיות על שוק הנשק.
- בהתאם לציפיות השוק: אינפלציית הליבה במדד ה-PCE ירדה ל-2.8%
- המדדים עולים עד 0.7%; סנטינל וואן נופלת 12%, סיילספורס עולה 4.5%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים...
נראה כי ההתכנסות של כמה אזורים בעולם לעבר רמת התחמשות גבוהה יותר משרתת את מטרותיה של דרום קוריאה. אם כי ברור שגם התחרות עם יצרניות גדולות מארצות הברית ומאירופה לא תיעלם. בכל מקרה, השילוב בין יכולות ייצור מהירות, מחירים נוחים יחסית ואפשרות לייצר שותפויות עומק, מציב את דרום קוריאה בעמדה מעניינת בשוק הנשק העולמי, ובמיוחד במזרח התיכון שבו הדרישה למערכות מתקדמות הולכת ומעמיקה.
המזרח התיכון כעת מאיץ את קצב הרכש הצבאי בצורה שמזכירה תקופות של מתיחות קיצונית, אם כי הפעם הדינמיקה רחבה יותר ומשלבת אינטרסים אזוריים ובינלאומיים. בתוך המציאות הזו דרום קוריאה מתמקמת בעמדה מרכזית, כנראה בזכות יכולות ייצור מהירות ומערכות לחימה מתקדמות שמבססות אותה כספקית שמדינות רבות רואות בה חלופה יעילה למעצמות המסורתיות.
פוליריזון רשתות חברתיותהישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט
פוליריזון דיווחה על מעבר לייצור בהיקף גדול של תרסיס ההגנה האף־י PL-14, צעד שמקרב אותה לניסויים קליניים ב־2026 ומצית עניין מחודש במניה שצללה במהלך השנה
חברת הביוטק הישראלית פוליריזון Polyrizon Ltd -7.07% , מזנקת ביותר מ-100% לאחר שדיווחה כי הצליחה להתקדם משלב הפיתוח המעבדתי ליכולות ייצור רחבות היקף. מדובר בהישג משמעותי עבור החברה, שמפתחת פתרונות לא-תרופתיים להתמודדות עם אלרגנים ונגיפים במערכת הנשימה. יכולת הייצור החדשה מהווה אבן דרך חיונית לקראת מעבר לניסויים קליניים ובהמשך גם להיערכות למסחור.
פוליריזון הוקמה על בסיס תפיסה שלפיה חלל האף, כנקודת הכניסה הראשונה של אלרגנים ונגיפים, יכול לשמש זירה יעילה להגנה מפניהם. מייסד החברה, תומר ישראלי, זיהה פער בין תרסיסים קיימים המספקים הקלה זמנית לבין מוצרים שיכולים להוות שכבת הגנה אמיתית. מתוך כך הוביל פיתוח פלטפורמה המבוססת על הידרוג'ל היוצר שכבת בידוד דקה בדופן האף. במוקד פעילות החברה עומדת טכנולוגיית Capture & Contain, המבקשת ללכוד חלקיקים זרים ולמנוע את חדירתם לרקמת האף. היישום המרכזי שלה, PL-14, נועד להתמודד עם אלרגנים נפוצים כמו אבקני פריחה, אבק ושיער חיות. החברה מדגישה כי הפתרון אינו מבוסס על תרופות ואמור לשמש מנגנון מכני מגן.
במהלך 2025 השלימה פוליריזון סדרת ניסויי פיתוח שנועדה לבחון היצמדות לרקמות, יציבות החומר ועמידותו בתנאי שימוש שונים. הצוות המדעי בראשות ד״ר טידר תורג׳מן הוביל את הפעילות המחקרית שהביאה לתוצאות פרה־קליניות התומכות ביכולת המוצר ללכוד חלקיקים ברמת הרירית.
בדרך לייצור תעשייתי
ב־2 בדצמבר עדכנה פוליריזון כי השלימה ייצור ראשון בהיקף גדול של פורמולת PL-14, זאת בשיתוף יצרן תרופות חיצוני. הייצור התבצע בתנאים מבוקרים, והאצוות שהופקו עמדו בכל פרמטרי האיכות והיציבות שנבדקו. מבחינת החברה, מדובר באיתות משמעותי לכך שהטכנולוגיה שהותאמה עד כה לניסויי מעבדה מסוגלת לעבור לייצור תעשייתי, שלב חיוני לפני כניסה לניסויים קליניים. היכולת לייצר בנפח גבוה פותחת לחברה את הדלת להתחלת ניסויים קליניים המתוכננים ל־2026. שלב זה יאפשר לבדוק את המוצר בסביבה קלינית ולהיערך בהמשך לקבלת אישורים רגולטוריים. בחברה אומרים כי האצוות שנוצרו עומדות בסטנדרטים הנדרשים לשווקים בארה״ב ובאירופה.
- 1.8 טריליון דולר: 5 עובדות על תעשיית הביו מד העולמית
- מגזר הביוטק מתעורר - האם הפעם זה אמיתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק האלרגיות והמחלות הנשימתיות ממשיך לגדול בהתמדה, בין היתר בשל עלייה בשיעורי החשיפה לאלרגנים ובצורך בפתרונות מניעה זמינים. שוק האלרגיה העונתית מוערך כיום במיליארדי דולרים וצפוי להתרחב בעשור הקרוב, וגם שוק השפעת מציג מגמת גידול על רקע ביקוש להתחזקות מנגנוני ההגנה האישיים. בתוך מציאות זו, פוליריזון מבקשת למצב את קו מוצריה כפתרון שאינו תרופתי אלא מבוסס־מנגנון, הנשען על רכיבים טבעיים ומיועד להפחתת חשיפה עוד לפני התפתחות תגובה דלקתית.
וול סטריט השוק האמריקאיהמדדים עולים עד 0.7%; סנטינל וואן נופלת 12%, סיילספורס עולה 4.5%
המדד המועדף על הפד נותר יציב בספטמבר, עם ירידה קלה בקצב השנתי ל-2.8%, בעוד הצריכה הריאלית נחלשה; בנוסף, התפרסם מדד אמון הצרכנים של דצמבר, שעלה ל-53.3 נקודות; עסקת נטפליקס וורנר ברוס שולחת גלים הפוכים לשתי החברות; הביטקוין חוזר למגמת ירידה והכסף עולה ואיזו חברת הלבשה תחתונה מזנקת?
וול סטריט העליות במדדי הדגל של וול סטריט מתחזקות, לאחר פרסום מדד ה-PCE, כשה-S&P500 עולה עד 0.5%, הדאו גם הוא עולה 0.5% והנאסד"ק עולה 0.7%.
אינפלציית הליבה במדד האינפלציה המועדף על הפדרל ריזרב, מדד ההוצאות לצריכה פרטית (Core PCE), נותרה יציבה בספטמבר עם עלייה של 0.2% בחישוב חודשי, זהה לצפי האנליסטים. בחישוב שנתי נרשמה עלייה של 2.8%, ירידה קלה לעומת התחזיות ונתון אוגוסט שעמדו על 2.9%.
מדד ה-PCE הכללי, הכולל גם מזון ואנרגיה, עלה ב-0.3% בחודש, בהתאם לציפיות ולנתון הקודם, ובחתך שנתי האינפלציה הכללית עלתה ל-2.8% לעומת 2.7% באוגוסט. במקביל, ההוצאה הפרטית עלתה ב-0.3%, אך קצב הצריכה הריאלית נעצר לאחר עלייה קודמת של 0.2%. ההכנסה הפרטית צמחה ב-0.4%, מעט מעל הצפי, בעיקר בזכות עלייה בשכר ובהכנסות מנכסים פיננסיים.
וכך, כשהאינפלציה יורדת והצמיחה מאטה, הציפיה להורדת הריבית בשבוע הבא רק הולכת וגוברת.
בנוסף, מדד אמון הצרכנים התפרסם, ועלה בדצמבר ל-53.3 נקודות, מעל הצפי וגבוה מבנובמבר, בעיקר בזכות שיפור בציפיות לעתיד. בעוד שתפיסת המצב הנוכחי כמעט לא השתנתה, הצרכנים, במיוחד צעירים, דיווחו על אופטימיות גדולה
יותר לגבי מצבם הפיננסי. עם זאת, רבים עדיין מרגישים את העומס של המחירים הגבוהים. ציפיות האינפלציה ל-12 חודשים ירדו ל-4.1%, הנמוך ביותר מאז ינואר, וציפיות האינפלציה לחמש שנים ירדו ל-3.2%.
בתשואות האג"ח נרשמת עלייה קלה, כאשר תשואת ה־10 שנים עולה 0.37%, לרמה של 4.12%. הדולר נע בתנודתיות מול המטבעות המרכזיים, על רקע המתיחות סביב החלטת הפד והמתנה של השוק לנתוני מקרו נוספים, שיקבעו האם העליות האחרונות יימשכו או שמנגנון האיזון יחזיר את השוק למגמת התייצבות
- נעילה חיובית בוול-סטריט; טסלה קפצה ב-4%, וויקס ומארוול זינקו ב-7%
- מארוול מזנקת 9%, מייסי'ז נופלת 6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאקרו
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין טען בריאיון ל-India Today כי אין סיבה שהודו לא תיהנה מאותן זכויות של ארה"ב בכל הנוגע לרכישת דלק מרוסיה, במיוחד כשוושינגטון עדיין רוכשת
ממנה דלק גרעיני לכורי הכוח שלה. פוטין הדגיש כי אם ארה"ב רשאית לרכוש אורניום מרוסיה, גם להודו מגיעה הזכות לעשות זאת, וכי מוסקבה מוכנה לדון בנושא עם הנשיא טראמפ. הדברים נאמרו על רקע ביקורו הרשמי בניו דלהי, שבמסגרתו הוא
ומודי הסכימו להרחיב את שיתוף הפעולה הכלכלי במגוון תחומים ולהאיץ את ההתקדמות לעבר יעד סחר דו־צדדי של 100 מיליארד דולר עד 2030. פוטין ציין שרוסיה מוכנה להמשיך לספק דלק להודו ללא הפרעה, גם על רקע מכסי העונשין שהטילה ארה"ב על מוצרים הודיים בעקבות רכישות הנפט הרוסי,
יבוא שהודו כבר צמצמה בשנה האחרונה.
