
200 אלף שקל למ"ר- זה המחיר לדירת יוקרה על קו החוף של תל-אביב
עוד עסקת ענק מדווחת בעיר תל-אביב: דירה נמכרה ב-58 מיליון שקלים בפרויקט יוקרה על קו החוף של העיר
דירת יוקרה, ששייכת לפרויקט היוקרה הרברט סמואל SIX-8 שעל חוף ימה של תל-אביב, נמכרה בכ-58 מיליון שקלים. משתרעת על פני שטח של כ-275 מ"ר, מה שאומר שהיא נמכרה בכ-200 אלף שקל למ"ר.
פרויקט הרברט סמואל SIX-8 של קבוצת אביב יתנשא לגובה של 19 קומות ויכלול כ-50 דירות. כאשר דירה זו נמצאת בקומה העשירית. הפרויקט נמצא ברחוב הרברט סמואל בתל-אביב, בסמיכות לשכונת נווה צדק, מרכז העיר ונמל יפו. הוא צפוי לשלב מגורים, מלונאות ומסחר בשטח כולל של 18 אלף מ"ר שמתוכו 6,000 מ"ר מיועד למלונאות ומסחר והיתר למגורים. צפי סיום המגדל הוא בעוד כ-3 וחצי שנים.
הדיירים בפרויקט ייהנו משירותי קונסיירז', בריכה על הגג, חדר כושר, ספא ונוף פנורמי לכל רחבי תל אביב, קו הים של תל-אביב ויפו העתיקה.
את התכנון האדריכלי מוביל משרד האדריכלים משה צור, ואילו את עיצוב הפנים והחללים הציבוריים מובילה מעצבת העל הבינלאומית פטרישיה אורקיולה. ששת קומות המסד יכללו מלון בוטיק יוקרתי עם
120 חדרים, שיספק שירותים גם לדיירי הבניין, 500 מ"ר נוספים משטח הבניין ישמש למסחר, שיכללו בית קפה ומסעדה הפונים לטיילת.
- שוק העבודה מתאושש: צפי גיוס העובדים מזנק ב-25%
- עורך דין מקרקעין מומלץ: הכתובת הבטוחה לעסקת נדל"ן בראש שקט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קבוצת אביב, שבשליטת דורון אביב ודפנה הרלב מחזיקה בבעלותה 51% מהפרויקט ומשמשת גם כקבלן המבצע.
- 5.ליטאי 23/11/2025 09:28הגב לתגובה זולהייטק בחוף הים וקניון יוקרתי כולל מסעדות יוקרה כשרות חלבי ודגים לא בשר בלי מקדונחדס ובלי בית קולנוע גם לרופאים פרטיים ומשרדי עוד וממשלה ומוסד וצהל ומשרד הביטחון והפנים וביטחון פנים יחבל ו8200.
- 4.למה לא 800 להרוויח יותר עיצוב והשקעה חוחרים טובים גקוזי (ל"ת)ליטאי 23/11/2025 02:21הגב לתגובה זו
- 3.לא שווה שקל (ל"ת)דוד 19/11/2025 20:36הגב לתגובה זו
- 2.תל אביבי 2 19/11/2025 20:01הגב לתגובה זונכון הפנטהאוס שלו הוא ברחוב בני דן ולא קו ראשון לים אבל זה עדיין במרחק רכיבת אופניים לחוף והוא שילם בדיוק חצי מהעיסקה הזו.
- 1.דיי עם החארטה של הלבנת כספים בצורה חכמה ונקיה (ל"ת)אא 19/11/2025 16:27הגב לתגובה זו
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
