בנקים
צילום: אילוסטרציה

פיץ' מעלה את אופק הדירוג של הבנקים; קדימון לעדכון הדירוג של ישראל?

פיץ' משדרגת את התחזית של לאומי בהמשך לשיפור אופק הדירוג של יתר הבנקים הגדולים; מחזור עצום בהיקפו נרשם הבוקר במניות הבנקים של למעלה ממיליארד שקל

מנדי הניג | (5)

סוכנות הדירוג פיץ' מעדכנת את תחזית בנק לאומי לאומי -0.59%   ל"יציבה" מ"שלילית", תוך אישרור דירוג האשראי לטווח ארוך (IDR) ברמה של A-. המהלך הזה מגיע זמן קצר אחרי שפיץ' שיפרה גם את אופק הדירוג של יתר הבנקים הגדולים - פועלים, מזרחי טפחות ודיסקונט - זה תמחור מחדש של הסביבה הכלכלית והביטחונית בישראל, זה מגיע לפני הדירוג האשראי של ישראל ואפשר להסתכל על זה כפרומו לשיפור הדירוג כשהסיכון של המערכת הבנקאית, בהכללה, הוא נגזרת של מצב המאקרו כך שאנחנו לומדים מזה שהסוכנות גם רואה במלחמה סיפור שלקראת סיום ואת המשק הישראלי חוזר בהדרגה למסלול של יציבות ואפילו צמיחה שזה יבטא גידולים בביקוש לאשראי צרכני ועסקי - רווחיות הליבה של הבנקים.

בפיץ' מציינים כי עדכון התחזית משקף את החוסן הפיננסי שגילה הבנק לאומי לאורך המערכה הארוכה. הפעילות הכלכלית במשק חוזרת בהדרגה לשגרה, דבר שיוצר לבנקים הזדמנויות צמיחה חדשות תוך שמירה על איכות נכסים גבוהה. בבנק לאומי, שמחזיק בכ-30% מנכסי המערכת הבנקאית, יחס ההלוואות המסוכנות נשאר נמוך יחסית - 0.4% בלבד בסוף המחצית הראשונה של 2025 - וההון העצמי ממשיך לעמוד ברמות נוחות עם יחס CET1 של 12.3%.

פיץ' מעריכה כי הרווחיות התפעולית של לאומי תישאר מעל 2.5% מנכסי הסיכון המשוקללים בשנתיים הקרובות, בתמיכת הפרשות מצומצמות להפסדי אשראי. ההיוון של הבנק נחשב הולם, עם יחס הון עצמי רובד 1 (CET1) של 12.3% בסוף המחצית הראשונה של 2025, והוא שומר על חוצץ מספק מעל דרישות הרגולציה. הסוכנות מציינת כי הרעה בדירוג תתרחש רק במקרה של הורדת דירוג למדינה או עלייה ממושכת ביחס ההלוואות הפגומות מעבר ל-2%.

הנגיד מאבד את ה"תירוץ"; הבנקים נערכים לסביבה של ריבית יורדת

המהלך של פיץ' משדר אמון מחודש במערכת הבנקאית ומחזק את ההערכה שסביבת אי-הוודאות הביטחונית הולכת ומצטמצמת. אותה אי-ודאות שימשה עד כה את נגיד בנק ישראל כטיעון המרכזי להימנעות מהפחתת ריבית. כעת, כשהתמונה מתייצבת והסיכונים הגיאופוליטיים מתמתנים, ההסתברות להפחתה בהחלטת סוף נובמבר נראית כמעט ודאית.

הבנקים מצדם נערכים לשינוי כיוון בריבית ומציגים מערכת יעילה בהרבה מזו שלפני עשור. שיעורי הרווחיות נותרו גבוהים גם עם ירידה צפויה במרווחים, בין היתר בזכות קיטון בכוח אדם, דיגיטציה ויחס הוצאות להכנסות שנמצא בשפל גם אם בוחנים היסטורית. ההכנסות של הבנקים נשענות כיום יותר על פעילות ליבה ופחות על סביבת ריבית גבוהה, ולכן הפגיעה הצפויה מהפחתת הריבית נראית מוגבלת בלבד.

הבנקים טובים מהביטוח עכשיו גם פיץ' מסכימה

פיץ' למעשה מאשרת את מה שאמרנו כאן, שהבנקים ממוצבים טוב יותר מחברות הביטוח. בזמן שחברות הביטוח נסחרות במכפילי רווח מייצגים של 15-20, אחרי נטרול רווחי ההון החריגים של השנה האחרונה, הבנקים נסחרים סביב מכפילים של 11-13 בלבד, גם כשהשוק כבר מגלם ירידה בריבית. הבנקים מבוססים על רווח תפעולי צפוי ויציב, בעוד שחברות הביטוח תלויות יותר בכיוון השוק ובתיקי ההשקעות. זהו פער מהותי באיכות הרווחיות שמסביר למה בנקים לונג - ביטוח שורט; האסטרטגיה הזו יכולה להצליח

הבנקים יכולים להמשיך להתייעל ולצמצם עלויות, אבל נראה שיש כבר מי שלוטש עיניים לרווחים שלהם. ברבעון השני הרוויחו הבנקים כ-8.5 מיליארד שקל, עלייה של כ-12% לעומת התקופה המקבילה ויש כמה "רובין-הודים" שרוצים לחתוך להם בזה. בדיון שנערך בסוף השבוע בין ראש הממשלה נתניהו לשר האוצר סמוטריץ' על תקציב 2026, העלה נתניהו הצעה לקדם מס מיוחד על רווחי הבנקים, בהיקף של כשלושה מיליארד שקל בשנה, כשהתקבולים יועברו ישירות לרוכשי דירות שהמשכנתאות שלהם התייקרו עם עליית הריבית. הפרטים עדיין לא סופיים, וספק גדול אם זה יקודם בפועל. אפשר לחשוב על אלף ואחת סיבות לצמצם את הרווחים של הבנקים אבל הצורה הזאת נועדה בעיקר לתדלק את העליות בשוק הנדל"ן וכנראה נדחפת על ידי לוביסטים. מי שלקח בטיפשותו משכנתא שהוא לא יכול לעמוד בו צריך לשלם את המחיר, לא הבנקים. אפשר לדון בדרכים אחרות לשפר את "ההוגנות" כמו לחייב את הבנקים לשלם X ריבית על העו"ש, להפחית עמלות וכו' אבל המהלך הזה נשמע יותר כמו אמירה פופליסטית של שנת בחירות מאשר יוזמה שיש לה סיכוי להתממש.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    לימור 31/10/2025 14:42
    הגב לתגובה זו
    לאומי למרומים לאומי זה לאומי
  • 4.
    אנונימי 30/10/2025 18:38
    הגב לתגובה זו
    לדעתי היא תרוץ חזק
  • 3.
    ראיתם בנק שמפסיד. (ל"ת)
    מנחם 30/10/2025 11:39
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 30/10/2025 10:45
    הגב לתגובה זו
    לאומי בנקים לדעתי יחגגו חזק בשנה זאת
  • 1.
    אנונימי 30/10/2025 10:34
    הגב לתגובה זו
    לדעתי זאת השנה החדשה של לאומי צועדת בכיוון מאוד חיובי עים עתיד מעלה
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: