פיץ' מעלה את אופק הדירוג של הבנקים; קדימון לעדכון הדירוג של ישראל?

סוכנות הדירוג פיץ' מעדכנת את תחזית בנק לאומי לאומי -1.02%   ל"יציבה" מ"שלילית", תוך אישרור דירוג האשראי לטווח ארוך (IDR) ברמה של A-. המהלך הזה מגיע זמן קצר אחרי שפיץ' שיפרה גם את אופק הדירוג של יתר הבנקים הגדולים - פועלים, מזרחי טפחות ודיסקונט - זה תמחור מחדש של הסביבה הכלכלית והביטחונית בישראל, זה מגיע לפני הדירוג האשראי של ישראל ואפשר להסתכל על זה כפרומו לשיפור הדירוג כשהסיכון של המערכת הבנקאית, בהכללה, הוא נגזרת של מצב המאקרו כך שאנחנו לומדים מזה שהסוכנות גם רואה במלחמה סיפור שלקראת סיום ואת המשק הישראלי חוזר בהדרגה למסלול של יציבות ואפילו צמיחה שזה יבטא גידולים בביקוש לאשראי צרכני ועסקי - רווחיות הליבה של הבנקים.

בפיץ' מציינים כי עדכון התחזית משקף את החוסן הפיננסי שגילה הבנק לאומי לאורך המערכה הארוכה. הפעילות הכלכלית במשק חוזרת בהדרגה לשגרה, דבר שיוצר לבנקים הזדמנויות צמיחה חדשות תוך שמירה על איכות נכסים גבוהה. בבנק לאומי, שמחזיק בכ-30% מנכסי המערכת הבנקאית, יחס ההלוואות המסוכנות נשאר נמוך יחסית - 0.4% בלבד בסוף המחצית הראשונה של 2025 - וההון העצמי ממשיך לעמוד ברמות נוחות עם יחס CET1 של 12.3%.

פיץ' מעריכה כי הרווחיות התפעולית של לאומי תישאר מעל 2.5% מנכסי הסיכון המשוקללים בשנתיים הקרובות, בתמיכת הפרשות מצומצמות להפסדי אשראי. ההיוון של הבנק נחשב הולם, עם יחס הון עצמי רובד 1 (CET1) של 12.3% בסוף המחצית הראשונה של 2025, והוא שומר על חוצץ מספק מעל דרישות הרגולציה. הסוכנות מציינת כי הרעה בדירוג תתרחש רק במקרה של הורדת דירוג למדינה או עלייה ממושכת ביחס ההלוואות הפגומות מעבר ל-2%.

הנגיד מאבד את ה"תירוץ"; הבנקים נערכים לסביבה של ריבית יורדת

המהלך של פיץ' משדר אמון מחודש במערכת הבנקאית ומחזק את ההערכה שסביבת אי-הוודאות הביטחונית הולכת ומצטמצמת. אותה אי-ודאות שימשה עד כה את נגיד בנק ישראל כטיעון המרכזי להימנעות מהפחתת ריבית. כעת, כשהתמונה מתייצבת והסיכונים הגיאופוליטיים מתמתנים, ההסתברות להפחתה בהחלטת סוף נובמבר נראית כמעט ודאית.

• איך לאומי גייס אג"ח בריבית שקלית של 2.4% מתחת לריבית הגיוס של המדינה? ראיון
• השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הבנקים מצדם נערכים לשינוי כיוון בריבית ומציגים מערכת יעילה בהרבה מזו שלפני עשור. שיעורי הרווחיות נותרו גבוהים גם עם ירידה צפויה במרווחים, בין היתר בזכות קיטון בכוח אדם, דיגיטציה ויחס הוצאות להכנסות שנמצא בשפל גם אם בוחנים היסטורית. ההכנסות של הבנקים נשענות כיום יותר על פעילות ליבה ופחות על סביבת ריבית גבוהה, ולכן הפגיעה הצפויה מהפחתת הריבית נראית מוגבלת בלבד.

הבנקים טובים מהביטוח עכשיו גם פיץ' מסכימה

פיץ' למעשה מאשרת את מה שאמרנו כאן, שהבנקים ממוצבים טוב יותר מחברות הביטוח. בזמן שחברות הביטוח נסחרות במכפילי רווח מייצגים של 15-20, אחרי נטרול רווחי ההון החריגים של השנה האחרונה, הבנקים נסחרים סביב מכפילים של 11-13 בלבד, גם כשהשוק כבר מגלם ירידה בריבית. הבנקים מבוססים על רווח תפעולי צפוי ויציב, בעוד שחברות הביטוח תלויות יותר בכיוון השוק ובתיקי ההשקעות. זהו פער מהותי באיכות הרווחיות שמסביר למה בנקים לונג - ביטוח שורט; האסטרטגיה הזו יכולה להצליח

הבנקים יכולים להמשיך להתייעל ולצמצם עלויות, אבל נראה שיש כבר מי שלוטש עיניים לרווחים שלהם. ברבעון השני הרוויחו הבנקים כ-8.5 מיליארד שקל, עלייה של כ-12% לעומת התקופה המקבילה ויש כמה "רובין-הודים" שרוצים לחתוך להם בזה. בדיון שנערך בסוף השבוע בין ראש הממשלה נתניהו לשר האוצר סמוטריץ' על תקציב 2026, העלה נתניהו הצעה לקדם מס מיוחד על רווחי הבנקים, בהיקף של כשלושה מיליארד שקל בשנה, כשהתקבולים יועברו ישירות לרוכשי דירות שהמשכנתאות שלהם התייקרו עם עליית הריבית. הפרטים עדיין לא סופיים, וספק גדול אם זה יקודם בפועל. אפשר לחשוב על אלף ואחת סיבות לצמצם את הרווחים של הבנקים אבל הצורה הזאת נועדה בעיקר לתדלק את העליות בשוק הנדל"ן וכנראה נדחפת על ידי לוביסטים. מי שלקח בטיפשותו משכנתא שהוא לא יכול לעמוד בו צריך לשלם את המחיר, לא הבנקים. אפשר לדון בדרכים אחרות לשפר את "ההוגנות" כמו לחייב את הבנקים לשלם X ריבית על העו"ש, להפחית עמלות וכו' אבל המהלך הזה נשמע יותר כמו אמירה פופליסטית של שנת בחירות מאשר יוזמה שיש לה סיכוי להתממש.

• רימון בחוזה גדול - 47 מיליון דולר בהודו
• השתלטות כמעט מלאה: קיסטון מחזיקה כעת ב-91% מאגד
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ארית חתמה על הסכם אסטרטגי לשיווק וייצור מרעומים עם חברה...