5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם
כך הפך שי ג'ינגפינג ליריב החזק והמשמעותי של ארה"ב ושל המערב: מעלייתו למיצובו כמנהיג מעצמת על
מאז עלייתו של שי ג'ינפינג לשלטון לפני למעלה מעשור, הפכה סין למדינה שמעצבת במו ידיה את הסדר הגלובלי החדש. בהובלתו האישית, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עברה טלטלות, המפלגה הקומוניסטית חיזקה עוד יותר את שליטתה, ופניה של סין הפכו לדומיננטיות בזירה הדיפלומטית. חמש הפסקאות הבאות מציגות את סיפורו של האיש שמשפיע יותר מרוב מנהיגי העולם על עיצוב העשור הבא.
1 # הרקע האישי והמסלול הפוליטי שהביא את שי לשלטון
שי ג’ינפינג נולד ב־1953 בבייג'ינג במשפחה שהייתה חלק מהאליטה המהפכנית של סין. אביו, שי ג’ונגסון, היה ממייסדי המהפכה הקומוניסטית ומקורב למאו דזה־דונג, אך נפל קורבן לטיהורים הפוליטיים של מהפכת התרבות. כתוצאה מכך נשלח שי בגיל צעיר לעבוד בכפר ענָי במחוז שאאנשי, חוויה שגיבשה את דמותו הציבורית כבן-מעמד העם למרות שורשיו האליטיסטיים. בשנות ה־80 וה־90 התקדם במעלה הדרגים האזוריים, עד שב־2012 נבחר למזכ"ל המפלגה וב־2013 לנשיא סין. בתוך שנים ספורות הפך למנהיג החזק במדינה מאז מאו, כשהוא מרכז בידיו שלוש סמכויות על: מנהיג המפלגה, הנשיא וראש הצבא.
2 # הכלכלה הסינית בעידן שי: מהנסיקה לשינוי כיוון
בשנותיו הראשונות בתפקיד, נהנתה סין מצמיחה גבוהה שהמשיכה את תנופת ההתפתחות הכלכלית שהחלה עוד לפניו. שי קידם מהלכים של תיעוש מואץ, השקעה מסיבית בתשתיות והפיכת חברות סיניות לענקיות גלובליות בתחומי הטכנולוגיה, התקשורת והאנרגיה. עם זאת, החל מסוף העשור הקודם הכלכלה החלה להאט. הקשחת הפיקוח על חברות הטכנולוגיה הגדולות, משבר הנדל"ן ובראשו קריסת ענקיות כמו אוורגרנד, והשלכות מגפת הקורונה, פגעו בקצב הצמיחה ובהשקעות הזרות. שי הציג זאת כחלק מ"תיקון היסטורי" שנועד להפוך את הכלכלה למאוזנת ופחות תלויה בחוב, אך במבחן היציבות הכלכלית, סין נמצאת כיום בתקופה מאתגרת יותר מאשר בימי קודמיו.
בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן, המעברים במדיניות הסחר האמריקנית כלפי סין מיצבו את שי ג’ינפינג במרכז מאבק אסטרטגי עולמי. כאשר טראמפ הטיל מכסים נרחבים על סחורות סיניות החל משנת 2018, תגובת סין הייתה בעיקרה זהירה אך החלטית: משרד הסחר הסיני קרא לביטול המכסים והזהיר מפני "מלחמת סחר" שתכלה את שני הצדדים. בסוגיות טכנולוגיה וסחר, סין תחת שי נטתה יותר להשקיע בהרחבת בסיס הייצוא הלא-אמריקני ובהגדלת המיקוד בשוק המקומי, תוך הצהרות שוושינגטון "לא מפחיתה סיכונים אלא יוצרת אותם."
- לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן
- המניה שנפלה 11% בגלל המתיחות בין סין ליפן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בימי ביידן נרשמה ירידה יחסית באגרסיביות של הממשל האמריקני מול סין במישורי הסחר הישיר, אך לא הייתה חזרה לעידן של הסכם ושיתוף הפעולה. עם חזרתו של טראמפ לשלטון, הודגשו שוב מאמצי מכס נרחבים יותר והצהרות אגרסיביות מצד ארה״ב, בהן הצהיר טראמפ על שי כי "קשה מאוד להגיע איתו להסכם."
3 # עימותים בינלאומיים ויחסים מורכבים עם נשיאי ארצות הברית
תקופת כהונתו של שי לוותה בעימותים מתמשכים עם מנהיגים ברחבי העולם, במיוחד בזירה האמריקנית והאסייתית. מול יפן, הודו, פיליפינים ואוסטרליה התפתחו מתיחויות על רקע התרחבות הסינית בים הדרומי ומדיניות החוץ האסרטיבית של בייג'ינג. מול ארצות הברית, יחסי שי התאפיינו בגלים של שיתוף פעולה ושפל: עם ברק אובמה שררו יחסים נוקשים אך יציבים; עם דונלד טראמפ פרצו מלחמות הסחר הגדולות ביותר בתולדות שתי המדינות; ובתקופת ג’ו ביידן התחדד העימות סביב טייוואן, טכנולוגיה מתקדמת ושליטה בשרשראות אספקה. שי נתפס כיום כמי שמנהל עימות אסטרטגי מתמשך מול וושינגטון על ההגמוניה העולמית – עימות שיקבע את פני העשור הקרוב.
4 # עלייתה של סין למעמד מעצמה והקשרים עם רוסיה, איראן והפלסטינים
תקופת שי סימנה מעבר ממדיניות "שמור על פרופיל נמוך" של דנג שיאופינג למדיניות שממקמת את סין במרכז הזירה העולמית. הקשר עם ולדימיר פוטין הפך לאחד הצירים העמוקים והאסטרטגיים בעולם, כאשר סין ורוסיה מקדמות יחד כלכלה מקבילה למערב ושיתוף פעולה פוליטי וצבאי. לצד זאת, סין העמיקה קשרים עם איראן בתחום האנרגיה וההשקעות, והשיקה הסכמים שהפכו אותה לשחקנית מרכזית במזרח התיכון. ב־2023 מילאה סין תפקיד משמעותי בגישור בין סעודיה לאיראן, ובשנים האחרונות הגבירה את התיווך מול הפלסטינים תוך ניסיון ליצור לעצמה תדמית של מעצמה נייטרלית כביכול. כל אלה מציירים תמונה ברורה של ציר גלובלי אנטי־אמריקני הולך ומתחזק, שבו סין ממלאת תפקיד מוביל.
- האם סין תפעיל מול יפן את נשק יום הדין שלה ותמנע ייצוא של מתכות נדירות?
- הקשר בין טסלה לאנבידיה, ולמה טסלה מזנקת ב-6%?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
5 # מצב הדמוקרטיה הסינית, שאלת הירושה והונו של הנשיא
מאז עלייתו לשלטון ביטל שי את מגבלת שתי הקדנציות לנשיא, מחק את האפשרות לבחירות חופשיות ואף חיזק את מנגנון הפיקוח הדיגיטלי והמשטרתי במדינה. בכך הוא הפך את סין למשטר ריכוזי ורודני מאי פעם, שבו כמעט אין מרחב פוליטי חופשי. בתוך המפלגה הקומוניסטית לא נראה כרגע יורש ברור, בעיקר כיוון ששי דאג לפרק קבוצות כוח יריבות ולרוקן מהשפעה בכירים פוטנציאליים. באשר להונו האישי, הוא אינו מצוין רשמית, אך משפחתו נחשבת לאחת ממשפחות האליטה בעלות הנכסים הגבוהים בסין, אף שהמפלגה מקפידה לשמור על עמימות. שי נשוי למנגר וון, כוכבת מוזיקה עממית לשעבר, ולהם בת אחת ששמה כמעט אינו מוזכר בתקשורת מטעמי ביטחון. המבנה המשפחתי המצומצם משתלב עם תדמיתו כמנהיג שמקדיש את חייו לשלטון כמעט ללא חשיפה אישית.
שי ג’ינפינג מקיף את ההנהגה הסינית בריכוז כוח נדיר בהיקפו, כזה שמאפשר לו לעצב את עתידה של סין ואת האיזון הבינלאומי כולו. בעוד הכלכלה מתמודדת עם אתגרים, הדמוקרטיה נסוגה והיריבות מול המערב מתעצמת, שי ממשיך להתייצב כציר מרכזי בסדר העולמי החדש. עתידה של סין וככל הנראה גם של העולם עוד ייקבע במידה רבה בהתאם לכיוונים ששי יבחר בעשור הקרוב.
אנבידיה הואנגאנבידיה מכה את התחזיות ומאותתת שהביקוש ל-AI עדיין חזק
אנבידיה NVIDIA Corp. 0.75% פרסמה את דוחות הרבעון השלישי והבהירה שוב למה היא ממשיכה להוביל את מירוץ הבינה המלאכותית: החברה עקפה את תחזיות האנליסטים בהכנסות וברווח, והציגה תחזית אופטימית במיוחד לרבעון הרביעי. מניית החברה הגיבה בעלייה של יותר מ־4%.
חשוב - מה אמר ג'נסן הואנג בשיחת המשקיעים
ברבעון השלישי רשמה אנבידיה רווח של 1.30 דולר למניה והכנסות של 57.01 מיליארד דולר, טוב מהציפיות שעמדו על 1.26 דולר למניה ו־55.2 מיליארד דולר. לשם השוואה, ברבעון המקביל אשתקד עמדו נתוני החברה על 0.81 דולר למניה והכנסות של 35.1 מיליארד דולר. מוקד הכוח המרכזי של אנבידיה נשאר חטיבת מרכזי הנתונים, שמובילה את הביקוש הגואה למעבדי AI. החטיבה הניבה ברבעון הכנסות של 51.2 מיליארד דולר, מעל התחזיות ל־49.3 מיליארד דולר. תחום הגיימינג, שבעבר היה ליבת הפעילות של החברה, הניב 4.3 מיליארד דולר, מעט מתחת לציפיות השוק.
לרבעון הרביעי צופה אנבידיה הכנסות של 65 מיליארד דולר, פלוס־מינוס 2%, גבוה מהערכת השוק שעמדה על 62 מיליארד דולר. עבור משקיעים שמודאגים מהאם המומנטום ב-AI יכול להמשיך להחזיק את השוק, זהו נתון משמעותי שמאותת שהביקוש העסקי למחשוב מתקדם עדיין במגמת עלייה.
- אנבידיה לפני הדוחות: 7% תנודה צפויה - 2 אסטרטגיות שוריות
- צחי אבו: "אנחנו לא חברת נדל״ן מניב קלאסית, כל נכס אצלנו עובר השבחה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מגיע בזמן שבו שוק ההון כולו בוחן מחדש את האופטימיות סביב החברות המובילות בתחום. בחודשים האחרונים מכרו כמה משקיעים בולטים את אחזקותיהם באנבידיה, כולל קרן הגידור של פיטר תיל, שמכרה פוזיציה של כ־100 מיליון דולר, וסופטבנק, שמימשה את כל אחזקותיה בחברה בשווי של 5.8 מיליארד דולר. עבור שתיהן מדובר במהלך שנועד לפנות משאבים להשקעות AI אחרות.
ענקית השבבים נסחרת כעת לפי שווי של 4.5 טריליון דולר, כאשר מנייתה עלתה ב-39% מתחילת השנה ו-27% ב-12 החודשים האחרונים.
הסלמה בין יפן לסין, קרדיט: גרוקהאם סין תפעיל מול יפן את נשק יום הדין שלה ותמנע ייצוא של מתכות נדירות?
עם המתיחות הגוברת בין בייג'ינג לטוקיו, סין בוחרת בינתיים בצעדי לחץ מוגבלים ונמנעת משימוש בכלי האסטרטגי שהעולם כולו עוקב אחריו
המשבר הדיפלומטי החריף שהחל להתגלגל בשבועות האחרונים בין סין ליפן, בעקבות דבריה של ראש ממשלת יפן סנאֵה טאקֵאיצ'י על האפשרות שמתקפה סינית על טייוואן תהווה איום קיומי על מדינתה.עד כה, התגובה הסינית הייתה דיפלומטית כאשר בייג'ינג דרשה מראש ממשלת יפן לחזור בה התבטאויותיה, פרסמה אזהרות לתיירים סיניים המתכננים ביקור ביפן ועצרה את תהליך חידוש יבוא מוצרי הים היפנים.
הכלי הדרמטי ביותר שעומד לרשותה של סין, שנמצא במרכז השיח הבינלאומי, נשאר כעת ללא הפעלה. מדובר בשליטה הדומיננטית של בייג'ינג על תעשיית המתכות הנדירות, שהפכה בעשורים האחרונים לעורק מרכזי של כלכלה גלובלית הנשענת על טכנולוגיה מתקדמת. ב-2010 פרץ משבר שבמהלכו סין עצרה בפועל משלוחי מתכות נדירות ליפן בעקבות עימות סביב איים שנמצאים במחלוקת בין שתי המדינות. אך מאז יפן רק הפכה לתלויה יותר ויותר בחומרי הגלם הסיניים, במה שהפך לנקודת תורפה אסטרטגית עבורה. למרות המאמצים להפחית את התלות, יפן עדיין נשענת במידה ניכרת על בייג'ינג, במיוחד בתחום החיוני לייצור רכבים חשמליים, מערכות נשק ואלקטרוניקה מתקדמת.
המחיר שסין עלולה לשלם
בייג'ינג מבינה היטב את עוצמתו של מנוף זה, אך נראה כי דווקא בגלל חשיבותו היא בוחרת להתנהל בזהירות. צעד חד של עצירת יצוא מתכות נדירות עלול לפגוע לא רק ביפן אלא גם במעמדה של סין עצמה כספקית מרכזית של מתכות לעולם. מהלך כזה עשוי לגרום למדינות אחרות לחשוש משיתוף פעולה עם סין ולהתלבט אם להמשיך ביחסי קרבה לכלכלה הסינית. זה הליך שיכול להאיץ מאמצים בינלאומיים למצוא חלופות לסחורה של סין, ולגרום למדינות להפחית את התלות בה. בכך, סין עלולה לפגוע במעמדה בדיוק בנקודת הזמן שבה היא מבקשת לבסס את עצמה כמרכז בלתי מעורער של שרשרת הייצור העולמית.
בנוסף לכך, בייג'ינג מודעת לכך שמהלך כזה עלול לערער את ההבנות האחרונות עם הממשל האמריקני. הנשיא דונלד טראמפ יצא משיחותיו עם הנשיא שי ג'ינפינג כשהוא מצהיר כי נפתרו המחלוקות סביב יצוא המתכות הנדירות "למען העולם". התנגשות מול יפן דווקא כעת עלולה להזמין תגובה אמריקנית ולפגוע במאמץ הסיני לבסס רגיעה מסוימת מול וושינגטון.
- לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן
- המניה שנפלה 11% בגלל המתיחות בין סין ליפן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, אף שהקלף אינו נשלף, הוא בהחלט בולט על השולחן. בשנים האחרונות חיזקה סין את הרגולציה על יצוא מתכות נדירות ועל טכנולוגיות העיבוד שלהן, צעד המשדר למדינות העולם כי שליטתה בתחום אינה מובנת מאליה וכי בכוונתה לשמר יתרון אסטרטגי בכל מחיר. גם האפשרות לנקוט בצעדים עקיפים, כמו האטת אישורים, סיבוך בירוקרטיים או הנחה לא־רשמית לספקים להקשות על יצוא ליפן, עומדת לרשותה ומאפשרת לה לייצר לחץ אפקטיבי מבלי להכריז על מהלך גלוי.
