
צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
צים פרסמה תוצאות רבעוניות שמציגות רבעון אופייני לענף התנודתי. ההכנסות הסתכמו ב-1.78 מיליארד דולר, ירידה של כ-36% מול התקופה המקבילה קצת מעל
הציפיות של האנליסטים. הרווח הנקי עמד על 123 מיליון דולר ורשם צניחה חדה מול הרבעון המקביל שהסתכם ב-1.26 מיליארד דולר. ה-EBITDA המתואם הגיע ל-593 מיליון דולר, עם מרווח של 33%. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת עמד על 628 מיליון דולר, ובקופת החברה נרשמו כ-3.01 מיליארד
דולר, זה כמעט מיליארד מעל השווי שוק של צים אבל צריכים לזכור שחלק משמעותי מהסכום הזה מרותק להסכמי חכירה והתחייבויות תפעוליות ולא משקף נזילות חופשית מלאה. המניה של ZIM Integrated Shipping Services -4.67%
נסחרת כיום סביב שווי של כ-2 מיליארד דולר, אחרי ירידה של כ-21% מתחילת השנה וכ-37% ב-12 החודשים האחרונים.
במקביל לזה צים עדכנה ללמעלה את מרכז התחזית, אבל הדגישה שהרבעון הרביעי צפוי להיות מאתגר יותר, גם מסיבות עונתיות וגם בגלל תנאי השוק. ענף הספנות
הוא מחזורי מטבעו. זה שוק שמגיב מיידית לשינויים בהיקפי ההיצע, לשיבושים בנתיבי השיט והשוק הזה גם הושפע מאוד ממלחמת המכסים בין ארה"ב לסין. כל שינוי, גם קטן, בזרימת המטענים או בזמינות האוניות - חסימה של תעלת סואץ, האטה בצריכה במערב, שינוי במדיניות של חברות הביטוח
מתגלגל מהר מאוד לתעריפים ולרווחיות. לכן מאוד קשה לתכנן ולמדל את הרווחים בענף. שנה שנראית "מתוכננת" על הנייר יכולה להתהפך תוך שבועות, זה גם הסיבה לכך שצים מסייגת את העדכון בתחזית ומדברת בזהירות על הרבעון הבא.
בהמשך לתוצאות שוחחנו עם יו"ר החברה יאיר סרוסי והמנכ"ל אלי גליקמן, בניסיון להבין איך הם רואים את התוצאות ברבעון, מה הוביל לעדכון התחזית ואיך צים מתמודדת עם האתגרים הצפויים ברבעון הרביעי.
נתחיל מהתוצאות.
"כמו שראיתם, החברה דיווחה על הכנסות של 1.77 מיליארד דולר, ורווח נקי של 123 מיליון דולר. ה-EBITDA עומד על 593 מיליון דולר, מרווח של כ-33%, וזה טוב יותר מהמתחרות המערביות. ה-EBIT ברבעון הוא 260 מיליון דולר, גם הוא טוב משמעותית באחוזים מהחברות המערביות, עם מרווח של 15%.
- אופיר נאור ניצח את צים - החברה תכניס שני דירקטורים חיצוניים
- הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אנחנו צמצמנו את התחזית - את הצפי של ה-EBITDA ושל ה-EBIT. טווח ה-EBITDA שהיה 1.8 עד 2.2 מיליארד דולר, צמצמנו ל-2 עד 2.2 מיליארד. את ה-EBIT צמצמנו ל-700 מיליון דולר. למה? כי אנחנו מתקרבים לסוף השנה ולכן מצמצמים את החלון. יש לנו תחזית טובה יותר, ולכן אמצע התחזית עלה ב-100 מיליון דולר בשני הפרמטרים.
אבל אני מדגיש - למרות שהממוצע עולה, הרבעון הרביעי יהיה מאתגר. בדרך כלל בכל שנה הוא יותר מאתגר מהרבעון השלישי, והשנה גם יש שורה של גורמים גיאופוליטיים: המצב באזור, המכסים האמריקאיים (USTR), העונה הסינית, צעדים נגדנו בטורקיה ושביתות באיטליה. אלה ישפיעו על הרבעון הרביעי. לכן אני רוצה לתאם ציפיות - הרבעון הרביעי לא יהיה טוב כמו השלישי, למרות העלאת התחזית השנתית."
מה לגבי הדיבידנד?
"הדירקטוריון אישר חלוקת דיבידנד של 37 מיליון דולר, בהתאם למדיניות של 30% מהרווח בכל רבעון, ובסוף השנה יש השלמה עד 50% לפי החלטת הדירקטוריון. אני מבקש להדגיש שהחברה חילקה כ-5.7 מיליארד דולר מאז 2021 - יותר מפי 25 מהסכום שגויס בהנפקה. אין כמעט חברות בעולם שהחזירו למשקיעים תשואה כזו, ואנחנו מאוד גאים בזה."
- קוואלקום מציגה שבבים חדשים למחשבי PC ולרובוטיקה ב־CES 2026
- מניית ורסנט צונחת ב־14% ביום המסחר הראשון לאחר הפיצול מקומקאסט
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המירוץ הקוונטי: החברות שמעצבות את עתיד המחשוב
איך המצב הגיאופוליטי השפיע עליכם ברבעון?
"ביום הראשון למלחמה החלטנו להעמיד את האוניות של צים לטובת מדינת ישראל ככל שיידרש, גם על חשבון תוצאות עסקיות. למרות המצב - עזה, איראן, לבנון, חסימות כמו טורקיה - הצלחנו להשיג תוצאות מצוינות של מעל 130 מיליון דולר ברבעון.
"ברבעון הנוכחי נראה גם את האפקט של המכסים האמריקאיים (USTR) על אוניות שיוצרו בסין, ואת התגובה הסינית כלפי ארה״ב. יחד עם המצב הגיאופוליטי ומצב ההיצע-ביקוש בשוק - התוצאות ברבעון הרביעי יהיו פחות טובות מהשלישי."
"עם זאת אני רוצה לציין שהביצועים שלנו חזקים יותר מהמתחרים בעיקר בזכות היערכות נכונה לאורך שנים - מבנה יעיל יותר, גמישות הפעלה, חסכון בדלק, הפחתת זיהום, ושימוש בכלים תפעוליים מתקדמים. זה מאפשר לנו להגיע לתוצאות טובות יותר מהשוק."
יש לכם רווח מייצג בענף כזה תנודתי? האם 2025 הייתה שנה מייצגת?
"זה שוק תנודתי לגמרי - קלאסיקה של כלכלה חופשית. התחרות גדלה, נפחי האוניות עולים, ומדי פעם נוצר עודף היצע. במקביל יש 'תקלות' שמשנות הכול - אקלימיות כמו תעלת פנמה, פוליטיות כמו תעלת סואץ. קשה מאוד לחזות.
"בתחילת הקורונה נראה היה שהענף בצרות - ובפועל אלו היו השנים הכי רווחיות. גם ב-2025 חשבו שתהיה שנה קשה יותר, אבל למרות כל האירועים - ביניהם מלחמת המכסים בין ארה״ב לסין - הממוצע יצא סביר והתוצאות טובות. אנחנו מושפעים מאוד מהגלובליות, ולכן קשה לדעת מה תהיה השנה הבאה."
מה הדאונסייד שלכם בתרחיש קיצון מצב שבו המחירים נחלשים, וההיצע בשוק ממשיך לעלות? איפה אתם רואים את נקודת הפגיעות שלכם מול מתחרים גדולים יותר?
"השאלה המרכזית היא תמיד רמת הרווחיות וכמה אתה תחרותי ביחס לאחרים. יש חברות שמחזיקות בהון גדול יותר משלנו, והן לא ממהרות להקטין היצע גם כשהשוק נכנס ללחץ וזה מה שמגביר את התנודתיות בענף כולו. בתקופות כאלה, שבהן עודף ההיצע משמעותי, כולם נפגעים בצורה כזו או אחרת. אנחנו מקווים להיות זריזים וטובים יותר מאחרים, אבל בענף הזה אין מצב שבו תמיד מרוויחים. מה שכן, הצלחנו להקטין את רמת התנודתיות שלנו לאורך השנים. העובדה שיש לנו צי חדש ויעיל יותר משפרת את המעמד היחסי שלנו, ומאפשרת לנו להתמודד טוב יותר גם בסביבות מאתגרות."
מתי תורגש השפעה של כניסת אוניות חדשות אצל המתחרים?
"השוק נמצא היום בלחץ שלילי. אוניות חדשות נכנסות בקצב גבוה בכל שבוע. פתיחת תעלת סואץ תוסיף עודף היצע נוסף. התחזית כרגע היא לחץ מתמשך."
מתי תעלת סואץ תיפתח לדעתכם, אתם מזהים כבר סימנים לכך מצד הגורמים הרלוונטיים?
"צים נערכה לפתיחה מיידית מבחינת יכולת הפעלה. הצי מוכן, הצוותים מוכנים, וכל שינוי בסטטוס של התעלה יכול להיות
מיושם אצלנו מהר מאוד. הבעיה המרכזית כרגע אינה תפעולית אלא ביטוחית: חברות הביטוח עדיין לא מאשרות מעבר, ולכן גם אם התעלה תהיה פתוחה טכנית, לא נוכל להפליג דרכה בלי אישור רשמי. אנחנו עובדים מול הגופים הרלוונטיים כדי לשכנע ולזרז את התהליך, אבל בשלב זה אין לנו תשובה
ברורה או צפי זה לא משהו שיכול לקרות ‘מחר בבוקר’, וגם לא משהו שאנחנו יכולים לשלוט בו."
לסיום, כשאתה מביט על המניה היום ועל התנודתיות בענף האם לדעתך משקיע שמחזיק במניה צריך להמשיך להישאר בפנים?
"אני לא יכול לענות באופן ישיר על שאלה כזו, וזה גם לא תפקידי לומר למשקיע אם להחזיק או למכור. אבל ברור שיש אנשים שחושבים שכדאי להישאר, ואנחנו מצידנו עושים את המקסימום כדי שבעלי המניות ירוויחו בצורה מקצועית ונקייה. בחמש השנים האחרונות עשינו את זה לא רע, ואנחנו ממשיכים לפעול באותה דרך."
- 4.קפטין שמעון הדר 22/11/2025 09:33הגב לתגובה זוצים כחברת ספנות לאומית גם כשהיא חברה פרטית עם מניית הזהב תפעל תמיד בספנות אל ומישראל. צים היא תמונת מראה של החוסן הלאומי של מדינת ישראל ולכן אני חושב שהשקעה בצים היא השקעה בטוחה לטווח הארוך. דרך אגב כשמשווים חלוקת דיבידנד של צים מול אנבידיה הדיבידנד האחרון הוא פי 400 כמעט מאנבידיה.
- 3.אנונימי 20/11/2025 17:46הגב לתגובה זולמה מחכים 2.5 מיליארד תחלק
- 2.מעניין וקבוצות המשקיעים המוסדיים גם חושבים ככה (ל"ת)גולדן בוי 20/11/2025 15:41הגב לתגובה זו
- 1.רוצים לקנות בנמוך את המניה. (ל"ת)גורג 20/11/2025 15:39הגב לתגובה זו
עלי אקספרס, צילום אתראתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'
סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"
בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני
מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.
חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5
דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים
מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024
בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.
הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים.
הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%
באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית.
- אלי אקספרס - המדריך המלא לקניות חכמות ומבצעים משתלמים | Aliexpress
- עליבאבא נערכת להנפיק את עלי אקספרס בוול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.
וול סטריט שור (גרוק)שברון קופצת ב-6%, ג׳ובי מזנקת ב-12%; הדאו מטפס ב-1.6%
וול סטריט פתחה את השבוע בעליות חדות, על רקע שילוב של התפתחויות גיאופוליטיות בדרום אמריקה והתחדשות האופטימיות סביב מניות הבינה המלאכותית. מדד דאו ג'ונס מזנק בכ־1.6% וחצה לראשונה את רף 49 אלף הנקודות, בעוד מדדי S&P 500 ונאסד"ק עולים בכ־0.8% כל אחד.
האירוע המרכזי שעמד ברקע המסחר היה הפעולה הצבאית של ארה"ב בוונצואלה בסוף השבוע, שכללה תקיפה ולכידתו של הנשיא ניקולס מדורו. אף שהמהלך עורר מתיחות בזירה הבינלאומית, בשווקים נטו להפחית מחשיבות ההשלכות הכלכליות ארוכות הטווח, וההתמקדות עברה להשפעה האפשרית על שוק האנרגיה. מניות חברות האנרגיה האמריקאיות הגיבו בעליות חדות, על רקע הערכות כי שיקום תשתיות הנפט של ונצואלה עשוי להיטיב עם חברות אמריקאיות. מניית שברון עלתה בכ־5%, ומניית הליברטון זינקה ביותר מ־9%. מחירי הנפט עצמם טיפסו ביותר מ־1%, אף שוונצואלה מייצרת כיום פחות מאחוז מהתפוקה העולמית, מה שמגביל את השפעתה הישירה על השוק.
במקביל, נרשמה תנועה זהירה בשווקים הפיננסיים: מחיר הזהב עלה, הדולר התחזק, והתשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ל־10 שנים ירדה לכ־4.15%, כאשר שוק האג"ח רשם את העליות הראשונות שלו מזה כשבוע. המגמה משקפת שילוב של חיפוש אחר נכסי מקלט לצד חזרה מסוימת לתיאבון סיכון.
בצד הטכנולוגי, מניות הקשורות לבינה מלאכותית בלטו לחיוב. מניית TSMC זינקה לאחר שגולדמן זאקס העלה את מחיר היעד שלה, ופוקסקון דיווחה על הכנסות שיא ברבעון הרביעי, הודות לביקוש לשרתים ומוצרי AI. ההתפתחויות הללו מציבות את השווקים בעמדת פתיחה חיובית לקראת תערוכת CES בלאס וגאס ולנאום הצפוי של מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, בהמשך היום, וכן לקראת פרסום נתוני המאקרו המרכזיים של השבוע ובראשם דו"ח התעסוקה ביום שישי.
- טסלה מדווחת על נפילה של 16% במסירות ברבעון
- אינטל זינקה 6.8%, באידו המריאה 15.1%; המדדים ננעלו בעליות עד 0.7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קוואלקום QUALCOMM INC 1.71% מציגה שבבים חדשים למחשבי PC ולרובוטיקה ב־CES 2026 - החברה חשפה מעבד חדש למחשבי Windows ויוזמה בתחום
הרובוטיקה, כחלק מהמאמץ לצמצם את התלות בשוק הסמארטפונים ולאתגר את אינטל ו־AMD בשווקים חדשים.
