למרות אירוע אלימות בעבר - האב יזכה להסדר ראייה עם בתו

באחד התיקים הטעונים שהגיעו באחרונה לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, מתאר פסק הדין תמונה מורכבת של דינמיקה משפחתית, אירועי עבר קשים, טענות הדדיות וניתוק מתמשך בין אב לבין בתו הקטינה. על רקע המאבק הזה, שנמשך שנים, נדרש בית המשפט להכריע האם יש לאכוף את הסדרי השהות בין האב לקטינה, למרות התנגדותה של האם ולמרות אירוע אלימות קשה שממנו נפגעה הילדה מצד אשתו הנוכחית של האב לפני יותר משלוש שנים. פסק הדין מתאר הליך מתמשך של תסקירים, עדכונים, טענות ודיונים, שבסופו הגיע השופט פליקס גורודצקי למסקנה ברורה: טובת הקטינה מחייבת את חידוש הקשר עם האב, ואירוע האלימות הבודד שאירע בעבר אינו מהווה עוד סכנה ממשית.

הפרשה החלה שנים קודם לכן, במסגרת הליך קודם שבו נקבעה משמורת משותפת וחלוקת זמני שהות מפורטת בין ההורים. אלא שהאב טען כי האם מסכלת את הקשר ומפרה את פסק הדין באופן שיטתי. לדבריו, כבר בפברואר 2021 הוא נאלץ להגיש תביעה דומה לאכיפת זמני שהות, והצדדים הופנו לתיאום הורי. אלא שבמהלך התקופה אירע אותו אירוע אלימות קשה שעתיד היה להטביע את חותמו על יחסיה של הילדה עם בית האב. לפי התיאור שהובא בטענות האם ובהמשך גם בתסקירים, אשתו הנוכחית של האב תפסה את הקטינה בשיערה, גררה אותה ברחוב ואף הטיחה אותה במדרכה. בעקבות האירוע, סיפרה הקטינה כי היא חווה ביעותי לילה ופחדים קשים, ואף סיפרה לאמה כי חלמה שהאב ואשתו "רוצחים אותה".

אלא שמנגד, טען האב כי מדובר באירוע בודד, וכי מאז הוא מטפל בנושא ברצינות רבה. הוא הציג לגורמי הרווחה כי אשתו עברה הליך טיפולי ארוך, הביעה חרטה ונוטלת טיפול תרופתי ורגשי רציף. האב הוסיף כי הוא מציע לקיים את המפגשים עמה בנפרד, ללא נוכחות אשתו, עד שהקטינה תרגיש בטוחה.

האב טען כי האם מפעילה הסתה מתמשכת נגדו

טענות הצדדים היו רחוקות מלהיות פשוטות. האם טענה כי האב מסוכן, כי אשתו מנסה להציג את עצמה כאמה של הילדה וכי הקטינה מסרבת בכל תוקף לשהות בבית שבו היא הותקפה בעבר. לטענתה, הילדה סיפרה כי האב צעק עליה בשיחות טלפון וכי כששהתה בביתו חוותה תחושות של הזנחה, כולל נסיעות ארוכות לבדה באוטובוס והגעה לבית הספר ללא אוכל. האב מצדו טען כי האם מפעילה הסתה מתמשכת נגדו, מסרבת להעביר את הילדה למפגשים וקוטעת כל ניסיון לקיים קשר טלפוני או רגשי עם בתו.

• הפר את זמני השהות 373 פעמים - וישלם ביוקר
• ביהמ"ש כפה הסדרי ראייה בין קטין לאמו בניגוד לרצון האב ועמדת גורמי הרווחה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

על הרקע הזה, נדרשו גורמי הרווחה להגיש תסקירים ועדכונים רבים. התסקיר האחרון, שהוגש במאי 2025, כלל המלצה מפורשת לקיים מפגשים קבועים בין האב לקטינה, בין היתר בימים שני ושלישי, ובהמשך לקדם את חזרתה של הקטינה לשהות בבית האב באופן סדיר, כשנקבע במפורש שהאב חייב להיות נוכח במשך כל זמן שהותה. בציטוט ברור מתוך התסקיר נכתב כי, "טובת הקטינה הינה מימוש הקשר בינה לבין משפחת האב, המורחבת והמצומצמת". העובדת הסוציאלית ציינה כי שירותי הרווחה מלווים את המשפחה שנים ארוכות ומכירים היטב את הרקע, וכי הערכתם המקצועית היא כי קיים צורך דחוף בחידוש הקשר.

בית המשפט קיבל את ההמלצה ומצא כי היא מבוססת על ידע מקצועי רחב. פסק הדין מזכיר כי "שומה על בית המשפט כי תעמוד לנגד עיניו חוות דעתם של מומחים לדבר" וכי תסקירי העובדת הסוציאלית הם אלה המעניקים תוכן ממשי למושג "טובת הילד". עוד ציין השופט בהכרעתו כי לתסקיר מעמד ראייתי כשל חוות דעת מומחה, וכשאין נסיבות חריגות - יש לנהוג לפיו.

הקטינה "חשופה לשיח רעיל כלפי האב"

אחת השאלות המרכזיות שנדונו היתה שאלת משקל הרצון של הקטינה. האם טענה כי הילדה מסרבת בכל תוקף לשהות עם אשת האב, ומבקשת להימנע מכל מפגש. ואולם לאחר שמיעת הקטינה בלשכת השופט ומעבר על הדו״ח החסוי של האפוטרופוסית לדין, הגיע בית המשפט למסקנה הפוכה לחלוטין. לפי ההתרשמות של העובדת הסוציאלית, הקטינה "מוסתת כנגד אביה בין באופן מודע ובין באופן לא מודע, גלוי או סמוי", וכי היא "חשופה לשיח רעיל כלפי האב". עוד צוין בהכרעת הדין כי הילדה "חוברת לאם בחזית אחת נגד האב", ואף מנסה למחוק אותו מחייה. על כן קבע השופט כי למרות החשיבות שבשמיעת רצון הקטין, במקרה הזה אין להעניק לרצון משקל מכריע, שכן הרצון אינו משקף בחירה חופשית ואותנטית. בפסק הדין נכתב במפורש כי כשרצון קטין הוא פרי הסתה, "אין מקום להתחשב בו ואין מקום לתת לו משקל מכריע".

• אושר הסדר פשרה: המדינה תשיב לקבלנים עשרות מיליונים
• בזכות ייפוי כוח מתמשך: הבן פינה את השוכר בשם אמו
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המס שלא נעלם: מי שלא דיווח בזמן, ישלם שנים אחר כך

בית המשפט התייחס באריכות גם לטענת האם בדבר המסוכנות הנטענת של אשת האב. השופט ציין בפסק הדין שפורסם כי, "אין בליבי ספק כי העו״ס - כמי שממלאת את חובתה כלפי בית המשפט  היתה מיידעת את בית המשפט" אם קיים חשש כזה. זאת במיוחד כשהתסקירים מצביעים על שינוי משמעותי במצבה הנפשי של האשה, טיפול עקבי, פגישות מעקב וסל שיקום מלא. עוד הודגש כי אירוע האלימות התרחש כשהאב כלל לא נכח במקום, ועל פי פסק הדין החדש הוא מחויב להיות עם הילדה בכל רגע שבו היא בביתו, מה שמבטיח מנגנון הגנה ברור.

בנוסף על כך, התייחס בית המשפט להתנהלות האם לאורך התקופה. הצטברו כמה עדכונים של שירותי הרווחה, שמהם עלה כי האם נמנעה שוב ושוב מלהעביר את הילדה למפגשים - גם כשהם התקיימו במקומות נייטרליים כמו גן החיות התנ״כי בירושלים. בעקבות זאת, ניתנה כבר ב-2023 החלטה שקבעה כי האם הפרה הוראה שיפוטית, ואף הוטלו עליה הוצאות משפט. העובדה שמאז לא נרשמו הפרות נוספות אינה משנה את המסקנה העקרונית, ולדברי השופט ברור כי יש לרקע השיפוטי מסר ברור: החלטות של בית משפט יש לכבד. למרות הטענות של האם כי על בית המשפט לשמוע מומחה בתחום המסוכנות, נקבע כי אין מקום לכך. הבקשה למינוי מומחה נדחתה עוד באוגוסט 2025, ונקבע כי מלוא התמונה העובדתית הונחה לפני בית המשפט דרך התסקירים המפורטים והעדכונים.

האב חייב להיות נוכח כל העת בזמן שהקטינה בביתו

לאחר בחינה מקיפה של כל החומרים, קבע השופט גורודצקי כי הוא מאמץ את המלצות התסקיר במלואן, ונותן להן תוקף של פסק דין. הוא גם העניק לעובדת הסוציאלית סמכות לסטות ולהתאים את זמני השהות במשך חצי שנה לפי שיקול דעתה המקצועי, מתוך מטרה לייצב את המצב ולמצוא איזון מדויק לצורכי הילדה. בית המשפט קבע במפורש כי האב חייב להיות נוכח כל העת בזמן שהקטינה בביתו, ובכך להבטיח את תחושת הביטחון שלה. בית המשפט גם דחה את בקשת האב לקבוע מנגנון אכיפה נוסף וקבע כי ההחלטות הקיימות, כמו זו מ-2023 שבה הובהר לאם כי ניתן להטיל עליה סנקציות, מספיקות. עם זאת, הובהר כי אם האם תפר בעתיד את פסק הדין, יוכל בית המשפט להטיל עליה קנסות בהתאם לפסיקה הנוהגת.

בסיום פסק הדין חייב בית המשפט את האם בתשלום הוצאות משפט לטובת אוצר המדינה בסכום כולל של 8,000 שקל, בנוסף ל-3,000 שקל שישולמו לאב עצמו, וזאת בשל העובדה שתביעתו התקבלה ובהתחשב בכך שהאב יוצג על ידי הלשכה לסיוע משפטי.

למה בכלל צריך לאכוף הסדרי שהות בבית המשפט?

אכיפת הסדרי שהות נדרשת כשהורה אחד טוען שההורה השני לא מאפשר לו לפגוש את הילד, כפי שנקבע בפסק דין קודם. במקרה כזה, בית המשפט מתערב כדי לוודא שהקשר בין הילד לשני הוריו לא נפגע בגלל התנהלות של אחד מהם. המטרה היא לא להעניש, אלא להחזיר את הילד למסלול יציב ובריא של קשר משפחתי.

אם היתה בעבר אלימות כלפי הילדה, למה בכל זאת קבעו שיהיו מפגשים עם האב?

מכיוון שבית המשפט הסתמך על הערכות מקצועיות של שירותי הרווחה, שקבעו שהאירוע היה חד־פעמי, קרה לפני יותר משלוש שנים, וזכה לטיפול משמעותי. בנוסף, נקבע שהאב יהיה נוכח בכל רגע שבו הילדה בביתו, מה שמגן עליה ומקטין את החשש. בסופו של דבר, המומחים העריכו שהסכנה אינה קיימת כיום, ושדווקא הניתוק מהאב מזיק לילדה.

למה לא מקשיבים לילדה שאומרת שהיא לא רוצה לבוא?

האמירה של הילדה חשובה מאוד, אבל רק אם היא משקפת רצון אמיתי וחופשי. במקרה הזה, גורמי הרווחה התרשמו שהילדה מושפעת מאוד מהשיח בבית אמה, ושהעמדה שלה היא תוצאה של הסתה. לכן בית המשפט קבע שלא ניתן לתת משקל מכריע לרצון כזה, משום שהוא לא משקף בהכרח את טובתה האמיתית.

למה האם כל כך מתנגדת למפגשים?

לפי מה שעולה מהתיק, האם טוענת שהאב ואשתו מהווים סכנה לילדה, ושגם בעבר הילדה נפגעה אצלם. בנוסף, היא אומרת שהילדה עצמה מביעה פחדים ומתנגדת לפגישות. מבחינתה, היא מגנה על בתה. מצד שני, בית המשפט מצא שעמדתה אינה מבוססת על הערכות מקצועיות עדכניות, ושלעתים היא גם מונעת קשר שלא בצדק.

מה קורה אם האם תמשיך לא להעביר את הילדה?

בפסק הדין נכתב בצורה ברורה שהאם כבר קיבלה בעבר אזהרה רשמית מבית המשפט, ושניתן להטיל עליה סנקציות כספיות אם היא תפר שוב את ההוראות. משמעות הדבר היא שאם תימנע מהעברתה למפגשים כפי שנקבע, היא עלולה להיקנס או לספוג צעדים משפטיים נוספים.

מהן הסנקציות שבית המשפט יכול להטיל?

לרוב מדובר בקנסות על כל הפרה של ההסדרים, ולעתים גם בהוצאות משפט. במקרים קיצוניים במיוחד, בתי המשפט יכולים לשקול שינוי משמורת או צעדים אחרים - אבל אלה מקרים חריגים בלבד. המטרה היא לעודד קיום סדיר של ההחלטות, לא ליצור ענישה אוטומטית.

איך שירותי הרווחה נכנסים לתמונה?

במקרים כאלה הם משמשים גורם מקצועי שמלווה את המשפחה לאורך זמן. הם מדברים עם ההורים, עם הילדה, עם הגורמים המטפלים, ומגישים לבית המשפט תסקירים שמסבירים מה המצב בפועל ומה מומלץ. במקרה הזה היתה לשירותי הרווחה היכרות של כמה שנים עם המשפחה, ולכן חוות הדעת שלהם נחשבה משמעותית במיוחד.

למה האב חייב להיות נוכח בכל זמן השהות של הילדה בביתו?

זה מנגנון הגנה. מאחר שהאירוע האלים בעבר התרחש כשאשתו של האב היתה לבדה עם הילדה, נקבע שהאב חייב להיות נוכח בכל רגע שבו הילדה נמצאת בביתו. זה נותן ביטחון, מפחית חששות, ומאפשר לבנות מחדש אמון.

האם יש סיכוי שהקטינה תתחיל בעתיד להישאר ללון אצל האב?

לפי התסקיר כן, אבל לא מיד. ההמלצות מדברות על תהליך הדרגתי. בהתחלה מפגשים קצרים, אחר כך מפגשים מעט ארוכים יותר. בהמשך, אם הדברים יתייצבו, גם שהות בבית האב. המטרה היא להתקדם באופן שלא ייצור לחץ על הילדה, תוך שמירה על טובתה.

האם העובדה שאשתו של האב עוברת טיפול משפיעה על ההחלטה?

כן. אנשי המקצוע ציינו שהיא נמצאת בטיפול תרופתי ורגשי קבוע, מקבלת סל שיקום ונמצאת במעקב מתמשך. הם הדגישו שהיא רגועה ומוסתת יותר מפעם, ומשתפת פעולה באופן מלא. זה היווה חלק חשוב בהחלטה שאין כיום מסוכנות.

למה לא מינו מומחה כמו שהאם ביקשה?

מינוי מומחה חיצוני נעשה רק כשיש צורך אמיתי בחוות דעת נוספת. במקרה הזה, בית המשפט סבר שהתסקירים מפורטים, מקצועיים, ארוכי טווח, וכוללים מידע מספק. לכן הבקשה נדחתה. השופט קבע שאין צורך במומחה נוסף כדי להעריך מסוכנות, משום שאין אינדיקציה בפועל למסוכנות כזו כיום.

מה המשמעות של זה שבית המשפט מאפשר לעובדת הסוציאלית לשנות את זמני השהות?

זה אומר שיש גורם מקצועי שמוסמך לבצע התאמות, למשל אם הילדה משתתפת בחוג חדש, או אם צריך להוסיף מפגש או לשנות שעות. במקום שכל שינוי קטן יחזור לבית המשפט, העובדת הסוציאלית יכולה להחליט בעצמה, מתוך הבנה מקצועית של הצרכים בשטח. זה נועד להפחית עימותים ולהפוך את הדברים לגמישים יותר.

האם האב יוכל לבקש הרחבת זמני שהות בעתיד?

כן. אם המפגשים יתקיימו בצורה תקינה לאורך זמן והקשר יתחזק, האב יוכל לבקש מהעובדת הסוציאלית או מבית המשפט לבחון הרחבה של הזמנים. לעתים זה קורה באופן טבעי מתוך ההמלצות של הגורמים המקצועיים עצמם.

במקרה אחר, נדונה תביעה של אם לתאומים נגד אביהם, בגין הפרת הסכם גירושים שבו התחייב האב לקיים זמני שהות עם ילדיו. ההסכם כלל סנקציה כספית על כל הפרה, והאם תבעה לאכוף את ההסכם. בית המשפט פסק לטובת האשה סכום של 93,250 שקל. האב והאם התגרשו ב-2019, לאחר נישואים קצרים, שבמהלכם הביאו לעולם תאומים, כיום בני 6. במסגרת הסכם הגירושים, שנחתם ואושר בבית המשפט, נקבעו זמני שהות מוסדרים של האב עם ילדיו. כדי להבטיח את קיום המפגשים, הוסכם על סנקציה כספית של 250 שקל עבור כל מפגש שלא יתקיים. מטרת הסנקציה היתה להבטיח את טובת הילדים, שזקוקים לקשר רציף ויציב עם שני ההורים. האם טענה כי האב לא הגיע למפגשים שנקבעו, ובכך פגע בקשר שלו עם הילדים וביציבותם הרגשית. היא הציגה תיעוד מפורט של המפגשים שבוטלו, כולל תאריכים ומספר המפגשים שהוחמצו - 373 שכאלה. לטענתה, האב הפר את ההסכם באופן שיטתי, מה שגרם לילדים לתחושת אכזבה ופגיעה רגשית. היא הדגישה את החשיבות של קיום המפגשים עבור הילדים ואת ההשפעה השלילית של ההפרות שלהם. המקרה הגיע להכרעה במרץ האחרון.