במסגרת פורום ההשקעות האמריקאי-סעודי שנערך לאחרונה בוושינגטון, הכריזו אילון מאסק מנכ"ל xAI וג׳נסן הואנג מנכ"ל Nvidia על הקמת מרכז נתונים ענק בערב הסעודית, בשיתוף חברת Humain המקומית. המרכז צפוי לצרוך 500 מגה-ואט, כמות חשמל המספיקה למאות אלפי בתים, אך ייעודו שונה: תמיכה באימון מודלים של בינה מלאכותית מתקדמת. מהלך זה הוא חלק ממגמה רחבה: סעודיה בונה תשתית בינה מלאכותית נרחבת, לא רק ככלי אזרחי אלא כבסיס ליכולות השפעה גיאופוליטיות ואסטרטגיות. מגמה זו דורשת מישראל, עם כל עוצמתה הטכנולוגית, לשאול את עצמה אם היא מוכנה לשלב הבא.

בשנים האחרונות ערב הסעודית רותמת את קרנות העושר שלה, את שטחה ואת משאביה האנרגטיים לטובת בניית תשתית טכנולוגית רחבה. לצד xAI ו-Nvidia, גם אמזון, AMD, סיסקו ו-Blackstone השקיעו לאחרונה בפרויקטים מקבילים של דאטה סנטרים ויכולות AI. חלק מהפרויקטים אף חורגים מגבולות סעודיה, עם פריסת פעילות באיחוד האמירויות. הבחירה בסעודיה אינה מקרית. מדובר במדינה שניחנת בשטח עצום, גישה נוחה לאנרגיה זולה והחשוב מכל – מימון נדיב ורגולציה נוחה. בעוד שבמערב קיימות מגבלות רבות, סעודיה מציעה פתרון כולל: אירוח תשתית חומרה, ניהול פעילות מקומית, ומתן אפשרות לחברות גלובליות לפעול בקצב ובקנה מידה שונים לגמרי.

הצירוף בין שבבי AI מתקדמים (כגון סדרת Blackwell של Nvidia), מרכזי נתונים רבי-עוצמה ושותפויות ממשלתיות הופך את סעודיה לא רק ללקוחה אלא לשחקנית תשתית. נכון לשנת 2025 דווח כי Humain כבר קיבלה את המשלוח הראשון של אלפי שבבים מתקדמים, בהסכמה רגולטורית מהאמריקאים, עם מגבלות שנועדו למנוע העברת טכנולוגיה לסין.

ישראל עדיין בזירה, אך צריכה להגביר הילוך

חשוב להבהיר: ישראל אינה מחוץ למגרש. עם תעשיית סטארט-אפים עשירה, מעל 2,000 חברות AI פעילות ותרומה מהותית לעולמות הביטחוניים והאזרחיים, ישראל היא עדיין מוקד גלובלי לחדשנות. אלא שתחום התשתיות הפיזיות של AI – כוח חישוב, מרכזי נתונים גדולים ושליטה בשרשראות ייצור של שבבים, הוא תחום שבו נדרשת קפיצת מדרגה. תוכנית הבינה המלאכותית הלאומית שהושקה בישראל כוללת השקעות במחקר, יישומים אזרחיים וביטחוניים, ופיתוח ידע, אך לא כוללת בשלב זה מהלך כולל להקמת תשתית חישוב לאומית בקנה מידה שמתקרב לפרויקטים המפרציים. לפי נתוני Deloitte, רק כ-13% מההשקעות בתחום מופנים כיום בישראל לתשתית חומרה וענן. 

• רק 1 מתוך 10 ארגונים הצליח להכניס סוכני AI לשימוש שוטף
• קוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השליטה בתשתית החישוב, כלומר ביכולת לאמן מודלים מתקדמים בצורה עצמאית, להחזיק במאגרים מאובטחים, ולהפעיל עיבוד מקומי ללא תלות בשחקנים חיצוניים, הופכת לאחד המרכיבים הקריטיים בכלכלה ובביטחון. סעודיה מזהה את זה ופועלת בנחישות. ישראל, עם כל ההובלה בתחומים אחרים, עדיין מתמקדת בעיקר בשכבת האפליקציה. מבחינה ביטחונית, ההשלכות ברורות: היכולת לאמן מודלים גדולים, לנהל דאטה סנטרים עם רמת אבטחה גבוהה, ולשלוט במעבדות עיבוד מקומיות, לא נופלת בחשיבותה מהחזקת צי או מערך מטוסי חמקן. תשתית חישוב היא תשתית אסטרטגית. 

בזמן שסעודיה ואיחוד האמירויות חותמות על הסכמים אסטרטגיים עם שחקני AI גלובליים – ישראל חייבת לוודא שהיא איננה הופכת ל״אומת יישומים״ בלבד. נדרשת תכנית ממשלתית מקיפה שתכלול:

• הקמת דאטה סנטרים בקנה מידה לאומי

• תמרוץ השקעות בחומרה ושבבים

• חקיקה שתומכת באחסון וניתוח מקומי של נתונים רגישים

• שת״פים עם שחקנים טכנולוגיים שישמרו שליטה ישראלית בפיתוח והפעלה

היכולת הטכנולוגית קיימת. השאלה שנותרה היא האם תהיה גם מדיניות תשתית שתאפשר לישראל להישאר בחזית? הזמן קצר – והמרוץ כבר בעיצומו.

10 שאלות ותשובות על מירוץ ה-AI של סעודיה

מהי אסטרטגיית ה‑AI של ערב הסעודית ומה עומד מאחוריה?

• ההטבות שאנבידיה מקבלת בהשקעה בישראל
• ארדואן בין מזרח למערב: המשחק המסוכן של טורקיה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

האסטרטגיה מיושמת דרך תוכנית לאומית בשם “Data & AI” שאושרה בשנת 2020. המטרה: להפוך את המדינה למרכז עולמי ל‑AI עד 2030, עם יעד של משיכת השקעות בהיקף של כ‑75 מיליארד ריאל, הקמת למעלה מ‑300 סטארט‑אפים והכשרת למעלה מ‑20 אלף מומחים.

מה נעשה בפועל לבניית התשתית הפיזית ל‑AI?

המדינה השיקה ביוני 2025 את “אסטרטגיית מרכזי נתונים לאומית” שמציבה יעד של צריכת חשמל של מעל ל‑1.5 GW ומיליארדי דולרים בהשקעה עד סוף העשור. חלק מהפרויקטים כוללים מרכזי נתונים בגודל גיגה־ואט.

כיצד חברות טכנולוגיה גלובליות משתלבות במגמה הסעודית?

חברות כמו אנבידיה  ו‑xAI (של אילון מאסק) משתפות פעולה עם חברת Humain הסעודית להקמת מרכז נתונים שצפוי לצרוך כ‑500 MW חשמל ומאות אלפי שבבים. הפרויקט מאפשר לסעודיה גישה לטכנולוגיה מתקדמת ולחברות הגלובליות קנה־מידה ונגישות אנרגטית.

מדוע ערב הסעודית אטרקטיבית במיוחד לתשתיות AI?

במדינה יש שילוב של שטחים נרחבים, אנרגיה זולה יחסית, רגולציה מועטה יחסית לערים באירופה או בארצות הברית, ותמריצים ממשלתיים גדולים – מה שמייצר סביבת השקעה אופטימלית לבניית מרכזי נתונים.

מה המשמעות האסטרטגית של מהלך כזה?

התשתית החישובית הופכת למעשה למשאב לאומי – לא רק עבור שירותים אזרחיים אלא גם לביטחון, הגברת יכולת עיבוד נתונים עצמאית ולפיתוח מודלים מתקדמים. בכך סעודיה אינה רק לקוח של טכנולוגיה אלא הופכת לשחקנית תשתית עולמית.

מה המשחק בישראל בהקשר זה?

לישראל, שכוללת תעשייה טכנולוגית מתקדמת ואקוסיסטם של מעל 2,000 חברות AI, יש את היכולת להוביל אפליקציות, תשתיות ותוכנה. עם זאת, בתחום החומרה, מרכזי נתונים בקנה מידה עצום ושרשראות ייצור שבבים – היא דורשת “קפיצת מדרגה” כדי לא להיות רק מדינת יישומים.

איזה תחומים צריכים בישראל חיזוק כדי להתמודד בתחרות?

הקמה של דאטה סנטרים לאומיים, תמרוץ השקעות בתחום החומרה והשבבים, חקיקה שתמנע תלות בטכנולוגיות זרות ואבטחת נתונים, ושיתופי פעולה עם שחקנים עולמיים תוך שמירה על שליטה מקומית, כולם חיוניים.

מהם הקשיים והאתגרים בסעודיה?

למרות יתרונותיה, סעודיה עדיין מתמודדת עם אתגרים כמו מחסור בכישרונות AI, צריכה עצומה של אנרגיה וקירור, תלות חלקית בייבוא טכנולוגיה, והצורך בבניית מאגרי נתונים ואקוסיסטם מחוייב חקיקה מתקדמת.

איזו הזדמנות זה מייצר לשיתוף פעולה בין ישראל לסעודיה?

ישראל יכולה להציע פתרונות בתחום אבטחת סייבר, תוכנה, אנליטיקה, ויישומי בינה מלאכותית בשפה הערבית. קיימת הזדמנות לשיתופי פעולה אסטרטגיים, בשירותי תוכנה ובניתוח מתקדמים, שבהם ישראל מובילה וגם סעודיה מעוניינת.

מה צריך לעשות?

המרוץ לקראת תשתית AI בקנה מידה עולמי כבר בעיצומו. בעוד סעודיה משקיעה תשתית בפרויקטים קיצוניים, ישראל צריכה לוודא שהיא לא נשארת "בחוץ”. השקעות בתשתיות, קידום חוקי ניהול‑נתונים, ואסטרטגיית שיתופי פעולה גלובליים הם קריטיים כדי להצטרף למירוץ.