רגולציה על AI: איפה היא עומדת ומה משמעות המהלך שטראמפ מנסה לקדם?

הנשיא טראמפ פותח חזית חדשה ודרמטית במאבק הרגולציה על בינה מלאכותית: במקום פסיפס של 50 תקנות מדינתיות שונות, הבית הלבן דוחף כעת במרץ למסלול אישור פדרלי יחיד וכולל. המהלך, שצפוי לעורר סערה משפטית ופוליטית, מציב אותו בעימות חזיתי מול מדינות דמוקרטיות ורפובליקניות כאחד, הטוענות לזכותן להגן על אזרחיהן מפני סכנות ה-AI. כעת שוקל ממשל טראמפ להוציא צו נשיאותי שמטרתו למנוע ממדינות בארה"ב לאמץ חוקים עצמאיים בתחום הבינה המלאכותית. 

על פי הטיוטה, שדלפה מהבית הלבן, יוקם כוח משימה פדרלי שיאתר חקיקות מדינתיות מרסנות ויטיל סנקציות, כולל הפסקת מימון פדרלי לתשתיות דיגיטליות. במקביל, הממשל מקדם תיקון לחוק ההגנה הלאומית לשנת 2026, שיכלול סעיף שימנע ממדינות להעביר חוקים כאלה ללא אישור פדרלי. המהלך מגיע על רקע חוסר אחידות ברגולציה, שגורם לחיכוכים בין וושינגטון למדינות כמו קליפורניה וניו יורק, שכבר העבירו חוקים מקומיים. התעשייה הטכנולוגית תומכת ביוזמה, בעוד דמוקרטים בקונגרס רואים בה ניסיון להשתלט על סמכויות מדינתיות.

מאז כניסתו של טראמפ לתפקיד בפברואר 2025, הבית הלבן פרסם כמה צווים נשיאותיים שמקדמים פיתוח AI ללא הגבלות כבדות. הצו הראשון, מינואר 2025, ביטל מדיניות קודמת שדרשה הערכות סיכון למודלים גדולים. במקומה נבנתה תוכנית פעולה לאומית ל-AI שפורסמה ביולי 2025 ומכילה 90 צעדים, כולל תמריצים להשקעות במרכזי נתונים והקלה על ייצוא טכנולוגיות AI. בקליפורניה, שמובילה את החקיקה המדינתית, נחקקו חוקים שמתמקדים בשקיפות ובסיכונים מיידיים. לדוגמה, חוק שאושר בספטמבר 2025 מחייב חברות שמפתחות מודלי AI גבוליים שמתקרבים ליכולות אנושיות, לדווח על בדיקות סיכון ולשמור על רישומי אימון. חוקים נוספים אוסרים על שימוש ב-AI ליצירת תמונות עירום מזויפות ללא הסכמה, ומחייבים סימון תוכן AI ברשתות חברתיות. חוקים אחרים מתייחסים ל-AI במקומות עבודה, כולל חובת גילוי בפיטורים אוטומטיים. החוקים האלה נכנסים לתוקף בהדרגה עד 2026, ונועדו להגן על פרטיות ולהפחית נזקים חברתיים.

ניו יורק פעלה באופן דומה, עם חמישה חוקים שאושרו באוקטובר 2025 וממתינים לחתימת המושל. הם כוללים דרישה לשקיפות בפיתוח AI מסחרי, אזהרות על סיכונים ברשתות חברתיות, הגנה על זכויות שחקנים סינתטיים - קולות ודמויות שנוצרו ב-AI - ושימוש מוגבל ב-AI בממשל. חוק אחד דורש ממשרדי ממשלה להעריך סיכונים לפני אימוץ כלים מבוססי AI. מדינות אחרות, כמו אילינוי וקולורדו, אימצו חוקים דומים על AI בעסקאות נדל"ן והגנת צרכנים, מה שיוצר רשת של 20 חוקים מדינתיים פעילים נכון לנובמבר 2025.

• ישראל במקום ה-12 בעולם: 36% מהאוכלוסייה משתמשים בבינה מלאכותית
• רק 1 מתוך 10 ארגונים הצליח להכניס סוכני AI לשימוש שוטף
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

החקיקה המדינתית הזו יוצרת בעיות מעשיות. ראשית, חוסר אחידות: חברה שפועלת בקליפורניה חייבת לעמוד בדרישות שקיפות מחמירות, בעוד שבטקסס אין כלל חובה כזו, מה שמגדיל עלויות תאימות ומעכב פריסה ארצית. שנית, הסתמכות על מדינות גורמת ל"מרוץ לתחתית", שבו מדינות תחרותיות מקלות על רגולציה כדי למשוך השקעות, ומשאירות סיכונים לא מטופלים. שלישית, החוקים מתמקדים בסיכונים נקודתיים כמו deepfakes, אך מתעלמים מאתגרים גלובליים כמו אובדן שליטה על מודלים מתקדמים. כתוצאה, התעשייה מדווחת על עלייה של 30% בעלויות משפטיות, מה שמכביד על סטארט-אפים קטנים.

התחרות עם סין מגבירה לחץ

הבעיות של הבינה המלאכותית עצמה מחריפות את הצורך ברגולציה אך גם מסבכות אותה. טכנולוגיות AI יוצרות תוכן מזויף בקלות, כפי שנראה בקמפיינים פוליטיים ב-2024, שבהם deepfakes השפיעו על בחירות מקומיות. סיכון נוסף הוא פגיעה בפרטיות: מודלים כמו GPT-5 מאומנים על נתונים אישיים ללא הסכמה, מה שמעלה חששות להדלפות. מבחינה אתית, AI משמש להטיית החלטות – במערכות גיוס, 40% מהחברות משתמשות בכלים כאלה, אך 25% מהן נתקלות בתביעות על אפליה. סיכונים ביטחוניים כוללים שימוש ב-AI להתקפות סייבר או יצירת נשק אוטונומי, עם דיווחים על עלייה של 15% בהתקפות כאלה ב-2025. כמו כן, בעיית "הסלמה" - מודלים שמתפתחים ללא פיקוח - עלולה להוביל לאובדן שליטה, כפי שמתואר במחקרים על "סופר-אינטליגנציה". לצד כל אלה, התחרות עם סין מוסיפה לחץ: סין משקיעה 200 מיליארד דולר בשנה ב-AI, עם רגולציה שמאפשרת פיתוח מהיר אך מגבילה שיתוף מידע חיצוני, מה שיוצר פער ביכולות צבאיות.

התעשייה תומכת במהלך של טראמפ לפתרון בעיות אלה. חברות כמו OpenAI ו-Google תומכות בסנקציות נגד חוקים מדינתיים וטוענות שחקיקה לא אחידה יוצרת חוסר ודאות משפטית שפוגע בהשקעות - 150 מיליארד דולר הושקעו ב-AI בארה"ב ב-2025, אך 20% מהן נדחו בגלל סיכונים רגולטוריים. קרנות כמו Andreessen Horowitz תרמו 50 מיליון דולר לקמפיינים נגד מועמדים התומכים ברגולציה. דייוויד סאקס טוען שהמבוך הרגולטורי פוגע בתחרות מול סין, שם אין חקיקה מדינתית מבוזרת. לעומת זאת, דמוקרטים בקונגרס, כמו הסנאטור בריאן שץ, מתנגדים ומכנים את התיקון ל-NDAA "כדור מורעל" שפוגע באוטונומיה מדינתית. מושל קליפורניה גאווין ניוסום הזהיר כי צו כזה יוביל לתביעות משפטיות, בהסתמך על פסקי דין שמגנים על סמכויות מדינתיות.

• לימודי עריכת דין - האקדמיה מביסה את המכללות; הנה התוצאות
• החוזה שלא היה: בית התמחוי חויב להתפנות מהנכס
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הסבתא הורישה הכל לנכדים - בית המשפט ביטל זאת

הצו הנשיאותי המתוכנן פועל בשני מישורים. הראשון, כוח משימה תחת התובע הכללי יבחן חוקים קיימים ויוזמן תביעות אם הם "מפריעים לחדשנות". המישור השני הוא שימוש בחרב של הגבלת המימון הפדרלי לתשתיות אינטרנט, שעומד על כ-10 מיליארד דולר בשנה. צעד זה מבוסס על תקדים של חוקי הגירה, שבהם איומי מימון השפיעו על מדינות. התיקון ל-NDAA, שמתוכנן להיכנס לקריאה ראשונה בדצמבר 2025, יכלול סעיף שמגדיר AI כ"תחום לאומי" ומחייב אישור פדרלי לכל חקיקה. אם יעבור, הוא יקבע תקדים לרגולציה אחידה, אך סביר שייתקל בהתנגדות בסנאט, שם הדמוקרטים מחזיקים ב-48 מושבים.

למדיניות זו של טראמפ צפויות גם השלכות משפטיות, הכוללות אתגרים בבית המשפט העליון, שכן הסעיף העשירי בחוקה שומר על סמכויות מדינתיות. מדינות כמו קליפורניה כבר הכינו תביעות נגד "השתלטות פדרלית". פוליטית, המהלך מחזק את הרפובליקנים בקרב מצביעי טק, אך מסכן תמיכה במדינות כחולות. אם יתקבל, הוא יאיץ פיתוח AI אמריקאי, אך עלול להגביר סיכונים לא מטופלים.

בעולם הרחב הרגולציה של AI מתקדמת בקצב שונה ומציגה מודלים חלופיים. באיחוד האירופי, חוק ה-AI Act נכנס לתוקף באוגוסט 2024, אך יישומו נדחה ל-2026-2027 בגלל לחץ מחברות טק. החוק מסווג מערכות AI לפי סיכון: איסור על זיהוי רגשי בציבור, דרישות שקיפות למודלים גדולים וקנסות של עד 35 מיליון אירו. ביולי 2025 פורסמו הנחיות למודלי AI כלליים, שמחייבות דיווח על נתוני אימון. האיחוד מתמקד בהגנה על זכויות אדם, אך מתמודד עם בעיות אכיפה – רק 10% מהחברות דיווחו תאימות עד נובמבר 2025.

בסין, הרגולציה משלבת קידום חדשנות עם שליטה מדינתית. תקנות זמניות ל-AI גנרטיבי, מ-2023, הורחבו בספטמבר 2025 עם חוקי סימון שמחייבים תיוג אוטומטי לתוכן AI. הממשלה הזהירה מפני "התחממות יתר" בתחרות, ומקדמת תיאום לאומי כדי למנוע כפילויות אזוריות. סין דורשת אישור ממשלתי למודלים גדולים, מה שמאפשר פיקוח על תוכן פוליטי אך מאט חדשנות פרטית. כתוצאה, 60% מהפיתוחים ב-AI צבאי נשלטים על ידי המדינה, בניגוד לארה"ב שם התעשייה מובילה.

בריטניה בחרה בגישה גמישה יותר, עם קוד תרגול שפורסם באוגוסט 2025 ומדגיש סיכונים ללא איסורים מוחלטים. הממשל דוחף לשיתוף פעולה עם ארה"ב אך מתמודד עם לחץ מהאיחוד האירופי. ביפן הורחב ב-2025 חוק AI מ-2024 להגנת נתונים, ואילו הודו מתמקדת בשקיפות ללא קנסות כבדים. בסך הכול בשנת 2025 עסקו 75 מדינות בחקיקה בתחום ה-AI, עלייה של 21% משנה קודמת, אך רק 15% יישמו חוקים מלאים.

המודלים האלה מבליטים את המתחים: האיחוד האירופי מדגיש הגנה, סין – שליטה, והולנד – גמישות. אם ארה"ב תאמץ גישה פדרלית אחידה, היא עלולה להידמות יותר לסין, אך תשמור על יתרון בחדשנות. עם זאת, חוסר תיאום גלובלי יוצר בעיות: חברות אמריקאיות מתקשות להתאים ל-EU AI Act, מה שמגדיל עלויות ייצוא ב-15%. בסופו של דבר, המהלך של טראמפ עלול להשפיע על סטנדרטים עולמיים, אם ארה"ב תקבע נורמות חדשנות ללא הגבלות.

הדיון בארה"ב חושף קרע בין חדשנות להגנה. מדינות כמו קליפורניה טוענות שחוקיהן ממלאים ואקום פדרלי, בעוד התעשייה רואה בהם מכשול. אם הצו ייחתם, הוא ייצור לחץ פוליטי להעברת חוק פדרלי כולל עד 2026, שיכלול דרישות מינימליות לשקיפות וסנקציות על סיכונים ביטחוניים. זה יפחית את המבוך הרגולטורי, אך ידרוש איזון כדי למנוע ניצול לרעה. בעולם, המגמה היא לכיוון רגולציה מבוססת סיכון, שמאפשרת פיתוח תוך פיקוח. ארה"ב תצטרך להחליט אם להצטרף למגמה זו או להוביל דרך עצמאית, מה שישפיע על תחרותה הגלובלית.

המאבק הזה אינו רק משפטי, אלא כלכלי. AI מכניס 5% מהתמ"ג האמריקאי ב-2025, עם צמיחה של 25% בשנה. רגולציה מחמירה עלולה להאט זאת ל-15%, בעוד שהקלה עשויה להגביר ל-30%. משמעות הדבר היא שסין, שתקציבה גדול יותר, עלולה להשתלט על שוק ה-AI, אם ארה"ב תתמהמה. מדינות אירופיות, לעומת זאת, רואות ב-AI הזדמנות להובלת אתיקה גלובלית, אך סובלות מעיכובים טכנולוגיים. בבריטניה, הגישה הגמישה מושכת השקעות, אך חושפת חולשות באכיפה.

לסיכום, היוזמה של טראמפ מבטאת ניסיון ליישר קו בין אינטרסים כלכליים לביטחוניים, אך היא מתעלמת מחלק מהסיכונים שחוקי המדינות מנסים לטפל בהם. פתרון אמיתי דורש חוק פדרלי שמשלב שקיפות עם גמישות, תוך שיתוף פעולה בינלאומי. עד אז, המתח בין פדרציה למדינות ימשיך להגדיר את עתיד ה-AI בארה"ב ומחוצה לה.