ניר שטרן מנכ"ל קבוצת פז, צילום: אלירן אביטל
ניר שטרן מנכ"ל קבוצת פז, צילום: אלירן אביטל
דוחות

פז: ההכנסות ירדו ב-5% אך הרווח הנקי קפץ ב-44%

ירידת מחירי הדלקים צמצמה את המחזור ב-5%, אבל הרווח הנקי קפץ ל-145 מיליון שקל בזכות התייעלות ושיפור במרווחים; הרווח הגולמי עלה ל-668 מיליון שקל, ומכירות מגזר הגז זינקו ב-27%, אבל ה-EBITDA ירד בשל ירידה עונתית בפעילות החשמל לקראת סוף הקיץ
מנדי הניג |
נושאים בכתבה פז ניר שטרן

קבוצת פז מעדכנת על התוצאות לרבעון השלישי. פז אנרגיה 2.14%   שפועלת בתחומי האנרגיה לתחבורה, קמעונאות מזון, נדל"ן מניב וגז ואנרגיות מתחדשות מפעילה 265 תחנות תדלוק ברחבי הארץ, מתוכן 102 כוללות עמדות טעינה לרכב חשמלי. לצד זה הקבוצה מחזיקה ב-312 סניפים קמעונאיים תחת המותגים YELLOW וסופרמרקטים שכונתיים, ומשווקת דלקים לתעשייה, חברות תעופה ולקוחות מוסדיים. פעילות הגז כוללת שיווק גפ"מ וחשמל, ובתחום הנדל"ן פז פועלת להשבחת נכסים באמצעות ייזום, השכרה ומימוש קרקעות שאינן בליבת הפעילות.

עיקרי התוצאות

ברבעון השלישיהסתכמו הכנסות הקבוצה ב-2.93 מיליארד שקל - ירידה של 5% לעומת 3.07 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה מיוחסת בעיקר למגזר האנרגיה לתחבורה, שבו חלה ירידה של 8% במכירות על רקע ירידת מחירי הדלקים. למרות זאת, בשורת הרווח נרשם שיפור מהותי: הרווח הגולמי עלה ב-5.4% ל-668 מיליון שקל, הרווח התפעולי צמח ב-17.9% ל-217 מיליון שקל, וה-EBITDA טיפס ב-12% ל-355 מיליון שקל. הרווח הנקי רשם זינוק חד של 44% והגיע ל-145 מיליון שקל לעומת 101 מיליון שקל ברבעון המקביל. במקביל, החברה הודיעה על חלוקת דיבידנד של 120 מיליון שקל לבעלי המניות.

בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו ההכנסות ב-8.393 מיליארד שקל, ירידה של כ-8% לעומת התקופה המקבילה. הרווח הנקי הכולל לתקופה עמד על 440 מיליון שקל, מתוכם 393 מיליון שקל מיוחסים לפעילות שוטפת - עלייה של 32% לעומת התקופה המקבילה. הנתונים האלה מביאים את החברה קרוב ליעד שהציבה לעצמה במסגרת "תכנית 500", שמכוונת לרווח שנתי שוטף של חצי מיליארד שקל תוך שלוש שנים.

פילוח מגזרי הפעילות

בפילוח מגזרי עולה כי מגזר האנרגיה לתחבורה ממשיך להוביל את הפעילות העסקית, אבל ההכנסות בו ירדו ב-8% ברבעון ל-1.893 מיליארד שקל. בתשעת החודשים נרשמה ירידה של 6% ל-6.053 מיליארד שקל. עם זאת, הרווחיות במגזר דווקא השתפרה, מה שמעיד על התאמה טובה יותר לתנאי שוק משתנים ושיפור בניהול המרווחים. במגזר קמעונאות המזון ההכנסות ירדו ברבעון ב-2% ל-843 מיליון שקל, ובתשעת החודשים נרשמה ירידה של 1% ל-2.405 מיליארד שקל. הירידות מוסברות בין היתר בשני ימי עבודה נוספים ברבעון המקביל אשתקד, וכן בירידה קלה במכירות בחנויות זהות. ההכנסה החודשית לחנות קמעונאית הסתכמה בכ-5 מיליון שקל, לעומת 5.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר הגז ואנרגיות מתחדשות חלה עלייה חדה של 27% בהכנסות ברבעון ל-275 מיליון שקל, ובתשעת החודשים נרשמה עלייה של 24% ל-884 מיליון שקל. עם זאת, הרווחיות במגזר נחלשה זמנית: ה-EBITDA ירד ב-15% בשל עונתיות בפעילות החשמל - בעיקר ירידה בביקוש לעומת שיאי הקיץ. למרות זאת, הרווח הגולמי נותר יציב בנטרול שינויים בעלות הגז, והחברה מדווחת על שיפור בפעילות הגפ"מ.

מגזר הנדל"ן רשם ברבעון ירידה של 18% בהכנסות ל-98 מיליון שקל, ובתשעת החודשים ההכנסות ירדו קלות ל-365 מיליון שקל. לצד זאת, פז רשמה רווח הון של 10 מיליון שקל ממכירת זכויות בנייה בתחנת "פז בקעה". החברה ממשיכה לפעול להרחבת הפעילות באמצעות שינויי ייעוד, השבחה והשכרה של נכסים לא מניבים.

מנכ"ל הקבוצה, ניר שטרן, ציין בהתייחסות לתוצאות כי "לפני כשנה יצאנו לדרך עם 'תכנית 500', במטרה להביא את פז תוך שלוש שנים, לרווח שנתי מפעילות שוטפת של 500 מיליון שקל. על סמך התוצאות בתשעת החודשים הראשונים של השנה, אנו עומדים בקצב, שמשקף עמידה ב-'תכנית 500' כבר השנה. ההצלחה מעודדת אותנו להמשיך ולפעול בכל הכוח ליישם את אסטרטגיית הצמיחה בפעילות השוטפת ובנדל"ן, כך שנוכל להמשיך ולשבור שיאים חדשים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה בבורסה

ירידות בוול סטריט הכבידו גם על הסנטימנט בתל אביב והובילו את המדדים לסגור בטריטוריה שלילית: ת״א 35 איבד 1.9% ואילו ת״א 90 1.8%; דוחות מאכזבים לאורבניקה שמציגים שחיקה תפעולית הפילו את חברת האופנה וחברת האם; עונת הדוחות המשיכה היום עם דוחות לאומי, מזרחי טפחות, דלתא מותגים, הייפר גלובל ועוד
מערכת ביזפורטל |

הסיפור של היום הוא הנפילה של נייס. ירידה של 18%. היא היתה אמורה לרדת על פי הארביטראז' ב-11% ומוסיפה לרדת עוד 5% - זה די נדיר שישראל מכתיבה לוול סטריט, אבל האמת שזה לא מדויק - יש כבר מסחר מוקדם בוול סטריט ונייס סופגת שם ירידות, עם פתיחת המסחר נייס נעה סביב 9% למטה. הכל התחיל בשבוע שעבר עם פרסום דוחות ותחזית חלשה לשנה כולה. נייס היתה צריכה להודיע אז מה קורה ב-2026 ומשום מה החליטה לחכות כמה ימים. זה יצר לא רק אכזבה מהדוחות, אלא משבר אמון - המשקיעים אומרים - "דיברנו לפני כמה ימים ולא אמרתם כלום וידעתם שמשהו רע עומד לקרות" .


אורבניקה אורבניקה -4.67%   צנחה 12% ומשכה איתה גם את קסטרו קסטרו -3.05%   שירדה ב-10.5%, אחרי פרסום תוצאות הרבעון השלישי שמציגות אומנם עלייה בהכנסות, אבל שחיקה ברווחיות כמעט בכל שכבה. חברת האופנה רושמת גידול של כ-11.5% בהכנסות לרמה של כ-242.5 מיליון שקל כשמספר הסניפים גדל ב-5 והסתכם ב-107 חנויות כמו גם גידול של 4% במכירות בחנויות זהות. אבל מתחת לפני השטח יש לחצים תפעוליים: הרווח התפעולי של אורבניקה נחתך בכ-35% לכ-18.7 מיליון שקל לעומת כ-29 מיליון שקל ברבעון המקביל, בעקבות ירידה בשיעור הרווחיות הגולמית, עלייה בהוצאות האחסון, עלויות המעבר למרכז הלוגיסטי החדש ועלייה בהוצאות שכר העובדים. השחיקה הזאת הגיעה גם לרווח הנקי שהסתכם ב-8.6 מיליון שקל בלבד, כמעט חצי מהשנה שעברה.


במקביל לירידות הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.26. הסיבה היא בעיקר הירידות מעבר לים שמשפיעות על החזקות המוסדיים והצורך שלהם בגידור. על רקע התנודתיות בשווקים, חוזר הדולר להתחזק; האם המגמה הנוכחית תהפוך לגורם מרכזי בשיקולי הריבית? שער הדולר עולה 0.6% על רקע הירידות בוול סטריט

הירידות התרחבו בשעות האחרונות גם לבורסות באירופה, כשהלחץ על מניות הטכנולוגיה ממשיך לחלחל מהשוק האמריקאי. מדד Stoxx600 יורד בכ-1.2%, הדאקס מאבד כ-1.1%, הפוטסי יורד כ-1.1% וה-CAC הצרפתי יורד ביותר מ-1.1%.

במקביל, החוזים העתידיים מספרים לנו על פתיחה שלילית בוול סטריט. אחרי ירידות חזקות יותר בשעות הפרה-מסחר הראשונות החוזים על ה-S&P יורדים כ-0.2%, החוזים על הדאו יורדים בכ-0.4%, והחוזים על הנאסד״ק נחלשים בכ-0.2%. המגמה הזאת מגיעה על רקע חששות מהביצועים של מגזר ה-AI ובייחוד דריכות לקראת תוצאות ענקית השבבים אנבידיה.


אורן עזר אלקטריאון
צילום: ניר סלקמן

היצירתיות של אלקטריאון: רוכשת חברה עם מוצר כמעט זהה כדי לגייס הון

תרכוש את InductEV האמריקאית, ותקצה לבעלי מניותיה 4.1% ממניות אלקטריאון, בתמורה ל-6 מיליון דולר בלבד כלומר המוכרים מקבלים דיסקאונט של 50% על אלקטיראון; השאלות כאן רבות: האם טכנולוגיית הטעינה כבר קיימת אצל אלקטריאון? האם כל זה הוא תירוץ לגייס עוד 60 מיליון שקל ולדלל? והאם כל זה ביחד הוא בכלל "רמז עבה" לתוצאות חלשות לרבעון השלישי?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אלקטריאון

אלקטריאון אלקטריאון 2.28%   הודיעה על חתימת מזכר הבנות לרכישת InductEV, חברה אמריקאית פרטית שפיתחה טכנולוגיית טעינה אלחוטית סטטית לרכב חשמלי. העסקה, לפי ההודעה לבורסה, צפויה לחזק את היצע המוצרים ולהרחיב את הנוכחות בצפון אמריקה. בפועל, זה מהלך שמעורר הרבה סימני שאלה, הן בנוגע להיגיון האסטרטגי שלו והן מבחינת ההשפעה שלו על בעלי המניות שראו את השווי של המניות שלהן נחתך בכמעט 70% מתחילת השנה.

העסקה תעבוד ככה: אלקטריאון תיצור חברה ייעודית חדשה שתקבל לידיה 100% מהנכסים של InductEV וזאת לאחר שזו תעבור הליך ABC (מעין פירוק מסודר תחת פיקוח משפטי). בתמורה, תקצה אלקטריאון למוכרים מניות בשיעור של כ-4.1% מההון שלה, כשהם מצידם יזרימו 6 מיליון דולר לאלקטריאון שיוחזקו בנאמנות עד להשלמת ההליך. במקביל, אלקטריאון הודיעה כי תקדם הקצאת הון פרטית בהיקף של עד 60 מיליון שקל. 

ננסה לפשט מה קורה בעסקה הסיבובית הזאת. כבר בהתחלה אנחנו יכולים ללמוד לא מעט על מצבה של החברה הנרכשת, עוד לפני שנכנסים לעומק הטכנולוגיה שלה (ועל כך בהמשך). אלקטריאון "משלמת" למוכרים כ-4.8 מיליון דולר תמורת מלוא הבעלות בחברה, וזאת דרך הקצאת 4.1% מההון שאם נחשב לפי שווי שוק של כ-850 מיליון שקל, זה הקצאה של כ-10.8 מיליון דולר. שזה אומר שהמוכרים מקבלים את המניות בדיסקאונט של יותר מ-50% מהשווי הנוכחי, בתקופה שבה מניית אלקטריאון ממילא איבדה מעל 60% מערכה.

מי שמסכים להפוך לבעל מניות בתנאים כאלו ועוד עם תקופת נעילה של כ-120 יום שחושפת אותו לירידת ערך נוספת) זה מסמן גם על המצב העסקי של InductEV, הם לא היו אמורים להתלהב להיפטר מהקניינים הרוחניים והפעילות העסקית אם זו הייתה אכן "פורחת". מה גם שהעסקה הזאת נחתמת בלי שום פירוט כספי על תוצאות החברה הנרכשת, כמקובל ברכישות בהן ההנהלה מעדכנת על הפרמטרים של הישות הנרכשת. ההנהלה של אלקטריאון, שהובילה בשנה האחרונה להתרסקות הערך של החברה ולשורת גיוסים שכבר דיללו אותכם מבקשת שתאמינו לשיקול דעתה גם במקרה הזה.

שכפול או סינרגיה?

אבל בואו נדבר גם על המוצר של החברה הנרכשת כי גם פה יש סימני שאלה. InductEV מתוארת בהודעה כחברה שפיתחה פתרון לטעינה אלחוטית סטטית מהירה לציי רכב, והדגש הוא על "אולטרה-מהירה", כאילו מדובר בטכנולוגיה פורצת דרך. אלא שלפי הדיווחים של אלקטריאון עצמה לרבות בתיאור עסקי התאגיד כבר קיימת לה טכנולוגיית טעינה סטטית, לצד טעינה דינמית וסמי-דינמית. כלומר, לא מדובר בהשלמה טכנולוגית למה שאין לחברה, אלא לכל היותר בשכפול של פתרון שאמור כבר להתקיים בפיתוח הפנימי. אם זה באמת המצב, השאלה המתבקשת היא מדוע נדרש לרכוש טכנולוגיה מקבילה במקום להאיץ את המסחור של מה שכבר קיים. זה נכון גם עסקית וגם תקציבית, במיוחד עבור חברה שצמצמה פעילות והצהירה לאחרונה על מיקוד במשאבים קיימים.