בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי

בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

הבורסה ביצעה עדכון רחב בהרכב מדדיה, הכולל כניסת שש חברות חדשות לת"א 90, ארבע לת"א 125 והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן 35

אדיר בן עמי | (2)

בורסת תל אביב מעדכנת את הרכבי המדדים ומשיקה שלושה מדדים סקטוריאליים חדשים לצד שינויים נרחבים במדדים הקיימים. העדכון כולל כניסת מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן למדד הדגל ת"א 35, יציאת ארבע חברות מת"א 125 לצד כניסת ארבע חברות חדשות, והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן שמכילים עשרות חברות. השינויים משקפים התמחות גוברת של הכלכלה הישראלית בטכנולוגיה מתקדמת, ביטחון ותשתיות לצד חזרתו של המגזר הפיננסי לעניינים.


במדד ת"א 35, המוביל את השוק המקומי, מצטרפות שתי מניות חדשות: מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן. מגדל חוזרת למדד לאחר היעדרות של כמעט עשור, עם שווי שוק שהציב אותה שוב בצמרת החברות הציבוריות. נקסט ויז'ן, שפועלת בתחום המצלמות המיוצבות לתעשיות הביטחוניות, מציינת את עליית קרנו של תחום הביטחון והטכנולוגיה גם בקרב החברות הגדולות. מן העבר השני, שתי החברות הקטנות במדד: אנרג'יאן וחברה לישראל, יורדות לת"א 90, לאחר תקופה שבה מניות האנרגיה והכימיקלים לא הצליחו לשמור על מעמדן בגודל שוק.


חברת דמרי, שניצלה ברגע האחרון מהדחה מת"א 35, נותרת במדד בזכות עליות חדות במנייתה במהלך "הימים הקובעים". החברה נהנתה ממומנטום חיובי בענף הנדל"ן, שבא בעקבות השיפור בתנאי השוק והסכמי השקעה חדשים. גיוסי הון ומימוש אופציות חיזקו את שווייה, ואפשרו לה להישאר ברשימת החברות הגדולות.


במדד ת״א־90 נרשמות כניסות בולטות של שש חברות: חברה לישראל, אנרג׳יאן, גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. חברה לישראל ואנרג׳יאן יורדות ממדד ת״א־35 לאחר שאיבדו מעט מערכן היחסי, אך נותרו שחקניות מרכזיות בשוק האנרגיה וההשקעות. גילת מוסיפה נדבך מתחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון, רימון מייצגת את מגזר התשתיות, ואמפא – שהונפקה לאחרונה – משלימה את התמונה מהצד של הנדל״ן והמימון החוץ־בנקאי. בצד היוצאות מהמדד נמנות מימון ישיר, תדיראן גרופ, טלסיס ו־פלסאון תעשיות, שרשמו ירידות שווי בשנה האחרונה.


במדד ת״א־125, שמאגד את כלל המניות במדדי ת״א־35 ות״א־90, נרשמות כניסות ויציאות משמעותיות המשפיעות על מבנה השוק כולו. ארבע חברות חדשות מצטרפות למדד: גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. גילת מייצגת את התחזקות תחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון המקומי, רימון מוסיפה נדבך מתחום התשתיות, ואמפא, שהצטרפה לבורסה רק לאחרונה, משקפת את התרחבות תחום המימון החוץ־בנקאי והנדל״ן.

מן העבר השני, ארבע חברות ותיקות יוצאות מן המדד: תדיראן גרופ, טלסיס, פלסאון תעשיות ו־מימון ישיר. היציאות משקפות ירידה בשווי השוק של החברות ובמחזורי המסחר שלהן, מה שמוביל לירידה בדירוגן היחסי.


הבורסה מציגה גם סדרת מדדים ענפיים חדשים:

מדד ת"א ביטחוניות כולל 18 חברות הפועלות בתחומי מערכות לחימה, אלקטרואופטיקה ותעשייה מתקדמת. בין המרכיבים: אלביט מערכות, מנועי בית שמש, תאת טכנולוגיות, פסיבי, נקסט ויז'ן, ארית תעשיות, אורביט, אימקו, אראסאל, עשות, פמס, מר, אירודרום קבוצה, עין שלישית סיאי, סולרום, אימאג'סט, טיאסג'י ואר פי אופטיקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מדד ת"א תשתיות כולל 41 חברות מתחומי אנרגיה, תקשורת והנדסה, בהן אל על, סלקום, פרטנר, בזק, ניו מד, רציו, בזן, ישראמקו, אפקון, אנלייט, אלקטרה, פז, שיכון ובינוי, גילת, אלומיי, דלק קבוצה, להב, פלסאון, אלקטריאון, אנרג'יקס, אשטרום, אינרום, שפיר, אורמת, תמר פטרוליום, או פי סי, נאוויטס, אנרג'יאן, ג'נריישן קפיטל, דוראל אנרגיה, משק אנרגיה, מספנות ישראל, קיסטון, אקרשטיין, ורידיס, אקונרג'י, רימון, שיכון ובינוי אנרגיה וזפירוס.

מדד ת"א נדל"ן 35 כולל את החברות הגדולות והמוכרות במשק ועד יזמים חדשים בענף המגורים, המניב והיזמות. בין הנכללות: ג'י סיטי, מבנה, מליסרון, אאורה, אלוני חץ, דוניץ, אייאיאס, ישראל קנדה, לוינשטיין הנדסה, אזורים, סאמיט, שיכון ובינוי, דמרי, אלקטרה נדל"ן, איירפורט סיטי, ביג, אמות, אפריקה מגורים, רבוע נדלן, ריט 1, פרשקובסקי, מגה אור, סלע נדל"ן, מגדלי הים התיכון, אשטרום, מניבים ריט, דניה סיבוס, ארגו פרופרטיז, רימון, אקרו, קרסו נדל"ן, עמרם אברהם, ישרס אחזקות ואמפא.


במדדים הענפיים הנוספים נוספו חברות הפועלות בתחומים מגוונים של המשק. בתחום מדעי החיים, חברת קדימהסטם נכנסה למדד ת״א־ביומד. בתחום הטכנולוגיה צורפו לודן טק ו־אר פי אופטיקל, המייצגות את צמיחת מגזר ההייטק והפיתוחים האופטיים בישראל. במדד ת״א 50 ריאלי, המרכז חברות תעשייה ומסחר, נוספו בית שמש, פרטנר ו־מגה אור. השינויים הללו מדגישים את העלייה במשקל תחומי הטכנולוגיה, הביטחון והחדשנות על חשבון תעשיות הייצור והצריכה המסורתיות.

בנוסף, הבורסה מרחיבה את השימוש במדדי רווחיות חדשים, שנועדו למדוד את ביצועי החברות לא רק לפי גודלן אלא גם לפי יעילות ותשואה. מדד ת״א 90 WE מודל רווחיות כולל כעת חברות כמו חברה לישראל, ארית תעשיות, גילת, מור השקעות, אנרג'יאן, דוראל אנרגיה, רימון ו־ישרס אחזקות – כולן חברות שהציגו שיפור ניכר במדדים פיננסיים בשנה האחרונה. מדד WE60EMS, שמתמקד בחברות בינוניות וקטנות בעלות רווחיות גבוהה, כולל בין היתר את איילון, תדיראן גרופ, עשות, טלסיס, אנליסט, פלסאון, תאת טכנו ו־מימון ישיר. המדדים הללו מבטאים מעבר לגישה ממוקדת יותר בניתוח החברות, לא רק לפי שוויין, אלא גם לפי איכות הניהול והביצועים הכלכליים בפועל.



תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לא הבנתי מתי נקסט ויזן נכנסת למדד 35 באיזה תאריך (ל"ת)
    אנונימי 23/10/2025 22:15
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 23/10/2025 21:43
    הגב לתגובה זו
    ביום א המשך העליות שהתחילו היום במדדים המובילים.. השלום עם סעודיה באופק.. והמשך התמיכה בהפסקת האש.. ידחפו את המדדים
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).