אייזיק דבח דלתא
צילום: ליאת מנדל
דוחות

דלתא: שיפור במרווח הגולמי, ירידה בתפעולי; הרווח הנקי יציב

דלתא גליל מציגה רבעון שלישי עם עלייה קלה במכירות ושיפור במרווח הגולמי, אך במקביל ירידה ברווח התפעולי בעיקר בשל עליית הוצאות ומכס. הרווח הנקי נותר יציב סביב רמת השנה שעברה, והחברה ממשיכה להעריך כי שינויי המכס יכבידו על התוצאות בהמשך השנה

תמיר חכמוף |

דלתא גליל דלתא גליל 1.82%   יצרנית, מעצבת ומשווקת בינלאומית של מוצרי הלבשה ממותגת ויצרנית עבור חברות מובילות של מוצרים לגברים, נשים, ילדים, פנאי, הלבשת Activewear, ג'ינס והלבשה עליונה מדווחת על התוצאות לרבעון השלישי לשנת 2025.

המכירות ברבעון השלישי בשנת 2025 גדלו ב-3% לכ-539.0 מיליון דולר, לעומת 524.2 מיליון דולר ברבעון מקביל אשתקד, למרות השפעה שלילית של העלאת שיעור המכסים על ייבוא סחורות לארה"ב. המכירות בערוץ הקמעונאות (DTC) של המותגים בבעלות החברה צמחו ברבעון השלישי ובתשעת החודשים הראשונים של 2025 ב-19% וב-15%, בהתאמה, לעומת תקופות דיווח מקבילות אשתקד.

הרווח הגולמי גדל ברבעון השלישי בשנת 2025 ב-7% לכ-233.2 מיליון דולר, לעומת 218.3 מיליון דולר ברבעון מקביל אשתקד. שיעור הרווח הגולמי גדל ב-170 נקודות בסיס ברבעון השלישי של 2025 ל-43.3%, שיא של רבעון שלישי, לעומת 41.6% ברבעון מקביל אשתקד. הגידול בשיעור הרווח הגולמי נבע בעיקר מגידול של חלק המכירות ללקוחות ישירים (DTC) מסך המכירות המאופיין בשיעור רווחיות גולמית גבוה יותר, המשך שיפור ברווחית המפעלים עקב יישום תוכניות ארגון מחדש וכן מהתחזקות שערי החליפין של היורו והשקל לעומת הדולר. השפעות אלו קוזזו בחלקם על ידי השפעת העליה בשיעור המכסים בכניסה לארה"ב, ומקיטון באחוז מענק ייצוא מממשלת מצרים.

הרווח התפעולי הסתכם ברבעון השלישי בשנת 2025 ב-49.6 מיליון דולר, לעומת 52.3 מיליון דולר ברבעון מקביל אשתקד. הרווח התפעולי בנטרול סעיפים חד פעמיים, הסתכם ברבעון השלישי בשנת 2025 ב-51.2 מיליון דולר, לעומת 52.3 מיליון דולר ברבעון מקביל אשתקד.

הקיטון ברווח התפעולי נבע בעיקר מגידול בהוצאות מכירה, שיווק, הנהלה וכלליות עקב השפעה שלילית של שערי חליפין, מהמשך התרחבות רשתות החנויות ואתרי האינטרנט, תוספת עלויות בגין Passionata וכן עקב גידול בהוצאות מחשוב עקב הטמעת מערכת SAP. הגידול הנ"ל בהוצאות, קוזז ברובו על ידי גידול ברווח הגולמי. סעיפים חד פעמיים בתקופות הדיווח של 2025 כללו הוצאות בגין עסקאות רכישת Daily Drills ואחרות, בסך 1.7 מיליון דולר.

הרווח הנקי בנטרול סעיפים חד פעמיים נטו ממס, גדל ברבעון השלישי בשנת 2025 ב-2% ל-32.8 מיליון דולר, לעומת 32.0 מיליון דולר ברבעון מקביל אשתקד למרות השפעת העלייה בשיעור המכסים. הרווח הנקי ברבעון השלישי בשנת 2025 הסתכם ב-31.4 מיליון דולר, לעומת 32.0 מיליון דולר ברבעון מקביל אשתקד.

ה-EBITDA בנטרול IFRS 16 הסתכם ברבעון השלישי ב-59.6 מיליון דולר, לעומת 60.5 מיליון דולר ברבעון מקביל אשתקד. ה-EBITDA בנטרול IFRS 16 הסתכם בתשעת החודשים הראשונים בשנת 2025 ב-139.2 מיליון דולר, לעומת 144.7 מיליון דולר בתקופה מקבילה אשתקד. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

יתרת ההון ליום 30 בספטמבר 2025 הסתכמה לשיא של כ-880.7 מיליון דולר, לעומת 797.8 מיליון דולר ליום 30 בספטמבר 2024.

דלתא גליל הכריזה על דיבידנד של כ-8 מיליון דולר, או 30.65 סנט למניה, שיחולק ב-3 בדצמבר 2025. המועד הקובע יהיה 26 בנובמבר 2025.

תחזית לשנת 2025

בעקבות החקיקה שנכנסה לתוקף בסוף אוגוסט 2025 המשעה את הפטור "דה מינימיס" עבור משלוחים המיובאים לארה"ב בעלי ערך נמוך מ-800$, מעריכה החברה כי השפעת השינוי בשיעורי המכס תגדל בכ-3 מיליון דולר לעומת ההערכה הקודמת ותקטין את הרווח התפעולי בשנת 2025 בסכום המוערך בכ-25 מיליון דולר. למרות השינוי האמור, החברה מאשררת את התחזית לשנת 2025 ומותירה אותה ללא שינוי וכפי שניתנה במסגרת הדוח לרבעון השני של השנה וזאת על בסיס תנאי השוק ושיעורי המס והמכס הנוכחיים, בנטרול השפעת סעיפים חד פעמיים, במיליוני דולר:


דבר החברה

אייזיק דבח, מנכ"ל דלתא גליל: ""תוצאות הרבעון השלישי מדגישות את החוזקה של החברה-למרות תנאים מקרו-כלכליים מאתגרים, לרבות השפעת העלייה בשיעור המכסים על ייבוא סחורות לארה"ב וקיטון במענק עידוד ייצוא ממצרים, הגדלנו את ההכנסות ואת הרווחיות הגולמית שהגיעה לשיא לרבעון שלישי לשיעור של 43.3%. המומנטום החזק שלנו במכירות הישירות ללקוח המשיך עם צמיחה של 19% ותרם באופן חיובי לרווחיות הגולמית והביא לידי ביטוי את עוצמת המותגים שלנו. אנו ממשיכים להשקיע במפעלים ובמרכזים הלוגיסטיים שלנו כדי לשפר את יעילותם, כמו גם בהרחבת רשתות החנויות בגרמניה ובישראל. פעולות אלו, יחד עם רכישת Daily Drills, יסייעו לנו להאיץ את הצמיחה במכירות וברווחיות. לקראת 2026, אנו נשארים ממוקדים בחדשנות, מצוינות תפעולית והקצאת הון מבוקרת, שתספק ערך מתמשך ללקוחותינו, לשותפינו ולבעלי המניות שלנו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.