רם דרורי מנועי בית שמש
צילום: יח"צ

חוזה של 1.2 מיליארד דולר למנועי בית שמש - הגדול בתולדות החברה

ההסכם החדש בין חישולי כרמל ליצרן מנועי תעופה עולמי צפוי להכניס את מנועי בית שמש לעשור וחצי של עבודה - עם אופציה להארכה נוספת בהיקף של כ־400 מיליון דולר; בעקבות ההודעה המניה מזנקת ושווי השוק נושק ל-6.8 מיליארד שקל - והנורבגים? ירדו מהמטוס רגע לפני ההמראה
מנדי הניג | (8)

מנועי בית שמש, שבשליטת קרן פימי, מדווחת על חתימת חוזה ארוך טווח בהיקף של כ-1.2 מיליארד דולר - הגדול בתולדות החברה. מדובר בהסכם מחודש ומורחב בין החברה-הבת חישולי כרמל (חשכ"ל) לבין אחד מיצרני מנועי התעופה המרכזיים בעולם (OEM), הפועל בתחום האזרחי והצבאי. ההסכם ייכנס לתוקף רטרואקטיבית החל מ-1 באפריל 2025 לתקופה של כ-15 שנה, ויחליף את ההסכם הקודם שהיה בתוקף עד סוף 2028, שנותרה בו יתרה של כ-164 מיליון דולר.

החוזה כולל אופציה להארכה נוספת של חמש שנים, שבמקרה של מימושה תגדיל את היקף ההסכם בכ-400 מיליון דולר נוספים. בנוסף, סוכם על פיתוח וייצור של חלקים חדשים לשתי תוכניות מנועים עיקריות של הלקוח. במקביל, החברה מציינת כי בעקבות ההסכם החדש עלה היקף הסכמי המסגרת הכוללים שבידיה מכ-2.1 מיליארד דולר לכ-3.3 מיליארד דולר גידול של כ-50%.

ראיון עם מנכ"ל מנועי בית שמש - “העולם במצוקת מנועים ואנחנו בעמדה מצוינת"




מב״ש כבר סיפקה לנו השנה לא מעט כותרות מפוצצות. אבל גם למי שעוקב אחריה באדיקות ההודעה הבוקר הצליחה להפתיע. בית שמש במשך שנים הייתה שחקנית שקטה. כזאת שפועלת מאחורי הקלעים של התעשייה הביטחונית, אבל בשנה האחרונה היא הפכה לאחת ההצלחות הבולטות בבורסה המקומית, מניה שעלתה בכ־170% בשנה האחרונה, כששווי השוק שלה חצה לאחרונה את רף ששת מיליארד שקל. בשונה מביטחוניות אחרות, בית שמש לא מוכרת טילים, מערכות הגנה או רחפנים, אלא את מה שמניע את כל העסק הזה - את הלב המכני של עולם התעופה: מנועי סילון וחלקים שמרכיבים אותם.

מה שמייחד את מב״ש זה שהיא פועלת בתוך שרשרת האספקה העולמית, לא רק כקבלן ביטחוני ישראלי אלא גם כספק טכנולוגי בינלאומי שמוכר ליצרני מנועים אזרחיים וצבאיים כאחד. אלביט מערכות והתעשייה האווירית הן חברות ״מערכתיות״ הן מפתחות ומוכרות פתרונות שלמים: מל"טים, מערכות שליטה ובקרה, לוויינים, מערכות הגנה וטילים. אבל מב״ש פועלת אחרת היא לא מוכרת רק מערכות נשק או מוצרים סופיים, אלא משמשת יצרן־על ומכורת חלקים קריטיים למנועי סילון, ובמקרים מסוימים גם את המנועים עצמם. היא גם ספקית טכנולוגית של יצרני מנועים עולמיים כמו Pratt & Whitney ו־Rolls-Royce, שמוכרים הלאה ללקוחות כמו בואינג, לוקהיד מרטין וחילות אוויר ברחבי העולם.

בניגוד לענקיות הביטחוניות הישראליות, שמרביתן נשענות על תקציבים ומכרזים ממשלתיים, מנועי בית שמש פונה לשני עולמות במקביל - האזרחי והצבאי. היא נהנית מביקושים קבועים בשוק הביטחוני, אבל יכולה להישען גם על שוק התעופה האזרחי, בעיקר בתחזוקת מנועים ובייצור סדרתי של חלקים. הגמישות הזו מאפשרת לה להמשיך לצמוח גם בתקופות שבהן תקציבי הביטחון מקומיים נעצרים או מתייצבים.

היום היא מוסיפה עוד חוזה כזה אבל גדול מתמיד. החברה הודיעה על חתימת חוזה חדש בהיקף של כ־1.2 מיליארד דולר, ההסכם הגדול בתולדותיה. מדובר בהרחבה של חוזה קיים בין החברה-הבת חישולי כרמל (חשכ"ל) לבין אחד מיצרני מנועי התעופה המובילים בעולם. ההסכם, שנכנס לתוקף רטרואקטיבית מאפריל 2025, נחתם ל־15 שנה וכולל אופציה להארכה של חמש שנים נוספות בהיקף של כ־400 מיליון דולר נוספים. מעבר לגודל עצמו, זו עסקה שמרחיבה באופן ניכר את פריסת העבודה העתידית של החברה: עם החתימה החדשה, סך ההסכמים ארוכי הטווח של מנועי בית שמש עלה מכ־2.1 מיליארד דולר לכ־3.3 מיליארד דולר גידול של כ־50%. ההסכם כולל גם פיתוח וייצור של חלקים חדשים לשתי תוכניות מנועים עולמיות, מה שצפוי לחזק את מעמדה של חישולי כרמל כספק מועדף בתחום.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מנכ"ל מנועי בית שמש, רם דרורי, אמר כי "ההסכם מרחיב באופן משמעותי את שיתוף הפעולה עם לקוח חשוב ומבטא את האמון שלו ביכולות הייצור והפיתוח של חשכ"ל ושל הקבוצה כולה. מדובר בהסכם בעל חשיבות אסטרטגית למגזר החלקים של החברה, והוא מאפשר לנו להיערך מראש עם תשתיות, אמצעי ייצור ומשאבים שיתמכו בפעילות לשנים רבות".

לצד חישולי כרמל בחיפה, פועלות תחתיה חברות נוספות LPO שבסרביה ו-Turbine Standard בארצות הברית. פעילות הקבוצה נחלקת לשני תחומים עיקריים: ייצור חלקים למנועים ושיפוץ, הרכבה והנדסה של מנועים קיימים וחדשים.

הנורבגים ירדו מהרכבת

הנורבגים, מתברר, בחרו לרדת מהרכבת רגע לפני שהיא האיצה. קרן העושר הנורבגית, אחת מקרנות ההשקעה הגדולות והמשפיעות בעולם, מכרה בחודש שעבר את אחזקותיה במנועי בית שמש צעד שנבע פחות משיקולים פיננסיים ויותר מלחץ ציבורי ופוליטי גובר בנורבגיה סביב המלחמה בעזה. הקרן, שמנהלת נכסים בהיקף של כ־1.9 טריליון דולר, הודיעה אז כי תמכור את השקעותיה ב־11 חברות ישראליות “מוקדם ככל האפשר”. ימים ספורים לאחר מכן התברר שמב״ש נמצאת ביניהן. 

בכל המניות שמהן נפטרו הנורבגים נרשמו זינוקים, כשאת מקומם של הנורבגים ממלאים מוסדיים ומשקיעים פרטיים אבל גם במב״ש מסתבר שהקרן יצאה בתזמון גרוע. ההחלטה של הקרן התקבלה בדיוק בזמן שבו מנועי בית שמש נכנסה לעידן חדש עם חוזים ענקיים, עלייה ענקית בביקוש מאז המכירה, מניית החברה המשיכה לטפס ברמה דו-ספרתית לראש טבלת התשואות בבורסה.

בהיבט רחב יותר, ההסכם מהווה המשך של מגמת ההעמקה של מנועי בית שמש בשיתופי פעולה עם יצרני מנועים בינלאומיים. חישולי כרמל נחשבת לספק קבוע בתעשיית התעופה, וההסכם הנוכחי מהווה הרחבה של עבודה קיימת עם הלקוח. החברה מדגישה כי שיתוף הפעולה כולל לא רק הרחבת נפחי הייצור אלא גם פיתוח חלקים חדשים לשימוש עתידי, מה שמרחיב את בסיס הפעילות של הקבוצה גם בהיבט הטכנולוגי.

בשביל קרן פימי, בעלת השליטה בחברה, ההסכם מסמן יציבות עסקית והמשך צמיחה הדרגתית בתחום שבו התחרות גבוהה והחסמים לכניסה משמעותיים. במישור הפיננסי, מדובר בהתחייבות רב-שנתית שמעניקה לחברה ודאות בהיקפי הפעילות ומאפשרת תכנון לטווח ארוך.

בשורה התחתונה מב״ש מרחיבה את היקף הפעילות שלה עם אחד מלקוחותיה המרכזיים בתעשיית התעופה, ומבססת לעצמה מסגרת עבודה בהיקף של מיליארדי דולרים לעשור וחצי הקרוב. זה מהלך שיבטיח לה גם המשכיות תפעולית וצמיחה עקבית בשנים הקרובות, תוך חיזוק המעמד שלה בשרשרת האספקה של יצרני מנועי הסילון בעולם.


תוצאות הרבעון השני: צמיחה בפעילות, שחיקה בשורה התחתונה

התוצאות של מב״ש לרבעון השני של השנה, מצביעים על המשך גידול בהכנסות לצד ירידה ברווח הנקי. ההכנסות עלו ב-24% לשיא של כ-77 מיליון דולר, בעיקר בזכות מגזר המנועים שנהנה מביקושים גוברים בשוק הביטחוני בארץ ובעולם. הרווח התפעולי צמח בכ-17% ל-13.1 מיליון דולר, והרווח הגולמי עלה בכ-27% ל-18.8 מיליון דולר.

מנגד, הרווח הנקי ירד ל-7.2 מיליון דולר לעומת 9 מיליון דולר ברבעון המקביל, בעיקר בשל עלייה חדה בהוצאות המימון ל-3.1 מיליון דולר והשפעת מס גבוהה שנבעו מתיסוף של השקל מול הדולר ומהגידול במינוף הפיננסי בעקבות רכישת Turbine Standard בארצות הברית. לפי החברה, תיסוף של כ-9% בשער השקל במהלך הרבעון השפיע באופן ישיר על ההתחייבויות השקליות שלה.

מגזר המנועים רשם צמיחה של כמעט 59% והגיע להכנסות של כ-35.5 מיליון דולר, תוך שמירה על שיעורי רווחיות גבוהים. מגזר החלקים צמח בקצב מתון יותר של כ-4.4% והגיע לכ-43.9 מיליון דולר. הרווח התפעולי של מגזר המנועים עלה לכ-9 מיליון דולר, לעומת כ-6 מיליון דולר אשתקד, כש-Turbine Standard תרמה כ-1.9 מיליון דולר מהרווח.


מניית בית שמש -3.13%   מזנקת בעקבות ההודעה כ-8%, היא עלתה כ־9% בחודש האחרון, 131% מתחילת השנה והציגה זינוק של יותר מ־170% ב־12 החודשים האחרונים. שווי השוק של החברה עומד כיום על כ־6.8 מיליארד שקל, מה שמציב אותה בין החברות הבולטות בתעשייה הביטחונית המקומית שזכו לתשואות חריגות השנה.

גרף ביצועי המניה במבט שנתי:


תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אנונימי 06/10/2025 10:32
    הגב לתגובה זו
    תנאי עבדותיחס משפיל ובזוי לעובדים
  • 7.
    נורבגים בנפול אוייבך תשמח. (ל"ת)
    אנונימי 06/10/2025 10:08
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    דוד 05/10/2025 18:41
    הגב לתגובה זו
    נו ועד עכשיו אין תירוציםיש סיבהלדרוש ולדרוש ולדרוש
  • 5.
    יהודה 05/10/2025 17:55
    הגב לתגובה זו
    מי שפוגע ומחרים את ישראל נפגע בעצמו ומפסיד מי שמשקיע בישראל רק מרוויח . כל הכבוד מבש.
  • 4.
    אנונימי 05/10/2025 12:59
    הגב לתגובה זו
    ממשיך להחזיק לזמן הקרוב
  • 3.
    דרך אגב אני ממשתי מניה אחת היום ב 72.000 (ל"ת)
    אנונימי 05/10/2025 12:03
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 05/10/2025 12:01
    הגב לתגובה זו
    כשאין לנו על מה לשמוח אז אין שמחה כשמחה לאיד
  • 1.
    הכותרת צריכה להיות ישי דוד עשה זאת שוב ושוב בלי עין הרע....ישי זרוק עצם לעניי ישראל לעובדים שלך פנק (ל"ת)
    מאיר 05/10/2025 11:41
    הגב לתגובה זו
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צמשה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צ
דוחות

שפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל

חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שפיר הנדסה

שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5%   פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.

הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.

לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.