רם דרורי מנועי בית שמש
צילום: יח"צ
ראיון

מנכ״ל מנועי בית שמש: “העולם במצוקת מנועים ואנחנו בעמדה מצוינת"

"אנחנו נהנים מכל העולמות, גם הביטחוני וגם האזרחי; הביקושים גדולים", העסקה הגדולה בתולדות מב״ש - 1.2 מיליארד דולר, תימשך 15 שנה ותכלול גם אופציה להארכה בהיקף של כ־400 מיליון דולר; מנכ"ל החברה, רם דרורי, מדבר על צווארי הבקבוק בתעשייה, על ביקושי השיא למנועים, על האיזון שבין התחום הביטחוני לאזרחי - ועל הדרך שבה מב״ש מתכננת את הצמיחה שלה לעשורים קדימה

מנדי הניג | (3)
נושאים בכתבה מנועי בית שמש

מדרגה ועוד מדרגה ועוד מדרגה - מנועי בית שמש רצה למעלה, חוצה מכשולים, קונה עסקים ומתברגת כאחת המועמדות להיות חברת השנה ומניית השנה. שם משעמם, תחום תעשייתי, אבל היא עולה על רוב חברות הטכנולוגיה המקומיות בצמיחה, בצבר, ברווחים ובתשואת המניה. 

מנועי בית שמש בית שמש -3.13%  שמייצרת מנועים למטוסים לצד מערכות נוספות למטוסים נהנית מהיק ייצור עולמי גדול בשל חוסר עולמי במטוסים - גם מטוסי נוסעים וגם מטוסים צבאיים. היום מדווחת החברה על הזמנה ענקית של 1.2 מיליארד דולר. 

מי שעקב אחרי מנועי בית שמש בשנה האחרונה כבר רגיל לכותרות גדולות. אבל גם למי שמכיר את החברה מקרוב, ההודעה האחרונה הצליחה להפתיע. בית שמש, שפעלה במשך שנים מתחת לרדאר של התעשייה הביטחונית, הפכה בשנתיים האחרונות לאחת ההצלחות הבולטות בבורסה.  מניה שעלתה בכ־180% בשנה האחרונה, ושווי שוק שנושק כבר ל-6.8 מיליארד שקל.

בשונה מאלביט או מהתעשייה האווירית, מב״ש לא מפתחת מערכות נשק, טילים או רחפנים, אלא את מה שמניע את כל אלה: מנועי הסילון עצמם והחלקים שמרכיבים אותם.

הייחוד שלה טמון בכך שהיא אינה יצרנית “מערכתית”, אלא יצרן־על בתוך שרשרת האספקה העולמית. היא לא מוכרת למדינות, אלא עובדת מול ענקיות כמו Pratt & Whitney ו־Rolls-Royce, שמוכרות הלאה ללקוחות כמו בואינג, לוקהיד מרטין וחילות אוויר ברחבי העולם וזה מוביל לכך שגם כשהשוק הביטחוני חווה האטה, היא יכולה להישען על התעופה האזרחית ולהפך.

“אנחנו נהנים משני העולמות”, אומר מנכ"ל החברה, רם דרורי. “הפעילות הביטחונית והאזרחית שלנו נמצאות כיום שתיהן במצב שוק של ביקושים גבוהים מאוד. זה מאפשר לנו לנהל את הסיכונים בצורה מאוזנת ולשמור על רמת פעילות גבוהה גם אם תחול רגיעה מסוימת בזירה הביטחונית.”

כשאני שואל אם זה מציב את מנועי בית שמש בעמדה טובה יותר לעומת ענקיות כמו אלביט או התעשייה האווירית, הוא נזהר מלהשוות. “אני לא עושה השוואות. כל חברה מתמודדת עם אתגרים שונים. אבל גם אם מחר יהיה שלום עולמי, זה לא אומר שמדינות יפסיקו להצטייד. התקציבים הביטחוניים בעולם ממשיכים להיות סוערים, וזה נותן תמיכה לשנים קדימה.”

קיראו עוד ב"שוק ההון"

החוזה החדש שעליו דיווחה החברה הוא הגדול בתולדותיה 1.2 מיליארד דולר עם אופציה להארכה של עוד כחמש שנים בהיקף של כ־400 מיליון דולר נוספים. מדובר בהרחבה של חוזה קיים מ־2019 בין החברה־הבת חישולי כרמל לבין אחת מיצרניות מנועי התעופה הגדולות בעולם. ההסכם נכנס לתוקף רטרואקטיבית מאפריל 2025, יימשך 15 שנה לפחות, וכולל גם פיתוח וייצור של חלקים חדשים לשתי תוכניות מנועים עולמיות. עם החתימה הזו, סך הסכמי המסגרת של מנועי בית שמש גדל בכ־50% מ־2.1 מיליארד דולר לכ־3.3 מיליארד דולר.

לדברי דרורי, “זה הסכם אסטרטגי שמעניק ודאות לשני הצדדים בעולם שבו כולם חווים חוסרים בשרשרת האספקה. יש פה הרבה מאוד אמון, זה לא חוזה שנולד ביום אחד. זו תוצאה של מערכת יחסים ארוכת שנים, ושל רצון משותף להבטיח יציבות ללקוחות וגם לנו כספק.”

“יש כאן אמון עמוק - זה חוזה שנולד מקשר של שנים”

איך נולד החוזה הזה? 

“מדובר בלקוח קיים שמכיר אותנו שנים רבות. זה תהליך של אמון, מערכת יחסים חזקה שמבוססת על איכות ועל אמינות. בעולם שבו יש צווארי בקבוק בכל שרשרת האספקה, החוזים האלה מעניקים לשני הצדדים ודאות. גם הלקוח רוצה לדעת שיש לו יצרן יציב לאורך זמן, וגם אנחנו יודעים שנוכל לתכנן קדימה עד 2040 ואפילו 2045.”

״זה הסכם טוב לשני הצדדים. הוא נבנה מתוך שותפות אמיתית ותמיכה בפרויקטים חדשים של הלקוח, והוא מאפשר לנו לתכנן קדימה בצורה נכונה. אנחנו מסתכלים עליו לא רק במונחים של גודל, אלא של עומק ושל יציבות.”

ציינתם בהודעה היערכות מיטבית מבחינת תשתיות וייצור. נראה גם גיוסי עובדים חדשים?

“אנחנו בהחלט צופים הרחבת פעילות בשנים הקרובות, ונערכים בהתאם גם בכוח אדם וגם בתשתיות. אבל זה תהליך רב-שנתי, לא מהלך מיידי. היתרון של הסכם כזה שהוא נותן לנו תכנון קדימה - גם מבחינת השקעות בציוד ובמפעלים וגם מבחינת ההון האנושי.”

אתה מדבר על צווארי בקבוק עולמיים. איך זה משפיע עליכם בפועל, הרי כשהביקושים נהיים מוגזמים מידי זה יכול גם להוביל לאינפלציה בחומרים הגלם ובשכר?

“זו אחת הסיבות שחוזים כאלה נחתמים. כשכל העולם חווה עיכובים באספקה ובייצור, דווקא מי שמסוגל לעמוד בלוחות זמנים הופך לשותף אסטרטגי מבוקש. אנחנו מזהים את זה כהזדמנות, לא כבעיה.”

“העולם במצוקת מנועים - ואנחנו בעמדה מצוינת”

דרורי מתייחס גם לביקושי השיא בשוק המנועים: “העולם כולו סובל ממצוקת מנועים. חברות מפרקות מטוסים רק כדי להשיג מנועים חלופיים. זו לא בעיה שתיפתר מחר בבוקר. ההתייצבות בשרשרת האספקה תימשך שנים. מבחינתנו זו הזדמנות משמעותית. אנחנו מגיעים אליה בפוזיציה טובה, עם יכולות ייצור מגוונות וחוזים ארוכי טווח.”

לדבריו, החברה ערוכה להתמודד גם עם האתגרים הכלכליים הנלווים: “כן, יש לחצי שכר, יש התייקרות של חומרי גלם, אבל אנחנו מתמודדים. לא הכול ניתן לנטרל, אבל אנחנו ערים לזה ויודעים לנהל את זה נכון.”

“גם אם מחר יהיה שלום - הצמיחה תימשך”

מנועי בית שמש סיכמה את הרבעון השני של 2025 עם עלייה של 24% בהכנסות לרמה של 77 מיליון דולר, אך עם ירידה קלה ברווח הנקי ל־7.2 מיליון דולר בשל הוצאות מימון ומיסוי שנבעו מתיסוף השקל. למרות זאת, מגזר המנועים המשיך לשמור על רווחיות גבוהה, ומגזר החלקים התרחב בקצב מתון.

לדברי דרורי, “זו מגמה ברורה של צמיחה יציבה. אנחנו פועלים באסטרטגיה ארוכת טווח, לא קופצים בין טרנדים. העסקה הזו רק מחזקת את התשתית לצמיחה בשנים הבאות.”

“הנורבגים ירדו מהרכבת רגע לפני שהיא האיצה”

כשאני מזכיר את הקרן הנורבגית שמכרה את אחזקותיה בחברה כחלק מהחלטת הממשלה באוסלו לצמצם השקעות בישראל, דרורי מציין: “הם ירדו מהרכבת רגע לפני שהיא האיצה. זה עשה יותר רעש תקשורתי מאשר השפעה אמיתית. החברה ממשיכה קדימה.” גם המימוש של קרן פימי מתקבל בהבנה, כשהיא עדיין נשארת בעלת השליטה המרכזית “פימי שותפה שלנו לאורך זמן. אחרי עליות כאלה, זה טבעי שיהיו מימושים. האמון של הקרן בחברה ובכיוון שלנו נמשך.”

“החזון רחב - גם טכנולוגית וגם גיאוגרפית”

דרורי מסכם באופטימיות זהירה: “אנחנו פועלים באסטרטגיה ברורה, עם בסיס עסקי, אנושי וטכנולוגי חזק. Turbine Standard בארה"ב כבר תורמת ליכולת שלנו להציע סל רחב יותר של מוצרים, וזה רק תחילת הדרך. אנחנו מתרחבים גיאוגרפית, משקיעים בחדשנות ובאוטומציה, ומסתכלים קדימה לעשורים הבאים. הביקושים פה כדי להישאר, ואנחנו מתכננים להיות בלבם.”

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חב ותיקה כמו אתא וכיתן זל גולדה קצת אחרי יום כיפור אמברגו של צרפת עיי שילדובסקי יהודי צרפצתי (ל"ת)
    אבי 08/11/2025 14:47
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 05/10/2025 19:12
    הגב לתגובה זו
    זה הבדל תהומי. חוזה מסגרת הוא טוב רק לקונה כי הוא מקבע לו מחיר והתחייבות לספק לעתיד הרחוק בעוד הוא לא מתחייב לכלום. צריך מאד להיזהר מכותרות כאלה
  • 1.
    חפשו עובדה חישולי כרמל ותבינו (ל"ת)
    עדית 05/10/2025 13:51
    הגב לתגובה זו
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צמשה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צ
דוחות

שפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל

חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שפיר הנדסה

שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5%   פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.

הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.

לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.