הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

ממשל טראמפ דוחף לקצר את זמני חיבור מרכזי המידע לרשת החשמל

במטרה להאצת תהליכים, משרד האנרגיה האמריקאי מציע להגביל ל-60 יום את הליך האישור למרכזי נתונים; ענקיות טכנולוגיה מרוצות, המדינות מזהירות מהשפעה על חשבונות החשמל

רן קידר |

בצעד נוסף לקדם את המרוץ לבינה מלאכותית, ממשל טראמפ, באמצעות שר האנרגיה האמריקאי, כריס רייט, פנה לרשות הפדרלית לאנרגיה (FERC) בדרישה להאיץ את הליך האישור של חיבור מרכזי נתונים לרשתות החשמל. לפי טיוטת ההצעה שהועברה לגופי הרגולציה, תקרת זמן של 60 יום תיקבע לבחינת בקשות, שינוי קיצוני לעומת המצב כיום, שבו תהליכים כאלה נמשכים לעיתים שנים.

המהלך מגיע בעיתוי שבו התעשייה, ובראשה חברות ענן ודאטה, ניצבת מול דרישה עצומה לחשמל – אך גם מול מחסום רגולטורי שמאט את קצב הפיתוח. ההצעה כוללת מנגנון מואץ לכל מרכז נתונים שמקים תחנת כוח ייעודית או מסכים לצמצם צריכה בשעות שיא. מרכזים שייבנו ליד תחנות כוח קיימות, כמו במקרה של אמזון ותחנת גרעין של Talen בפנסילבניה, יחויבו לעבור בדיקת השפעה על יציבות הרשת.

המטרה: יתרון אמריקאי בתחום ה-AI

הרקע למהלך ברור: הנשיא טראמפ סימן את תחום הבינה המלאכותית כיעד אסטרטגי במרוץ מול סין. מרכזי הנתונים, שהם הבסיס החישובי של תשתיות AI, דורשים כמויות אדירות של אנרגיה,  והיכולת להקים אותם במהירות תלויה בגישה לחשמל אמין ומיידי. "הרפורמה הזו חיונית לרנסנס התעשייתי שאנחנו רוצים להוביל", כתב רייט במכתבו ל-FERC. "מרכזי נתונים חייבים להתחבר לרשת בזמן, בצורה מסודרת וללא אפליה, כדי לאפשר לכלכלה האמריקאית לפרוח". המהלך נועד גם לתקן החלטות קודמות שעוררו מחלוקת, כמו זו שבה נדחתה בקשתה של Talen Talen Energy  לחבר ישירות מרכז נתונים של אמזון לתחנת גרעין, החלטה שבלמה פרויקט אסטרטגי עם פוטנציאל לעקוף את מנגנוני ההפצה הקיימים.

חברות הטק מרוצות, המדינות חוששות והשוק מגיב בחיוב

התגובות בעולם העסקי היו נלהבות. מנכ"ל DataBank אמר ש"אם תהיה ודאות של לוח זמנים, יהיה קל עותר להשיק פרויקטים". לדבריו, ההצעה תייצר שקיפות ויעילות ברמה שממזערת סיכונים בתחילת הדרך. מנגד, חלק ממדינות ארה"ב כבר הביעו חשש מהעברת סמכויות לאומית כזו. במדינות כמו טקסס, ג'ורג'יה וניו יורק, מרכזי נתונים כבר אחראים לקפיצות משמעותיות בצריכת החשמל, ובחלק מהמקרים אף לעליות חשבון לצרכנים פרטיים. לפי הערכות, חיבורי מרכזי מידע חדשים בקנה מידה גדול עלולים להביא לעומס משמעותי בשעות שיא ולדרוש חיזוק מערכות תשתית אזוריות.

המשקיעים הביעו אופטימיות מיידית. מניות של יצרניות חשמל עלו בתגובה להצהרה: קונסטליישן אנרג'י Constellation Energy Group Inc 6.39%   קפצה ב־5.9%, ויסטה Vista Oil & Gas  עלתה ב־5%, ו-NRG Energy NRG Energy Inc  התחזקה ב־3.3%. גם חברות בתחום האנרגיה הגרעינית שנהנות מהביקוש מצד חברות AI'  כמו Oklo Oklo 9.1%   ו-Centrus Energy Centrus Energy 11.26%  ,  זינקו בשיעורים דו־ספרתיים. אנליסט טכנולוגיה ב-Mizuho, אמר כי "ההצעה היא חדשות מצוינות ליצרניות חשמל ולספקי ציוד כמו GE Vernova", והוסיף כי היא עשויה להניע גידול בהשקעות תשתית בחברות שמובילות את מהפכת הענן.

עם זאת, יש מי שמזהירים מפני אופטימיות יתר. אחת הטענות היא כי צוואר הבקבוק האמיתי אינו בחיבור לחשמל, אלא בזמינות של רכיבים קריטיים כמו טורבינות גז, שנאים ושבבים ייעודיים. "אין מספיק קבלנים או ציוד בעולם כדי לבנות בקצב שבו התעשייה רוצה", אמר. "זה עדיין מרתון, לא מרוץ למרחקים קצרים, גם אם נזרז את האישורים". 

למרות הביקורת, קשה להתעלם מהעובדה שהמהלך הנוכחי משקף מגמה ברורה: ממשל טראמפ מבקש לשחרר חסמים רגולטוריים לטובת מה שהוא רואה כאינטרס לאומי,  להאיץ את הבנייה והחיבור של תשתיות AI מתקדמות, גם אם המשמעות היא עימות מול רגולטורים מקומיים, רשתות חשמל אזוריות ואינטרסים סביבתיים. השלכות ההצעה עדיין אינן ברורות, אך מבחינת חברות הטכנולוגיה והאנרגיה, מדובר בצעד ראשון לקראת מהפכה תשתיתית שמטרתה לחשמל את כלכלת הבינה המלאכותית של ארה"ב.

קיראו עוד ב"גלובל"

בשירות הבינה המלאכותית: חופי ארה״ב ייפתחו לקידוחי נפט וגז

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

בדרך למלחמה? המתיחות בין מצרים לאתיופיה בשיא חדש

מצרים רואה בסכר שבונה אתיופיה איום קיומי, כאשר הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אתיופיה מצרים
המתיחות בין מצרים לאתיופיה מגיעה לשיא חדש, כאשר מצרים שולחת כוחות צבא לסומליה במה שנראה כמהלך להרתעת אתיופיה. המאבק ארוך השנים בין שתי המדינות על השליטה בנהר הנילוס מתעצם, כאשר בניית סכר הרנסנס האתיופי מאיימת על מקור המים החיוני של מצרים. במוקד הסכסוך עומד כאמור סכר הרנסנס, פרויקט ענק שאתיופיה החלה לבנות ב-2011 על הנילוס. הסכר, שעלותו מוערכת ב-4.2 מיליארד דולר, נועד לייצר חשמל ולתמוך בפיתוח הכלכלי של אתיופיה. אולם, מצרים רואה בו איום קיומי, שכן הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית. בנוסף לכך, הנילוס מהווה סמל תרבותי ולאומי עמוק במורשת המצרית והאתגר מתעצם נוכח הגידול הדמוגרפי המהיר של מצרים, עם תוספת של כשני מיליון תושבים מדי שנה, מה שמגביר את הלחץ על משאבי המים המוגבלים של המדינה. המתיחות החריפה לאחרונה עם הסכם שחתמה אתיופיה עם סומלילנד לפיו היא החכירה לאדיס אבבה רצועת חוף באורך 20 ק"מ באזור מפרץ עדן - למשך 50 שנה, מה שמעניק לה גישה אסטרטגית למפרץ עדן. מצרים, בתגובה, שלחה כוחות מיוחדים וציוד צבאי לסומליה, במסגרת הסכם שיתוף פעולה חדש. מהלך זה נתפס כניסיון להרתיע את אתיופיה ולחזק את עמדתה של מצרים באזור. למרות האיומים מצד מצרים בעבר, כולל רמיזות על אפשרות להפציץ את הסכר, נראה כי פתרון צבאי ישיר אינו סביר. המרחק הגיאוגרפי והמגבלות הצבאיות מקשים על מצרים לפעול ישירות נגד הסכר. במקום זאת, מצרים מנסה לגייס תמיכה בינלאומית ולהפעיל לחץ דיפלומטי על אתיופיה. ניסיונות קודמים להגיע להסכם שיאפשר לשתי המדינות ליהנות ממי הנילוס לא צלחו. עם זאת, ההשלכות האפשריות של עימות צבאי והחשיבות האזורית של שתי המדינות מגבירות את הלחץ הבינלאומי למציאת פשרה. בינתיים, המתיחות ממשיכה לעלות, כאשר שתי המדינות מנסות לחזק את עמדותיהן האסטרטגיות באזור.

המשמעויות עבור ישראל

עד כה, ישראל בחרה לנקוט עמדה ניטרלית במשבר בין מצרים לאתיופיה, תוך הבעת תמיכה בפתרון שיטיב עם שני הצדדים. גישה זו נובעת ממספר שיקולים: הרגישות הגבוהה של הסכסוך, היעדר יתרון יחסי בתיווך לעומת גורמים בינלאומיים אחרים, והמגבלות המעשיות ביכולתה של ישראל להציע פתרונות למשבר המים. יתרה מזאת, העמדה הזו תואמת את גישתה של ישראל בסכסוכים אחרים באזור, כמו המחלוקת בין הכנסיות המצרית והאתיופית בירושלים. למרות זאת, ישראל עלולה להיגרר למעורבות בסכסוך בעל כורחה. בעבר, היו דיווחים על בקשות מצריות לישראל להפעיל את השפעתה באתיופיה, וכן שמועות על מעורבות ישראלית בהגנה על הסכר - טענות שהוכחשו רשמית. מעורבות כזו עלולה לפגוע בתדמיתה של ישראל במצרים, שם כבר קיימות תיאוריות קונספירציה על מעורבות ישראלית נגד האינטרסים המצריים. עם זאת, בטווח הארוך, אם וכאשר יושג הסדר בין מצרים לאתיופיה, ישראל עשויה למלא תפקיד חיובי בשיתוף פעולה אזורי. הידע והטכנולוגיה הישראליים בתחומי המים והחקלאות יכולים לתרום משמעותית לפיתוח האזור. הקשרים האסטרטגיים של ישראל עם מצרים בתחום האנרגיה, כמו גם ההתקרבות לסודאן, מספקים בסיס פוטנציאלי לשיתופי פעולה עתידיים.