עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה

בנוסף למינוי של ינאי כמנכ"ל הקבוע, מינתה הקבוצה את ניר פלג לסמנכ"ל הכספים, וזאת לאחר סאגה ארוכה שכללה התפטרות מנכ"לי עבר ומנכ"ל מיועד שלא עבר את אישור בעלי המניות 

רן קידר |
נושאים בכתבה נופר אנרגיה

קבוצת נופר אנרגיה הודיעה על מינויו של עופר ינאי למנכ"ל הקבוע של החברה ועל מינויו של ניר פלג לסמנכ"ל הכספים הגלובלי. ינאי, בעל השליטה בחברה, כיהן מאז הקמתה כיו"ר ובחודשיים האחרונים בתפקיד ממלא מקום המנכ"ל. 

לתפקיד סמנכ"ל הכספים של הקבוצה מונה ניר פלג. פלג, תואר ראשון בחשבונאות ותואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים  מאוניברסיטת חיפה, בעל ניסיון של מעל ל-20 שנים בניהול והקמה של מערכי כספים בארגונים גלובאליים וחברות ציבוריות. במסגרת תפקידיו היה שותף בליווי החלטות עסקיות, גיוסי הון וחוב ודירוג אשראי.

כזכור, לפני כשלושה חודשים דיווחה החברה כי שני המנכ"לים המשותפים של החברה - שחר גרשון ונדב טנא - הודיעו על כוונתם לעזוב את החברה. תזמון ההודעה עורר ביקורת ציבורית ואף הוביל לבקשה לתביעה ייצוגית, בטענה שהחברה הפרה את חובות הגילוי שלה ופגעה בבעלי המניות, במיוחד כשימים ספורים קודם לכן, החברה מסרה דיווח מאוד חיובי שהקפיץ את המניה. הסיכוי שבחברה לא ידעו אז שבדרך יש "פצצה" הוא קטן מאוד. 

האם נופר הסתירה מידע מהמשקיעים?

על רקע העזיבה, עופר ינאי המייסד ובעל השליטה, נותר לבד במערכה, ונאלץ להתמודד עם משבר אמון גובר מצד השוק. בתגובה, כבר ביולי עבר לכהן כמנכ"ל זמני עד שעמי לנדאו, המיועד להחליפו ייכנס לתפקיד בתחילת 2026. אך שגם התכנית הזו לא נשאה פרי, היות וחבילת השכר שהוצעה ללנדאו לא עברה את בעלי המניות, שסירבה להצעת הדירקטוריון לאשר חבילת שכר למנכ"ל המיועד עמי לנדאו, הכוללת שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה, בונוסים ומניות חסומות בשווי של כ-12 מיליון שקל בשנה.

על פי טבלת ההצבעות שצורפה לדוח, בין התומכים נמנו הפניקס (קסם), איביאי ומנורה, בעוד שמגדל, מיטב, ילין לפידות, מור ואיילון היו מבין אלו הצביעו נגד, והכריעו את הכף.

למרות שהחוק מאפשר לאשר מחדש את תנאי ההעסקה גם לאחר שנדחו באסיפה הכללית, בנופר אנרגיה בחרו שלא לפעול כך, ולאור החדשות היום, גם לא להציע את לנדאו שוב, בתנאי שכר מצומצמים יותר. 

לפני כחודש, פרסמה נופר אנרגיה את דוחות הרבעון השני, שהמחישו את הדילמה למשקיע הפשוט, כאשר החברה ממשיכה לצמוח מבחינת הספקים מחוברים וצבר פרויקטים, אבל השורה התחתונה מתדרדרת בגלל הוצאות מימון כבדות. המשקיעים רואים מצד אחד צבר עצום שצפוי לייצר הכנסות של מיליארדים, ומצד שני הפסד של עשרות מיליוני שקלים ברבעון שלא נראה שיעבור לרווח בקרוב.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בשורה התחתונה, על פי המינוי של ינאי למנכ"ל קבוע, ניתן להסיק שהחברה שמה דגש על התייצבות. היות ואיתור מנכ"ל חדש לוקחת זמן, ולאחר מכן יש לאשרו וזה עוד לפני תקופת ההסתגלות שלו, סדר העדיפויות הכתיב את מינוי ינאי. 


מניית נופר אנרג'י נסחרת לפי שווי שוק של כ-3.66 מיליארד שקל לאחר שעלתה בכ-17% מתחילת השנה ובכ-18% ב-12 החודשים האחרונים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צמשה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צ
דוחות

שפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל

חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שפיר הנדסה

שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5%   פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.

הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.

לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.