אין כיף גדול יותר מאשר לחבוט ביבואני הרכב, כמה שיותר חזק יותר טוב. אם אפשר להוסיף גם שמות של הבעלים או מנהלים כחלק מהניים-דרופינג שיוכיח כמה הכותב מכיר את הענף – מה טוב. כבונוס גם להצטייר כאביר הצרכנים שנלחם בתאגידים הגדולים והרשעים ולא מפחד, זה כמו לשלוח לוטו ולזכות גם במספר הנוסף (אני מניח שיש איזה תכנית כזו של הגרלה עם הכפלת הזכייה).

מצטער, אני לא מכוון להצטרף לתזמורת המטופשת הזו. מטופשת כי אם הכותבים השונים היו מחפשים את האמת ולא את הכותרות, או את ה'קילק-בייט' הכל-כך אהוב על מערכות התקשורת השונות, זה היה הורס את החגיגה.

אומר מראש, אין לי כוונה להגן על יבואני הרכב בישראל, או על אף גורם עסקי אחר. יש לי כוונה לפתוח לקוראי ביזפורטל צוהר, בעצם חלון, או אולי דלת כפולה, דרכה הם יוכלו לקבל מידע שאין בו כוונה או רצון להטות דעה לכאן או לכאן, אלא רק לשקף את המצב. הקורא האינטיליגנטי ישקלל את המידע המוצג לו בכל המדיות השונות, ועם כל גיוון המידע, יגבש לעצמו את דעתו האישית.

Revers Accounting

כותרות של רווחיות של עשרות אלפי שקלים על כל רכב. כל קורא יכול לעשות Revers Accounting שזה בדיוק כמו רוורס אנג'נירינג רק עם מספרים. עשיתי את זה עבורכם.

• ניתוח - מעל 200,000 חשמליות נמכרו בישראל. BYD וטסלה מובילות
• מסירות חשמליות ופלאג אין - האמת שונה מהכותרות ההיסטריות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ניקח רכב ממוצע שנמכר בישראל במחיר של 200,000 ₪. דבר ראשון נפחית מע"מ של 18%. מי מכם שעשה 18%X200,000 שיחזור לכיתה ד' בבקשה. המספר הנכון הוא 200,000/1.18, מה שמביא אותנו למחיר של 169,491 ₪. זה מחיר הרכב אחרי מיסים, לפני מע"מ.

מס המוטל על רכב עם מנוע בעירה, היברידי או פלאג אין הוא 83%. באותו אופן 169,500/1.83 ומתקבל סכום של 92,622 ₪.

אם מישהו מכם חושב שהיבואן רוכש את הרכב במחיר של 32,622 ₪ מהיצרן, או 42,622 ₪ וגוזר רווח של 60,000 ₪ או 50,000 ₪ לרכב, אני באמת לא יודע למה אתם מבזבזים את הזמן בקריאת הטור הזה, לכו תייבאו כלי רכב בעצמכם, המחוקק מאפשר הרבה חופש ליזמות כזו.

• אופל גרנדלנד - קרוסאובר אירופאי מרווח
• שוק הרכב - ירידה בכמות המכירות של יבואני הרכב ומה צריך לדעת על רכבי אפס קילומטר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• דיפאל S05 -קרוסאובר חשמלי במחיר שובר שוויון

בונדד ואתר הכנה

אבל זו רק ההתחלה, היבואן צריך להחזיק בונדד מתפקד, אותו אתר אליו מתנקזות המכוניות שמגיעו מהאוניות, עם עשרות עובדים בכל רגע נתון. המקום הוא גם עתיר נדל"ן. כלומר כל רכב מאוחסן מחייב שטח אדמה עליו הוא חונה. זה עולה לא מעט כסף, גם בעלות אלטרנטיבית.

היבואן גם מחזיק אתר הכנה לפני מסירה ללקוח. ההכנה הזו לוקחת זמן, וגם היא עתירת כח אדם ופעילות, ועולה הרבה כסף.

אגב, אם יש 'חסמים' העומדים בפני יבואנים קטנים שרוצים להיכנס לשוק הם בדיוק בנקודות האלה, ואנסה למקד את האירוע במאמר נפרד.

מימון

עכשיו ניקח יבואן גדול. כזה שמייבא אלפי כלי רכב בשנה, ואפילו עשרות אלפי כלי רכב בשנה. יצרן הרכב מבקש לקבל כסף כאן ועכשיו. הזמנת 2000 יחידות מרכב X – תעביר בבקשה את הכסף. היצרן אינו בנק. יש לו את מבנה ההוצאות שלו והוא רוצה לקבל את הכסף כמה שיותר מהר, לעיתים ממש עם ההזמנה. אותו יבואן ישראלי פונה לבנק שלו ומבקש הלוואה. טווח קצר או ארוך, און-קול כזה או אחר, כך או כך מדובר במיליארדי שקלים של אשראי פתוח כל הזמן. מכמה שיחות, המספר שני מיליארד 'קל' נזרק לא פעם לאוויר.  ריבית הפריים P עומדת היום על 6% לשנה. על 2.0 מיליארד שקלים מדובר בלא פחות מ 120.0 מיליון שקל הוצאות ריבית בלבד. היבואן לא קונה את הכסף ב P אלא ב P+. כמה מעל הפריים – זה בין היבואן לבנק. לא נפספס הרבה אם נאמר שעלויות המימון של יבואן גדול יהיו בין 150.0 מיליון שח בשנה ל 200.0 מיליון ₪ בשנה, אם לא למעלה מכך.

אם יבואן כזה מוכר 20,000 כלי רכב בשנה, רק עלות המימון של רכב בודד היא בין 7500 ₪ ל 10,000 ₪. אם הוא מוכר פחות, אזי על כל יחידת מכירה מועמסת עלות מימון גבוהה יותר.

עלויות שיווק

תוסיפו עלויות שיווק שמסתכמות לעשרות מיליוני שקלים בשנה (מהדוחות השנתיים של קרסו מוטורס הוצאות השיווק ב 2024 היו 72.0 מיליון שקלים, וב 2023 סכום של 60.0 מיליון שקלים), שכר עובדים (יבואני הרכב בישראל מפרנסים ישירות אלפי בתי אב, ובעקיפין עוד עשרות אלפי בתי אב), ובסוף צריך לגזור רווח ליחידת מכירה.

לא הכנסנו לחשבון עלויות של אולמות מכירה ותצוגה, עלויות שכר ועוד. בפועל התמונה שונה לחלוטין. 

ההערכה שלי היא שהרווחיות ממכירת כלי רכב חדשים היא באחוזים בודדים, הרבה מתחת ל 10%.

כלומר הכותרות של רווחיות של עשרות אלפי שקלים לרכב הן מגניבות ועושות טוב על הלב שמצאנו את הרשע התורן, רק שאין להן אחיזה במציאות. כמה בפועל? ממוצע של 10,000 ₪ לרכב 'רגיל' לא יהיה מאוד שגוי. יהיו כלי רכב עם רווחיות של 5000 שח ליחידה, ויהיו עם 15,000 ₪ ליחידה. לכן רשמתי 'ממוצע'.

אז איפה הכסף הגדול? להערכתי הכסף הגדול של יבואני הרכב נמצא בחלפים. גם כאן צריך להיזהר לא להיגרר לפופוליזם. אסור להשוות עלות של פילטר שמן שאתה הלקוח מייבא עצמית מחו"ל, לעומת העלות אצל היבואן שקונה מלאי, משלם מיסים כדת וכדין, מאחסן, מנהל ובסוף גם גורט אם לא נדרש. אבל זה באמת סיפור אחר.

על אף כל האמור, הנסיון להבין מה הרווחיות של יבואן רכב מכל מכונית שהוא מוכר נדון לכישלון. להערכתי כל המספרים הרשומים מסתירים את התמונה המדויקת של המו"מ בין היצרן ליבואן, אבל על זה אנסה להרחיב במאמר נפרד.

לסיכום,

אין לי כוונה להגן על יבואני הרכב, על אף אחד מהם. עם זאת, שיח רדוד, שגוי ומוטעה ביודעין, בסגנון של Kill the rich לעיתים מביך מאוד ומזלזל בקורא, מחייב תיקון והעמדת הדברים על דיוקם.