ינאי רצה כדורסל אבל קיבל ניהול - לאן הולכת נופר אנרגיה?

נופר אנרגיה נופר אנרג'י 3.02%   שוב חווה תהפוכה, והפעם המייסד ובעל השליטה עופר ינאי הופך למנכ"ל הקבוע של החברה אחרי שהניסיון להביא את לנדאו לכסא המנכ"ל נכשל. האיש שהקים את החברה לפני יותר מעשור, הוביל אותה להנפקה והיה המזוהה ביותר עם הצמיחה המהירה שלה, ניסה בשנים האחרונות להתרחק מניהול יומיומי. הוא עבר לתפקיד היו"ר והקדיש יותר מזמנו וקשב לעסקים אחרים, ובראשם קבוצת הפועל תל אביב בכדורסל. נדמה היה שינאי עשה את מה שרבים מבעלי שליטה עושים בשלב מסוים, ממצב את החברה כגוף עם הנהלה מקצועית ומתרחק מקבלת ההחלטות השוטפת.

אלא שאפשר לטעון שבמבט לאחור המהלך הזה כשל. נופר הובלה בשנים האחרונות על ידי מנכ"לים וסמנכ"לים בעלות גבוהה מאוד. השניים שהיו אמורים להוביל את החברה בשלב הצמיחה והמעבר לרווחיות שלה, שחר גרשון ונדב טנא, קיבלו חבילות תגמול מהשורה הראשונה שלא היו מביישים מנכ"לים של חברות מובילות וותיקות בשוק ההון, כולל אופציות ומענקים שנועדו לשמר אותם ולשחרר את ינאי מניהול. ואז, דווקא בעיצומה של קפיצת מדרגה תפעולית, שניהם עזבו במפתיע ומכרו מניות במאות מיליוני שקלים, מהלך שהותיר את השוק המום ואף הצית בקשות לתביעה ייצוגית סביב חובות הגילוי של החברה.

המנכ"ל שלא הגיע

כתוצאה מכך, ינאי בחר לגייס מנכ"ל חיצוני נוסף, בדמות עמי לנדאו. אלא שחבילת השכר שהוצעה לו הייתה חריגה גם בסטנדרטים של חברות רווחיות, עם שכר חודשי מוצע של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה של 2 מיליון שקל, בונוס שנתי של עד שבע משכורות, והקצאת מניות חסומות בשווי 10.5 מיליון שקל בשנה, רובם ללא תלות בביצועים מדידים. בסך הכול עלות שנתית של כ-12 מיליון שקל, או כ-30 אלף שקל לכל יום עבודה, לחברה שבשורה התחתונה עדיין מפסידה עשרות מיליוני שקלים ברבעון עקב הוצאות מימון כבדות.

כאן המוסדיים סימנו קו אדום ואמרו עד כאן (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה). מגדל, מיטב, ילין לפידות, מור ואיילון הצביעו נגד והכריעו את הכף, חרף תמיכת הפניקס (קסם), איביאי ומנורה. מעבר לכסף, המהלך נתפס כהתעלמות מהמציאות: חברה שאיבדה אמון ציבורי בעקבות עזיבות מתואמות, נמצאת תחת עננת תביעה משפטית, ועדיין מבקשת לאשר תגמול שאינו מותנה כמעט בשום יעד ברור.

• חוסר היציבות הניהולי בנופר נמשך: סמנכ"ל הכספים ניר פלג עוזב אחרי שלושה חודשים בלבד
• לפי שווי של מיליארד שקל: עופר ינאי בדרך לרכוש את השליטה באלומיי קפיטל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במקום להתאים את הדרישות למצב החברה ולחוסר הוודאות שסביבה, לנדאו בחר לוותר על התפקיד כשנדרש לקצץ מהחבילה הנדיבה. המסר שמשתמע מהמהלך הוא שבלי אופציות עמוקות בכסף ומיליונים מובטחים, הוא לא בפנים, דבר שעשוי לעורר תהיה על החיבור שלו לחברה ולדרך שלה. עבור שוק ההון שחיפש יציבות ונכונות להיכנס לתפקיד גם במחיר של פשרה זמנית, זו הייתה עוד אכזבה ואות לכך שקשה למשוך מנהלים שמוכנים לקחת אחריות במצבים מאתגרים.

הכישלון לגייס מנכ"ל חדש בתנאים שהשוק מוכן לקבל הפך את לנדאו לסימפטום של בעיה רחבה יותר, תרבות ניהול שמנסה "לקנות" הנהלה בכסף גדול (אפילו גדול מאוד) במקום לייצר יציבות, שקיפות והיררכיה מקצועית עמוקה. בסוף, אחרי כל הסיבוב הזה, ינאי מוצא את עצמו חוזר לניהול שהוא בעצמו ביקש להימנע ממנו.

ינאי בכיסא המנכ"ל

חשוב להבין - ינאי לא רצה להיות מנכ"ל. הוא עשה מאמץ מוצהר להתרחק מניהול יומיומי, מינה מנכ"לים חיצוניים, שילם כסף רב כדי לפנות לעצמו זמן לעסקים אחרים, ובראשם קבוצת הפועל תל אביב בכדורסל. גם המינוי למנכ"ל אחרי עזיבת גרשון וטנא הוצג כזמני בלבד עד שיגיע מנכ"ל קבוע. כעת אחרי שהמינוי כשל והמשקיעים לא אישרו את לנדאו, החברה נותרה בלי חלופה זמינה, ינאי חוזר להוביל לא כתוצאה מחזון חדש אלא מתוך אילוץ, ניסיון "לייצב את הספינה".

• "השנה של טבע" - בג'פריס מעניקים לטבע מחיר יעד של 40 דולר - הנה הסיבות
• פימי סגרה את ההשקעה בפיסיבי בתשואה של יותר מ־420%
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים...

מבחינת המשקיעים, זו נקודה מהותית להמשך הסיפור של החברה. נופר תמיד נהנתה מ"פרמיית הנהלה", כאשר השוק היה מוכן לתמחר קדימה בזכות אמון בצוות חזק, לגייס חוב ולהתרחב לחו"ל. אבל כשהאמון הזה נסדק, הפרמיה עלולה להתאדות. מי שהשקיע בנופר מתוך הנחה שיש פה מכונה מנוהלת היטב, צריך לשאול האם המהלך האחרון, חזרת ינאי לקדמת הבמה, הוא סימן ליציבות או להיפך.

ועדיין, יש נקודת אור. ינאי מכיר את נופר לעומק, יש לו את הקשרים, את היכולת להזיז עסקאות ואת החזון של מי שבנה את החברה מלמטה. החזרה שלו עשויה להרגיע את השטח בטווח הקצר, לסיים את חוסר הוודאות הניהולי ולהניע מחדש את המנועים התפעוליים, לפחות עד שיימצא מנכ"ל מתאים שיזכה גם לאמון המשקיעים וגם לתגמול סביר.

בשורה התחתונה

עופר ינאי חזר לנהל את החברה שהקים, ככל הנראה לא מתוך תשוקה מחודשת אלא מחוסר ברירה, אחרי קושי מתמשך בבניית הנהלה עצמאית וניסיון גיוס מנכ"ל שכשל מול המשקיעים. כעת השאלה לעתיד היא האם חזרת המייסד לקדמת הבמה תספק את השקט הנדרש ותאפשר לנופר להמשיך לצמוח, או שמדובר באיתות אזהרה לכך שמשהו בחברה עשוי להשתנות?