B2 (X)
B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל | (28)

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

היא גם מובילה כמובן בהוצאות הביטחוניות שמתקרבות לטריליון דולר. תקציב הביטחון של ארה"ב מהווה 37% מסך ההוצאות הצבאיות העולמיות ו-66% מתקציב נאט"ו. העלייה של 5.7% בתקציב לעומת 2023 מיועדת בעיקר למודרניזציה של היכולות הצבאיות של הצבא האמריקני כמו גם ארסנל הגרעין האמריקאי ועל שמירה על יתרון אסטרטגי מול רוסיה וסין. הצבא האמריקאי, למרות שקטן יחסית במספרים מסין, רוסיה והודו, מהווה את הכוח הצבאי המתקדם והמצויד ביותר בעולם, עם 13,300 כלי טיס, צי הים הגדול ביותר והכוח הגרעיני השני בגודלו (3,700 ראשי נפץ).

ארה"ב מעורבת במספר זירות קונפליקט ברחבי העולם. היא מעורבת במלחמה מול איראן ועזרה לישראל בתקיפות ביוני. ובכלל, היא  ממשיכה להיות מעורבת באופן משמעותי במזרח התיכון. היא תקפה את החות'ים, הוסיפה תגבור דרמטי מאוד מאז תחילת המלחמה במזרח התיכון, גיבתה אותנו והגנה עלינו באופן מוחלט.  במקביל היא מעורבת באספקת ציוד ותמיכה לאוקראינה, וכמובן בביטחון על טייוואן מפני סין. 

קיראו עוד ב"גלובל"




לוקהיד F35
לוקהיד F35 - קרדיט: חיל האוויר



2 # סין

תקציב ביטחון: 314 מיליארד דולר (2024, אומדן)
אחוז מהתמ"ג: כ-1.7%
כוח אדם משוער: כ-3.2 מיליון (2.04 מיליון פעילים)

סין מחזיקה בצבא הגדול ביותר בעולם במונחי כוח אדם פעיל. היא הגדילה את תקציב הביטחון שלה ב-7% בשנה האחרונה. הוצאותיה של סין מהוות כ-50% מכל הוצאות הביטחון של יבשת אסיה ואוקיאניה. צבא השחרור העממי הסיני משפר יכולותיו, כפי שבאו ליד ביטוי במצעד צבאי לפני מספר חודשים (הרחבה על המצעד: הנשק החדש של סין: לייזר, רובוטים וטילים מתקדמים; כך מאיימת בייג'ין על העולם), עם דגש על היכולות הימיות והאוויריות. סין הגדילה את הארסנל הגרעיני שלה המוערך בכ-300 ראשי נפץ גרעיניים.

למרות שסין לא השתתפה במלחמה מלאה מאז 1979, היא מעורבת במחלוקות טריטוריאליות משמעותיות. בים הדרום-סיני מנהלת סין מדיניות אסרטיבית.  יחסי סין-טאיוואן נותרו מוקד מתח מרכזי, כאשר בייג'ין מגבירה את הלחץ הצבאי על האי באמצעות תרגילים צבאיים ותצוגות כוח אוויריות וימיות מאיימות. מומחים סבורים שזה רק עניין של זמן עד שסין שרואה בטייוואן "חלק מבשרה" תפעל גם באופן צבאי.  

סין מקיימת עימותים תכופים עם הפיליפינים, וייטנאם ומדינות אחרות באזור, תוך שימוש באוניות משמר חוף, דייגים צבאיים וטקטיקות "אזור אפור".



 חיילים סיניים 


3 # רוסיה 

תקציב ביטחון: 149 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 7%
כוח אדם משוער: כ-3.6 מיליון (1.32 מיליון פעילים)

רוסיה הגדולה במלחמה עם "אחותה" - אוקראינה. מלחמה שמוכיחה שהתקציב והגודל של הצבא הוא לא ערובה לניצחון.מדובר בתיקו מתמשך למרות שהצבא הרוסי גדול יותר עם השקעות גדולות יותר.ץ 

רוסיה הגדילה את תקציב הביטחון שלה ב-38% בשנה האחרונה, והגיעה לתקציב כפול מאשר לפני עשור. העלייה הדרמטית בהוצאות הביטחון קשורה ישירות למלחמה באוקראינה ולהגדלת הכוחות המזוינים. רוסיה מחזיקה בארסנל הגרעיני הגדול בעולם המוערך בכ-5,000 ראשי נפץ. למרות ההוצאות הגבוהות, המלחמה באוקראינה תקועה, ורוסיה לא השיגה את התבוסה המהירה לה ציפתה מה שחשף חולשות בכוחה, בלוגיסטיקה, פיקוד ושליטה, ותיאום מודיעיני-מבצעי.

רוסיה מעורבת בשני סכסוכים צבאיים מרכזיים בעשור האחרון. הראשון הוא ההתערבות בסוריה שהחלה בספטמבר 2015, כאשר כוחות אוויר רוסיים, כוחות מיוחדים וחברות קבלניות צבאיות פרטיות (כמו קבוצת וגנר) תמכו במשטר בשאר אל-אסד. בתחילה ההתערבות הרוסית הצליחה לשנות את מאזן הכוחות במלחמת האזרחים הסורית ולמנוע את נפילת המשטר, אך לאחר נפילת אסד בסוף 2024, רוסיה איבדה את אחיזתה במדינה. הסכסוך השני והמשמעותי יותר הוא כמובן המלחמה באוקראינה. רוסיה החלה בפלישה רחבת היקף לאוקראינה בפברואר 2022, לאחר שסיפחה את חצי האי קרים ב-2014 ותמכה במורדים בדונבאס. מכון המחקר CSIS בוואשינגטון מעריך כי רוסיה איבדה כרבע מיליון חיילים במלחמה. למרות הכיבושים הטריטוריאליים, רוסיה לא השיגה את יעדיה האסטרטגיים והמלחמה הפכה למלחמת התשה יקרה.


בחודשים האחרונים רוסיה היא החשודה העיקרית, המידית והדי ברורה ב"מלחמה היברידית". מדובר בהתקפות של כטבמים ורחפנים במדינות נאט"ו במטרה לשבש את החיים האזרחיים. כך למשל מספר פעמים נכנסו כטבמים ורחפנים לנמלי תעופה בדנמרק וגרמו ללחץ ולדחייה של טיסות. כמו כן, מטוסי קרב רוסים חדרו לשטחם של פולין ואסטוניה כצעד של הפגנת עוצמה, והעלו את המתיחות בין המדינות.   



חיילים רוסיים 



4 # גרמניה 

תקציב ביטחון: 88.5 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: כ-2%
כוח אדם משוער: כ-184,000 חיילים פעילים

בפעם הראשונה מאז איחוד גרמניה, הוצאות הביטחון של המדינה הפכו לגבוהות ביותר במערב אירופה. זאת בעקבות עלייה דרמטית של כ-30% בשנה האחרונה - כך לפי המכון לחקר השלום בסטוקהולם. השינוי נובע מהקמת הקרן המיוחדת לביטחון בסך 100 מיליארד יורו שהוכרזה ב-2022 בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה. גרמניה מבצעת מהפכה בתפיסת הביטחון שלה לאחר עשורים של הוצאות נמוכות יחסית, היא חוקקה במרץ השנה חוק המתיר לה להוציא על ביטחון מדי שנה תוספת של כ-1% מהתוצר שלה. חלק גדול מזה נובע מכך שהצבא שלה, גדול ככל שיהיה, מחזיק בתחמושת וכלים ישנים וצריך לרענן אותם - זו הבעיה ברוב מדינות נאט"ו ולכן התקציבים שלהם גדלים עד שיגיעו לכ-5% מהתמ"ג.  

גרמניה גם חוששת מהתנהלות טראמפ והיא לא מבינה את הנסיונות התקרבות בין הנשיא טראמפ לפוטין. ארה"ב היא המשענת הגדולה של נאט"ו, ובגרמניה חוששים שההתקרבות הזו תגרע מכוחה המאוחד של נאט"ו והיא מעוניינת להישען יותר על עצמה. 

גרמניה לא מעורבת בסכסוכים צבאיים ישירים, אך מגבירה משמעותית את נוכחותה הצבאית במזרח אירופה כחלק מנאט"ו. כוחות גרמנים פרוסים בפולין, ליטא ובמדינות הבלטיות במסגרת כוחות החוד המתקדמים של נאט"ו. לפי דיווחים, גרמניה מספקת תמיכה צבאית משמעותית לאוקראינה, כולל טנקים, מערכות נ"מ, רחפנים ותחמושת. 


מערכות נ


5 # הודו 

תקציב ביטחון: כ-86 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: כ-2.4%
כוח אדם משוער: כ-5.1 מיליון (1.48 מיליון פעילים)

הודו מחזיקה בצבא השני בגודלו בעולם במונחי כוח אדם פעיל. היא הגדילה משמעותית את תקציב הביטחון שלה בשנים האחרונות, על רקע מתיחות מול פקיסטן והבנה בחשיבותו של צבא גדול. הכוחות המזוינים ההודיים עוברים הכשרה נרחבת, במקביל להכנסת מערכות נשק חדשות ומתקדמות. הודו מייצרת חלק ממערכות ההגנה בעצמה  לדוגמה טנקים, אך היא גם מציידת את עצמה ברכישות מארה"ב וגם - מרוסיה. 

להודו יש יכולות גרעיניות (ארסנל של כ-172 ראשי נפץ). 

המתיחות העיקרית היא עם פקיסטן סביב קשמיר. במאי 2025 פרצה מלחמה בת ארבעה ימים בין הודו לפקיסטן בעקבות פיגוע טרור בפהלגאם שבו נהרגו 26 אזרחים הודים. הודו השיקה מבצע "סינדור" עם תקיפות טילים ומזל"טים עמוק בתוך פקיסטן, לרבות בפנג'אב. פקיסטן השיבה במבצע צבאי, כאשר העימות כלל יותר מ-50 הרוגים בקרבות לאורך קו הפסקת האש בקשמיר, והסתיים בהפוגה ב-10 במאי במה שהייתה התקיפה הנרחבת ביותר של הודו בפקיסטן מאז 1971. 


חיילים הודיים

6 # בריטניה 

תקציב ביטחון: כ-82 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: כ-2.3%
כוח אדם משוער: כ-197,000 חיילים פעילים

 בדומה למדינות נוספות באירופה, בריטניה סובלת מהתיישנות מערכות הלחימה שלה והיא החלה בשנתיים האחורנת להגדיל את התקציבים כשבחודשים האחרונים הדגש הוא על פיתוח וייצור כטבמים - מלחמת הרחפנים: בריטניה מכפילה השקעות בנשק אוטונומי.

בריטניה היא עדיין מעצמה צבאית משמעותית למרות הקטנת הכוחות המזוינים שלה בעשורים האחרונים. ההערכה היא כי בריטניה מחזיקה בכ-200 ראשי נפץ גרעיניים ומשקיעה בארסנל הרתעת הגרעין שלה. בריטניה הייתה מעורבת במספר זירות קונפליקט - במסגרת נאט"ו משתתפת בריטניה בפריסה המוגברת במזרח אירופה ומספקת תמיכה משמעותית לאוקראינה, כולל טנקים, מערכות נ"מ ותחמושת. בריטניה השתתפה בקואליציה הבינלאומית נגד דאעש בסוריה ובעיראק, וב-2024 הצטרפה לפעולות האמריקאיות נגד החות'ים בתימן במסגרת מבצע קשת פוסידון. בנוסף, בריטניה מחזיקה בבסיסים צבאיים בקפריסין, גיברלטר ובמדינות המפרץ. 



מטוס קרב בריטי


7 # צרפת 

תקציב ביטחון: כ-75 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: כ-2%
כוח אדם משוער: כ-268,000 חיילים פעילים

גם צרפת סובלת משחיקה של מערכות ולכן היא מגדילה את תקציב הביטחון בשנים האחרונות, אם כי המשבר הפוליטי-כלכלי בצרפת עלול להאט את קצב ההשקעה בביטחון. צרפת מחזיקה בכוח צבאי מקומי לצד  נוכחות צבאית משמעותית באפריקה ובאוקיינוסים, עם כ-30,000 חיילים פרוסים מחוץ לשטחה. הצבא הצרפתי מפעיל נושאת מטוסים גרעינית, צוללות גרעיניות בליסטיות ומטוסי קרב מתקדמים ולפי דיווחים כ-300 ראשי נפץ.  

צרפת פעילה בלבנון במסגרת כוחות האו"ם (UNIFIL), לקחה ולוקחת חלק בקואליציה נגד דאעש בעיראק וסוריה, ומספקת תמיכה צבאית לאוקראינה.


8 # ערב הסעודית 

תקציב ביטחון: כ-75 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: כ-7.2%
כוח אדם משוער: כ-257,000 חיילים פעילים

די מפתיע לראות את ערב הסעודית בצמרת - אבל המספרים מדברים: מבחינת ההוצאה על ביטחון סעודיה היא בטופ. המדינה מוציאה מעל 75 מהתוצר שלה על ביטחון. הממלכה השקיעה מיליארדי דולרים ברכש צבאי מערבי, כולל מטוסי F-15, יורופייטר טייפון, מערכות נ"מ מתקדמות ואוניות. חיל האוויר המלכותי הסעודי נחשב לחזק ביותר בעולם הערבי.

 ערב הסעודית הייתה מעורבת במלחמת האזרחים בתימן, כאשר היא הובילה קואליציה של מדינות ערביות נגד המורדים החות'ים המגובים על ידי איראן. המלחמה נועדה להיות קצרה ולהחזיר את הממשלה המוכרת בינלאומית לשלטון בתימן. אך במקום ניצחון מהיר, המלחמה הפכה למלחמת התשה ממושכת שנמשכה כמעט עשור ולפי ההערכות עלתה לסעודיה מיליארדי דולרים.

העוצמה של ערב הסעודית מכוונת ככוח הרתעה מול איראן שמהווה איום על סעודיה שמנסה להתקרב למערב. השהקעה הגדולה במטוסים, אוניות ועוד נובעת בראש וראשונה מהיותה של סעודיה מדינה עשירה, אך גם מהרצון והצורך להיות עם כוח הרתעה מאוד משמעותי כש"רווח נלווה" הוא היחסים עם ארה"ב שהיא מקור עיקרי למכירות מטוסים וכל נשק.  


9 # אוקראינה 

תקציב ביטחון: כ-65 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 34.5% (הגבוה בעולם)
כוח אדם משוער: כ-730,000 חיילים פעילים (נכון למצב המלחמה)

אוקראינה עברה שינוי דרמטי מאז תחילת המלחמה עם רוסיה בפברואר 2022. תקציב הביטחון האוקראיני זינק פי עשרה לעומת 2021, כאשר האחוז מהתמ"ג הוא הגבוה ביותר בעולם. 

מעבר לתקציב המקומי, אוקראינה קיבלה יותר מ-120 מיליארד דולר בסיוע צבאי מארה"ב ומדינות מערביות נוספות. כלומר, אם מחשבים את ההוצאות הכוללות בשנה ב-3 שנים האחרונות נראה שהיא מגיעה ל-100 מיליארד דולר, חלק משמעותי תמיכה חיצונית.

הצבא האוקראיני התפתח מכוח צבאי סובייטי ישן לאחד הצבאות המנוסים והמתוחכמים ובעיקר המנוסים ביותר באירופה, עם התמחות במלחמת מזל"טים, לוחמה אלקטרונית והגנה אווירית. עם הפלישה הרוסית למדינה החלה המלחמה הגדולה ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה. מאז תחילת המלחמה נהרגו מעל 100,000 חיילים אוקראינים ומיליוני אזרחים נאלצו לעזוב את בתיהם. למרות יתרונם המספרי של הרוסים, אוקראינה המשיכה להילחם ולהחזיק מעמד בזכות נשק מערבי מתקדם, טקטיקות יצירתיות ומוטיבציה לאומית גבוהה. המלחמה ממשיכה בעוצמה נמוכה יותר, כאשר תחת הנשיא דונלד טראמפ, ארה"ב מנסה לקדם מו"מ לסיומה.

10 # יפן 

תקציב ביטחון: כ-60 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: כ-1.2% (בעלייה)
כוח אדם משוער: כ-247,000 חיילים פעילים

יפן מגבירה משמעותית את הוצאותיה הצבאיות בשנים האחרונות, בשינוי דרמטי ממדיניות הפציפיזם שלאחר מלחמת העולם השנייה. הממשלה היפנית אישרה הגדלה של תקציב הביטחון למעל 2% מהתמ"ג בשנים הקרובות, זאת בעקבות החששות הגוברים מסין וצפון קוריאה. יפן משקיעה במודרניזציה של כוח ההגנה העצמית שלה, כולל רכישת מטוסי F-35, מערכות הגנה אווירית ושדרוג יכולות הימיות ומפתחת גם יכולות תקיפה, כולל טילים ארוכי טווח, שינוי משמעותי בתפיסת הביטחון היפנית.

יפן אינה מעורבת בסכסוכים צבאיים ישירים, אך מתמודדת עם מתיחויות משמעותיות אל מול סין וצפון קוריאה. המתח העיקרי הוא עם סין סביב איים המצויים במחלוקת, איי סנקאקו (שהסינים מכנים דיאויו) בים הסין המזרחי, וכעת נמצאים בידיה של יפן. יפן מחזקת את הברית שלה עם ארה"ב ומגבירה את שיתוף הפעולה הביטחוני עם אוסטרליה, הודו ומדינות דרום-מזרח אסיה. 



תגובות לכתבה(28):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 18.
    יש פנסיות והרבה 26/10/2025 12:37
    הגב לתגובה זו
    שליש מתקציב הביטחון השוטף מושקע בפנסיות ובפיצויים לפצועים ומשפחות החללים.תודה לגנץ על צבא הפנסיות לישראל.
  • 17.
    אנונימי 26/10/2025 05:37
    הגב לתגובה זו
    צבא חמאס ממוקם מקום 1000 בעולם ועדיין שנתיים לחימה לא הצלחנו לנצח מלבד חיל האוויר שזרע הרס. חצי מהמנהרות קיימות
  • 16.
    יוסיאנונימי 25/10/2025 21:21
    הגב לתגובה זו
    גרמניה לאבריטניה מתפוררת.פולשים אליה מיליונים בסירות גומיוגם אחרות.האמריקאים בשנים האחרונות לא נלחמים.לא כובשים יותר.וכמובן ישראל יחסית לגודל
  • 15.
    666אנונימי 25/10/2025 14:15
    הגב לתגובה זו
    כולה נשק מאמריקה אפילו להחזיק רובה הם לא יודעים
  • אנונימי 28/10/2025 15:09
    הגב לתגובה זו
    הכתבה עוסקת בתקציבי בטחון של מדינות לסעודיה תקציב בטחון עצום בסכום הכולל בסדר גדול דומה לצרפת ולבריטניה
  • 14.
    אנונימי 24/10/2025 20:54
    הגב לתגובה זו
    אחרי שצהל הפסיד צבאית לחמאס זה בדוק בין המקומות האחרונים ראש ממשלה כושל שבכה על כולה 20 איש משהו שבחיים לא יקרה במדינה אחרת.
  • 13.
    אגודה ישראל טוענת שלומדי תורה שווה ערך ל3 אוגדות ו4 טייסות (ל"ת)
    אנונימי 24/10/2025 14:05
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 27/10/2025 21:32
    הגב לתגובה זו
    עז נודדת
  • על חרדי 3 חילונים לא משרתים. (ל"ת)
    אנונימי 24/10/2025 21:17
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    לרון 24/10/2025 12:51
    הגב לתגובה זו
    מלבד רוסיה אוקראינה וישראל לחמו על אמת לאחרונה צבא שאינו נלחם כלל לא ניתן להשוואה לא משנה מה ההשקעה בו והפוטנציאל.ארהב לחמה באמת רק בויאטנם וכמובן בפרל הרבור...כשמלחמה אמיתית תפרוץ בין סין לארהב אז ניראה....או אולי עם קוריאה הצפונית
  • 11.
    לא נלקחה בחשבון איכות החומר האנושי (ל"ת)
    אנונימי 24/10/2025 12:36
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    ישראל במקום השלישי אחרי סין (ל"ת)
    האמת 24/10/2025 12:35
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    ערב הסעודית עלק חחח (ל"ת)
    אנונימי 24/10/2025 12:34
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    כן ממש אוקראינה יותר חזקים מישראל.. כתבה הזוייה (ל"ת)
    אנונימי 24/10/2025 11:53
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 29/10/2025 06:57
    הגב לתגובה זו
    מדובר על תקציב לא על איכות
  • 7.
    ואיפה ממוקם צהל (ל"ת)
    אנונימי 24/10/2025 11:27
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אנונימי 24/10/2025 11:04
    הגב לתגובה זו
    החריגים הם אוקראינה ורוסיה לטובה ויפן לרעה
  • 5.
    אנונימי 24/10/2025 10:57
    הגב לתגובה זו
    ישראל חזק הרבה יותר גם מהסעודים וגם מהאוקראינים שאין להם כמעט חיל אוויר בתכלס מי שנלחמות בפועל הם ישראל אוקראינה רוסיה ואיראן לגבי איראן ראינו שהיא נחותה משמעותית מול ישראל גם רוסיה התגלתה כנמר נייר ישראל ואוקראינה הפתיעו עם העוצמה הצבאית שלהם שהתגלתה כחזקה הרבה מעבר למה שהעריכו
  • אנונימי 24/10/2025 11:59
    הגב לתגובה זו
    לסעודיה יש תקציב ענק עם נשק אמריקאי מתקדם אבל היכולות שלהם להפעיל את הנשק הזה עלובות ביותר והם גם מאוד פחדנים
  • 4.
    אנונימי 24/10/2025 10:35
    הגב לתגובה זו
    ארצות הברית בדרך למטהלא תצליח להחזיק צבא כזה לאורך הזמן
  • 3.
    אנונימי 24/10/2025 10:23
    הגב לתגובה זו
    ביידן נתן לצהל 20 מיליארד דולר בשנה טראמפ 11 מיליארד. ובשקלים זה נשמע הרבה יותר. לקחתם בחשבון את סכומים האלה כשחישבתם את מיקום ישראל
  • 2.
    אנונימי 24/10/2025 08:59
    הגב לתגובה זו
    ממתי מדרגים צבאות חזקים על פי התלג השנתי ערב הסעודית באמת נו אוקרינה אכן טורקיה מצריים דרום קוראה וכמובן ישראל שלנו.
  • 1.
    אנונימי 24/10/2025 06:25
    הגב לתגובה זו
    העניין אינו רק התקציב. אלא איכות המפקדים. הפיקוד העליון בישראל לא מעוניין להילחם.
  • אנונימי 24/10/2025 09:08
    הגב לתגובה זו
    וגם פורשי בזק דואר עירייה משרד הפנים שגרירים וכו
  • אורי 24/10/2025 11:06
    הפנסיות התקציביות אוכלות את תקציבי החינוך הבריאות והרווחה
  • סתם חילוני 24/10/2025 08:10
    הגב לתגובה זו
    שכחו לקחת בחשבון את המשרתים ללא שכר בשירות חובה. אם היו משלמים להם משכורות סבירות הוצאות הביטחון היו מכניסים את ישראל לעשירייה הראשונה.
  • אנונימי 27/10/2025 21:30
    אני בעד שחילונים יפסיקו לשרת... ותסגרו את הנדינה תורידו את השאלטאר...מה באמת נראה לכם שישחטו אותנו אז איך שרדנו 2000 שנה ..ועם צבא הסיכון אותו דבר ביום בהיר יכוחים להכנס מכל הכיוונים ולשחוט אותנו מי שלא מאמין שיכול לקרות סתם הדיוט...חרדי פשוט
  • אנונימי 24/10/2025 08:47
    ההפרש בין מה שמגיע לחייל לבין כמה שהוא מקבל בפועל זה מס הכנסה. בנות ובני המיעוט החילוני הם היחידים החייבים בשירות חובה מלא בכפיה כולל תשלום מס של מעל ל 80%
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTמניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPT

המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50

זינוק חד במניית SMX הציף עניין בטכנולוגיית הסימון שפיתחה החברה, אך בעיקר סימני שאלה על שווי מנופח - חברה של 350 מיליון דולר עם ביצועיים אפסיים
אדיר בן עמי |

מניית SMX SMX 135.45%   משכה בימים האחרונים עניין יוצא דופן בשוק האמריקאי. לאחר תקופה ארוכה שבה נסחרה ברמות נמוכות ובמחזורי מסחר מצומצמים, היא רשמה זינוק חד שהעלה את שווי החברה למאות מיליוני דולרים בתוך ימים ספורים. בסוף נובמבר נסחרה המניה בדולרים בודדים, וכעבור כשבוע כבר חצתה את רף 340 הדולרים. ביום המסחר האחרון הגיעה המניה לרמה של כמעט 500 דולר במהלך היום, אך מיד לאחר סגירתו צנחה בכ־23% לרמה של כ־254 דולר.


החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.


בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.


ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.


האתגר הכפול

מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.


משקיעים  AIמשקיעים AI

נטפליקס עולה, ברודקום מתחזקת וטסלה יורדת - ומה עושים החוזים?

וול סטריט במתח לקראת החלטת הריבית מחרתיים - החוזים על המדדים שטוחים סביב שערי הפתיחה; נטפליקס מתחזקת אחרי שטראמפ התנגד לרכישת וורנר ברוס; טסלה מאבדת גובה אחרי הורדת המלצה של מורגן סטנלי

צוות גלובל |
נושאים בכתבה חוזים עתידיים

וול סטריט יציבה, אולי הגדרה יותר מדויקת תהיה, שלוול סטריט, נכון לעכשיו אין כיוון ברור. בינתיים, החוזים על המדדים נסחרים בתנועות קלות סביב רמות הפתיחה, כשהשוק כולו מחכה להחלטת הריבית של יום רביעי שתקרה בשעה 21:00 שעון ישראל, וגם, ובעיקר למסיבת העיתונאים שתבוא חצי שעה אחריה בה נזכה לשמוע מכלי-ראשון מה יו״ר הפד׳ ג׳רום פאוול חושב על הכלכלה והתוואי קדימה. החוזים על הדאו על שערי הפתיחה, החוזים על ה-S&P 500 עולים ב-0.1% כשמדד הבנצ'מרק האמריקאי נמצא פחות מאחוז משיא כל הזמנים שלו, גם החוזים על הנאסד"ק מוסיפים עוד 0.2%, בהמשך ישיר לזינוק של 0.9% שרשם המדד בשבוע שעבר.

כמו שאמרנו מה שירכז את הפוקוס המתח השבוע תהיה החלטת הריבית אותה אפשר כבר לכנות ״הפחתת הריבית״ כיוון שזה קרוב לוודאי שזה מה שיקרה מחרתיים. אחרי שבועות של תהייה אם הפד׳ יבחר בהפחתה שלישית השנה, הקונצנזוס מתגבש סביב הורדה של רבע נקודת אחוז, ההסתברות שזה יקרה קפצה מכ-66% לפני חודש ל-89% כעת על פי חוזי הפד׳. הכלכלנים אומרים שהפעם זה "קריאה קשה", כי מצד אחד האינפלציה מראה סימני רגיעה, ומצד שני היא עדיין גבוהה מהיעד. לכן חלק מהכלכלנים אומרים שנראה "קיצוץ ניצי", כלומר הפד׳ יבצע הפחתה אבל זה יגיע גם עם מסר למשקיעים: אל תבנו על כך שזה ימשיך.

לא רק הכלכלנים חלוקים, גם בתוך הבנק המרכזי יש דינמיקה מורכבת. אלו לא מחלוקות מאחורי דלתיים סגורות אלא מחלוקות שהפכו לפומביות בין הבכירים. נשיאות הפד בבוסטון ובקנזס סיטי מדברות על זה שאין סיבה מהותית להפחית את הריבית, בו בזמן שנשיא הפד בניו יורק, ג'ון ויליאמס, סבור ממש ההיפך שלדעתו עדיין יש מקום ל"התאמה נוספת בטווח הקרוב". אלה לא הצהרות סתמיות, כשמספר 2 ב-FOMC מדבר ככה, בשוק מפרשים זאת כאיתות שגם היו"ר ג'רום פאוול לא יתנגד להפחתה.

במילים פשוטות, זה שבוע שבו רוב השוק מניח שתגיע הפחתת ריבית, אבל אף אחד לא יודע לאן זה יוביל, מה שיקרה אחרי יום רביעי חשוב לא פחות מההחלטה עצמה. יש בכירים לשעבר שאומרים שהורדות נוספות עלולות לפגוע במאבק באינפלציה, ולעומתם אחרים טוענים שהכלכלה כבר מראה סימנים של התקררות, בעיקר בשוק העבודה, מה שעשוי להצדיק עוד הורדות בתחילת השנה הבאה. בצד הזה שומעים הערכות על אפשרות לשלוש הפחתות נוספות בשלוש הישיבות הקרובות, יחד עם הערכה שמחפשי עבודה חדשים מתקשים יותר להיקלט ושחלק מהחולשה בביקוש לעובדים קשורה לשינויים עמוקים במשק שהפד לא יכול להשפיע עליהם.

והנתונים? הם עדיין מגיעים באיחור בגלל השבתת הממשל. מדד ה-PCE האחרון מתייחס לספטמבר ומראה אינפלציית ליבה של 2.8% - ירידה קלה אבל עדיין מעל היעד. הנתונים על שוק העבודה מציירים תמונה מעורבת: חודש עם עלייה, חודש עם ירידה, ושוב עלייה. ובמקביל, "ספר הבז'" מדווח על פיטורים, הקפאת גיוסים וצמצום שעות עבודה, לצד ציון מפורש על כך שבמקרים מסוימים הבינה המלאכותית מחליפה תפקידים בסיסיים.