בזק
צילום: לילך צור

משרד התקשורת בדרך לביטול ההפרדה המבנית - בשורה גדולה לבזק

מאז תחילת ההפרדה המבנית בבזק, השוק עבר מהפכה: נכנסו שחקנים חדשים, פריסת הסיבים יותר מ-90% וקווים, טלוויזיה וסלולר התמזגו לשירות אחיד - לאן זה יקח את חברת התקשורת הגדולה בישראל? עדכון: צו מניעה זמני הוצא נגד בזק אונליין בעניין התשלום מהמדינה על הפעלת מוקד האזרחים הוותיקים

מנדי הניג | (5)
נושאים בכתבה משרד התקשורת בזק

מניית בזק בזק 1.18%   מטפסת בבורסה, בעקבות פרסום קול קורא חדש של משרד התקשורת לבחינה מחודשת של חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. זה יכול להיות דרמטי מאוד בשביל בזק, אם ההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.


ההפרדה המבנית הוטלה על בזק בראשית שנות ה-2000, כדי למנוע ריכוז כוח ולשמור על התחרות. באותה תקופה, בזק שלטה כמעט לבד בתשתיות התקשורת הקוויות בישראל - צינורות, תעלות, וארונות תקשורת - ולכן היא נדרשה להפריד את החברות כך שלא תנצל את כוחה בשוק לרעת המתחרות.

עם השנים השתנה השוק. תשתיות הנחושת מוחלפות בפריסת סיבים אופטיים, נכנסו שחקנים חדשים כמו פרטנר ואחרים, והגבולות בין אינטרנט, טלוויזיה וסלולר היטשטשו. במשרד התקשורת טוענים שכיום ההפרדה המבנית הפכה בעיקר לנטל על בזק, שמוגבלת בשיווק חבילות משולבות ("באנדלים") תחת מותג אחד - בניגוד למתחרות סלקום, פרטנר והוט.

שלוש חלופות

לפי הקול הקורא שפורסם היום, משרד התקשורת שוקל שלוש חלופות עיקריות: ביטול מלא של ההפרדה המבנית; מעבר להפרדה פונקציונלית, שתשמור על יחידה סיטונאית נפרדת בתוך בזק; או הפרדת בעלות מלאה על התשתיות הפיזיות. בעוד שהחלופות מוצגות לציבור זה נראה שבמשרד נוטים לבחון ברצינות בעיקר את האפשרות הראשונה - ביטול ההפרדה הקיימת. במשרד מציינים כי רמת פריסת הסיבים בישראל עומדת כיום על יותר מ-90% ממשקי הבית, והרגולציה החדשה כבר מבטיחה גישה שוויונית לתשתיות. במילים אחרות, הנימוק ההיסטורי להפרדה - החשש ממונופול של בזק - כבר לא קיים.

במשרד התקשורת מדגישים שהמהלך נבחן מנקודת מבט רחבה - לא רק דרך שיקולי תחרות, אלא גם תוך בחינת התרומה של ההפרדה ליעילות, להשקעות ולחדשנות. ביטול ההפרדה, טוענים, עשוי לאפשר למפעילים להשקיע יותר בתשתיות, לשפר את השירות ולתת מענה מהיר יותר לתקלות.

מנגד, יש את מי שחוששים מהתחזקות נוספת של בזק על חשבון השוק כולו. אם החברה תאוחד מחדש ותוכל לנצל את יתרונה בתשתיות, ייתכן שתתקשה רשות התחרות לאכוף פיקוח אפקטיבי. לכן נשקלת גם האפשרות להטיל חובות חדשות של שקיפות ואי-אפליה במקום ההפרדה עצמה.

מה הלאה?

הקול הקורא מזמין את הציבור, החברות והגורמים המקצועיים להגיש את עמדותיהם עד ל-11 בנובמבר. אחרי זה צפוי צוות בין-משרדי - הכולל נציגים ממשרד התקשורת, רשות התחרות ומשרד האוצר - לנתח את הנתונים ולפרסם המלצות ראשוניות ברבעון הראשון של 2026, לקראת שימוע ציבורי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


במקביל: צו מניעה זמני נגד בזק אונליין

בזמן שבמשרד התקשורת בוחנים את ביטול ההפרדה המבנית, מתמודדת קבוצת בזק עם התפתחות משפטית נוספת שמצננת קצת את ההתלהבות מהדיווח הקום. בית המשפט המחוזי בירושלים נתן צו מניעה זמני לבקשת המדינה נגד חברת־הבת בזק אונליין, בעקבות תביעה שהגישה היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה בשם המשרד לשוויון חברתי. בתביעה נטען כי בבזק אונליין התגלו אי-סדרים ודיווחים שגויים בהפעלת מוקד לפניות האזרחים הוותיקים שהופעל במסגרת התקשרות עם המדינה.

על פי כתב התביעה, החברה דיווחה על פניות חסרות או כאלה שלא תועדו כלל, על פניות עם מספרי טלפון פיקטיביים, ואף על פניות שנפתחו בשעות בהן המוקד היה סגור, בחגים ובחופשות. עוד נטען כי בזק אונליין סיווגה פניות פשוטות בדרגת מורכבות גבוהה, באופן שהקנה לה תמורה כספית גדולה יותר מהמדינה. בית המשפט נעתר לבקשת המדינה והורה על צו מניעה זמני האוסר על החברה למחוק מידע, הקלטות או מסמכים הקשורים להפעלת המוקד, עד להכרעה בתביעה.

התייחסות בזק לקול הקורא 

מחברת בזק נמסר: ״בזק מברכת על פרסום הקול הקורא של משרד התקשורת לבחינת ביטול חובת ההפרדה המבנית. כפי שציינו בעבר, אנו סבורים כי לאחר למעלה מ-30 שנה בהן חלה ההפרדה המבנית ועל רקע התמורות בשוק התקשורת בישראל, בהן מעבר מואץ לרשתות סיבים אופטיים וכניסת שחקנים חדשים, המודל הקיים אינו רלוונטי עוד ואף פוגע בצרכן. חובת ההפרדה יצרה מבנה תאגידי מסורבל שגרם לכפל עלויות שהתגלגלו לכיסו של הצרכן. 

"בחינת הביטול עולה בקנה אחד עם המלצות דו"ח הצוות הבין-משרדי מ-2020 שקבע כי ישראל נותרה המדינה היחידה בעולם בה מונצח מודל הפרדה מבנית במתכונתו הנוכחית. ביטול ההפרדה יפחית את יוקר המחיה באמצעות צמצום הרגולציה ויאפשר לבזק אינטגרציה מלאה עם YES תוך השגת חיסכון תפעולי ואפקטיביות ארגונית שיביאו להתייעלות שתשפר את איכות השירות לצרכן״.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אנונימי 24/10/2025 11:27
    הגב לתגובה זו
    ברור שהמהלך המיועד להיטיב עם בזק. לא מאמין לשום דבר שיש עליו חותמת הממשלה הנוכחית.
  • 4.
    עכשיו תופרי התיקים בהיכון! (ל"ת)
    בוקר 23/10/2025 15:34
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מה עם המונופול של חברות החדשות והרדיו כולם יוצאים לפרסומות באותה שניה (ל"ת)
    אנונימית 22/10/2025 21:44
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    היגיע הזמן המונופול נמצא התקשורת עאוץ12 (ל"ת)
    אנונימי 22/10/2025 21:30
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ראול 22/10/2025 15:41
    הגב לתגובה זו
    בסוף יתברר שתשתיות החברות לא שוות את ההשקעה מהירות גלישה האלק .כיערו מדינה שלימה עם כל הקופסאות האלא עבור מה בדיוק
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח

מערכת ביזפורטל |

אחרי נפילה של 20% בארית, מעניין יהיה לראות אם העצירה  תיבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית. למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מדלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46^ בארית שתחזיק 80% ברשף.

אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהמספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב. 


המניות הדואליות חוזרות בעלייה קלה. פער חיובי של 0.1% בלבד. הנה רשימת המניות הדואליות הגדולות ופערי הארביטראז' (הקליקו לרשימה המלאה):



 


תקציב המדינה אושר ביום שישי על ידי הממשלה. ומדובר בתקציב טוב - גירעון של 3.6%, הטלת מסים על הבנקים, העלאת השכר לשכירים שמשתכרים מעל 16 אלף שקל - ראו כאן: בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון. ביום שישי בנימין נתניהו עשה לפרופ' אמיר ירון מה שטראמפ עושה לג'רום פאוול, יו"ר הפד - "אני יודע שעצמאות הבנק חשובה מאוד, אבל אתה חייב להוריד את הריבית". הוא היה זהיר, אבל אסרטיבי. לא בטוח שפרופ' ירון יפעל כך. יכול להיות שדווקא רמזים עבים כאלו יעשו ההיפך - הוא יתבצר בעמדתו ורק כדי להוכיח שהוא לא נכנע לפוליטיקאים.