אבישי ברדה, פקח בכיר במחלקת החניה של עיריית אשדוד, לא ציפה שביקור תמים במשרד מבקר העירייה יוביל לסיום עבודתו אחרי 16 שנות שירות. הוא הוזמן, כך נאמר לו, כדי למסור עדות בעניינו של עובד אחר, אך מצא את עצמו נחקר בחשד לשימוש לרעה בסמכותו. זמן קצר לאחר מכן נשלל ממנו תפקידו הבכיר, הוא הוחזר לדרגת פקח מן השורה ולבסוף פוטר מעבודתו. אלא שבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, בראשות השופטת יעל אנגלברג שהם, קבע כי הפיטורים נעשו שלא כדין, והורה לעירייה להשיבו לתפקידו ולשלם לו פיצויים משמעותיים.

הפרשה החלה עוד ב-2017, אז פתח ברדה קבוצת וואטסאפ שכללה את כלל פקחי החניה בעירייה. מטרתה הראשונית היתה, לדבריו, יצירת קבוצה חברתית לעובדים. עם השנים שינתה הקבוצה את ייעודה - היא שימשה להעברת בקשות שונות בין הפקחים, לרבות בקשות להימנע מרישום דו"חות חניה במקרים מסוימים. מדובר היה בהתנהלות שבמבט ראשון נראתה כחורגת מסמכות, אך ברדה טען כי מאז שמונה לתפקידו הבכיר ב-2022 הוא ניסה לשים קץ לתופעה, ואף ביקש את אישור מנהלו הישיר לסגור את הקבוצה. לטענתו, המנהל, מר גבי דהאן, מנע זאת ממנו והודיע כי דיווח על הקבוצה לגורמים הבכירים בעירייה.

במרץ 2024, במהלך חקירה משמעתית נגד אחד הפקחים, התבקש ברדה להגיע למשרד מבקר העירייה ולהשיב לשאלות. לדבריו, הוא הגיע מתוך תחושת מחויבות מקצועית, אך במהרה התברר לו כי הוא עצמו נחשד בעבירת משמעת. זמן קצר לאחר מכן, ב-29 במרץ, הוא הועבר מתפקידו כמפקח בכיר בחזרה לתפקיד פקח רגיל, מבלי שנערך לו שימוע. במאי נמסרה לו הזמנה לשימוע בפני ועדת פיטורים בעילה של “אי התאמה לתפקיד והתנהגות שאינה הולמת עובד עירייה”. לאחר השימוע הוחלט על פיטוריו מ-1 ביוני 2024.

ברדה לא השלים עם ההחלטה. באמצעות עורך דינו, כפיר זאב, הוא עתר לבית הדין לעבודה וביקש להורות על ביטול הפיטורים והשבתו לתפקידו. בתביעתו הוא טען כי העירייה נקטה הליך מנהלי לא תקין, מכיוון שהיה עליה לנקוט הליך משמעתי לפי הוראות חוק הרשויות המקומיות (משמעת). לדבריו, עצם העובדה שנחקר על ידי מבקר העירייה מלמדת כי מדובר בעבירת משמעת, ולכן לא ניתן היה להסתפק בהליך פיטורים מנהלי. עוד הוסיף כי עצם ניידו מהתפקיד לפני קבלת החלטה בעניינו מהווה הפרה של החוק, וכי לא ניתנה הסכמת ועד העובדים כנדרש. לטענת ברדה, “העירייה בחרה לעקוף את ההליך המשמעתי, אולי משום שחששה שהבירור בפני בית הדין למשמעת יחשוף מעורבות של עובדים נוספים בקבוצה”. הוא הדגיש כי לא היה היחיד ששלח הודעות בקבוצה, אך בפועל רק הוא פוטר. “מדובר באכיפה בררנית, שנועדה להפוך אותי לשעיר לעזאזל”, הוא טען. בנוסף, הוא ביקש פיצוי בגין נזקיו הכספיים והנפשיים בסכון כולל של יותר מרבע מיליון שקל.

• עובדות תבעו את הכללית בטענה לאפליה - ביהמ"ש הכריע
• נדחתה תביעת גלברט כהנא נגד עובדת לשעבר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עיריית אשדוד, מנגד, טענה כי פעלה כדין וכי החלטת הפיטורים התקבלה משיקולים ניהוליים בלבד. לטענתה, לא מדובר בעבירת משמעת אלא באובדן אמון, שכן התנהלותו של ברדה, שהקים קבוצה ששימשה למעשה להעדפת מקורבים ולהפרת חובת ההגינות, פגעה קשות באמון הציבור ובמעמדה של העירייה. “מדובר בעובד בכיר שתפקידו מחייב סטנדרט ערכי גבוה”, טענה באת כוחה של העירייה, עו"ד חן סומך. עוד נטען כי ועד העובדים היה שותף להליך ולא הביע התנגדות, וכי השימוע נערך כדין.

אלא שבית הדין בחן לעומק את השתלשלות העניינים והגיע למסקנה שונה בתכלית. השופטת אנגלברג שהם קבעה בפסק הדין שפורסם כי, “העירייה פתחה בהליך משמעתי, ומכאן שהיא עצמה סברה כי מדובר בעבירה משמעתית”. לאחר שהתברר כי מדובר בהתנהגות שבמרכז שלה נמצא שימוש לרעה בסמכות - עילה מובהקת לעבירת משמעת, לא היתה לעירייה סמכות לעבור למסלול הפיטורים המנהלי. היא הדגישה כי, “העובדה שהעירייה בחרה לכנות את ההתנהלות ‘חוסר התאמה’ או ‘תפקוד לקוי’ אינה משנה את טיבה של העילה האמיתית”.

השופטת הסתמכה בפסק דינה על פסיקות קודמות של בית הדין הארצי לעבודה, שבהן נקבע כי כשעיקר הטענות נגד עובד נוגעות להתנהגות משמעתית, יש לנקוט דווקא הליך משמעתי. “בית הדין למשמעת הוא המוסמך לנקוט אמצעי משמעת במקרה של ביצוע עבירות משמעת, וסדרי מינהל תקינים מחייבים שלא לעקוף הסדר זה בדרך של פיטורים מינהליים”, היא ציטטה מפסק דין שמאי סגל המנחה בנושא. היא הדגישה בהכרעתה כי, “מרכז הכובד בעניינו של ברדה הוא מעשיו, לא תפקודו”.

• ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
• כשחברת הביטוח לא מצאה את המבוטחת - האם היא יכולה להתנער מתשלום?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הצוואה תקפה גם לאחר 50 שנה - אף שהעדים מתו

השופטת התייחסה גם להתנהלות העירייה בשימוע עצמו, וציינה כי ראש המינהל אמר לברדה במהלכו כי, “לא שמעתי אף אחד שמטיל ספק במקצועיות ובתרומה שלך למחלקה, ולא על זה הוזמנת לשימוע”. המשפט הזה, כתבה השופטת, ממחיש כי לא מדובר היה בכישלון מקצועי אלא בהתנהגות שנתפשת כחריגה מהנורמות, כלומר עבירת משמעת לכל דבר. יתר על כן, ראש המינהל הוסיף כי מדובר “בעבירה פלילית ומחריגה מכל נורמות המצופות מעובדי ציבור” - דבר שמחזק את הקביעה כי לא ניתן היה להסתפק בהליך מנהלי.

בפסק הדין צוין כי גם עדי העירייה אישרו שבתחילה ננקט הליך משמעתי. לדברי אחד מהם, “הוגשה קובלנה משמעתית, התובע נחקר על ידי מבקר העירייה, וההליך הועבר בהמשך למסלול מנהלי - ללא הצדקה עניינית”. השופטת כתבה כי מעבר כזה בין מסלולים “חורג מן הכללים שנקבעו בפסיקה ואינו סביר או צודק בנסיבות העניין”.

בית הדין מתח ביקורת גם על האופן שבו נוהלה חקירת העירייה. לדבריו, אף שנאמר לברדה כי גם פקחים נוספים ייחקרו, בפועל לא נחקר איש פרט לו ולעובד נוסף בעניינים אחרים. “עלו תהיות רבות בפנינו”, כתבה השופטת, “בפרט העובדה שלא הובהר ממתי ידע הממונה על קיומה של הקבוצה, ומדוע לא נחקרו יתר המעורבים”. בנוסף, היא ציינה כי טענת העירייה בדבר הסכמת יו"ר ועד העובדים לפיטורים אינה מגובה בפרוטוקול השימוע, וכי “התנהלותה של העירייה בעניין זה תמוהה”.

בסופו של דבר קבע בית הדין כי, “החלטת הנתבעת לנקוט הליך מינהלי חורגת מן הכללים, היא אינה סבירה וצודקת, ולא היה מקום לנקוט הליך של פיטורים בשל אי התאמה אלא לפעול בהליך משמעתי”. בהתאם לכך, הוא הורה על ביטול החלטת הפיטורים והשבתו של ברדה לתפקידו כמפקח בכיר במחלקת החניה בעירייה. בנוסף פסק בית הדין לעבודה כי העירייה תפצה את ברדה בסכום כולל של 162,702 שקל בגין הפסדים ממוניים, בעיקר אובדן שכר והפרשות לתקופת הביניים, וכן ב-40 אלף שקל בגין נזק לא ממוני, בשל הפגיעה בו כתוצאה מהליך הפיטורים הפסול. עוד חויבה העירייה לשלם לו הוצאות משפט בסכום כולל של 15 אלף שקל. בסך הכל תיאלץ העירייה לשלם לברדה יותר מ-200 אלף שקל.

השופטת אנגלברג שהם סיכמה כי העירייה רשאית, אם תמצא לנכון, לפתוח מחדש בהליך משמעתי כדין נגד ברדה, אך כל עוד לא נעשה כן, עליו לשוב לתפקידו במעמדו הקודם. היא הדגישה כי מטרת ההחלטה אינה לטהר את התנהלותו של הפקח, אלא לוודא כי גם רשות מקומית פועלת על פי הדין: “לא ייתכן שעובד ייחקר בחשד לעבירת משמעת ויפוטר בדרך עוקפת, רק כדי להימנע מבירור אמיתי בפני הגורם המוסמך”, היא כתבה בהכרעתה. “בהתנהלותה של העירייה נפל פגם היורד לשורשו של ההליך”, כתבה השופטת, “ומשכך יש לבטל את הפיטורים ולהורות על השבת העובד לתפקידו”.

למה בעצם בית הדין קבע שהעירייה טעתה?

מכיוון שהעירייה פיטרה את הפקח בהליך מנהלי, אף שהיא עצמה פתחה נגדו בחקירה משמעתית. ברגע שעובד חשוד בעבירת משמעת, צריך לטפל בזה דרך הליך משמעתי, לא דרך פיטורים רגילים. בית הדין אמר בפירוש שהעירייה לא יכולה “לעקוף את החוק” רק כי זה יותר נוח לה.

מה ההבדל בין הליך משמעתי להליך מנהלי?

בהליך משמעתי בודקים אם העובד עבר עבירה על כללי ההתנהגות או האתיקה של מקום העבודה, כמו שימוש לרעה בסמכות או פגיעה בשם הטוב של הגוף הציבורי. זה הליך שמנוהל בפני בית דין למשמעת וכולל שמיעת ראיות, חקירת עדים ועוד. לעומת זאת, הליך מנהלי הוא פשוט יותר, ומתאים למקרים כמו צמצומים, בעיות תפקוד או אי־התאמה - לא למקרים של עבירות משמעת.

אז העירייה לא יכלה לפטר אותו בכלל?

היא יכלה, אבל רק בדרך הנכונה. כלומר אם היא היתה מנהלת נגדו הליך משמעתי מלא לפי החוק. מכיוון שהיא בחרה לעשות קיצור דרך ולפטר אותו בדרך מנהלית, כל ההליך נפסל.

האם בית הדין אמר שברדה לא עשה שום דבר לא תקין?

לא. השופטת הדגישה שהתנהלותו היתה בעייתית, ושיש יסוד לחשדות נגדו. אבל היא גם קבעה שהעירייה חייבת לפעול כחוק. לכן היא ביטלה את הפיטורים לא כי ברדה חף מפשע, אלא כי ההליך היה פסול.

למה השופטת אמרה שההליך "חורג מכללים של מנהל תקין"?

מפני שהעירייה שינתה מסלול באמצע. היא התחילה בחקירה משמעתית, ואז כשהיה לה נוח היא הפכה את זה לפיטורים מנהליים. בית הדין ראה בזה ניסיון לעקוף את החובה לבדוק את העובדות באופן מסודר, ולחסוך לעצמה בירור משפטי מעמיק.

מה זה בדיוק “מרכז הכובד” שבית הדין דיבר עליו?

זה מושג משפטי שמשמש כדי לבדוק מה הסיבה האמיתית לפיטורים. אם “מרכז הכובד” הוא עבירת משמעת, חובה לנהל הליך משמעתי. אם מדובר באי־התאמה מקצועית, אפשר לפטר בדרך מנהלית. במקרה הזה, בית הדין קבע שמרכז הכובד היה במעשים עצמם, לא בתפקוד, ולכן מדובר בעבירת משמעת.

האם ברדה חוזר עכשיו לעבוד בעירייה?

כן. בית הדין הורה על ביטול הפיטורים והשבתו לתפקידו כמפקח בכיר במחלקת החניה. העירייה יכולה עדיין לפתוח נגדו הליך משמעתי חדש, אם תבחר בכך, אבל עד אז הוא חוזר לתפקידו.

למה העירייה לא חקרה פקחים אחרים שהיו בקבוצה?

לפי פסק הדין, זה אחד הדברים התמוהים בפרשה. אף שנאמר לברדה ששאר הפקחים ייחקרו, בפועל זה לא קרה. בית הדין אפילו העיר על כך, ורמז שהדבר מעורר שאלות לגבי שיקולי העירייה והאם היתה פה אכיפה שוויונית.

איך השופטת התייחסה להתנהלות של ועד העובדים?

היא ציינה שהתנהלות העירייה בעניין זה “תמוהה”, כי לא נמצא בפרוטוקול השימוע שום אזכור לכך שיו"ר הוועד נתנה את הסכמתה לפיטורים. רק בדיעבד צורף תצהיר שבו נכתב שהיא הסכימה - דבר שלא תועד בזמן אמת.

האם ייתכן שהעירייה תבחר לפתוח שוב בהליך נגדו?

בהחלט ייתכן. בית הדין כתב במפורש שהעירייה רשאית, אם תרצה, לנקוט הליך משמעתי חדש לפי כללי הדין. כלומר היא יכולה לבדוק מחדש את התנהלותו של ברדה, אך הפעם עליה לעשות זאת במסגרת החוק ולא באמצעים מנהליים.