אסיה בורסות (גרוק)עליות באסיה בציפייה לפגישת טראמפ ושי; החוזים בירוק
עליות באסיה ובחוזים על רקע הדיווח כי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ייפגש בשבוע הבא עם נשיא סין שי ג’ינפינג במסגרת ועידת APEC בדרום קוריאה
המסחר באסיה מתנהל הבוקר בעליות, בהובלת דרום קוריאה ויפן, על רקע הדיווח כי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ייפגש בשבוע הבא עם נשיא סין שי ג’ינפינג במסגרת ועידת APEC בדרום קוריאה, צעד שמרגיע את החששות מהסלמה מחודשת במלחמת הסחר. העליות באות בהמשך לסגירה חיובית
אמש בוול סטריט, שם המדדים המרכזיים עלו בהובלת מניות הטכנולוגיה, ובמסחר המאוחר קיבלנו המשך לדוחות חיוביים.
המסחר באסיה
בדרום קוריאה, מדד קוספי מזנק ב-2.35% לשיא כל הזמנים ברמה של 3,936 נקודות, על רקע אופטימיות ביחס להסכם סחר קרוב עם ארה"ב. מניות הטכנולוגיה מובילות את העליות, סמסונג אלקטרוניקס עולה ב-2.5% ו-SK Hynix מזנקת ב-5.7%. במשרד האוצר הקוריאני ציינו כי יפעלו להתערב בשוק המט"ח במידת הצורך לנוכח התנודתיות במטבע המקומי.
ביפן, מדד הניקיי 225 מטפס ב-1.31% והטופיקס מוסיף 0.39%, לאחר שפורסמו נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי, עלייה של 2.9% במדד הליבה בספטמבר, לעומת 2.7% באוגוסט. מדובר בעלייה הראשונה מאז מאי, שמחזקת את ההערכות כי הבנק המרכזי ייאלץ לדון בהידוק מדיניות בהמשך. עם זאת, הייצור התעשייתי באוקטובר ירד לשפל של 19 חודשים, מה שמרמז על האטה בפעילות היצרנית.
בסין, מדד שנחאי רושם עליות של 0.6% במדד הכללי ושל 0.57% במדד CSI 300, לאחר שהמפלגה הקומוניסטית הציגה תוכנית חומש חדשה המתמקדת בהאצת הייצור המקומי, עצמאות טכנולוגית וחדשנות תעשייתית.
- מדדי אסיה יציבים אחרי ראלי ארוך; החוזים בעליות קלות
- אסיה בעליות: שיאים ביפן וקוריאה; יציבות בחוזים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהונג קונג, מדד האנג סנג מוסיף 0.69% והמדד הטכנולוגי מטפס ביותר מ-1.5%.
באוסטרליה, מדד ASX 200 נע סביב היציבות עם ירידה קלה של 0.15%, לאחר שהבנק המרכזי הודיע כי יבחן רפורמה נרחבת במערכת הסליקה הבין-בנקאית.
בהודו, מדד ניפטי 50 מאבד 0.28% לאחר עליות חדות מוקדם יותר השבוע.
החוזים בוול סטריט
החוזים על המדדים המובילים בוול סטריט נסחרים ביציבות עם נטייה קלה
לעליות, לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן (CPI) בארה"ב לחודש ספטמבר, נתון שעשוי להשפיע על החלטת הריבית הצפויה של הפד בשבוע הבא, אם כי עיקר המוקד עבר לנתוני התעסוקה. פרסום המדד, שנדחה מה-15 באוקטובר בשל השבתת הממשל הפדרלי, צפוי לשמש כאינדיקציה היחידה למצב האינפלציה
לפני ישיבת הפד. בשווקים מעריכים כי הבנק המרכזי יוריד את הריבית ברבע אחוז נוסף, והדגש במדד עובר כעת לשאלה אם המכסים על סחורות סיניות מתחילים לחלחל למחירים לצרכן.
- תקלה טכנית במטוס מורידה את המניה
- אירלנד בפני מהפך: המועמדת השמאלנית צועדת לניצחון מוחץ בבחירות לנשיאות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הזהב נופל ב-5%, הכסף צונח ב-7% - מה הסיבה?
במסחר המאוחר בלטו מניות אינטל, שזינקו בכ-7% לאחר שהחברה עקפה את תחזיות ההכנסות לרבעון
השלישי עם מכירות של 13.65 מיליארד דולר לעומת צפי של 13.14 מיליארד דולר. העליות במניה משקפות אופטימיות בנוגע להתאוששות בביקושים למעבדים, לאחר תקופה ארוכה של חולשה. גם פורד עלתה בכ-4% לאחר דוחות חזקים מהצפוי, אם כי החברה הורידה תחזית לשנה כולה בשל תקלה באספקת
אלומיניום. בנוסף, אלפאבית עלתה בכ-1% לאחר שהודיעה על שותפות ענק עם חברת ה-AI Anthropic, בעסקת ענן בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים, שתכלול גישה למיליון מעבדי TPU ייעודיים של גוגל עד 2026.
אתמול, שלושת המדדים העיקריים סיימו בעליות שערים, כאשר הנאסד״ק עלה ב-0.9%, ה-S&P עם 0.6% והדאו עם 0.3%. לסקירת וול סטריט - גילת קפצה ב-7%, טסלה עלתה ב-2.3%; וול-סטריט ננעלה בירוק
- 1.אנונימי 24/10/2025 10:21הגב לתגובה זונקווה
B2 (X)10 הצבאות החזקים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.
קתרין קונולי (X)אירלנד בפני מהפך: המועמדת השמאלנית צועדת לניצחון מוחץ בבחירות לנשיאות
קתרין קונולי מובילה בפער גדול על יריבתה; הבחירות משקפות שינוי עמוק באירלנד על רקע משבר דיור חריף ומתיחות סביב ההגירה
קתרין קונולי אירלנד עומדת בפני בחירות נשיאותיות מכריעות בסוף השבוע הקרוב, כאשר קתרין קונולי, פוליטיקאית עצמאית ותיקה המזוהה עם השמאל, מובילה בסקרים בפער של כ-19% על פני הת'ר האמפריז, שרה לשעבר ממפלגת פיין גייל המרכזית-ימנית. הסקרים האחרונים, שפורסמו מצביעים על תמיכה של כ-44% לקונולי לעומת 25% להאמפריז, כאשר כ-30% מהמצביעים עדיין מהססים. זה נראה סופי.
אף שתפקיד הנשיא באירלנד הוא בעיקרו סמלי וייצוגי, ללא סמכויות חקיקתיות או מנהלתיות ישירות, ניצחון סוחף לקונולי מבטא את השינוי בתודעה הפוליטית האירית, על רקע משבר הדיור המתמשך, מתיחויות סביב הגירה ואי-שוויון שגדל.
הבחירות, שיתקיימו היום ותוצאותיהן יתפרסמו בשבת, מגיעות ברגע קריטי בהיסטוריה האירית. המדינה, שנהנית מצמיחה כלכלית מהירה בשנים האחרונות בזכות ענפי ההייטק והפרמצבטיקה, מתמודדת עם אתגרים פנימיים חריפים: מחירי דיור שזינקו ב-10% בשנה האחרונה, מחסור של כ-250 אלף יחידות דיור ומתיחות חברתית סביב זרם מבקשי מקלט שמובילה למהומות אלימות.
מקורות שמרניים באירלנד טוענים כי הבחירות הללו חושפות "פרצה אלקטורלית", מצב שבו הציבור, מתוסכל ממדיניות הממשלה, עלול להעניק כוח סמלי לדמות שמאלנית רדיקלית כמו קונולי, שתחזק את הלחץ על מדיניות ההגירה והכלכלה. מבקרים מהימין מגדירים זאת כ"בחירה בין סדר לאנרכיה, בין ממשלה יציבה לבין קולות שמאלניים שמסכנים את הכלכלה האירית."
קונולי: מהתנגדות למלחמות ועד תמיכה בזכויות חברתיות
קתרין קונולי, בת 68 מגאלווי, היא דמות ותיקה בפוליטיקה האירית אך לא שגרתית. כעורכת דין ופסיכולוגית בהכשרתה, היא החלה את דרכה במפלגת הלייבור בשנות ה-80, אך עזבה אותה ב-1996 בעקבות חילוקי דעות אידיאולוגיים והפכה לפעילה עצמאית. נבחרה לפרלמנט (Dáil) ב-2016 כעצמאית, שימשה כסגנית יו"ר הפרלמנט בין 2020 ל-2024, והייתה חברה בוועדת התקציב הציבורית, שם ביקרה בחריפות את כשלי הממשלה בניהול הכספים הציבוריים.
