chatgpt
צילום: טוויטר

ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?

מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור

עוזי גרסטמן | (5)

באולם הקטן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נשמעה באחרונה אחת הבקשות הכי בלתי שגרתיות שהגיעו לפתחה של מערכת המשפט. שלום דוד ביטון, עובד עירייה לשעבר, ביקש מבית הדין לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעמו של בית הדין - בקשה שגרתית לכאורה, אך הנימוק החריג שהציג משך את תשומת הלב: לדבריו, תשובה שקיבל מ-ChatGPT, מערכת הבינה המלאכותית, מחזקת את טענתו כי משיכת עגלה כבדה עשויה לגרום לנזק בגב.

פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט משה וילינגר, מציג מקרה יוצא דופן שבו הבינה המלאכותית נהפכת, ולו בעקיפין, לחלק מהשיח המשפטי. ביטון, שיוצג על ידי עו"ד נאוה אילון, הגיש את הבקשה בעקבות חוות דעת של ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית שמונה ליועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ציון קבע כי אין סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתו של ביטון לבין הבעיה שהתגלתה בגבו. ביטון סבר כי קביעה זו דורשת הבהרה, והגיש בקשה מסודרת להעביר למומחה שאלות נוספות.

בין השאלות שהציג התובע נכללו סוגיות טכניות לגבי משיכת משאות כבדים, תפקוד שרירי הליבה, והאם פעולת המשיכה עלולה לגרום לעומס על הדיסקים בגב. כך למשל, הוא שאל האם נכון לומר כי, “בזמן משיכת מסע כבד שרירי הגב התחתון, הכתפיים והידיים מתאמצים מאוד גם אם הגב ישר”, וכן האם תנועת משיכה פתאומית - כמו במצב שבו העגלה נתקעת, “מגדילה את הסיכון למתיחה ואף לפריצת דיסק”. אלא שכאמור, הנקודה המסקרנת ביותר בבקשה היתה נימוקיו של ביטון. הוא כתב כי ביצע “בדיקה באמצעות ChatGPT”, ובמסגרתה עלה כי גם משיכת עגלה יכולה להזיק לגב. בהתאם לכך, הוא טען שמדובר בשאלות הבהרה רלוונטיות שמטרתן להבין לעומק את עמדת המומחה.

"ספקולציה לא רלוונטית"

המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד יסמין דיגורקר, התנגד להעברת השאלות. לטענתו, מדובר ב“ספקולציה לא רלוונטית” שחורגת מהעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. בין היתר, נטען כי בית הדין קבע שהתובע משך עגלה על גלגלים, ולא “מסע כבד”, כפי שנטען בבקשה. בנוסף, לא הוכח שהתובע לא הפעיל את שרירי הליבה או שביצע תנועות משיכה פתאומיות. גם השאלה בדבר העדיפות הארגונומית של דחיפה לעומת משיכה, כך נטען, אינה נוגעת כלל לחוות הדעת הרפואית.

השופט וילינגר קיבל חלק מטענות המוסד. בהחלטתו הוא כתב כי, “אין להעביר למומחה במסגרת שאלות הבהרה שאלות שבמסגרתן הועלו עובדות שאינן חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין”. לדבריו, שאלות על אי הפעלת שרירי ליבה או משיכות פתאומיות חורגות מהמסגרת העובדתית שנקבעה בהחלטה מ-7 ביולי.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

לגבי השימוש שעשה התובע ב-ChatGPT, התייחס השופט בפירוט. “מעיון במענה שנמסר מ-ChatGPT שציטט התובע בבקשתו עולה כי ההתייחסות היא ‘במיוחד אם היא נעשית באופן לא נכון או על ידי אדם עם עומסים מופרזים’ ובהמשך ‘משיכת חפצים כבדים ללא טכניקה נכונה מעלה את הסיכון לפגיעות בגב התחתון’", הוא כתב בפסק הדין שפורסם. ואולם השופט הוסיף כי התובע, “לא הראה בהליך זה כי המשיכה נעשתה על ידו באופן לא תקין”, וכי גם לא ברור אם ההתייחסות של ChatGPT ניתנה לפי התשתית העובדתית של המקרה.

השופט הדגיש כי התובע כלל לא צירף לבקשתו את ההתכתבות המלאה עם ChatGPT. מכאן, כתב, ש“מעבר לספק שיש להטיל באמינות המידע שמקורו במערכות בינה מלאכותית כדוגמת ChatGPT, כלל לא ברורה הרלוונטיות של המידע הספציפי שנמסר ביחס להליך דנן”. לכן הוא קבע כי, “השאלות בניסוחן הנוכחי לא יועברו למומחה”.

קיראו עוד ב"משפט"

השימוש צריך להיות "זהיר ומותאם"

עם זאת, השופט לא פסל לחלוטין את עצם השימוש בבינה מלאכותית בהליך משפטי. הוא הדגיש כי “אין מניעה מצד התובע לעשות שימוש בכלים של בינה מלאכותית במסגרת ניהול הליכים משפטיים, ובכלל זאת שימוש ב-ChatGPT ככלי שנועד לסייע בגיבוש עמדה מקצועית גם בתחום הרפואי”. עם זאת, הוא הדגיש כי השימוש צריך להיות “זהיר ומותאם להליך הקונקרטי”. לשם כך הוא אף הפנה לפסקי דין של בג”ץ מ-2025 שעסקו בשאלות הנוגעות לשימוש בכלי בינה מלאכותית בהליכים שונים - בג”ץ פלונית נגד בית הדין השרעי לערעורים ובג”ץ העמותה לקידום זכויות הכלבים נגד שר החקלאות.

בית הדין גם העיר כי ChatGPT הפנה למחקרים רפואיים שונים, אך התובע לא צירף אותם ולא ביקש להפנותם למומחה. לפיכך, נקבע כי הוא רשאי, אם ירצה, להעביר למומחה את אותם מחקרים ולבקש את התייחסותו, אך עליו לעשות זאת עד 29 באוקטובר. “בהעדר התייחסות מטעם התובע עד למועד זה", נכתב, “בית הדין יסיק כי התובע אינו מעוניין להפנות את המומחה למחקרים ומאמרים כאמור".

יתר שאלותיו של התובע נדונו אחת לאחת. כך למשל, בית הדין דחה את שאלתו האם מומלץ לאדם הסובל מבעיות גב לעבוד בעבודה פיזית כמו זו שבה עבד התובע. השופט ציין כי, “לא מדובר בשאלה שנועדה להבהיר את חוות דעתו של המומחה”, ולכן אין להעבירה. לעומת זאת, שאלות אחרות נמצאו רלוונטיות. כך למשל, השופט קבע כי יש מקום להעביר למומחה שאלת הבהרה המתייחסת לתיעוד הרפואי של התובע מ-2001, שבה הופיעו כאבי גב לראשונה. בית הדין ניסח מחדש את השאלה כך שתתמקד במועדי הופעת הכאבים ובקשרם לתחילת העבודה של התובע כמפנה אשפה ב-1998. “האם לפני תחילת עבודתו סבל התובע מכאבי גב? במידה והתשובה שלילית... כיצד הנך מסביר את סמיכות הזמנים בין הופעת כאבי הגב לעבודתו של התובע? האם יש בכך לשנות ממסקנתך בחוות הדעת?”, כתב השופט.

גם שאלתו של ביטון בעניין דחיפה או משיכה של משקל כבד התקבלה באופן חלקי. השופט הורה להעבירה למומחה בנוסח מדויק יותר. “בהתאם לתשתית העובדתית שהוצגה בפניך בהחלטה מיום 20.7.2025, האם המשיכה או הדחיפה שביצע התובע יכולה לגרום לנזק בגב, או לכאבי גב אף אם זמניים וחולפים, בעיקר כאשר התובע סובל מכאבי גב?”, כתב השופט בהכרעת הדין.

השאלה האחרונה, שנגעה לפרשנות של המונח “טלטול ידני”, עוררה עניין נוסף. ביטון הפנה את המומחה לחוברת של המוסד לבטיחות וגהות שבה מוגדר כי טלטול ידני כולל גם פעולות של דחיפה ומשיכה. “מדוע הנך קובע אם כך כי משיכה ו/או דחיפה של מסע כבד אינו ‘טלטול ידני’, שעה שאף המוסד לבטיחות וגהות מכיר בכך במפורש?”, הוא שאל. הפעם לא היתה התנגדות מצד המוסד לביטוח לאומי, ובית הדין קבע כי “בהיעדר התנגדות ובשים לב לכך שמדובר בשאלת הבהרה לגיטימית - השאלה תועבר למומחה בצירוף השאלה האם יש בכך לשנות ממסקנתך”.

בסיום החלטתו כתב השופט כי “הבקשה מתקבלת באופן חלקי”, והורה כי ההחלטה למומחה תישלח בנפרד. התיק, כך ציין השופט, יובא לעיון נוסף ב-30 באוקטובר או לאחר קבלת תגובת התובע, לפי המוקדם מביניהם.


איך בכלל הגיע ChatGPT לתוך הליך משפטי?

התובע, שלום דוד ביטון, לא היה בטוח איך לנסח שאלות מקצועיות למומחה הרפואי שמינה בית הדין. הוא החליט לבדוק בעצמו בעזרת ChatGPT אם יש סיכוי שמשיכת עגלה על גלגלים יכולה לגרום לנזק בגב - וקיבל תשובה שכן, בייחוד אם המשיכה נעשית בצורה לא נכונה. את זה הוא צירף לבקשתו לבית הדין, בתקווה שישכנע שהשאלות שלו מוצדקות.


איך הגיב השופט כששמע שהתובע הסתמך על ChatGPT?

השופט וילינגר דווקא לא פוסל את השימוש בבינה מלאכותית. הוא כותב בפירוש שאין מניעה להשתמש בכלי כזה במסגרת הליך משפטי, כל עוד זה נעשה בזהירות ומתוך הקשר ברור. מצד שני, הוא הבהיר שהתובע לא הראה שהמידע שקיבל מתאים למקרה שלו, ושלא ניתן לדעת אם ChatGPT התייחס לעובדות המדויקות של התיק.


אז למה בעצם נדחתה הבקשה להעביר את השאלות האלה למומחה?

מפני שחלק מהשאלות כללו טענות שלא הופיעו בתשתית העובדתית של התיק. כך לדוגמה, נטען שהתובע “משך מסע כבד” או שלא הפעיל את שרירי הליבה - אבל בית הדין כבר קבע שמדובר בעגלה על גלגלים, ולא הוזכר דבר על טכניקת המשיכה. לכן השופט סבר שאין טעם להפנות למומחה שאלות שמתבססות על עובדות שלא הוכחו.


מה כן הותר לתובע לשאול את המומחה?

בית הדין אישר להעביר כמה שאלות, כמו מתי בדיוק החלו כאבי הגב של התובע ואם ייתכן שיש קשר בין תחילת העבודה לבין הופעת הכאבים. גם שאלה על עצם המשמעות של פעולת “דחיפה או משיכה” הועברה, בנוסח מדויק יותר, כדי להבין אם פעולה כזו עלולה לגרום לנזק בגב.


למה כל כך חשוב העניין הזה של “תשתית עובדתית”?

מכיוון שכל מומחה רפואי שמתמנה על ידי בית הדין מסתמך על העובדות שקבע השופט. אם צד רוצה לשנות את העובדות, זה כבר נושא להוכחות, לא לשאלות הבהרה. השופט וילינגר הסביר במפורש שאי אפשר לשאול את המומחה על תרחישים שלא נקבעו, גם אם הם נראים סבירים.


מה המשמעות הרחבה של ההחלטה הזאת לגבי שימוש בבינה מלאכותית בבתי משפט?

ההחלטה בעצם משרטטת קו ראשון: אפשר להשתמש בכלים כמו ChatGPT, אבל הם לא יכולים להחליף מומחים אנושיים או להוות הוכחה בפני עצמם. אם צד מבקש להסתמך על מידע כזה, עליו לצרף גם את המקורות, המחקרים או הנתונים שעליהם הסתמכה הבינה המלאכותית, ולא רק ציטוט כללי מתשובה שקיבל.


מה יקרה עכשיו?

בית הדין נתן לתובע אפשרות לשלוח עד סוף אוקטובר מחקרים או מאמרים רפואיים שאליהם הפנה ChatGPT, כדי שהמומחה יוכל להתייחס אליהם. אם לא יעשה זאת, ייחשב הדבר כאילו הוא ויתר. בינתיים התיק יוחזר לעיון השופט בהמשך החודש, לאחר קבלת תגובת הצדדים.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אנונימי 26/10/2025 12:17
    הגב לתגובה זו
    משתפי פעולה עם הביטוח הלאומי ועם העיריות לזה קוראים בית משפט מהגיהינום שם גם יגיעו השופטים
  • 4.
    אנונימי 26/10/2025 12:15
    הגב לתגובה זו
    וואו ממש פסק דין תקדימי. הלכה מהפכנית
  • 3.
    אנחנו בשלב של ביקורת בית המשפט על AI מעניין מתי זה יתחלף. עד כדי ש AI ישפוט (ל"ת)
    אנונימי 26/10/2025 08:10
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מ. 26/10/2025 00:24
    הגב לתגובה זו
    ואכן נדפק לי הגב.
  • 1.
    יסמין 25/10/2025 17:56
    הגב לתגובה זו
    אבל נראה לי שאם מישהו רוצה את הדבר הזה בבית משפט שיעשה ווידוא עובדות לפני ההגשה.
לחיצת יד הסכם
צילום: FREEPIK

הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית

יורשי נכס ברעננה ביקשו לבחון את שוויו, אך מצאו עצמם מחויבים למכור אותו למציעים שזכו בהתמחרות.  השופטת יעל מושקוביץ קבעה כי נוצר הסכם מחייב, אף שהאחים חזרו בהם וסירבו לחתום.  התנהלותם במסגרת המכרז העידה על כוונת מכירה, והחוזה ייאכף, בצירוף שיערוך חלקי של יתרת התמורה עבור הבית
עוזי גרסטמן |

שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.

הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.

השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.

ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך

הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.

התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.

הריסת הבניינים באור יהודה. קרדיט: פיפל פוטוגרפיהריסת הבניינים באור יהודה. קרדיט: פיפל פוטוגרפי

האם ניתן להרוס אגף בבית משותף ללא הסכמת הדיירים האחרים במבנה?

פסק דין קבע כי גם בבית מורכב, הכולל אגפים נפרדים, שינוי מהותי הפוגע במרקם הקהילתי של הבית המשותף או בזכויות השימוש ברכוש המשותף מחייב הסכמה מלאה של כלל בעלי הדירות. בני זוג שביקשו להרוס את האגף שבבעלותם ולבנותו מחדש נתקלו בהתנגדות השכנים, והפעם בית המשפט קיבל את עמדת המתנגדים. השופט הזהיר ממהלך שיהפוך את הבית "למבנה מפוצל שאינו עומד עוד כחטיבה אחת"

עוזי גרסטמן |

בוקר חורפי אחד ברחוב ד'ישראלי בחיפה התעורר בית משותף ותיק אל דיון משפטי שעתיד היה להגדיר מחדש את גבולות הזכות הקניינית של דיירים בבניין מורכב. באותו רחוב שקט ניצב בית הכולל שני אגפים, קדמי ואחורי, שמתפקדים זה לצד זה שנים ארוכות. ואולם מאחורי הדלתות הסגורות של האגף הקדמי התגבש רעיון שהצית מחלוקת עקרונית על מהותו של הבית המשותף ועל השאלה עד כמה רשאים בעליו של אגף אחד לעצב את גורלו של כל המבנה.

בני זוג שרכשו שתי דירות באגף הקדמי ביקשו לבצע מהלך דרמטי: להרוס את כל האגף, עד ליסוד, ולבנות במקומו יחידת מגורים חדשה שכוללת חניה ומרתף. לטענתם, תקנון הבית המשותף מתיר לכל אגף להתנהל כיחידה עצמאית, ולכן החלטותיהם אינן תלויות בהסכמת שאר הדיירים. מבחינתם, הבית המשותף אמנם מאגד שני מבנים, אך כל אחד מהם מהווה למעשה יחידה נפרדת שאינה עומדת במערכת יחסים של תלות אל מול רעותה.

מנגד, דיירי האגף האחורי סברו כי מדובר במהלך החורג בהרבה ממסגרת ההתנהלות השוטפת. הדיירים טענו כי הריסת מבנה שלם אינה רק פעולה נקודתית המוגבלת לגבולות האגף, אלא כזו בעלת השלכות מהותיות על הבניין כולו. הם הזהירו מפגיעה בזכות הקניין שלהם ומיצירת מצב שבו בוצע שינוי חד-צדדי שעלול לפגוע באפשרות לבצע בעתיד פרויקט תמ"א 38 רחב בכל המבנה. לטענתם, אי אפשר לנתק בין האגפים, בעיקר כשהמהלך עלול לקבוע עובדות שישפיעו על כל הדיירים לשנים ארוכות.

בית משותף כקהילה בעלת אינטרסים משותפים

המפקחת על רישום המקרקעין קיבלה את עמדת בני הזוג, וקבעה כי מכיוון שהתקנון אינו כולל איסור מפורש על הריסה ובנייה מחדש, הרי שהדבר מותר. אלא שהמחלוקת המשיכה לבעבע מתחת לפני השטח, עד שהגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי בחיפה ואל השופט יוסי טורס, שהחזיר את הגלגל לאחור ופסק מחדש בשאלה העקרונית: האם ניתן לבצע שינוי מהותי בבית מורכב ללא הסכמת כלל בעלי הדירות?

פסק הדין שפרסם השופט טורס חורג מהסכסוך הפרטני ומתווה קו ברור לגבי אופיו של הבית המשותף כקהילה בעלת אינטרסים משותפים. השופט פתח את קביעותיו בהתייחסות לבסיס העקרוני, שלפיו שינויים משמעותיים במבנה מחייבים הסכמה כללית, אלא אם התקנון מתיר אותם במפורש. על כן, לדבריו, אין מקום להניח כי שתיקת התקנון מאפשרת פעולות קיצוניות כמו הריסת אגף שלם. כפי שהוא כתב בהכרעתו, "מדובר בקפיצה לוגית שאינה מובנת מאליה", כשהמפקחת הניחה ששתיקת התקנון היא מעין היתר לפעולה כה רחבה.