דונלד טראמפ ושיי ג'ינפינג. קרדיט: רשתות חברתיותדונלד טראמפ ושיי ג'ינפינג. קרדיט: רשתות חברתיות

לקראת הפגישה עם שי: טראמפ צפוי לחתום על עסקאות מינרלים באסיה

הנשיא האמריקאי מכוון לשורת הסכמים אסטרטגיים עם מדינות מזרח אסיה, במטרה להבטיח שרשראות אספקה יציבות ולעקוף את השליטה הסינית במינרלים קריטיים; טראמפ אינו שולל פגישה עם שליט צפון קוריאה, קים ג'ונג און 

רן קידר |

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ המריא בסוף השבוע למסע דיפלומטי מסוכן ועתיר סיכונים באסיה, שנועד לשלב מאבק כלכלי מול סין עם ניסיונות פיוס בצפון מזרח אסיה וחתימה על עסקאות כלכליות בהיקף של מאות מיליארדי דולרים. המסע יכלול ביקורים במלזיה, יפן ודרום קוריאה, שם צפויה להיערך פגישתו המתוקשרת עם נשיא סין שי ג’ינפינג, על רקע מלחמת הסחר המתחדשת בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם.

בתגובה לשאלה שנשאל, ענה טראמפ כי הוא פתוח גם לפגישה עם מנהיג צפון קוריאה קים ג’ונג און, לראשונה מאז 2019. "הייתה לי מערכת יחסים נהדרת איתו", אמר. כשהתבקש להתייחס למעמדה הגרעיני של פיונגיאנג, הוסיף: “ובכן, הם סוג של מעצמה גרעינית". 

מלזיה, יפן ודרום קוריאה - כולן כהכנה לסין 

ביקורו של טראמפ במלזיה צפוי לכלול חתימה על הסכם סחר חדש עם קואלה לומפור. בנוסף, אחת המטרות המרכזיות של טראמפ היא חתימת הסכמי כרייה חדשים שיבטיחו לארה"ב גישה למינרלים קריטיים, ובהם ליתיום, קובלט ונאודימיום, רכיבים חיוניים לייצור רכבים חשמליים, שבבים וסוללות. מלזיה כבר אישרה כי היא מנהלת מגעים עם וושינגטון להסכם בתחום, ואילו מוקדם יותר השבוע חתם טראמפ על הסכם היסטורי עם אוסטרליה בשווי 8.5 מיליארד דולר לייבוא ועיבוד מינרלים נדירים. צעד זה נועד לאזן את אחיזתה של סין בשוק, לאחר שזו הידקה את מגבלות הייצוא שלה כחלק ממלחמת הסחר.

בנוסף, טראמפ מקווה להספיק גם לקדם הסכם שלום סמלי בין תאילנד לקמבודיה. 

לאחר הביקור במלזיה, ייפגש בטוקיו עם ראשת ממשלת יפן החדשה, סנה טקאיצ’י, האישה הראשונה בתפקיד זה, במטרה להבטיח את המשך יישום חבילת ההשקעות היפנית בארה"ב, בשווי 550 מיליארד דולר. עם זאת, לפי גורמים מדיניים בטוקיו, טקאיצ’י עלולה להיתקל בהתנגדות פוליטית פנימית אם תרחיב את ההתחייבויות הכלכליות למדיניותו של טראמפ. בדרום קוריאה, הנשיא לי ג’ה מיונג ינסה להבטיח הקלות במכסים על תעשיית הרכב המקומית ולגבש מבנה גמיש יותר של התחייבות ההשקעות הקוריאנית, בהיקף של 350 מיליארד דולר.

אך גולת הכותרת תהיה הפסגה בדרום קוריאה, שם צפויה הפגישה עם שי ג’ינפינג, שעלולה להיות הקריטית ביותר של טראמפ בקדנציה השנייה שלו. בוושינגטון רואים במפגש הזדמנות "להוריד הילוך" במלחמת הסחר ולבחון האם ניתן להגיע להסכמה חדשה שתמנע את כניסת מכסי ה-100% על סחורות מסין, הצפויים להיכנס לתוקף ב-1 בנובמבר. לפי הערכות, טראמפ מעוניין להציג הישגים מיידיים,וידרוש מהנשיא שי “להפסיק את ההגבלות על ייצוא מינרלים ולחדש את רכישות הסחורות האמריקאיות, כולל סויה ומטוסים של בואינג”, וינסה גם לגייס את סין להפעלת לחץ על רוסיה לסיום המלחמה באוקראינה. הוא אף מתכנן להעלות את סוגיית שחרורו של ג'ימי לאי, מייסד העיתון הפרו-דמוקרטי הכלוא בהונג קונג.

הפסגה הצפויה בין טראמפ לשי ג’ינפינג נחשבת למבחן המרכזי של המסע כולו. לפי הערכות, שני המנהיגים עשויים להכריז על הפסקת אש זמנית במלחמת הסחר, שתכלול דחייה של מכסים, הרחבת רכישות הדדיות והתחייבות לחידוש הדיאלוג הכלכלי בין וושינגטון לבייג'ינג. עם זאת, יועצים לשעבר בבית הלבן מזהירים מפני ויתורים אמריקאיים מיותרים, במיוחד אם טראמפ יסכים להסיר חלק מהמגבלות על יצוא שבבים וציוד ייצור מוליכים למחצה.

המסע של טראמפ הוא קריטי להצלחת מאמציה של ארה"ב לבסס שרשראות אספקה עצמאיות, או, להבדיל, להיגררות למלחמת סחר רחבה נוספת שתפגע בשווקים וביצרנים האמריקאים.

קיראו עוד ב"גלובל"

בזירה הפנימית, הלחצים גוברים, היות והחקלאים אמריקאים דורשים לפתוח מחדש את השוק הסיני לסחורות חקלאיות, בעוד יצרנים ותעשיינים חוששים מהתייקרות נוספת של חומרי גלם עקב המכסים.

מבחינת וול סטריט, התרחיש האופטימלי הוא תמונה של טראמפ ושי לוחצים ידיים ואומרים שהכול בשליטה. אם אכן המסע יסתיים בהצלחה, טראמפ יוכל להציג עצמו כ"אמן העסקאות" שהחזיר את השליטה הכלכלית לארה"ב ופתח דף חדש ביחסי הכוחות באסיה. אך אם השיחות עם שי ייכשלו, אנחנו עלולים להיכנס לתקופה של הסלמה כלכלית עולמית שתפגע בבורסות, בתעשייה ובצרכנים בארה"ב. כשבחירות האמצע נמצאות במרחק שנה בלבד. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

בדרך למלחמה? המתיחות בין מצרים לאתיופיה בשיא חדש

מצרים רואה בסכר שבונה אתיופיה איום קיומי, כאשר הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אתיופיה מצרים
המתיחות בין מצרים לאתיופיה מגיעה לשיא חדש, כאשר מצרים שולחת כוחות צבא לסומליה במה שנראה כמהלך להרתעת אתיופיה. המאבק ארוך השנים בין שתי המדינות על השליטה בנהר הנילוס מתעצם, כאשר בניית סכר הרנסנס האתיופי מאיימת על מקור המים החיוני של מצרים. במוקד הסכסוך עומד כאמור סכר הרנסנס, פרויקט ענק שאתיופיה החלה לבנות ב-2011 על הנילוס. הסכר, שעלותו מוערכת ב-4.2 מיליארד דולר, נועד לייצר חשמל ולתמוך בפיתוח הכלכלי של אתיופיה. אולם, מצרים רואה בו איום קיומי, שכן הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית. בנוסף לכך, הנילוס מהווה סמל תרבותי ולאומי עמוק במורשת המצרית והאתגר מתעצם נוכח הגידול הדמוגרפי המהיר של מצרים, עם תוספת של כשני מיליון תושבים מדי שנה, מה שמגביר את הלחץ על משאבי המים המוגבלים של המדינה. המתיחות החריפה לאחרונה עם הסכם שחתמה אתיופיה עם סומלילנד לפיו היא החכירה לאדיס אבבה רצועת חוף באורך 20 ק"מ באזור מפרץ עדן - למשך 50 שנה, מה שמעניק לה גישה אסטרטגית למפרץ עדן. מצרים, בתגובה, שלחה כוחות מיוחדים וציוד צבאי לסומליה, במסגרת הסכם שיתוף פעולה חדש. מהלך זה נתפס כניסיון להרתיע את אתיופיה ולחזק את עמדתה של מצרים באזור. למרות האיומים מצד מצרים בעבר, כולל רמיזות על אפשרות להפציץ את הסכר, נראה כי פתרון צבאי ישיר אינו סביר. המרחק הגיאוגרפי והמגבלות הצבאיות מקשים על מצרים לפעול ישירות נגד הסכר. במקום זאת, מצרים מנסה לגייס תמיכה בינלאומית ולהפעיל לחץ דיפלומטי על אתיופיה. ניסיונות קודמים להגיע להסכם שיאפשר לשתי המדינות ליהנות ממי הנילוס לא צלחו. עם זאת, ההשלכות האפשריות של עימות צבאי והחשיבות האזורית של שתי המדינות מגבירות את הלחץ הבינלאומי למציאת פשרה. בינתיים, המתיחות ממשיכה לעלות, כאשר שתי המדינות מנסות לחזק את עמדותיהן האסטרטגיות באזור.

המשמעויות עבור ישראל

עד כה, ישראל בחרה לנקוט עמדה ניטרלית במשבר בין מצרים לאתיופיה, תוך הבעת תמיכה בפתרון שיטיב עם שני הצדדים. גישה זו נובעת ממספר שיקולים: הרגישות הגבוהה של הסכסוך, היעדר יתרון יחסי בתיווך לעומת גורמים בינלאומיים אחרים, והמגבלות המעשיות ביכולתה של ישראל להציע פתרונות למשבר המים. יתרה מזאת, העמדה הזו תואמת את גישתה של ישראל בסכסוכים אחרים באזור, כמו המחלוקת בין הכנסיות המצרית והאתיופית בירושלים. למרות זאת, ישראל עלולה להיגרר למעורבות בסכסוך בעל כורחה. בעבר, היו דיווחים על בקשות מצריות לישראל להפעיל את השפעתה באתיופיה, וכן שמועות על מעורבות ישראלית בהגנה על הסכר - טענות שהוכחשו רשמית. מעורבות כזו עלולה לפגוע בתדמיתה של ישראל במצרים, שם כבר קיימות תיאוריות קונספירציה על מעורבות ישראלית נגד האינטרסים המצריים. עם זאת, בטווח הארוך, אם וכאשר יושג הסדר בין מצרים לאתיופיה, ישראל עשויה למלא תפקיד חיובי בשיתוף פעולה אזורי. הידע והטכנולוגיה הישראליים בתחומי המים והחקלאות יכולים לתרום משמעותית לפיתוח האזור. הקשרים האסטרטגיים של ישראל עם מצרים בתחום האנרגיה, כמו גם ההתקרבות לסודאן, מספקים בסיס פוטנציאלי לשיתופי פעולה עתידיים.