פרמאונט נגד נטפליקס: מלחמת 108 מיליארד דולר על וורנר ברוס דיסקברי
פרמאונט לא מתייאשת - מציעה 30 דולר למניית וורנר - מעל המחיר של נטפליקס; מה צפוי עכשיו?
פרמאונט הודיעה על הצעה עוינת לרכישת כלל מניות וורנר ברוס דיסקברי במחיר של 30 דולר למניה, בתשלום מלא במזומן. העסקה מעריכה את החברה ב-108.4 מיליארד דולר כולל נטילת חובות, וכוללת את כלל הנכסים: אולפני הסרטים, שירות הסטרימינג HBO Max, רשתות הכבלים CNN ו-TNT, וזכויות על תכנים כמו סרטי DC קומיקס, "הארי פוטר" ו"משחקי הכס".
ההצעה פונה ישירות לבעלי המניות ועוקפת את דירקטוריון WBD, שכבר אישר עסקה עם נטפליקס. המהלך מגיע יום לאחר שהנשיא דונלד טראמפ הביע חששות מהעסקה של נטפליקס, ותיאר אותה כ"בעיה פוטנציאלית" בשל דומיננטיות החברה בשוק הסטרימינג. אזהרת טראמפ: עסקת נטפליקס-וורנר עלולה להיתקל בחסמי הגבלים עסקיים
נטפליקס, ששולטת ב-40% מנתח שוק הסטרימינג בארה"ב עם 282 מיליון מנויים גלובליים, סיימה ב-5 בדצמבר הסכם לרכישת חלקים מרכזיים מ-WBD: האולפנים, HBO ו-HBO Max, בשווי 82.7 מיליארד דולר. המחיר שהוצע: 27.75 דולר למניה, הכולל 23.25 דולר במזומן ו-4.50 דולר במניות. העסקה אינה כוללת את רשתות הכבלים, שיופרדו לחברה נפרדת בשווי משוער של 20-25 מיליארד דולר.
מלחמת ההצעות
תהליך המכירה החל באוקטובר 2025, כאשר WBD פתחה הליך פורמלי על רקע הפסדים של 9.2 מיליארד דולר ברבעון השני וירידה של 11% בהכנסות מכבלים. פרמאונט הגישה הצעות ראשוניות ב-23 באוקטובר, כולל הצעה משולבת בשווי 25 דולר למניה, אך נדחתה שלוש פעמים. דיוויד זסלאב, מנכ"ל WBD, דרש 35 דולר למניה.
- עסקת נטפליקס - וורנר ברדרס, למי היא טובה ?
- קנס של 5.8 מיליארד דולר לנטפליקס - אם עסקת וורנר תתפוצץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קומקאסט, בעלת NBC יוניברסל, הגישה הצעה חלקית לאולפנים אך פרשה מהתחרות ב-4 בדצמבר עקב חששות רגולטוריים.
פרמאונט טוענת שההצעה שלה עדיפה. דיוויד אליסון, מנכ"ל החברה, אמר בראיון ל-CNBC: "ההצעה שלנו מספקת פרמיה של 45% על מחיר המניה הנוכחי של WBD, ומאפשרת סינרגיות של 4 מיליארד דולר בשנה דרך שילוב CBS, MTV ו-CNN."
אם WBD תפרוש מהעסקה עם נטפליקס, היא תשלם קנס של 2.8 מיליארד דולר. נטפליקס, מצידה, התחייבה לתשלום של 5.2 מיליארד דולר אם העסקה תיכשל בגלל רגולציה.
תגובת השוק
מניית וורנר ברוס Warner Bros. Discovery 4.91% מזנקת ב-12% ל-23.2 דולר. פרמאונט, שרכשה את סקיידאנס ביוני 2025 תמורת 8 מיליארד דולר, מחזיקה ב-12 מיליארד דולר מזומן ומתכננת מימון דרך הלוואות מבנקים. דירקטוריון WBD מביע חששות לגבי יכולת המימון של פרמאונט, שחוותה ירידה של 15% בהכנסות הסטרימינג שלה ברבעון האחרון.
- איזה מניות יכולות להרוויח ממזג אוויר קשה?
- מרוול צפויה לאבד חוזה עם אמזון - המניה צונחת 8%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אנבידיה נסחרת במכפיל שפל היסטורי" בנק אוף אמריקה ממליץ לנצל...
ועדת הסחר הפדרלית והמשרד לצדק יבחנו את שתי העסקאות תחת חוקי אנטי-טרסט. נטפליקס תשלוט ב-60% משוק הסטרימינג העולמי אם תרכוש את HBO Max עם 97 מיליון המנויים שלה. פרמאונט, שתשלב את WBD עם נכסיה, תיצור גוף עם 250 מיליון מנויים גלובליים ונתח של 25% משוק הפרסום בטלוויזיה בארה"ב.
איגוד הכותבים הזהיר כי "העסקה עם פרמאונט תהרוס תחרות ותפגע בכותבים". באירופה, הרשות לתחרות תבחן את ההשפעה על שוק הסטרימינג, שבו WBD מחזיקה ב-15% נתח באיחוד האירופי.
טראמפ הביע חשש מנטפליקס בשל "שליטה מונופוליסטית". בפגישה בנובמבר, טד סרנדוס, סמנכ"ל תוכן של נטפליקס, קיבל אור ירוק מרומז, אך טראמפ ציין כי "אבדוק את זה לעומק". פרמאונט, שקשורה למשפחת אליסון התומכת בטראמפ, רואה בכך יתרון. סנאטורים כמו אליזבת וורן וג'ף מרפי קראו לבדיקה מחמירה וטענו כי "העסקאות יפגעו בצרכנים ויעלו מחירים ב-20%."
הסבירות להצלחת ההצעה העוינת עומדת על 40%, לפי הערכת מורגן סטנלי, בשל חסמי רגולציה. בעלי מניות WBD, שמחזיקים 70% מהמניות דרך קרנות מוסדיות, יכריעו בהצבעה צפויה בינואר 2026.
העתיד תלוי בבחינת ה-FTC, שדחתה עסקאות דומות בעבר. אם טראמפ יתערב, העסקה של נטפליקס עלולה להתעכב מאוד ואפילו להתבטל. פרמאונט מציעה יציבות פיננסית אך סיכון גבוה יותר לריכוזיות.
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTהמניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.
בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.
ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.
האתגר הכפול
מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.
וול סטריט שור (גרוק)ירידות קלות במדדים - וורנר ברוס מתחזקת 5.5%, מארוול נופלת 9%
וול סטריט במגמה מעורבת כשהמשקיעים בדריכות לקראת החלטת הריבית ונאום יו״ר הפד׳ שיבוא לאחריה; הדיווח כי IBM שוקלת לרכוש את קונפלואנט ב-11 מיליארד דולר מזניק את המניה
חוזים עתידיים וול סטריט פתחה במגמה מעורבת ועברה לירידות קלות. השוק כולו מחכה להודעת הריבית ביום רביעי.
אחרי שבועות של תהייה אם הפד׳ יבחר בהפחתה שלישית השנה, הקונצנזוס מתגבש סביב הורדה של רבע נקודת אחוז, ההסתברות שזה יקרה קפצה מכ-66% לפני חודש ל-89% כעת על פי חוזי הפד׳. הכלכלנים אומרים שהפעם זה "קריאה קשה", כי מצד אחד האינפלציה מראה סימני רגיעה, ומצד שני היא עדיין גבוהה מהיעד. לכן חלק מהכלכלנים אומרים שנראה "קיצוץ ניצי", כלומר הפד׳ יבצע הפחתה אבל זה יגיע גם עם מסר למשקיעים: אל תבנו על כך שזה ימשיך.
לא רק הכלכלנים חלוקים, גם בתוך הבנק המרכזי יש דינמיקה מורכבת. אלו לא מחלוקות מאחורי דלתיים סגורות אלא מחלוקות שהפכו לפומביות בין הבכירים. נשיאות הפד בבוסטון ובקנזס סיטי מדברות על זה שאין סיבה מהותית להפחית את הריבית, בו בזמן שנשיא הפד בניו יורק, ג'ון ויליאמס, סבור ממש ההיפך שלדעתו עדיין יש מקום ל"התאמה נוספת בטווח הקרוב". אלה לא הצהרות סתמיות, כשמספר 2 ב-FOMC מדבר ככה, בשוק מפרשים זאת כאיתות שגם היו"ר ג'רום פאוול לא יתנגד להפחתה.
במילים פשוטות, זה שבוע שבו רוב השוק מניח שתגיע הפחתת ריבית, אבל אף אחד לא יודע לאן זה יוביל, מה שיקרה אחרי יום רביעי חשוב לא פחות מההחלטה עצמה. יש בכירים לשעבר שאומרים שהורדות נוספות עלולות לפגוע במאבק באינפלציה, ולעומתם אחרים טוענים שהכלכלה כבר מראה סימנים של התקררות, בעיקר בשוק העבודה, מה שעשוי להצדיק עוד הורדות בתחילת השנה הבאה. בצד הזה שומעים הערכות על אפשרות לשלוש הפחתות נוספות בשלוש הישיבות הקרובות, יחד עם הערכה שמחפשי עבודה חדשים מתקשים יותר להיקלט ושחלק מהחולשה בביקוש לעובדים קשורה לשינויים עמוקים במשק שהפד לא יכול להשפיע עליהם.
והנתונים? הם עדיין מגיעים באיחור בגלל השבתת הממשל. מדד ה-PCE האחרון מתייחס לספטמבר ומראה אינפלציית ליבה של 2.8% - ירידה קלה אבל עדיין מעל היעד. הנתונים על שוק העבודה מציירים תמונה מעורבת: חודש עם עלייה, חודש עם ירידה, ושוב עלייה. ובמקביל, "ספר הבז'" מדווח על פיטורים, הקפאת גיוסים וצמצום שעות עבודה, לצד ציון מפורש על כך שבמקרים מסוימים הבינה המלאכותית מחליפה תפקידים בסיסיים.
- ה-S&P 500 צפוי לשבור היום שיא; ומה קורה באירופה?
- אנבידיה וטסלה יורדות עד 1.5% - מה עושים החוזים העתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאור כל זה, די מובן למה השוק פותח ביציבות. גם תשואת האג"ח ל-10 שנים עולה רק נקודת בסיס אחת ל-4.15%. גם הדולר כמעט לא זז. הזהב יורד ב-0.1% ל-4,237 דולר לאונקיה. הביטקוין, דווקא, מזנק 2.8% ל-91,800 דולר.
