התקלה שלא רואים בעין אבל עלולה להכריע בשנייה. מיליוני רכבים בעולם נוסעים עם כריות אוויר שלא נפתחות בזמן תאונה, או גרוע מזה, עם כריות שעלולות להתפוצץ ולשגר רסיסים. חלק מהתקלות כבר הובילו לריקולים רחבים, חלק עדיין בבדיקה רגולטורית, אבל בשטח התמונה מטרידה: גם אחרי שנשלחות הודעות, בערך רבע עד שליש מהרכבים לא עוברים תיקון. במילים אחרות, יש לא מעט מכוניות על הכביש עם מערכת בטיחות שלא בטוח שתעבוד.

מה בדיוק התקלה, ולמה היא מסוכנת כל כך

ברוב המקרים מדובר בתקלה מסוג "אי פתיחה ופריסה" - כריות האוויר פשוט לא נפתחות בתאונה חזיתית קשה. התקלה לא תמיד נובעת מהכרית עצמה, אלא מהמערכת שמחליטה אם ומתי לפרוס אותה: חיישני תאונה, מודול בקרה, חיווט חשמלי ותוכנה. אם אחד המרכיבים האלה נפגע או מקבל נתון שגוי, המערכת עלולה לא לשלוח פקודת פתיחה. לפעמים היא גם לא מתעדת "אירוע אי פריסה", למרות שמדובר בדרישה רגולטורית בתאונות חמורות. בפועל, הנהג והנוסעים נשארים בלי שכבת ההגנה המרכזית שלהם, בזמן שגוף הרכב נזרק קדימה.

הסכנה כאן כפולה. ראשית, בתאונות במהירות בינונית עד גבוהה, כרית האוויר אמורה למנוע פגיעה ישירה בהגה, בלוח המחוונים או בשמשה. בלי הפריסה, הסיכוי לפגיעות ראש וחזה קשות עולה משמעותית. שנית, גם אם חגורת הבטיחות פועלת, היא לא תמיד מספיקה לבדה בתרחישי התנגשות חזיתית חזקה. לכן כריות אוויר נחשבות לאחד מחידושי הבטיחות שמנעו עשרות אלפי מקרי מוות בעשורים האחרונים.

אילו יצרניות ודגמים נמצאים במוקד

בין השנים 2015 עד 2024 נרשמו עשרות ריקולים בארצות הברית בלבד בגלל תקלות אי פריסה, בהיקף מוערך של 12-14 מיליון כלי רכב, כשבעולם מדובר על סדרי גודל של פי 3-4. המותגים כוללים טויוטה, ניסאן, ג'נרל מוטורס, פורד, פולקסווגן, קיה, מרצדס-בנץ, אאודי וסובארו, לצד דגמים נוספים. מדובר לא רק במותגים עממיים אלא גם בפרימיום, מה שמחדד שהבעיה קשורה לספקי מערכות ולמורכבות הטכנולוגית, לא רק לאיכות ייצור של יצרן מסוים.

• נפצע בטרמפולינה בטיול בית ספר - וזה הסכום שיקבל
• המשחק הסתיים באשפוז: "המועצה ומשרד החינוך התרשלו"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

טויוטה נדרשה להחזיר כמעט 2.9 מיליון רכבים - כולל קורולה, קאמרי, ראב4 ויאריס, בגלל מערכת שאינה מזהה נכון את עוצמת התאונה. בקיה, דגמי סול, פורטה וריו סבלו מתקלות חשמליות שגרמו לאי פריסת כריות. פורד ביצעה ריקול ליותר מ-700 אלף רכבים, ביניהם פוקוס, פיוז'ן ואקספלורר, בעקבות תקלות דומות.

אחת הדוגמאות לנזקים מאי פריסת כרית האוויר היתה בהתנגשות חזיתית של רכב מדגם קורולה  שנפגע מרכב כבד יותר במהירות גבוהה. הרכב הושמד לחלוטין, אך כריות האוויר לא נפתחו כלל. בבדיקה שלאחר מכן התגלה שהמערכת לא שלחה פקודת פריסה, וגם לא תיעדה אירוע חריג כפי שנדרש.  במקרה אחר, רכב קיה התנגש חזיתית ונוסע נהרג, חודשים לאחר שהוכרז ריקול על התקלה במערכת החשמלית שמנעה פתיחת כרית האוויר.

במקרה נוסף, בני זוג נסעו ברכב טויוטה הנהג ניסה לבלום, אך הרכב לא האט והתנגש בעוצמה ברכב אחר. האישה נפצעה קשה, והכריות לא נפתחו. מאוחר יותר הסתבר שהרכב היה חלק מריקול שטרם בוצע, והמשפחה לא הייתה מודעת לכך כלל. יש עוד אלפי מקרים מדגמים אחרים. זה לא רק טויוטה וקיה. 

• איון V - קרוסאובר חשמלי שימושי
• מהפכה באכיפת מהירות: כ-250 מצלמות חכמות יחליפו את "הקופסאות הכתומות" בכבישים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• דיפאל S05 -קרוסאובר חשמלי במחיר שובר שוויון

למה גם ריקול לא תמיד פותר את הבעיה

לכאורה, ברגע שמוכרז ריקול, הסיפור אמור להסתיים. בפועל, הנתונים מלמדים שרבים מבעלי הרכבים לא מגיעים למוסך. שיעור ההשלמה בריקולים בעשור האחרון נע סביב 62% עד 73% בלבד. כלומר, בערך שליש מהרכבים נשארים עם תקלה פתוחה. בתקלות כריות אוויר מדובר בכ-2.6 מיליון רכבים שלא תוקנו רק מהגל של ריקולי אי פריסה.

זה קורה מכמה סיבות: חלק מהבעלים לא מודעים, במיוחד כשמדובר ברכב יד שנייה שעבר בעלויות. אחרים מקבלים הודעות אבל דוחים, מתוך מחשבה שהסיכון תיאורטי. יש גם מי שחוששים מהטרחה, מהשבתת הרכב או מחוסר אמון. עם זאת, המנגנון הרגולטורי מוגבל: הרשויות יכולות לכפות ריקול על היצרנית, אבל לא יכולות לכפות על בעל הרכב לבצע את התיקון. לכן גם אם היצרניות שולחות מכתבים, הודעות ואפילו מתקשרות, עדיין נשארים רכבים לא מטופלים.

יש עוד נקודה בעייתית: מערכת כרית אוויר היא מורכבת מאוד, מקבלת החלטה בתוך שבריר שנייה, ומשתמשת בשורה של חיישנים וספים. כך שגם אחרי החלפת מודול או חיווט, עדיין יש תרחישים שבהם המערכת תחליט לא לפרוס, למשל אם היא "חושבת" שהתאונה לא עברה את סף ההפעלה. כלומר, גם תיקון לא תמיד מבטיח תפקוד מושלם בכל מצב, אבל הוא מצמצם משמעותית את הסיכון לתקלה ידועה.

ומה לגבי רכבים שנוסעים בישראל

ישראל מייבאת חלק גדול מהדגמים האלו, לעיתים באותן שנות ייצור שבהן הוכרז ריקול בחו"ל ויש גם ריקולים בארץ. בישראל יש מנגנוני ריקול דרך היבואנים ומשרד התחבורה, אבל לא תמיד יש מעקב מלא אחרי רכבים שהחליפו ידיים או יובאו במסלול אחר. לכן, מי שמחזיק רכב בעיקר שיוצר לפני 6 שנים ואחורה של אחד המותגים שהוזכרו, כדאי שיבדוק אם יש קריאת תיקון פתוחה במאגרי היבואן או באתר משרד התחבורה, לפי מספר שילדה. לא מדובר בבדיקה ארוכה, והתיקון במקרים רבים חינם. זה צעד קטן מול סיכון גדול.

כריות אוויר הן אחד מקווי ההגנה החשובים ברכב, אבל המערכת הזו עובדת רק אם היא תקינה. הריקולים מעידים שהיצרניות והרגולטורים מזהים בעיות, אבל בלי טיפול בפועל אצל כל בעל רכב, התקלה נשארת על הכביש. תבדקו.

מה חשוב לדעת על כרית אוויר ברכב

כרית אוויר לא מחליפה חגורת בטיחות

כרית האוויר לא נועדה להגן לבד. היא מתפקדת נכון רק כאשר החגורה פועלת יחד איתה. בלי חגורה, הכרית עלולה לפגוע בנוסע בגלל העוצמה שבה היא נפתחת. השילוב בין השניים הוא זה שמספק הגנה מירבית במקרי תאונה, ולכן חגירה היא תנאי הכרחי.

הפעלה מתוזמנת בשבריר שנייה

המערכת כוללת חיישנים שמזהים תאונה בתוך עשרות מילי־שניות. אם התנאים מתאימים – למשל עוצמת פגיעה גבוהה מקדימה – נשמעת פקודה להפעלת כרית האוויר. הניפוח מתבצע על ידי גז או מטען כימי ומתוכנן להסתיים עוד לפני שגוף הנוסע מתקרב ללוח המחוונים.

לא כל תאונה תפעיל את הכרית

המערכת לא נועדה לפעול בכל התנגשות. אם הפגיעה קלה או מגיעה מזווית שאינה מסכנת ישירות את הנוסעים, כרית האוויר לא תיפתח. הרעיון הוא למנוע נזק מהכרית עצמה, במיוחד מאחר שהיא נפתחת בעוצמה שיכולה להזיק במצבים שבהם היא מיותרת.

כריות אוויר בכל צד

רוב המכוניות החדשות מצוידות היום ביותר משתי כריות אוויר. ישנן כריות צד, כריות וילון, כריות לברכיים ולעיתים גם בין מושבים. המטרה: להגן על הנהג והנוסעים לא רק מתאונות חזיתיות אלא גם מהתנגשויות מהצד ומהתהפכויות.

גם כריות אוויר מתיישנות

לאורך השנים, רכיבים חשמליים וחומרים נפיצים מאבדים מהיעילות שלהם. לכן ברכבים ישנים – במיוחד בני 10 שנים ויותר – מומלץ לבדוק את תקינות מערכת הכריות. במקרים מסוימים נדרשת החלפה של רכיבים, גם אם לא הופעלה כרית בתאונה.

התקנה לא מקורית מסוכנת מאוד

ברכבים שעברו תאונה ונשלפה בהם כרית אוויר, יש מי שמתקין כרית חלופית לא מקורית. כריות כאלו עלולות לא לפעול כלל או לפעול בצורה מסוכנת. לכן חשוב לדרוש רק תיקון עם חלקים מקוריים ובמוסכים מורשים של היבואן או היצרן.

האם בכל רכב יש כרית אוויר?

לא בהכרח. כריות אוויר הן דרישת תקן בכל רכב חדש במדינות רבות מאז שנות ה-90, אבל ברכבים ישנים – במיוחד לפני 1995 – ייתכן שאין כלל כרית אוויר. גם ברכבים מיובאים בייבוא אישי או במסלולים מיוחדים כדאי לבדוק את מפרט הבטיחות, ולא להניח שהוא כולל כרית אוטומטית