רדיט, לא הניו יורק טיימס: המקורות האמיתיים שמזינים את ChatGPT

שני מחקרים של חברת Semrush העוסקת ב-SEO (קידום אתרים) חושפים את מאחורי הקלעים של הצ'אטים ועונים על השאלה מאיפה הם משיגים ומקבלים את התשובות? מחקר ראשון לפני כשבעה חודשים מצא כי מערכות בינה מלאכותית כמו ChatGPT, Gemini ו-Perplexity שואבות את רוב המידע שלהן מפלטפורמות תוכן גולשים, ולא מכלי תקשורת מבוססים או מקורות אקדמיים.

המחקר בדק מעל 150,000 ציטוטים מתשובות של מערכות AI על פני 7,000 מילות מפתח. התוצאות מצביעות על דומיננטיות של תוכן שנוצר על ידי משתמשים: 40% מהציטוטים מגיעים מרדיט, 26% מוויקיפדיה, 23% מיוטיוב, 23% מגוגל עצמה ו-20% מ-Yelp. אתרי חדשות מסורתיים כמו CNN או הניו יורק טיימס מופיעים ב-5% עד 10% מהציטוטים בלבד.

הנתונים מראים כי כ-70% מהמקורות המובילים מבוססים על תוכן גולשים. רדיט, כפלטפורמה מבוססת דיונים, מספקת תוכן דינמי הכולל חוות דעת אישיות, שאלות-תשובות ודיונים טכניים. בשאלות על המלצות מוצרים או פתרונות טכניים, רדיט מופיעה ב-60% מהתשובות של ChatGPT.

מחקר משלים של החברה מהחודש שעבר ניתח 250,000 שיחות מרדיט שצוטטו בתשובות של מערכות AI שונות. הממצאים: רדיט תופסת 4% מנתח הציטוטים ב-Perplexity, 13% ב-SearchGPT ו-9% ב-Google AI Mode.

• רדיט זינקה יותר מ-400% מאז ההנפקה - למה בוול-סטריט ממשיכים לראות אפסייד
• רדיט תובעת את פרפלקסיטי: "מירוץ הבינה המלאכותית הפך לכלכלת גניבת נתונים"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לאחרונהChatGPT הפחיתה את תדירות הציטוטים לרדיט ולוויקיפדיה. הנתונים ירדו מ-60% לרדיט בתחילת אוגוסט ל-10% באמצע ספטמבר, ומ-55% לוויקיפדיה ל-20%. השינוי מיוחס לעדכוני אלגוריתם שמטרתם להפחית תלות במקורות לא מאומתים ולשלב יותר נתונים מוסדיים או סינתטיים.

דוח AI Index של Stanford HAI מצביע על בעיה נוספת: מחסור בנתוני אימון חדשים. עד 2025, מאגרי נתונים ציבוריים כמעט נגמרו, מה שמוביל לשימוש בנתונים סינתטיים שנוצרו על ידי AI עצמה. מחקר של World Economic Forum מציין כי 74% מדפי האינטרנט החדשים באפריל 2025 הכילו טקסט מ-AI, מה שמגביר סיכון לירידה באיכות כתוצאה מאימון על נתונים לא אותנטיים.

התלות בתוכן גולשים מעלה שאלות אמינות. מחקר של Reuters Institute מראה כי 88% מהמשתמשים חוששים מדיסאינפורמציה מ-AI, ו-91% מודאגים משימוש בנתונים ללא הסכמה. בנוסף, 57% מהעובדים בארה"ב מדווחים על טעויות בעבודה עקב הסתמכות על AI ללא בדיקה.

• הקרב על המרפאה: OpenAI, גוגל ואנתרופיק במירוץ חימוש לתחום האבחון הרפואי - מי תנצח
• האם מטא יכולה לראות את שיחות הווטסאפ שלכם? תביעה חדשה טוענת שכן
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

האלגוריתם של החיפוש משתנה

מבחינת חיפוש אורגני, יש מהפכה. רדיט, בשותפויות עם גוגל ו-OpenAI, תופסת מקום מרכזי. מחקר של Semrush מצא כי AI Mode של גוגל חופפת רק 50% עם דירוגים מסורתיים. המשמעות: אתרים שהשקיעו שנים בקידום אורגני מגלים שמערכות AI מעדיפות דיונים ברדיט על פני התוכן שלהם.

מה חשוב לדעת על רדיט?

קהילות לפי נושא

רדיט נחשבת לאחת הקהילות המקוונות הגדולות והמשפיעות בעולם, עם יותר מ־100 אלף פורומים פעילים המכונים סאב רדיטים. כל פורום מתמקד בנושא מסוים – מטכנולוגיה, כלכלה ופוליטיקה, ועד תחביבים נישתיים במיוחד. המשתמשים אחראים ליצירת התוכן, להגיב, לדרג ולתחזק את הדיונים עצמם.

תוכן שמתקדם לפי הצבעות

מה שמייחד את רדיט הוא מנגנון ההצבעה הפשוט אך האפקטיבי,  כל תגובה או פוסט יכולים לקבל דירוג חיובי (Upvote) או שלילי (Downvote). התוצאה היא סינון אורגני של תוכן – מה שמעניין ומועיל צף כלפי מעלה, בעוד תכנים פחות רלוונטיים נדחקים מטה ונעלמים מהעין הציבורית.

זהות אנונימית יחסית

לצד הפורומים, רדיט פועלת גם כרשת חברתית שבה זהות המשתמשים לעיתים קרובות אנונימית. במקום שמות מלאים ותמונות פרופיל, משתמשים מזוהים על פי כינוי ופעילותם בפלטפורמה. עבור רבים, זו סביבה שמאפשרת שיח פתוח יותר, אם כי היא גם מזמינה שיח בוטה או שולי יותר במקרים מסוימים.

מקור חשוב לאימון AI

רדיט משמשת מקור ידע פופולרי עבור מנועי בינה מלאכותית. הפוסטים והתגובות הרבים בה נחשבים לייצוג מובהק של חכמת ההמונים. בפועל, חברות כמו גוגל, OpenAI ואחרות משתמשות בתוכן מרדיט כדי לאמן מודלים של שפה ולהעשיר מערכות בינה מלאכותית.

השפעה על שווקים פיננסיים

בשנים האחרונות, רדיט עלתה לכותרות גם בשל תופעות יוצאות דופן כמו קהילת WallStreetBets, שהובילה לגל קניות אגרסיבי של מניות כמו GameStop. המקרה הדגים את היכולת של קהילות מקוונות להתארגן ולפעול ככוח כלכלי בשווקים הפיננסיים – גם בלי גוף ריכוזי או הנהגה ברורה.

ללא אלגוריתם של הזנה

מבחינת תוכן, רדיט שונה מאוד מפלטפורמות כמו פייסבוק או אינסטגרם. אין בה אלגוריתם שמקדם תכנים לפי תחומי עניין, אלא מבנה שמבוסס על הצטרפות יזומה לקהילות. המשמעות היא שהתוכן שהמשתמשים נחשפים אליו מותנה יותר ביוזמה אישית ופחות בהמלצות אוטומטיות.

גישה למומחים וידע מעמיק

רדיט נחשבת לפלטפורמה שמספקת נגישות יוצאת דופן למומחים, אנשי מקצוע ותחביבנים מכל תחום כמעט. בקהילות רבות, ניתן למצוא דיונים איכותיים, תשובות מפורטות ואף ניתוחים מורכבים – לעיתים ברמה גבוהה יותר מזו שבאתרים מקצועיים.

היסטוריה של עצמאות

הפלטפורמה עברה מספר גלגולים מבחינה תפעולית ובעלות. היא הוקמה ב־2005, נרכשה בשלב מוקדם על ידי קונדה נסט, ולאחר מכן נפרדה וחזרה להיות חברה עצמאית. היא הונפקה בוול סטריט לפני שנה וחצי  ומאז עלתה פי 5 לשווי של 45 מיליארד דולר. 

גבולות חופש הביטוי

אחד הנושאים השנויים במחלוקת ברדיט הוא חופש הביטוי והגבולות של תוכן פוגעני או שולי. לאורך השנים, ניהלה החברה מאבק מתמשך על קביעת כללים אחידים לניהול הקהילות – תוך שמירה על חופש ביטוי מחד, והגנה על משתמשים מפני הטרדות או תוכן קיצוני מאידך.

פלטפורמה שמשפיעה גם מחוץ לרשת

כיום, רדיט הפכה לגוף תקשורת עצמאי לכל דבר, עם יכולת להציף נושאים, להשפיע על סדר היום ואף לייצר תכנים שהופכים לוויראליים מחוץ לפלטפורמה. היא הפכה למרחב שמאגד שיח ציבורי, פרטני ומעמיק – שמשלב בין גולשים אנונימיים, מומחים, חובבנים ולעיתים גם מקבלי