
סין נגד ארה"ב - איך מצליחה סין להגדיל ייצוא, למרות ירידה של 30% בייצוא לארה"ב
בייג'ין מפצה על החולשה בשוק האמריקאי דרך אסיה, אירופה והיי-טק, עם הישענות הולכת וגוברת על עודף מסחרי; בזמן שטראמפ נלחם עם סין, היא מתגברת על המכה
נתוני המכס הסיניים שפורסמו היום מצביעים על התאוששות חלקית ביצוא, אבל מעידים בעיקר כי במלחמה בין סין לארה"ב, סין מתבררת כמנצחת. בנובמבר היצוא הכולל של סין עולה ב-5.9% לעומת השנה הקודמת, מעל צפי של 3.8%. זה שינוי כיוון אחרי ירידה של 1.1% באוקטובר, שהייתה ההתכווצות הראשונה מאז מרץ 2024. היצוא לארה"ב צנח בנובמבר ב-28.6%, החודש השמיני ברציפות של ירידה דו-ספרתית. היבוא מארה"ב מתכווץ ב-19%, ומתחילת השנה היצוא של סין לארה"ב ירד ב-18.9% והיבוא מארה"ב ב-13.2%. לכאורה מכה גדולה לסינים ממלחמת הסחר מול טראמפ. אבל בפועל, סין מצליחה לרכך מאוד את המכה ואף לעלות בייצוא בזכות שווקים נוספים והרחבת שווקים אחרים.
טראמפ עושה שרירים מול הסיני ובעיקר המון דיבורים, בפועל, הסינים בחרו במעשים והם מצאו חלופות ייצוא וגם חלופות לייבוא האמריקאי. הנתונים האלו מבטאים את החוזקה של הסינים וכנראה בעיקר את החוזקה של העם הסיני שהתחבר סביב מנהיגו כשראה את ההתקפות של טראמפ. בין השאר, נזכיר הסינים בחרו בהחרמת סחורה אמריקאית ולפחות בינתיים נראה שהם אכן מסתדרים עם המכסים. סין מצליחה לייצא יותר סחורה לעולם ולהפחית את משקלה של ארה"ב בתוך העוגה הכוללת. החשיבות של ארה"ב הולכת ויורדת בסחר מול סין.
בנובמבר היצוא למדינות ASEAN עולה ב-8.2%, בעוד שהיצוא לאיחוד האירופי מזנק ב-14.8%. בתוך התנועה הזו בולטת קפיצה בקטגוריות כבדות ומתקדמות: היצוא של ספינות צומח ב-26.8%, של שבבים ב-24.7% ושל אוטומובילים ב-16.7%. במקביל נרשמת חולשה במוצרים שנשענים יותר על הביקוש בארה"ב, צעצועים, נעליים ורהיטים, שרושמים ירידות של 12.1%, 10.7% ו-5.9% בהתאמה.
במצטבר ינואר-נובמבר 2025, היצוא הכולל של סין צומח ב-5.4% בזמן שהיבוא הכולל מתכווץ ב-0.6%. העודף המסחרי מגיע ל-1.08 טריליון דולר, עלייה של 22.1% משנה קודמת, עם עודף חודשי של 111.68 מיליארד דולר בנובמבר, השלישי בגודלו אי פעם. לפי רשות המכס הסינית, דיווחי רויטרס וניתוחי ING, עודף הסחר הזה הוא אחד הכלים שמאפשרים לסין להישאר קרובה ליעד צמיחה של כ-5% השנה, גם כשהציר מול ארה"ב נחלש.
- וושינגטון ומאסק נגד אירופה, לאחר קנס של 120 מיליון אירו שהוטל על X
- "שנת 2025 היא נקודת המפנה של שוק הנדל"ן בארה"ב"- מנכ"ל בוליגו קפיטל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התקדמות איטית בהסכם הסחר עם ארה"ב
על הרקע הזה נחתם ב-30 באוקטובר השנה בבוסאן, דרום קוריאה, הסכם סחר בין נשיא סין שי ג'ינפינג לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ. ההסכם כולל הקפאת מגבלות מכסים הדדיות לשנה, הפחתת "מכס הפנטניל" מ-20% ל-10% והקלות על יצוא אדמות נדירות ומינרלים קריטיים מסין. במסגרת ההבנות סין מתחייבת לרכוש 12 מיליון טון סויה אמריקאית עד סוף 2025, להפסיק יצוא כימיקלים המשמשים לייצור פנטניל ולבטל רשימות סנקציות על חברות אמריקאיות, וארה"ב מסכימה לדחות חקירות על תעשיות ימיות סיניות.
בינתיים, ההשפעה על המספרים מוגבלת. אנליסטים ב-ING מסבירים כי היצוא לארה"ב בנובמבר עדיין לא משקף את ההקלות, בין היתר בגלל אפקט "הקדמה", יבואנים אמריקאים שהקדימו רכישות לפני שינויי מכס. יבוא הסויה לסין עולה ב-13% ל-8.1 מיליון טון, אך נמוך מרמת אוקטובר, מה שמלמד שהיעד שנקבע בהסכם עדיין לא ממומש במלואו. יצוא אדמות נדירות מסין צומח ב-24%, אך מדובר בתגובה ראשונית להקלה, לא בשינוי קבוע.
בבית הלבן מציגים את ההסכם כ"ניצחון מסיבי" לעובדים האמריקאים, בעוד שמכוני מחקר כמו Brookings רואים בו הפסקת אש שבירה, בלי פתרון ארוך טווח למכסים של כ-50% על חלק מהסחורות הסיניות. במקביל, נתוני המכס האמריקאית מצביעים על גירעון מסחרי של 145.4 מיליארד דולר מול סין עד נובמבר, עלייה לעומת אשתקד.
- הממשל הסיני דוחף חברות שבבים לבורסה - הביקוש בשיא, המניות מזנקות
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אנבידיה נסחרת במכפיל שפל היסטורי" בנק אוף אמריקה ממליץ לנצל...
היי-טק חזק, נדל"ן חלש ויעד צמיחה של 5% קדימה
בכל מה שקשור למבנה הכלכלה, הנתונים מדגישים מצד אחד חוסן טכנולוגי ומצד שני תלות בביקוש חיצוני. יצוא היי-טק מסין צומח ב-6.6%, בעיקר בתחומי שבבים ורכב חשמלי, ויבוא היי-טק עולה ב-8.7%. מול זה, היבוא הקשור לענפי נדל"ן ותעשייה מסורתית נחלש: ירידה של 15.5% ביבוא עץ, 11.7% בפלדה ו-38.3% במכוניות. זה משקף שוק נדל"ן לחוץ ותיאבון נמוך יותר להשקעות ולרכישות גדולות בתוך סין.
השותפים הגדולים מתחילים לסמן קווים אדומים. באיחוד האירופי, נשיא צרפת עמנואל מקרון מזהיר מפני עליית מכסים אם חוסר האיזון המסחרי יימשך, מה שעומד ברקע הצמיחה המהירה ביצוא בין אירופה לסין. ASEAN, שמוגדרת כשותפה מובילה עם סחר כולל של 6.82 טריליון יואן ועלייה של 8.5%, סופגת חלק גדול מהעודף הסיני אך נמצאת תחת לחץ אמריקאי לצמצם העברת סחורות סיניות דרך שטחה.
קדימה, קובעי המדיניות בבייג'ין מתכוננים ליעד צמיחה נוסף של כ-5% לשנת 2026. בוועידת העבודה הכלכלית המרכזית בסוף דצמבר צפוי היעד הזה לקבל אישור, לפי יועצים ממשלתיים והערכות גולדמן סאקס. לשם כך נדרש שילוב של הרחבה פיסקלית, הגדלת הגירעון בכ-1% מהתמ"ג, הפחתת ריבית של כ-20 נקודות בסיס ותמריצים לענף הנדל"ן.
גולדמן סאקס מעריכה צמיחה של 4.8% בשנה הבאה, עם דגש על יצוא וצריכה פנימית. כל זה קורה כשברקע מופיעה תוכנית החומש ה-15, שמדגישה מעבר הדרגתי ממבנה יצוא-תלוי למבנה מאוזן יותר, תוך התמודדות עם דפלציה מתמשכת (CPI ליבה של 0.9% באוקטובר) ולחץ גלובלי להעלאת מכסים. בנקים כמו ING מציינים כי שמירה על צמיחה יציבה תלויה גם בשיתוף פעולה בינלאומי, בזמן שהסיכונים הגיאופוליטיים, כולל חקירות חדשות מצד USTR, ממשיכים לייצר אי-ודאות סביב המסחר עם סין.
שאלות ותשובות על כלכלת סין ומלחמת הסחר מול ארה"ב
מהו הנתון המרכזי שבלט בדיווחי היצוא של סין בנובמבר 2025?
העודף המסחרי של סין עבר לראשונה את רף טריליון הדולר, בין השאר בזכות זינוק ביצוא שהתאושש ב-5.9% לעומת השנה שעברה. מדובר בנתון יוצא דופן שמדגיש את המשך חוזק היצוא הסיני למרות מלחמת הסחר והירידה ביצוא לארה"ב.
כיצד משפיע עודף הסחר על הכלכלה הסינית?
העודף תורם ישירות לתוצר המקומי הגולמי, ומשמש כאיזון לצריכה הפרטית החלשה ולמגזר נדל"ן מקרטע. נתון זה מסייע לסין להישאר קרובה ליעד הצמיחה השנתי של כ-5%, על אף אתגרים פנימיים וחיצוניים.
מה קרה ביצוא הסיני לארה"ב בנובמבר?
היצוא לארה"ב צנח ב-28.6%, זה החודש השמיני ברציפות של ירידות דו-ספרתיות. עם זאת, סין הצליחה לקזז את הפגיעה בעזרת עלייה חדה ביצוא לאירופה, אפריקה ודרום-מזרח אסיה. היצוא לאיחוד האירופי זינק בכמעט 15% ולמדינות ASEAN ב-8.2%.
כיצד הגיבה סין למכסים האמריקאיים?
במקום להתעמת חזיתית, סין פעלה לאיתור שווקים חדשים ולשימור יתרונה התחרותי. היא צמצמה יבוא מארה"ב, חיזקה את הקשרים עם שותפות אזוריות והעבירה חלק משרשראות האספקה דרכן. במקביל, הסינים מייעדים השקעות בתחום הטכנולוגי לחיזוק העמידות לייבוא.
מה כולל הסכם הסחר שנחתם באוקטובר בין סין לארה"ב?
ההסכם כולל הקפאת מכסים לשנה, התחייבות סינית לרכישת סחורות חקלאיות כמו סויה, והפחתה חלקית של מגבלות על יצוא מינרלים. ההשפעה בשטח עדיין מוגבלת, ככל הנראה בשל קדמת יבוא מצד חברות אמריקאיות עוד לפני כניסת ההסכם לתוקף.
איזה מגמות בולטות בנתוני היצוא לפי תחום?
סין רושמת קפיצה ביצוא של ספינות (26.8%), שבבים (24.7%) ורכב (16.7%). לעומת זאת, ירידות חזקות נרשמות בקטגוריות כמו צעצועים, נעליים ורהיטים. מדובר בתהליך שמדגיש את המעבר לייצוא ערך מוסף גבוה וירידה בתלות במוצרים קלאסיים לשוק האמריקאי.
כיצד השותפות של סין מגיבות לעלייה בעודף הסחר?
באיחוד האירופי נרשמת דאגה מהעמקת הפערים המסחריים, והנשיא מקרון אף הזהיר מהטלת מכסים אם המגמה תימשך. גם מדינות ASEAN, שמרוויחות מהסחר עם סין, נמצאות תחת לחץ מערבי לצמצם הקלות לסחורות סיניות.
מה מצב הצריכה וההשקעות הפנימיות בסין?
הצריכה הפרטית בסין מתונה יחסית, ורכישות גדולות כמו נדל"ן ורכב נחלשות. יבוא של מכוניות, עץ ופלדה יורד בעשרות אחוזים. מנגד, יבוא בתחום ההייטק דווקא צומח, מה שמעיד על העדפת תחומים עתירי ערך והתייעלות בצריכה.
מהם הכלים שסין שוקלת להשתמש בהם להשגת יעד הצמיחה לשנת 2026?
ההערכות הן שסין תנקוט במדיניות מרחיבה, כולל הגדלת הגירעון הפיסקלי בכ-1% מהתמ"ג, הפחתת ריבית של כ-20 נקודות בסיס ותמריצים לנדל"ן. זאת כדי להבטיח עמידה ביעד של כ-5% גם בשנה הבאה.
כיצד משתלב כל זה באסטרטגיה הכלכלית ארוכת הטווח של סין?
תוכנית החומש ה-15 מדגישה מעבר הדרגתי ממודל מבוסס ייצוא למודל מאוזן יותר, עם חיזוק צריכה פנימית וצמצום תלות בשווקים כמו ארה"ב. החזון כולל גם חיזוק טכנולוגי והתמודדות עם לחצי דפלציה ומכסים גלובליים.
מהן הסיבות העיקריות לכך שסין שומרת על יתרון תחרותי בשוקי היצוא?
סין נשענת על שילוב של עלויות ייצור נמוכות, שרשראות אספקה גמישות וחדשנות טכנולוגית. גם כאשר שווקים מסוימים מצטמצמים, היא מצליחה להרחיב פעילות מול שווקים אחרים ולפצות על הירידה. זה מה שמסביר את העלייה בעודף הסחר.
מה הקשר בין היחלשות הביקוש הפנימי לבין מגמת היצוא?
הביקוש המקומי החלש גורם לכך שסין נשענת יותר על יצוא כמנוע צמיחה. היעדר השקעות פנימיות חזקות גורם לכך שהמגזר החיצוני הופך למרכיב מרכזי, במיוחד בעיתות חולשה כמו שפל בנדל"ן או האטה בצריכה.
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTהמניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.
בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.
ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.
האתגר הכפול
מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.
