בנקים ארצות הברית
בנקים ארצות הברית
משבר בבנקאות

דיווח: תכנית ההלוואות של הפד' עשויה להזרים עד 2 טריליון דולר לבנקאות בארה"ב

בהצהרה שפרסם ג'יי פי מורגן, הוא קבע כי מכיוון שהבנקים הגדולים אינם צפויים לנצל את התוכנית כך שהשימוש המקסימלי הצפוי הוא קרוב ל-2 טריליון דולר
דור עצמון | (7)

תוכנית הלוואות החירום של הפד' האמריקאי עשויה להזרים עד 2 טריליון דולר של כספים למערכת הבנקאות בארה"ב ולהקל על מחנק הנזילות, כך עולה מדיווח של בנק ההשקעות ג'יי פי מורגן.

בהצהרה שפרסם הבנק, הוא קבע כי מכיוון שהבנקים הגדולים אינם צפויים לנצל את התוכנית, כך שהשימוש המקסימלי הצפוי הוא קרוב ל-2 טריליון דולר. "סביר להניח שהשימוש בתוכנית המימון לתקופות הבנקים של הפד' יהיה גדול", כתבו אסטרטגים בראשות ניקולאוס פניגירצוגלו. "בעוד שהבנקים הגדולים לא צפויים לנצל את התוכנית, השימוש המקסימלי הצפוי באמצעי הוא קרוב ל-2 טריליון דולר, שזה הסכום הנקוב של אג"ח המוחזקות על ידי בנקים בארה"ב מחוץ לחמשת הגדולים ביותר", אמרו.

ביום ראשון בערב, ממשל ביידן פתח בחילוץ חירום של מערכת הבנקאות האמריקאית במאמץ לעצור את ההידבקות מההתמוטטות המהירה של בנק עמק הסיליקון (SVB) ובנק סיגניצ'ר. הפדרל ריזרב הודיע כי יצרו תוכנית חדשה לספק לבנקים ולמוסדות פיקדונות אחרים והלוואות חירום. האמצעי החדש נועד לוודא לחלוטין שמוסדות פיננסיים יכולים "לספק את הצרכים של כל המפקידים שלהם". עם זאת, נראה שההצהרות לא עזרו יותר מדי לשוק ומניות הבנקים רשמו בשבוע האחרון ירידות חדות שהגיעו בחלקן אף לעשרות אחוזים.

ג'יי פי מורגן כתב עוד כי יש עדיין 3 טריליון דולר של רזרבות במערכת הבנקאות האמריקאית, המוחזקת בעיקר על ידי הבנקים הגדולים ביותר. הייתה נזילות הדוקה עקב העלאות הריבית של הפד' בשנה שעברה, שגרמו ללקוחות לעבור לחסוך בפיקדונות בנקאיים. האסטרטגים של ג'יי פי מורגן אמרו שתוכנית המימון אמורה להיות מסוגלת להזרים מספיק רזרבות למערכת הבנקאית כדי לצמצם את המחסור ברזרבות ולרכך את ההידוק שהתרחש בשנה האחרונה.

לאחר שתי קריסות בנקים תוך פחות משבוע, כל העיניים נשואות לראות האם הפד' יעלה את הריבית פעם נוספת. יו"ר הפד ג'רום פאוול ועמיתיו נמצאים קשוחים בעמדתם לגבי איך להגיב בזמנים סוערים אלה, במיוחד כעת לאחר הצרות החדשות בענקית הבנקאות השוויצרית, קרדיט סוויס.

בשבוע שעבר, פאוול אותת שהבנק המרכזי עשוי להאיץ את מסע העלאות הריבית שלו לנוכח האינפלציה המתמשכת. הסוחרים תימחרו העלאת ריבית של 0.5% בפגישת הפד' ב-21-22 במרץ, מהטווח הנוכחי של 4.5%-4.75%, והעלאות ריבית נוספות מעבר לכך. עם זאת, כעת מתמחרים בשוק סיכוי שווה להעלאה של 0.25% או שלא נראה העלאה כלל.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    חוזה מהלכים 16/03/2023 15:07
    הגב לתגובה זו
    מדברים כמו חול ולא יהייה מה לאכול לברוח לקריפטו שם הממשל לא יוכל לאכול אותכם. מטבעות בכיס ולא אצלהם
  • 5.
    ביזיון ממנים את העשירים על חשבון החלשים (ל"ת)
    מנש 16/03/2023 13:16
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    גולדפינגר 16/03/2023 12:23
    הגב לתגובה זו
    הזרמת כסף לבנקאות האמריקאית כמוה כליבוי האינפלציה, הכסף ישמש או למתן אשראי או להשקעות בבורסה מה שיזרים כסף לשווקים ומשך לצריכה.
  • 3.
    אנונימי 16/03/2023 12:17
    הגב לתגובה זו
    מאיפה בדיוק יש לממשל האמריקאי 2 טריליון לחילוץ הבנקים? האם זה מהדפסת כסף? זה לא יכול לגרום לעוד יותר אינפלציה בעצם?
  • 2.
    לדעתי 16/03/2023 12:10
    הגב לתגובה זו
    תוכנית החירום החכמה מאפשרת זאת
  • אנונימי 16/03/2023 14:11
    הגב לתגובה זו
    חי בסרט מי שחושב שהפד יפסיק להלחם באינפלציה בגלל בנק שקרס
  • 1.
    גם בלי ההזרמה הזאת הפד חייב מעל 6 טריליוו. ! (ל"ת)
    חיים 16/03/2023 11:44
    הגב לתגובה זו
שורט (דאי אי)שורט (דאי אי)
הטור של גרינברג

השורטיסטים מחכים לשוק בסיבוב

אם אפילו אנבידיה לא הצליחה לאושש את השוק, ייתכן שהוא בשל לתיקון. אם זה אכן קורה, מי שיובילו אותו יהיו כנראה מקצועני המכירות בחסר, שבניגוד למה שרבים חושבים, פעילותם חשובה כי היא מחזירה לשוק את השפיות. הבעיה היא שלצד אלה, פועלים גם אין סוף סחרני יום שעושים גם הם שורטים אבל ללא כל אסטרטגיה מאחוריהם, והם כן פוגעים בשוק. וגם: ההזדמנות שנמצאת בריסקיפייד



שלמה גרינברג |


עד לפרסום דוחות אנבידיה בסוף המסחר של יום ד' השבוע, וול סטריט עברה שבוע שנראה כאילו היא מתקרבת לצוק ואליבא דתקשורת נראה שהיא די בטוחה שיש משבר אמיתי. המניות ירדו בכל מקום, בארה"ב, ביפן, בדרום קוריאה וגם באירופה. מדדי ה-S&P, הדאו ג'ונס והנאסד"ק אותתו על מה שעשוי להיות רצף ההפסדים הארוך ביותר מאז אוגוסט.

בגיי'.פי מורגן אמרו כי "השוק סובל מצרבת קולקטיבית שמקורה באנבידיה שהפכה למבחן הלחץ הלא רשמי לכלל המסחר בבינה מלאכותית, ומגזר הטכנולוגיה מתחיל לפתע למצמץ בחוזקה. הסחר שבעבר הרגיש בלתי ניתן לעצירה מרגיש עכשיו בפאניקה".

הפד לא הרגיע אף אחד, מבול של נתונים כלכליים מאוחרים, כולל דוח התעסוקה של ספטמבר שעדיין חסר, צפוי סוף סוף להתפרסם, וכל רמז לבעיות עלול להחליש את הטיעון להורדת ריבית שצפו המומחים בדצמבר. היו"ר ג'רום פאוול כבר הטיל ספק בהורדת הריבית באומרו שהורדה רחוקה מלהיות מובטחת, ונשיאת הפד של בוסטון, סוזן קולינס, חזרה על אזהרה זו. שוב גבר החשש שמניות בינה מלאכותית, כמו אנבידיה, מוערכות יתר על המידה וכי נוצרה בועת השקעות. ואומנם, גם אחרי פרסום הדוחות שהיו כידוע טובים מהתחזיות, השוק שפתח בעליות, נסגר בירידות חדות.

את הכתבה של יום שישי הקודם התחלתי במשפט, "האם צריך תיקון? בהחלט" וניסיתי להסביר את הסיבות לכך שהוא  מאחר להגיע. ציינתי שכדי שתיקון יפרוץ צריך להופיע "זרז" שיגרום לו לפרוץ, משהו שיזכיר למשקיעים שהם פועלים בשיגעון. שכחתי, לצערי, לציין את השורטיסטים כאחד מהם ונראה שבסוף הם שיובילו את התיקון הנוכחי.

תיקון - כן, משבר אמיתי - לא

התיקון הנוכחי, שאני ורבים אחרים ממתינים לו מזה זמן, הכרחי, לבטח בתחום הטכנולוגי ויותר מזה בכל הקשור לתחומי הבינה המלאכותית, הקוונטים וכדומה. אבל ההשוואה למשברים נוסח 2000, 2008 ואפילו 1929 פשוט אינה במקומה.

נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPTנשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT

5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם

כך הפך שי ג'ינגפינג ליריב החזק והמשמעותי של ארה"ב ושל המערב: מעלייתו למיצובו כמנהיג מעצמת על

הדס ברטל |

מאז עלייתו של שי ג'ינפינג לשלטון לפני למעלה מעשור, הפכה סין למדינה שמעצבת במו ידיה את הסדר הגלובלי החדש. בהובלתו האישית, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עברה טלטלות, המפלגה הקומוניסטית חיזקה עוד יותר את שליטתה, ופניה של סין הפכו לדומיננטיות בזירה הדיפלומטית. חמש הפסקאות הבאות מציגות את סיפורו של האיש שמשפיע יותר מרוב מנהיגי העולם על עיצוב העשור הבא.

1 #  הרקע האישי והמסלול הפוליטי שהביא את שי לשלטון

שי ג’ינפינג נולד ב־1953 בבייג'ינג במשפחה שהייתה חלק מהאליטה המהפכנית של סין. אביו, שי ג’ונגסון, היה ממייסדי המהפכה הקומוניסטית ומקורב למאו דזה־דונג, אך נפל קורבן לטיהורים הפוליטיים של מהפכת התרבות. כתוצאה מכך נשלח שי בגיל צעיר לעבוד בכפר ענָי במחוז שאאנשי, חוויה שגיבשה את דמותו הציבורית כבן-מעמד העם למרות שורשיו האליטיסטיים. בשנות ה־80 וה־90 התקדם במעלה הדרגים האזוריים, עד שב־2012 נבחר למזכ"ל המפלגה וב־2013 לנשיא סין. בתוך שנים ספורות הפך למנהיג החזק במדינה מאז מאו, כשהוא מרכז בידיו שלוש סמכויות על: מנהיג המפלגה, הנשיא וראש הצבא.

2 # הכלכלה הסינית בעידן שי: מהנסיקה לשינוי כיוון

בשנותיו הראשונות בתפקיד, נהנתה סין מצמיחה גבוהה שהמשיכה את תנופת ההתפתחות הכלכלית שהחלה עוד לפניו. שי קידם מהלכים של תיעוש מואץ, השקעה מסיבית בתשתיות והפיכת חברות סיניות לענקיות גלובליות בתחומי הטכנולוגיה, התקשורת והאנרגיה. עם זאת, החל מסוף העשור הקודם הכלכלה החלה להאט. הקשחת הפיקוח על חברות הטכנולוגיה הגדולות, משבר הנדל"ן ובראשו קריסת ענקיות כמו אוורגרנד, והשלכות מגפת הקורונה, פגעו בקצב הצמיחה ובהשקעות הזרות. שי הציג זאת כחלק מ"תיקון היסטורי" שנועד להפוך את הכלכלה למאוזנת ופחות תלויה בחוב, אך במבחן היציבות הכלכלית, סין נמצאת כיום בתקופה מאתגרת יותר מאשר בימי קודמיו.

בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן, המעברים במדיניות הסחר האמריקנית כלפי סין מיצבו את שי ג’ינפינג במרכז מאבק אסטרטגי עולמי. כאשר טראמפ הטיל מכסים נרחבים על סחורות סיניות החל משנת 2018, תגובת סין הייתה בעיקרה זהירה אך החלטית: משרד הסחר הסיני קרא לביטול המכסים והזהיר מפני "מלחמת סחר" שתכלה את שני הצדדים. בסוגיות טכנולוגיה וסחר, סין תחת שי נטתה יותר להשקיע בהרחבת בסיס הייצוא הלא-אמריקני ובהגדלת המיקוד בשוק המקומי, תוך הצהרות שוושינגטון "לא מפחיתה סיכונים אלא יוצרת אותם." 

בימי ביידן נרשמה ירידה יחסית באגרסיביות של הממשל האמריקני מול סין במישורי הסחר הישיר, אך לא הייתה חזרה לעידן של הסכם ושיתוף הפעולה. עם חזרתו של טראמפ לשלטון, הודגשו שוב מאמצי מכס נרחבים יותר והצהרות אגרסיביות מצד ארה״ב, בהן הצהיר טראמפ על שי כי "קשה מאוד להגיע איתו להסכם."