יצרנית מחשבי כף היד הפופולרית מגיעה לנאסד"ק ופורצת אחת השביתות הארוכות בתולדות ישראל

2 במרץ 2000 - יצרנית מחשבי כף היד פאלם מונפקת בנאסד״ק 

ב-2 במרץ 2000 הונפקה חברת פאלם בנאסד״ק, אחרי שפוצלה מחברת התקשורת 3Com. פאלם פיתחה וייצרה מחשבי כף יד מסוג PDA ומערכת הפעלה ייעודית למכשירים ניידים, והייתה באותה תקופה אחת החברות המזוהות ביותר עם שוק המחשוב הנייד האישי. מוצרי החברה, ובראשם PalmPilot, שימשו לניהול יומן, אנשי קשר, דואר אלקטרוני ויישומים עסקיים בסיסיים, ונמכרו במיליוני יחידות ברחבי העולם בשנות התשעים.

מחיר ההנפקה נקבע על 38 דולר למניה, ושיקף לפאלם שווי חברה של כ-3.5 מיליארד דולר. עם פתיחת המסחר זינקה המניה במהירות והגיעה לשיא יומי של 165 דולר, ובהמשך ננעלה במחיר של 95.06 דולר. מחיר הסגירה גילם שווי שוק של מעל 10 מיליארד דולר. מחזור המסחר ביום הראשון היה חריג בהיקפו והסתכם בעשרות מיליוני מניות.

3Com, שעסקה בציוד תקשורת ורשתות מחשבים, שמרה בידיה כ-94% ממניות פאלם לאחר ההנפקה. החברה הודיעה כי תחלק בהמשך לבעלי מניותיה 1.5 מניות פאלם על כל מניית 3Com. במהלך יום המסחר נוצר מצב שבו שווי השוק של החזקת 3Com בפאלם היה גבוה משווי השוק הכולל של 3Com עצמה. לפי מחירי הסגירה, שוק ההון ייחס לפעילויות האחרות של 3Com שווי שלילי של עשרות מיליארדי דולרים, תוצאה שנבעה מהפער בין מחיר מניית פאלם לבין מחיר מניית החברה האם.

בשנים שלאחר מכן התמודדה פאלם עם ירידה במכירות לנוכח כניסת מתחרים ושינוי טכנולוגי מהיר בשוק המכשירים הניידים. בשנת 2010 נרכשה החברה על ידי היולט פקארד תמורת כ-1.2 מיליארד דולר, והפסיקה לפעול כחברה ציבורית עצמאית. פעילותה שולבה בתוך חטיבות אחרות והמותג חדל להיות גורם מרכזי בשוק.

• מפרשת הצוללות ועד הוגו בוס: החברות ששיתפו פעולה עם הנאצים
• פיליפס מזהירה והמניה צונחת 10%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

2 במרץ 1997 - הנסיך אל-וליד בן טלאל רכש כ-5% ממניות אפל

ב-2 במרץ 1997 רכש הנסיך הסעודי אל-וליד בן טלאל כ-5% מהון המניות של אפל באמצעות חברת ההשקעות קינגדום הולדינג. היקף ההשקעה הסתכם בכ-115 מיליון דולר. באותה תקופה נסחרה אפל במחיר של כ-17 עד 18 דולר למניה, כך שהרכישה גילמה החזקה של כ-6.2 מיליון מניות, מתוך סך של כ-125 מיליון מניות מונפקות.

שווי השוק של אפל עמד אז על כ-2 מיליארד דולר. החברה פעלה בשוק המחשבים האישיים והתמודדה עם ירידה במכירות ועם הפסדים תפעוליים. בשנת הכספים שקדמה לעסקה רשמה אפל הפסד של למעלה מ-800 מיליון דולר. נתח השוק שלה בשוק המחשבים האישיים בארה"ב ירד לרמה חד ספרתית, והיא החזיקה בקופת מזומנים שהלכה והצטמצמה.

• הסרט הראשון שחוצה מיליארד דולר בהכנסות ומה קרה היום לפני 79 שנה
• כספומט הביטקוין הראשון מתחיל לעבוד ומה קרה היום לפני 4 שנים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

הרכישה בוצעה באמצעות רכישה ישירה של מניות בשוק, ולא כהקצאה פרטית. ההחזקה הפכה את בן טלאל לאחד מבעלי המניות הגדולים בחברה באותה עת.

בשנת 2005 מכר הנסיך הסעודי את מניותיו באפל במסגרת החלטת השקעה כוללת. לכן הוא אינו מחזיק כיום במניות החברה מכוח אותה השקעה.

לו היה שומר על ההחזקה המקורית של כ-6.2 מיליון מניות ולא מוכר אותן, היה נהנה מהשפעת פיצולי המניות שביצעה אפל בשנים 2000, 2005, 2014 ו-2020. פיצולים אלה הגדילו את מספר המניות פי 56 במצטבר. המשמעות היא שהחזקה של כ-6.2 מיליון מניות בשנת 1997 הייתה גדלה לכ-347 מיליון מניות לאחר הפיצולים.

בהנחה שמחיר מניית אפל בשנים האחרונות נע סביב 170 עד 190 דולר, שווי החזקה כזו היה עומד על סדר גודל של כ-60 מיליארד דולר. זאת בהשוואה להשקעה מקורית של כ-115 מיליון דולר.

2 במרץ 1983 - פיליפס וסוני משיקות את תקליטור הקומפקט דיסק

ב-2 במרץ 1983 השיקו החברות פיליפס מהולנד וסוני מיפן את תקליטור ה-Compact Disc לשוק הבינלאומי, אחרי מספר שנות פיתוח משותף שנשען על תקן דיגיטלי אחיד. הדיסק, בקוטר 12 סנטימטרים ובעובי של כ-1.2 מילימטר, איפשר אחסון של עד 74 דקות שמע דיגיטלי באיכות של 16 ביט ו-44.1 קילוהרץ. מדובר היה במעבר טכנולוגי מפורמט אנלוגי לפורמט דיגיטלי, עם קריאה אופטית באמצעות לייזר במקום מחט מכנית.

מחירו של נגן CD בתחילת הדרך נע סביב 900 עד 1,000 דולר ליחידה, ואילו מחיר דיסק בודד עמד על כ-15 עד 20 דולר, מחיר גבוה יחסית לתקליט ויניל באותה תקופה. הייצור התבצע במפעלי דחיסה ייעודיים, והחברות חתמו על הסכמי רישוי שאיפשרו ליצרניות אלקטרוניקה נוספות לייצר נגנים בתמורה לתמלוגים.

בשנת ההשקה נמכרו מאות אלפי נגנים, ובהמשך שנות השמונים גדל היקף המכירות למיליוני יחידות בשנה. חברות תקליטים החלו להמיר קטלוגים קיימים לפורמט החדש, תהליך שדרש השקעה בהעברת מאסטרים אנלוגיים להקלטות דיגיטליות. בתוך פחות מעשור הפך ה-CD לפורמט המרכזי בשוק המוזיקה הקמעונאי במדינות מערביות.

המהלך השפיע לא רק על תעשיית המוזיקה אלא גם על תעשיית האלקטרוניקה הצרכנית, שרשמה גידול במכירות מערכות סטריאו ונגנים ביתיים. בהמשך התפתחו מהפורמט גם דיסקים לאחסון נתונים, CD-ROM, ששימשו להפצת תוכנה, משחקים ומאגרי מידע. בשנות התשעים הגיעו מכירות הדיסקים למיליארדי יחידות בשנה ברחבי העולם, וההכנסות מתקליטורים היוו את עיקר ההכנסות של חברות המוזיקה הגדולות.

2 במרץ 1983 - מתחילה שביתת הרופאים הגדולה בישראל

ב-2 במרץ 1983 החלה שביתת הרופאים הגדולה בישראל, שנמשכה כארבעה חודשים והייתה מהארוכות והמקיפות שידע המגזר הציבורי. באותה עת כיהן יצחק שמיר כראש הממשלה, ומשה ארנס שימש כשר הבריאות. השביתה כללה אלפי רופאים בבתי חולים ממשלתיים ובקופות החולים, והתנהלה על רקע שחיקה ריאלית בשכר והעומס הגובר במערכת הבריאות.

המשק הישראלי התמודד אז עם אינפלציה שנתית של מעל 190%, גירעון תקציבי גבוה וחוסר יציבות מקרו כלכלית. שכר הרופאים נשחק במונחים ריאליים, והם דרשו עדכון שכר, שינוי מבנה התורנויות והסדרה של תנאי ההעסקה. במהלך השביתה פעלו בתי החולים במתכונת חירום בלבד. ניתוחים שאינם דחופים נדחו, מרפאות חוץ צמצמו פעילות, וחלק מהרופאים הגישו מכתבי התפטרות קולקטיביים שנועדו להפעיל לחץ על הממשלה.

המשא ומתן נמשך שבועות ארוכים וכלל התערבות של משרד האוצר ונציגי ההסתדרות הרפואית. העלות התקציבית של ההסכמות שהושגו בהמשך נאמדה במאות מיליוני שקלים בערכים נומינליים של אותה תקופה. השביתה התקיימה בעיצומו של משבר כלכלי רחב, כשבמקביל התנהלו מאבקים נוספים במגזר הציבורי סביב הסכמי שכר והצמדות למדד. האירוע המחיש את הקושי של הממשלה לנהל מדיניות שכר ריאלית בתנאי אינפלציה תלת ספרתית ואת הלחץ התקציבי שבו הייתה נתונה מערכת הבריאות.