המדינה ניסתה להתנער - ותשלם למומחה 570 אלף שקל

ד"ר פומפ הוא רופא מומחה ברפואת ילדים ורפואה דחופה - תחום די נדיר ומבוקש במיוחד. לאחר שסיים תת-התמחות בחו"ל, הוא החליט לחזור לישראל ולהשתלב במערכת הבריאות הציבורית דווקא בפריפריה, במרכז הרפואי העמק בעפולה - מקום שסובל ממחסור קשה בכוח אדם מסוג זה. זה בדיוק מה שתוכנית המענקים של המדינה ביקשה לעודד. 

באוגוסט 2018 הגיע פומפ למרכז הרפואי העמק לצורך קליטה מינהלית. הוא חתם טפסים, עבר יום אוריינטציה, וסידר ענייני ביורוקרטיה. עבודה קלינית - פגישה עם מטופלים - לא היתה חלק מזה. ב-2 בספטמבר 2018 הוא יצא לרוטציה בבית חולים רמב"ם, כחלק מדרישות ההשלמה המקצועית שלו. זה היה יום תחילת העבודה בפועל. הבעיה היא שחוזר המענקים שפרסם משרד האוצר ב-28 באוגוסט 2018 קבע שהמועד הקובע הוא 1 בספטמבר 2018. המדינה טענה שפומפ נקלט כבר ב-26 באוגוסט, לפני המועד, ולכן לא מגיע לו כלום.

• מענקים על סך 15 אלף שקלים ישולמו לעוזרים המשפטיים
• ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המדינה לא טרחה לבדוק את פרטי המקרה

ב-2019 הגיש פומפ בקשה למענק. החל מינואר 2020, לאחר שהמרכז הרפואי לא ענה לו, הוא פנה שוב ושוב לגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות. ב-3 במרץ 2020 הוא קיבל תשובה לקונית: "לא נוכל לסטות מהכללים". בית הדין ציין בפסק דינו, בלשון חריפה, שהמדינה אפילו לא זיהתה נכון את סוג המענק שלגביו הוא פנה, ובתשובה לפומפ, שהוא מומחה מוסמך, כתב הגורם הרלוונטי במשרד הבריאות: "לפיכך לא נוכל לאשר לך מענק רופאים בגין שנות התמחותך". כלומר טיפלו בו כאילו הוא עוד מתמחה.

פומפ ניסה לפנות להסתדרות הרופאים, שניסתה לסייע לו. אך לשווא. הפניות חזרו ונשנו. התשובות לא הגיעו. נועה כבסה, רכזת נושא מטעם שירותי בריאות כללית, העידה בבית הדין, ואמרה כי, "תשובות ממשרד הבריאות, לא רק לגבי המענק הזה, באופן כללי היינו מקבלים תשובות בעיכוב מטורף, אף פעם לא קיבלנו תשובות מהרגע לרגע... היו לפעמים מצבים של כמה חודשים עד שקיבלנו תשובות". ב-2022 הגיש פומפ תביעה לבית הדין.

השופטת הבכירה אורית יעקבס, שדנה בתיק יחד עם נציגי ציבור, לא קיבלה את עמדת המדינה. לטענתה, "תכליתו המובהקת והמוצהרת של החוזר היא חיזוק הפריפריה באמצעות עידוד רופאים מומחים בכירים לעבור לעבוד בבתי חולים פריפריאליים במקצועות בחסר". ד"ר פומפ, קבעה השופטת, הגשים את התכלית הזו במלואה. בית הדין קבע כי המלה העסקה בחוזר המענקים צריכה להתפרש כ"עבודה קלינית בפועל". תמיכה לכך היא מצאה בעמדת המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית, שקבעה שתקופת ההשלמה של פומפ החלה רק ב-2 בספטמבר, ולא באוגוסט. המסקנה: "שלילת המענק, אך ורק בשל ימי קליטה טכניים שקדמו ליום 1.9.18, תוך התעלמות מתכלית החוזר שהוגשמה כאן במלואה, מהווה יישום דווקני, שרירותי ובלתי סביר של הרשות".

• האם שילמה 2.5 מיליון, החתן תבע חצי: למי שייך הנכס?
• בגדה, חתמה, הפסידה - אבל בית המשפט החזיר לה הכל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

בית הדין גם שם לב לכך שהמדינה בחרה שלא להביא לעדות את אבי מאירוביץ' - הגורם שטיפל בתיק בזמן אמת - אלא הסתפקה בעד שהצטרף לתפקיד שנתיים לאחר שהדברים קרו, ושהודה בחקירתו הנגדית כי, "אני לא הייתי בכל ההתכתבויות האלה, אז אני לא יודע להגיד מה בדיוק קרה שם". המחדל הזה עמד לחובת המדינה.

"הפעם הראשונה שניתנת לי הזכות הזאת"

העד הכי משכנע בתיק היה ד"ר גלעד חן, מנהל מחלקת רפואה דחופה ילדים במרכז רפואי העמק, שתיאר את המצוקה האמיתית שבה עסקה התוכנית: "מאוד קשה להביא אנשים לצפון, רופאים טובים... בשנים האחרונות כמות הרופאים שבאו מהמרכז צפונה הוא 2. אם אתם מחשיבים אותי ואת רונן ביחד". הוא סיפר שבזכות ההצטרפות של פומפ עמד בית החולים בתנאים לקבל הכרה בהתמחות ברפואה דחופה ילדים, ומספר הקבלות השנתיות של מטופלים כמעט הוכפל. פומפ עצמו תיאר בבית המשפט, בדברים שנגעו ללב, את תסכולו לאורך כל הדרך: "עדיין חשב שבכלל הגשתי כמענק מתמחה... לא יכולתי לשטוח את טענותיי כמו שצריך. זה הפעם הראשונה למעשה שניתנת לי הזכות הזאת - פה בבית המשפט".

בפסק הדין חויבה המדינה לשלם לו 500 אלף שקל עבור המענק, 30 אלף שקל פיצוי על עוגמת נפש, 7,500 שקל הוצאות משפט ו-32.5 אלף שקל שכר טרחת עורך דין - והכל בתוספת ריבית מיום הגשת התביעה. תביעתו של פומפ כנגד שירותי בריאות כללית נדחתה בהסכמה, לאחר שבית הדין הסביר שלכללית אין סמכות בנושא והיא משמשת רק צינור להעברת הכספים מהמדינה.