מיכל עבאדי-בויאנג’ו. קרדיט: רשתות חברתיות
מיכל עבאדי-בויאנג’ו. קרדיט: רשתות חברתיות

המדינה נכנסת בנעלי המבטחים: תוכנית חירום לביטוח מטענים בצל "שאגת הארי"

על רקע מבצע "שאגת הארי" נגד איראן וההתייקרות החדה בפרמיות הביטוח הבינלאומיות, משרד האוצר בוחן הפעלה מחודשת של מנגנון ביטוח מטענים ממשלתי שיבטיח את רציפות הסחר והאספקה לישראל וממנה בתקופת החירום.



הדס ברטל |
נושאים בכתבה ביטוח

ישראל הפעילה בעבר תוכניות ביטוח ממשלתיות במצבי חירום, כאשר המנגנון הכללי מבוסס על קרן הפיצויים של רשות המסים - אותה קרן שמטפלת בנזקי מלחמה לרכוש ולפריטי בית מאז 1961. היא מפעילה זאת גם כעת - על רקע מבצע "שאגת הארי" וההתייקרות החדה בפרמיות הביטוח הבינלאומיות, משרד האוצר בוחן הפעלה מחודשת של מנגנון ביטוח מטענים ממשלתי שיבטיח את רציפות הסחר והאספקה לישראל וממנה בתקופת החירום.

העיקרון פשוט: כאשר חברות ביטוח זרות מבטלות כיסוי או מייקרות אותו משמעותית עקב סיכוני מלחמה וטרור, המדינה נכנסת לפרצה ומבטחת מטענים המובלים בים או באוויר בדרכם לישראל או ממנה. המשמעות בפועל היא רשת ביטחון ממשלתית שמאפשרת לסחורות להמשיך לנוע גם כאשר השוק הפרטי נסוג.

מחירי הביטוח זינקו

ברקע להערכות על צורך בתוכנית חירום עומדת עלייה חדה בפרמיות הביטוח מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל", שהחריפה עם פתיחת מבצע "שאגת הארי" - המבצע הישראלי-אמריקאי נגד איראן שהחל ב-28 בפברואר ובמהלכו חוסל המנהיג העליון עלי חמינאי.

נתונים מהשטח מעידים על קושי הולך וגובר:

  • חברות ספנות מסוימות, בעיקר מטורקיה ורוסיה, הפסיקו לעבוד עם ישראל
  • אחרות המשיכו לפעול אך במחירים גבוהים בהרבה
  • פרמיות ביטוח מלחמה לכלי שיט העוברים במצר הורמוז זינקו מ-0.25% מערך הספינה ל-0.5% ויותר
  • העלויות מתגלגלות ליבואנים ובהמשך גם לצרכנים

גם היבוא האווירי צפוי להיפגע, אם כי כל עוד המרחב האווירי הישראלי סגור חלקית, קשה להעריך את היקף ההתייקרות העתידית.

התקדים: תוכנית ביטוח תעופה ב-8 מיליארד דולר

בהקשר דומה, בעקבות הסגירה החלקית של המרחב האווירי ביוני 2025, הממשלה אישרה תוכנית ביטוח ממשלתית למטוסים בהיקף של 8 מיליארד דולר לשנתיים. התוכנית, שניתנת באמצעות חברת הביטוח הממשלתית ענבל, מאפשרת לחברות תעופה ישראליות וזרות להמשיך לפעול כשהשוק הפרטי מסרב לבטח.

לפי אותו מודל, תוכנית ביטוח מטענים ממשלתית תכסה נזקים למטענים כתוצאה מפעולות מלחמה או טרור, בכפוף לביטול או הפחתה משמעותית של כיסוי ביטוחי קיים.

קיראו עוד ב"ביטוח"

המשמעות הכלכלית

מבחינה כלכלית, המשמעות רחבה יותר מביטוח נקודתי. ללא כיסוי ביטוחי, סחורות רבות כלל אינן יוצאות לדרך, או שמחירן מזנק בשל סיכון בלתי מבוטח. התערבות המדינה מצמצמת את פרמיית הסיכון על הסחר, ממתנת לחצי מחירים ומונעת שיבושים חמורים בשרשראות האספקה.

עם זאת, מדובר גם בהתחייבות תקציבית פוטנציאלית. ככל שהיקף הביטוח יגדל או שהסיכון יתממש, המדינה תידרש לשאת בעלויות - בדיוק כפי שקרה במלחמות קודמות כשקרן הפיצויים שילמה מיליארדי שקלים בפיצויים על נזקי מלחמה.

לכן, אם אכן תוכנית כזו תאושר, ההערכה היא שהיא תהיה מוגבלת בזמן - תמיכה נקודתית בתקופת שיא הסיכון, תוך בחינה מתמדת של ההתפתחויות בזירה הביטחונית והבינלאומית.

בשורה התחתונה, אם הממשלה תפעיל תוכנית חירום לביטוח מטענים, זה יהיה אות חזק לשוק שהיא לא מתכוונת לאפשר נתק מסחרי גם בעת עימות צבאי.

אבל השאלה הגדולה תהיה האם המהלך יספיק כדי לבלום את התייקרות היבוא - או שמחירי הסיכון הגלובליים, שמושפעים גם ממצרי הורמוז וגם ממתיחות איראן-ארה"ב, ימשיכו לטפס ולחלחל הלאה לצרכן הישראלי.


הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה