נדחתה טענת אשה שלא הבינה הסכם שכר טרחה כי אינה קוראת

מערכת יחסים מקצועית שנמשכה שנים ארוכות בין עורכת דין ללקוחה הסתיימה באולם בית המשפט, לאחר שהלקוחה סירבה לשלם את יתרת שכר הטרחה שנקבעה בהסכם. אלא שבית משפט השלום ברחובות קבע באחרונה כי אין בטענות שהעלתה הלקוחה - ובהן כי אינה יודעת קרוא וכתוב וכי לא הוסבר לה ההסכם - כדי לפטור אותה מהתחייבותה החתומה, וחייב אותה לשלם לעורך הדין יותר מ-106 אלף שקל, בתוספת הוצאות משפט.

הרקע למחלוקת נעוץ בתביעה שהגישה האשה להכרה בה כידועה בציבור של בן זוגה המנוח, לצורך קבלת קצבת שארים. בין הצדדים נחתם ב-22 בדצמבר 2020 הסכם שכר טרחה, שלפיו תשלם הלקוחה לעורך הדין 20% מכל סכום שתקבל, בתוספת מע"מ. בהסכם נקבע כי אם מדובר בקצבה חודשית, שכר הטרחה ישולם מראש מסכום ההיוון.

אין מחלוקת על העובדה שלאחר ניהול ההליכים הוכרה האשה כידועה בציבור - הן על ידי המוסד לביטוח לאומי והן במסגרת פסק דין של בית הדין לעבודה, והיא החלה לקבל קצבת שארים. עוד אין מחלוקת על כך שהיא שילמה לעורך הדין סכום של 17 אלף שקל במהלך הדרך. המחלוקת התמקדה ביתרה - 106,499 שקל, שלטענת עורך הדין נותרה לתשלום. האשה טענה מנגד כי כלל לא הבינה על מה חתמה. לדבריה, היא אינה יודעת קרוא וכתוב, ועורך הדין לא הסביר לה כי מדובר בשכר טרחה בשיעור של 20% מהסכומים שתקבל. עוד היא העלתה טענות שונות לגבי גובה השכר וסבירותו.

השופטת אדנקו סבחת-חיימוביץ דחתה את הטענות של האשה אחת לאחת. כבר בראשית הדיון היא ציינה כי ככלל, "טענה בעל פה כנגד הסכם בכתב תתקבל לעניין פרשנות ההסכם, אך לא כדי לסתור את תוכנו". לדבריה, כשמדובר בניסיון לטעון כי הוסכם על שיעור שכר טרחה שונה מזה שנרשם במפורש בהסכם, מדובר ב"טענה בעל פה הסותרת מסמך בכתב", ודינה להידחות.

• מה יקבל עדיפות: הקופה הציבורית או שכר הטרחה?
• האם הסכם בעל פה על שכר טרחה יכול להחליף הסכם כתוב?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"לא עלה בידי הנתבעת להוכיח טענתה שאינה יודעת קרוא וכתוב"

לגבי הטענה כי אינה יודעת קרוא וכתוב, קבעה השופטת כי הנטל להוכיח זאת מוטל על הנתבעת, והיא לא עמדה בו. "לא עלה בידי הנתבעת להוכיח טענתה שאינה יודעת קרוא וכתוב", נכתב בפסק הדין. השופטת הדגישה בהחלטתה כי לא הוצג שום מסמך אובייקטיבי התומך בטענה, וכי גרסתה של האשה לא היתה עקבית, כולל לגבי התכתבויות בוואטסאפ עם עורך הדין. עוד נקבע כי הימנעות האשה מלהביא את בתה לעדות פועלת לחובתה. הבת חתמה אף היא על הסכם זהה באותו מעמד, אך לא הוגש תצהיר מטעמה והיא לא העידה. בית המשפט קבע כי מדובר בעדה רלוונטית שהיתה יכולה לשפוך אור על נסיבות החתימה. הימנעות מהבאתה לעדות, כך נקבע, מחזקת את גרסת עורך הדין שלפיה ההסכם הוסבר והובן.

השופטת גם הדגישה את הסתירות בגרסת האשה לגבי גובה שכר הטרחה שלטענתה סוכם. פעם נטען כי הוסכם על 10,000 שקל, בהמשך על 20 אלף שקל, ובהליך אחר הסתמכה על מגבלות הקבועות בחוק הביטוח הלאומי - טענה שממנה חזרה בהמשך. "אין מקום להעדיף את גרסתה המשתנה של הנתבעת ביחס לשיעור שכר הטרחה עליו הוסכם, כאשר ההסכם החתום קובע מפורשות סך של 20% בתוספת מע"מ", קבעה השופטת.

• קנתה משרד לפני שהתגרשה - האם המשרד שלה או גם של הגרוש?
• עשיתם תאונה ולא ברור מי אשם? הנה "כלל האצבע" להשתתפות בעלויות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

נקודה משמעותית נוספת בפסק הדין נגעה לאופי מערכת היחסים בין הצדדים. עורך הדין ייצג את האשה במשך שנים בכמה  תיקים, לשביעות רצונה. השופטת ציינה כי העובדה שהלקוחה שבה ופנתה אליו מעידה על אמון. "העובדה, שהנתבעת נתנה אמון חוזר בתובע, מלמדת אף על שביעות רצון במישור האמון בין הצדדים", נכתב, ולכן אין לקבל את הטענה כי לא הוסבר לה ההסכם. השופטת התייחסה גם לאופי ההתקשרות: שכר הטרחה נקבע באחוזים משום שלא היה ברור אם התביעה תצליח ומה יהיה היקף הזכאות. אם ההליך לא היה נושא פרי, האישה לא היתה משלמת דבר. בנסיבות האלה, כך נקבע, תמחור באחוזים משקף גם את הסיכון שנטל על עצמו עורך הדין.

בסיכומו של דבר קבע בית המשפט כי "טענות הנתבעת נטענו בעלמא. לא עלה בידי הנתבעת להוכיח, כי התובע החתים אותה על אסופת מסמכים ובהם ההסכם, ללא ידיעתה. לא עלה בידי הנתבעת להוכיח שהתובע לא הסביר לה את מהות ההסכם, לרבות שיעור שכר הטרחה ואופן תשלומו". בהתאם לכך חויבה האישה לשלם לעורך הדין 106,499 שקל, בתוספת ריבית ממועד הגשת התביעה, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של יותר מ-22 אלף שקל. השופטת ציינה כי אמנם יש בסיס לפסיקת הוצאות משמעותיות יותר לנוכח אופן ניהול ההגנה, אך בשל נסיבותיה האישיות של הנתבעת הוחלט לנהוג במתינות.