האם המלחמה תעלה את הגירעון? האוצר יציג עדכון: "לא בהכרח נצטרך לפרוץ את הגירעון"

משרד האוצר יגיש בקרוב הצעה לוועדת הכספים לביצוע שינויים בתקציב המדינה לשנת 2026 בעקבות מבצע "שאגת הארי" - כך הודיע הבוקר הממונה על התקציבים במשרד האוצר מהרן פרוזנפר, בדיון שעסק ביעד הגירעון לשנה הבאה. יעד הגירעון והצעת התקציב גובשו עוד לפני פרוץ המבצע, וכעת נדרש עדכון למציאות הביטחונית החדשה.

לדברי פרוזנפר, "בימים הקרובים, ככל שיהיה מוקדם יותר, נבוא עם מיפוי של כל האומדנים להשלכות המבצע ועל המשמעויות, ונציג את ההבדלים בין התקציב שהוצג לבין המצב החדש בעקבות המבצע. יש חשיבות לדון במסגרת התקציב המקורי, כי לעשות כעת עבודה יסודית מהתחלה של בניית תקציב חדש מאפס לא נראה ריאלי".

פרוזנפר ביקש מהוועדה להמשיך לדון בהצעת תקציב המדינה לשנת 2026, והדגיש כי לוח הזמנים מחייב. על הכנסת לאשר את התקציב עד סוף מרץ, אחרת תתפזר לבחירות, אם כי בשל המלחמה קיימת אפשרות לשנות את החוק ולדחות את האישור.

בהתייחסו להוצאות הביטחון אמר כי "בתוך תקציב הביטחון המקורי לשנת 2026, העומד על 112 מיליארד שקלים, יש מענה לצרכים שונים. במהלך המלחמה צריך להעצים את הוצאות הביטחון ואת זה נעשה. מרגע שהתחילה המלחמה אנו עובדים קשה - כל אנשי האוצר, לא רק אגף תקציבים - גם כדי לסייע למערכת הביטחון".

• פרדוקס הסופרמרקט: 84% מכינים רשימה אבל רבע מהציבור חורג ביותר מ-25% מהתקציב
• התקציב עבר והקריאה לבנק ישראל - "הנגיד צריך להוריד את הריבית ב-1% ומהר"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לדבריו, תמונת המאקרו השתנתה מאז גיבוש התקציב, הן בצד ההוצאות והן בצד ההכנסות ממסים. "יש כאן דברים במינוס ובפלוס. יש הרבה אי-ודאות לגבי העלויות, שביום זה איננו יכולים לתת הערכה מדויקת. אנו עובדים לתת מענה למערכת הביטחון, להחזרת פעילות המשק, ונחשוב על צעדים בכל מיני כיוונים. ייתכן שנחזור לוועדת הכספים ונציג את האפשרויות להתכנסויות בתקציב, ביטולים של פעולות ועוד. כדי לאפשר לעמוד בלוח הזמנים אנו מציעים לדון במסגרת התקציב המקורית לפני המבצע. במקביל נבוא לכנסת, בתוך כדי הדיונים על התקציב, עם כל השינויים וכל ההפרשים".

עוד הוסיף כי "ייתכן שהתרחיש להוצאות 'שאגת הארי' יהיה שונה מההוצאות ב'עם כלביא', וייתכן שההפרשים יהיו שונים. לא יכול לומר כעת מהן העלויות". לדבריו, מבנה תקציב הביטחון הכולל רכש ארוך טווח נותן מענה מסוים לתרחישים הנוכחיים, אך ייתכן שיהיה צורך בחיזוק סעיפים מסוימים. "כאמור נדון בכל ההיבטים ונביא אותם בפניכם. אם נצטרך לקבל החלטות קשות, לא נהסס להביא את ההחלטות האלה".

סגנית הממונה על התקציבים, תמר לוי בונה, התייחסה לשאלת יעד הגירעון ואמרה: "לא בהכרח שנצטרך לפרוץ את הגירעון, אין לנו ודאות לגבי משך ועלות". היא הדגישה כי "אני לא מקבלת את ההנחה שצריך לפרוץ את הגירעון כעת. אנו רק שלושה ימים בתוך האירוע ואין לנו ודאות. יש חוסר ודאות לגבי כיצד המבצע ישפיע על תקציב המדינה. זה מוקדם לקיים את השיח. אנו תמיד מעדיפים שתקרת הגירעון תהיה נמוכה, אך אנחנו מעט מאוד זמן מאז תחילת המבצע. הוודאות שלנו נמוכה, ולא הייתי קובעת מסמרות שצריך להגדיל את התקרה".

• דחיית משכנתאות ללא הגבלה, 100 אלף שקל לנפגעים
• מה יכול לעצור את המלחמה - ובלי הישגים גדולים? או - האם טראמפ שוב יתקפל?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• עד 5,000 שקל בשנה בחזרה לכיס: כך תיראה הקלת המס למשתכרים...

לוי בונה הוסיפה כי "להשבתה של המשק בעקבות 'שאגת הארי' יש עלויות. תהיה האטה בתוצר. יש עלויות של נזקים ישירים ועקיפים. כרגע העלויות אינן גבוהות מאוד, אך יש הרבה חוסר ודאות לגביהן. לא יכולים לומר מהן ההשלכות על הגירעון וההוצאה. יהיו שינויים בהרכב ההוצאה, ויותר מכך קשה לומר - ויש בכך מידה של חוסר אחריות לתת ניבוי לכך כעת".

טניה צפור, סגנית הכלכלן הראשי, הציגה את תחזית הצמיחה של בנק ישראל לשנת 2026 העומדת על 5.2%, וציינה כי "כל עוד אנחנו באירוע בסדר גודל של 'עם כלביא', התחזיות רלוונטיות".

חברי הכנסת אורית פרקש הכהן וחמאד עמר תהו מדוע לא הוקצתה רזרבה ייעודית למלחמה. לוי בונה השיבה כי "אנו נמצאים במצב של חוסר ודאות מתמשך. בתקציב 2025 הייתה רזרבה של 10 מיליארד שקלים עבור הוצאות נוספות של המלחמה, ובסוף העלות בפועל הייתה 30 מיליארד שקלים. הניסיונות לשים סכומים בצד אינם נכונים. ממה שראינו בשנים 2024-2025 אנו למדים שקשה לתת מענה למציאות שקשה לחיזוי. דרך המלך היא ללכת עם תרחיש בסיס אחד".

מרכז האופוזיציה בוועדה, ח"כ ולדמיר בליאק, שאל מה יהיו הקיצוצים הצפויים. פרוזנפר השיב: "אנו בודקים מכל הכיוונים. השינויים יקחו בחשבון את כל מה שקורה בצד הביטחוני וגם מחוצה לו. אנו עושים הכל כדי לאמוד את העלויות ולסייע למערכת הביטחון ולמשק. בטווח הארוך צריך לייצר מצב שבו נהיה בתוואי של חוב יורד, גירעון יורד וצמיחה גבוהה. אנו נשיג את היעדים ובדרך יהיה צורך לקבל החלטות קשות. לא נהסס להביא את ההצעות הללו".

ח"כ נאור שירי מתח ביקורת על היעדר רזרבה ואמר כי העלאות מסים אינן פתרון. יו"ר הוועדה ח"כ חנוך מילביצקי תהה לגבי מס רכוש על קרקעות. לוי בונה השיבה: "אז מה החלופה? לא לעשות את ריווח מס ההכנסה, לא להטיל מס רכוש? אני חושבת שמה שהיה הכי נכון לעשות הוא להטיל את מס הרכוש".