מיכאל ראבילו (צילום: משרד שמרון-מולכו)
מיכאל ראבילו (צילום: משרד שמרון-מולכו)

ראבילו לבג"ץ: אנהג ביושר, בהגינות ובחוט שדרה כמבקר המדינה

אומר שהפתרון ליחסיו עם נתניהו הוא בהסדר ניגוד עניינים ולא בפסילת מועמדותו. טוען שלא נפל פגם בהצבעה בה נבחר למבקר, שכן אוחנה היה רשאי להתיר לח"כים לתעד את הצבעתם

איתמר לוין |

"חזקה על המשיב שינהג למען כלל אזרחי המדינה גם בתפקיד מבקר המדינה אליו נבחר כדין, וחזקה עליו שינהג ביושר, בהגינות ועם 'חוט שדרה' גם בתפקיד זה. מכל מקום, כך בכוונתו לפעול גם להבא בעז"ה". כך אומר עו"ד מיכאל ראבילו, בתגובתו לעתירות לבג"ץ נגד בחירתו למבקר המדינה. לדבריו, הפתרון לשאלת יחסיו עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, היא בהסדר ניגוד עניינים שיפורסם לציבור, ולא בפסילתו הגורפת לתפקיד.

רוב העתירות מבקשות לפסול את הבחירה בנימוק שהופרה החובה לקיימה בחשאיות, לאחר שחלק מחברי הליכוד תיעדו את עצמם מצביעים בעד ראבילו. בעתירה אחת מתבקש בג"ץ גם לפסול את ראבילו, שהיה במשך שנים רבות פרקליטו האישי של נתניהו, הוא מייצג אותו כיום בבג"ץ וייצג את הליכוד במו"מ קואליציוני. בג"ץ ידון בעתירות מחרתיים.

ראבילו אומר: "תנאי הכשירות לבחירת מבקר מדינה, אינם פוסלים אפילו גורמים פוליטיים, ואף חברי כנסת המהווים חלק מהקואליציה, מלהציג מועמדות לתפקיד... מקל וחומר אין פסול במועמד ששימש כאחד מעורכי דינו של ראש הממשלה, שראש הממשלה מהווה אחד מבין לקוחותיו האחרים, וכזה שכלל אינו עוסק בתפקיד פוליטי". הוא מזכיר, כי המבקר המנוח יצחק טוניק היה עורך דינו של ראש ממשלה, היועץ המשפטי יהודה וינשטיין היה פרקליטו של נתניהו, והיועץ המשפטי אביחי מנדלבליט - מזכיר ממשלתו.

אין חובה לשמור בחשאיות את ההצבעה

ראבילו "מכיר בכך, שקיים כמובן ניגוד עניינים בנושאים מסוימים, אולם ניגוד העניינים הפוטנציאלי של המשיב ייפתר באמצעים המקובלים, לרבות באמצעות הסדר ניגוד עניינים שימנע טיפול בנושאים ספציפיים שבהם יש למשיב נגיעה אישית ישירה כאשר הדבר נדרש, ולא באמצעות פסילה גורפת של הבחירה שנעשתה על ידי רוב חברי הכנסת". כאשר מועמד למבקר אינו שופט בדימוס, מוסיף ראבילו, מטבע הדברים מדובר ברם בעל ניסיון רב שיש לו יחסים גם עם גופים מבוקרים.

לגבי אופן ההצבעה אומר ראבילו, כי הוא סומך את ידיו על חוות דעתה של היועצת המשפטית לכנסת, שגית אפיק, ולפיה אין לפסול אותה. לדבריו, "בהעדר הוראה מפורשת האוסרת על גילוי ההצבעה או על תיעודה, אין להסיק מקיומה של הצבעה חשאית חובה משפטית מוחלטת על חבר הכנסת לשמור בסוד את אופן הצבעתו ושלא לגלותה לזולתו או לציבור בשום שלב". ליו"ר הכנסת יש סמכות לקבוע את דרכי פעולתה, ובמקרה הזה היה אמיר אוחנה רשאי להתיר לחברי הכנסת לתעד את הצבעתם, הוא טוען. התגובה הוגשה באמצעות עו"ד אופק ברוק.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה