הארגנטינאים עוברים לקריפטו כדי להגן על החסכונות

בארגנטינה מתרחשת לאחרונה תופעה מעניינת - אזרחים רבים שפעם הסתמכו על הפזו, המטבע המקומי, בוחרים לפנות למטבעות קריפטוגרפיים, ובמיוחד ל-stablecoins (מטבעות דיגיטליים שמקובעים לערך הדולר) כדי לשמור על ערך הכסף. הסיבה: אינפלציה גבוהה, איבוד אמון במטבע המקומי ומגבלות שיעורה של המדינה על רכישת דולרים.

תופעה זו אינה חדשה לחלוטין; היא מזכירה משברים כלכליים קודמים בארגנטינה, אם כי אז היתה בריחה לדולר. בשנת 2001-2002, הופסקו הפקדות בבנקים והפזו איבד יותר מ-70% מערכו תוך חודשים ספורים. באותה תקופה, רבים רכשו דולרים פיזיים כמקלט בטוח, אך כיום, בעידן הדיגיטלי, stablecoins כמו USDT (Tether) ו-USDC (Circle) מציעים אלטרנטיבה נוחה יותר - נגישה דרך אפליקציות סמארטפון, ללא צורך בהעברת מזומנים.

אמריקה הלטינית כולה רשמה אימוץ קריפטו בשווי 1.5 טריליון דולר, כאשר ארגנטינה מובילה את הדירוג עם שיעור אימוץ גבוה במיוחד בשל האינפלציה שחצתה את רף ה-200% בשנה הקודמת. פלטפורמות כמו Binance ו-LocalBitcoins מדווחות על זינוק של עשרות אחוזים במסחר יומיומי, מה שמעיד על כך שהתופעה אינה מוגבלת למשקיעים מקצועיים, אלא חודרת לכל שכבות האוכלוסייה.

מה גורם לציבור לבחור בקריפטו בשעה קשה?

הפזו הארגנטינאי מאבד ערך בקצב מהיר מאוד - שיעורי אינפלציה שנתית עוברים מאה אחוזים, והמטבע נחלש בתנאים של חוסר יציבות כלכלית. המשבר הנוכחי הוא חלק ממחזור היסטורי של משברים בארגנטינה, שכלל היפר-אינפלציה בשנות ה-80 (עד 5,000% בשנה) ומשבר החוב של 1989, שבו נקטעו תשלומי חוב חיצוני והכלכלה קרסה. לאור מצב זה, הארגנטינאים מחפשים חלופה שתשמור על הערך.

• הסנאט הארגנטינאי אישר את תקציב 2026: הישג פוליטי ראשון למיליי מאז הבחירות
• המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הבחירה במטבעות דיגיטליים יציבים מאפשרת גישה פיננסית מהירה וזולה יותר, במיוחד עבור עובדים מרוחקים שמקבלים שכר בדולרים דיגיטליים מחברות גלובליות. ארגנטינה מדורגת בין חמש המדינות המובילות באימוץ stablecoins, לצד הודו ובברזיל.

משתמשים רוכשים דולרים במחיר רשמי, ממירים ל-stablecoins, ומשתמשים בהם כדי להמיר חזרה לפזו במחיר טוב יותר או פשוט להחזיק אותם כגיבוי. הטקטיקה הזו זכתה לשם "rulo" בקרב סוחרים מקומיים - מונח שמגיע מהמילה "גלגול" ומתאר את "הסיבוב" בין שוק הדולר הרשמי לשוק השחור דרך קריפטו.

הממשלה ניסתה להגביל את ה-rulo למשך 90 יום, אך זה רק הגביר את השימוש בפלטפורמות מבוזרות כמו Uniswap, שמאפשרות המרות ללא פיקוח מרכזי. דוגמה

מעבר מהשקעה לסוג של מילוט

רבים מהמשתמשים מזכירים במפורש כי הם כלל לא שומרים את חסכונותיהם בפזו - אלא רק משתמשים בו להוצאות שוטפות - וההחזקות הדיגיטליות הן המקלט.

זווית נוספת היא ההשפעה על שוק העבודה: חברות מקומיות החלו לשלם שכר חלקי ב-stablecoins, מה שמאפשר לעובדים להימנע מהפחתת ערך השכר. טרנד "שכר stablecoin" צומח במהירות, ומספק יציבות למשפחות שסובלות ממחירי מזון שמזנקים מדי שבוע.

• זהירות: הביטקוין שאתם מחזיקים בבורסה הוא לא באמת שלכם
• בורסת קריפטו חילקה ללקוחות בטעות ביטקוין ב-44 מיליארד דולר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מה גורם להתרסקות הקריפטו?

ביום-יום אפשר להיתקל בחנויות בבואנוס איירס שמקבלות תשלומים ב-USDT או USDC. נשים, שסובלות יותר מהאינפלציה בהוצאות ביתיות, מובילות את האימוץ - 55% ממשתמשות חדשות הן נשים שמשתמשות בקריפטו להגנת חסכונות משפחתיים. זהו שינוי תרבותי, שמזכיר את המעבר לדולריזציה בשנות ה-90, אז 60% מהכלכלה התנהלה בדולרים פיזיים.

גם אם ההיצע בקריפטו נותן יציאה מהמלכודת של הפזו - יש בזה סיכון. רגולציה לא ברורה, פוטנציאל לפגיעה פיננסית, ותלות בפלטפורמות שלא תמיד שקופות - כל אלה מרכיבים סיכון. למשל, תקלות בטוקן Tether ב-2022 גרמו להפסדים זמניים, והממשלה הארגנטינאית שוקלת  חקיקה נגד "מטבעות זרים", מה שיוצר אי-ודאות משפטית.

מעבר של הציבור הרחב לקריפטו יכול לגרום למדינה לאבד חלק ממערך הפיקוח והבקרה על הון - מה שמציב אתגר רגולטורי חמור. המערכת הפיננסית ה"רגילה" כבר לא עומדת במבחן  והפרדיגמה הכוללת משתנה. בהיסטוריה, משבר 2001 הוביל ל"קוראליטו" - קפיאת חשבונות - מה שדחף אנשים מחוץ לבנקים; כיום, קריפטו מציע "קוראליטו דיגיטלי" עצמאי. אימוץ מוסדי גדל, אך ללא רגולציה, סיכוני הלבנת הון עלולים להחמיר.