רשות המסים: בעלי רכבי פלאג אין הרוויחו יותר, וגם נסעו יותר

שנת 2024 סימנה תפנית ברורה בדפוסי השימוש ברכב הפרטי בישראל. לראשונה מאז הקורונה נרשמה ירידה ניכרת בנסועה השנתית הממוצעת של כלי רכב פרטיים, שעמדה על כ-13.3 אלף ק"מ בלבד, ירידה של יותר מ־3% לעומת השנה הקודמת. מאחורי הנתון היבש מסתתרות סיבות כמו השפעת המלחמה, צמצום נסיעות הפנאי, עבודה מהבית בחלק מהמגזרים ואי-ודאות כלכלית שהובילה משקי בית רבים לצמצם שימוש ברכב.

אלא שהירידה אינה אחידה. רכבים בבעלות תאגידים, ובעיקר רכבים צמודים, ממשיכים לנסוע כמעט פי שניים מרכב פרטי ממוצע. מנגד, בעלי רכבים ישנים, בעיקר בפריפריה, נוסעים פחות, בין השאר בשל עלויות דלק, תחזוקה ובלאי.

ירוק יותר = חדש יותר = נוסע יותר 

אחד הממצאים הבולטים בסקירה הוא הקשר ההדוק בין טכנולוגיית ההנעה לבין היקף השימוש. רכבי פלאג-אין, ובעיקר כאלה המדורגים ברמות זיהום נמוכות, הם שיאני הנסועה: מעל 23 אלף ק"מ בשנה בממוצע. המשמעות היא שרכב שנתפס כ-"חסכוני" לא רק מחליף נסיעות בתחבורה ציבורית, אלא גם מעודד נסיעות נוספות.

לעומתם, רכבים מזהמים יותר, בעיקר בעלי דרגות זיהום גבוהות, נוסעים פחות, לעיתים בפער של אלפי קילומטרים בשנה. הנתון הזה מחזק את הטענה שמדיניות מיסוי ירוקה אינה רק כלי סביבתי, אלא גם מנגנון שמכוון התנהגות תחבורתית בפועל.

• המשק ממשיך להתאושש: פדיון כלל ענפי הכלכלה עלה ב־7.4% בנובמבר
• אומת הסטארט-אפ בצומת דרכים: 57% מחברות ההזנק שנפתחו בעשור האחרון נסגרו או השהו פעילות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הסקירה ממחישה בצורה חדה את הקשר בין רמת הכנסה לסוג הרכב. רוכשי רכב חדש משתכרים בממוצע כ-26.8 אלף שקל בחודש, יותר מפי 2 מהשכר הממוצע במשק. רוכשי רכב חשמלי כבר משתייכים לשכבה מבוססת במיוחד, עם הכנסה חודשית של כ-36.6 אלף שקל, ואילו רוכשי פלאג-אין נמצאים בפסגת הפירמידה הכלכלית, עם הכנסה ממוצעת של יותר מ-53 אלף שקל בחודש.

מנגד, ככל שהרכב ישן יותר, כך רמת ההכנסה של בעליו נמוכה יותר. רוכשי רכב בן 15 שנה ומעלה משתכרים פחות מ-9,000 שקל בחודש בממוצע. הפער הזה ממחיש כיצד הרכב הפרטי הוא למעשה מדד חברתי-כלכלי מובהק.

שוק היד השנייה מתרחב והרכבים מזדקנים

בעוד רכישות רכב חדש נחלשו, שוק הרכב המשומש ממשיך להתחזק. רוב העסקאות מתבצעות כיום ברכבים בני 6-15 שנים, ובמיוחד בולטת העלייה ברכישת רכבים בני 15 שנה ויותר. המשמעות היא הזדקנות מצבת הרכב, עם השלכות ישירות על בטיחות, זיהום ועלויות תחזוקה.

• עבודות שדרוג במחלף השלום: מפת החסימות וההסדרים הזמניים
• עברתם באדום או השתמשתם בטלפון? תשלמו עד 10,000 שקל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• סוללות רכב חשמלי - כמה זמן 'מחזיקה' סוללה, מה גורם לאובדן...

הגיל הממוצע של רכב נוסעים בישראל עומד כבר על יותר מ-9 שנים, ובקטגוריות מסוימות, כמו רכב מסחרי ומשאיות, מדובר בגילאים גבוהים בהרבה. זהו נתון מדאיג, בעיקר לאור העובדה שפחות רכבים יורדים מהכביש, בין השאר בשל יוקר המחיה והקושי להחליף רכב.

המכוניות מתנפחות והחניה מתכווצת

אחת המגמות הדרמטיות ביותר היא העלייה המתמשכת במשקל ובממדים של כלי הרכב. אם בעבר רכבים עד 1.5 טון היו הנורמה, הרי שכיום הם כמעט נעלמו. כמעט מחצית מהרכבים החדשים שנרשמו בשנת 2024 שוקלים מעל 2.5 טון, בעיקר בשל המעבר ל-SUV, החמרת תקני בטיחות ומשקל הסוללות ברכבים חשמליים.

התוצאה היא עומס על תשתיות, מחסור במקומות חניה, ופגיעה בבטיחות משתמשי הדרך הפגיעים,  הולכי רגל ורוכבי אופניים.

כמות הגניבות ירדה, אך שווין עלה

למרות ירידה קלה במספר הגניבות ביחס לשנה הקודמת, היקף גניבות הרכב נותר גבוה. כ-13.7 אלף כלי רכב נגנבו בשנת 2024, והדגש עבר לרכבים חדשים, יקרים וטכנולוגיים. רכבים חשמליים, על אף שהם מהווים חלק קטן מהמצבה, הפכו ליעד מועדף, עם שיעור גניבה גבוה בהרבה ממשקלם היחסי.

בסיכומו של דבר, שוק הרכב בישראל משקף יותר מאשר תחבורה אלא גם את הפערים חברתיים, שינויי אורח החיים והשפעות עומק של מדיניות המיסוי, הרגולציה ואי הודאות הכלכלית. מי שיש לו נוסע יותר, על רכב חדש יותר וכבד יותר. מי שאין לו, נוסע פחות, על רכב ישן יותר, ומשלם מחיר גבוה יותר בטווח הארוך.

השאלה שנותרת פתוחה היא האם המדיניות העתידית תצליח לצמצם את הפערים, או שהכביש הישראלי ימשיך להתחלק לשני מסלולים נפרדים.