רכב חשמלי. צילום: Pexels
רכב חשמלי. צילום: Pexels

רשות המסים: בעלי רכבי פלאג אין הרוויחו יותר, וגם נסעו יותר

סקירת רשות המסים לשנת 2024 חושפת שינויים מבניים עמוקים בענף הרכב: ירידה בנסועה, עלייה דרמטית במשקל הרכבים, התרחבות שוק היד השנייה והעמקת הפערים הכלכליים בין בעלי רכב חדש, חשמלי ופלאג־אין - לבין מי שנאלץ להחזיק רכב ישן

רן קידר |
נושאים בכתבה למ"ס

שנת 2024 סימנה תפנית ברורה בדפוסי השימוש ברכב הפרטי בישראל. לראשונה מאז הקורונה נרשמה ירידה ניכרת בנסועה השנתית הממוצעת של כלי רכב פרטיים, שעמדה על כ-13.3 אלף ק"מ בלבד, ירידה של יותר מ־3% לעומת השנה הקודמת. מאחורי הנתון היבש מסתתרות סיבות כמו השפעת המלחמה, צמצום נסיעות הפנאי, עבודה מהבית בחלק מהמגזרים ואי-ודאות כלכלית שהובילה משקי בית רבים לצמצם שימוש ברכב.

אלא שהירידה אינה אחידה. רכבים בבעלות תאגידים, ובעיקר רכבים צמודים, ממשיכים לנסוע כמעט פי שניים מרכב פרטי ממוצע. מנגד, בעלי רכבים ישנים, בעיקר בפריפריה, נוסעים פחות, בין השאר בשל עלויות דלק, תחזוקה ובלאי.

ירוק יותר = חדש יותר = נוסע יותר 

אחד הממצאים הבולטים בסקירה הוא הקשר ההדוק בין טכנולוגיית ההנעה לבין היקף השימוש. רכבי פלאג-אין, ובעיקר כאלה המדורגים ברמות זיהום נמוכות, הם שיאני הנסועה: מעל 23 אלף ק"מ בשנה בממוצע. המשמעות היא שרכב שנתפס כ-"חסכוני" לא רק מחליף נסיעות בתחבורה ציבורית, אלא גם מעודד נסיעות נוספות.

לעומתם, רכבים מזהמים יותר, בעיקר בעלי דרגות זיהום גבוהות, נוסעים פחות, לעיתים בפער של אלפי קילומטרים בשנה. הנתון הזה מחזק את הטענה שמדיניות מיסוי ירוקה אינה רק כלי סביבתי, אלא גם מנגנון שמכוון התנהגות תחבורתית בפועל.

הסקירה ממחישה בצורה חדה את הקשר בין רמת הכנסה לסוג הרכב. רוכשי רכב חדש משתכרים בממוצע כ-26.8 אלף שקל בחודש, יותר מפי 2 מהשכר הממוצע במשק. רוכשי רכב חשמלי כבר משתייכים לשכבה מבוססת במיוחד, עם הכנסה חודשית של כ-36.6 אלף שקל, ואילו רוכשי פלאג-אין נמצאים בפסגת הפירמידה הכלכלית, עם הכנסה ממוצעת של יותר מ-53 אלף שקל בחודש.

מנגד, ככל שהרכב ישן יותר, כך רמת ההכנסה של בעליו נמוכה יותר. רוכשי רכב בן 15 שנה ומעלה משתכרים פחות מ-9,000 שקל בחודש בממוצע. הפער הזה ממחיש כיצד הרכב הפרטי הוא למעשה מדד חברתי-כלכלי מובהק.

שוק היד השנייה מתרחב והרכבים מזדקנים

בעוד רכישות רכב חדש נחלשו, שוק הרכב המשומש ממשיך להתחזק. רוב העסקאות מתבצעות כיום ברכבים בני 6-15 שנים, ובמיוחד בולטת העלייה ברכישת רכבים בני 15 שנה ויותר. המשמעות היא הזדקנות מצבת הרכב, עם השלכות ישירות על בטיחות, זיהום ועלויות תחזוקה.

קיראו עוד ב"רכב ותחבורה"

הגיל הממוצע של רכב נוסעים בישראל עומד כבר על יותר מ-9 שנים, ובקטגוריות מסוימות, כמו רכב מסחרי ומשאיות, מדובר בגילאים גבוהים בהרבה. זהו נתון מדאיג, בעיקר לאור העובדה שפחות רכבים יורדים מהכביש, בין השאר בשל יוקר המחיה והקושי להחליף רכב.

המכוניות מתנפחות והחניה מתכווצת

אחת המגמות הדרמטיות ביותר היא העלייה המתמשכת במשקל ובממדים של כלי הרכב. אם בעבר רכבים עד 1.5 טון היו הנורמה, הרי שכיום הם כמעט נעלמו. כמעט מחצית מהרכבים החדשים שנרשמו בשנת 2024 שוקלים מעל 2.5 טון, בעיקר בשל המעבר ל-SUV, החמרת תקני בטיחות ומשקל הסוללות ברכבים חשמליים.

התוצאה היא עומס על תשתיות, מחסור במקומות חניה, ופגיעה בבטיחות משתמשי הדרך הפגיעים,  הולכי רגל ורוכבי אופניים.

כמות הגניבות ירדה, אך שווין עלה

למרות ירידה קלה במספר הגניבות ביחס לשנה הקודמת, היקף גניבות הרכב נותר גבוה. כ-13.7 אלף כלי רכב נגנבו בשנת 2024, והדגש עבר לרכבים חדשים, יקרים וטכנולוגיים. רכבים חשמליים, על אף שהם מהווים חלק קטן מהמצבה, הפכו ליעד מועדף, עם שיעור גניבה גבוה בהרבה ממשקלם היחסי.


בסיכומו של דבר, שוק הרכב בישראל משקף יותר מאשר תחבורה אלא גם את הפערים חברתיים, שינויי אורח החיים והשפעות עומק של מדיניות המיסוי, הרגולציה ואי הודאות הכלכלית. מי שיש לו נוסע יותר, על רכב חדש יותר וכבד יותר. מי שאין לו, נוסע פחות, על רכב ישן יותר, ומשלם מחיר גבוה יותר בטווח הארוך.

השאלה שנותרת פתוחה היא האם המדיניות העתידית תצליח לצמצם את הפערים, או שהכביש הישראלי ימשיך להתחלק לשני מסלולים נפרדים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
BYD Atto3 FL (Face lift). צילום יואב פולסBYD Atto3 FL (Face lift). צילום יואב פולס

מס קניה לרכב חשמלי 48%, תקרת ההטבה יורדת ל 22,000 שח

ועדת הכספים סיימה את דיוניה בנושא מיסוי כלי רכב חשמליים - מס הקניה יעלה מ- 45% ל- 48%. פחות מדרישת האוצר להעלאת המס ל- 52%. תקרת ההטבה מופחתת ל-22,000 ש"ח, לעומת 35,000 ש"ח היום על מנת לכסות על הגרעון שנוצר מהקטנת עליית מס הקניה

יואב פולס |

ועדת הכספים בראשות ח"כ חנוך מילביצקי אישרה את המלצות מתווה המיסוי לכלי רכב חשמליים לשנת 2026. ההמלצות שאושרו אחרי דיון ארוך קבעו כי מס הקנייה על כלי רכב חשמליים יעלה מ-45% כיום ל-48%. ההעלאה ל-48% קטנה מדרישת האוצר המקורית להעלות ל-52%. המדינה שומרת על אינטרס לעודד מעבר לרכב חשמלי כדי לצמצם תלות בייבוא דלקים ולהפחית זיהום אוויר. לכן נמשך תמרוץ באמצעות מס קנייה מופחת בהשוואה ל-83% על רכבים עם מנוע בעירה פנימית, היברידיים ופלאג-אין.

תקרת ההטבה אושרה על 22,000 ₪ במקום 30,000 ₪ בהצעת האוצר, ירידה ניכרת מ-35,000 ₪ ב-2025. שוק הרכב החשמלי בישראל צמח משמעותית בשנים האחרונות, עם נתח של כ-20% ממסירות הרכב החדש ב-2025, כ-55,000 כלי רכב חשמליים נמסרו עד נובמבר. מותגים סיניים כמו BYD, צ'רי ואקספנג מובילים את המכירות, בעוד טסלה וג'ילי משלימים את החמישייה הראשונה. עליית המס הדרגתית משפיעה על מחירים, אך תחרות עזה ומלאים גדולים מ-2025 צפויים למתן התייקרויות ראשוניות כשבשנה הנוכחית המחירים ירדו דרמטית - בכמה ירדו מחירי הרכב החשמלי והאם זה יימשך?

בנושא שווי השימוש החליטה הוועדה לשמור על ההטבות הקיימות לרכבים היברידיים, פלאג-אין וחשמליים. ההטבה הנוכחית עומדת על 560 ₪ לרכב היברידי, 1,130 ₪ לפלאג-אין ו-1,350 ₪ לחשמלי, והיא תעודכן בתחילת השנה לפי עליית המדד. החלטה זו תומכת בציי רכב גדולים וחברות ליסינג, שמהווים חלק ניכר ממסירות הרכב החשמלי, כ-70% מהרכבים נרכשים דרך ערוצים אלה.

עם תחילת 2026 לא צפוי שינוי דרמטי במחירי רכב חשמלי, מאחר שיבואנים הצטיידו במלאים תחת מיסוי 2025. בהמשך השנה יתכן עדכון מחירים, כאשר יבואנים יבחנו פעולות מתחרים כדי לשמור על נתח שוק, וחלקם עשויים לספוג חלק מעליית המס. מדיניות המיסוי והפחתת תקרת ההטבה צפויים להיכלל במו"מ בין יבואנים ליצרנים. יצרנים סיניים, שמתמודדים עם תחרות גלובלית, נוטים לסייע בבלימת התייקרויות כדי לשמור על נפח מכירות גבוה בישראל.

שוק הרכב החשמלי ממשיך להתפתח עם דגמים חדשים כמו ליפמוטור B10 דיפאל S05 והמצטרפת הטריה ה MG S5, שמתחרות בסגמנטים פופולריים. מס נסועה, שתוכנן ל-2026, בוטל לבסוף עקב קשיי גביה וכדי למנוע פגיעה נוספת בביקוש. למרות עליית המס, רכב חשמלי נותר אטרקטיבי לציי רכב בשל חיסכון בעלויות תפעול, טעינה זולה יחסית לדלק וטווחי נסיעה משופרים בדגמים עדכניים, מעל 400 ק"מ בדגמים מובילים.

כביש 6 (אלבטרוס צילומי אויר)כביש 6 (אלבטרוס צילומי אויר)

פורסם מכרז להארכת כביש 6 לצפון הארץ והקמת 3 מחלפים חדשים

שש קבוצות ישראליות ובינלאומיות מובילות הגישו הצעות במכרז להקמה, הפעלה ותחזוקה של המקטע ממחלף סומך ועד לבית העמק הצפוי להיפתח ב-2030

הדס ברטל |

הארכת כביש 6 לצפון מתקדמת שלב משמעותי נוסף לקראת ביצוע, עם הגשת ההצעות במכרז להקמה, הפעלה ותחזוקה של מקטע הכביש החדש ממחלף סומך ועד לבית העמק. שש קבוצות המורכבות מחברות ישראליות ובינלאומיות מובילות ניגשו למכרז, בפרויקט תשתית לאומי מהגדולים המקודמים כיום. הארכת הכביש שואפת לחזק את החיבור בין הצפון למרכז הארץ ולהוות מנוע צמיחה תחבורתי, כלכלי וחברתי. פתיחת הכביש מתוכננת לשנת 2030. 

הקבוצות שהגישו הצעות למכרז הן: דניה סיבוס בשיתוף עם דן חברה לתחבורה ציבורית; שיכון ובינוי בשיתוף עם אגד חברה לתחבורה; קבוצת מנרב יחד עם קבוצת מילגם ו-Egis Projects SAS; קבוצת אורון בשיתוף עם אוליצקי תשתיות; אלקטרה; ושפיר הנדסה אזרחית וימית. 

 במסגרת הפרויקט ייסללו כ-22 קילומטרים של כביש דו מסלולי תלת נתיבי ויוקמו שלושה מחלפים חדשים - אבליים, מכר ובית העמק במסגרת מדיניות הסיוע לתושבי הצפון בעקבות המלחמה, ועל פי החלטת ממשלה שאושרה, תינתן מתן הטבה משמעותית לנוסעים קבועים בכביש החדש. בעלי רכב פרטי שיעשו שימוש תדיר במקטעים החדשים ייהנו מכ-40% הנחה באגרה. ההנחה נועדה להיטיב עם המתגוררים ועובדים באזור, כחלק ממאמץ כולל להקל על תושבי הצפון ולעודד שימוש בציר החדש. 

פרויקט הארכת כביש 6, שמובילים משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, אגף החשב הכללי במשרד האוצר וחברת חוצה ישראל, מקודם בשיטת PPP של שיתוף הסקטור הפרטי. הפרויקט נועד לקצר משמעותית את זמני הנסיעה, להפחית עומסי תנועה כבדים בכבישים 4, 70 ו-22, ולאפשר חיבור מהיר ונוח לערים נהריה, שפרעם, עכו, ג'וליס, טמרה, כרמיאל ואזור הקריות. ועדת המכרזים הבין משרדית למימון, הקמה, הפעלה ותחזוקה של פרויקט הארכת כביש 6 לצפון, בראשות סגנית בכירה לחשב הכללי, אושרת דוד דקר, ובהשתתפות נציגי משרדי האוצר והתחבורה, חברת חוצה ישראל וחברת ענבל, הודיעה כי קבוצות המורכבות מחברות ישראליות ובינלאומיות מובילות הגישו את הצעותיהן למכרז, לאחר שעברו בהצלחה את שלב המיון המוקדם. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳: "הארכת כביש 6 לצפון היא מהלך אסטרטגי שמחבר את מדינת ישראל פיזית, כלכלית וחברתית. זהו צעד משמעותי בחיזוק הצפון, בצמצום פערים וביצירת מנועי צמיחה חדשים למשק כולו. אנו משקיעים בתשתיות שמייצרות עתיד: תחבורה מתקדמת, נגישות גבוהה וחיבור אמיתי בין המרכז לפריפריה. זהו ביטוי למדיניות ברורה של הממשלה שלנו - מחזקים את הצפון, מחברים את ישראל ומניעים את הכלכלה קדימה."