
שיכון ובינוי נפרדת מניגריה: הושלמה מכירת RCC תמורת 83.5 מיליון דולר
לפני עשור, אפריקה נחשבה למנוע הצמיחה המרכזי של פעילות הקבלנות של שיכון ובינוי בחו"ל, עם צבר הזמנות שהגיע בשיאו בשנת 2015 לכ-7.8 מיליארד שקל, אך כעת לאחר השלמת מכירת RCC, לקבוצה כמעט ואין פרויקטים פעילים ביבשת
קבוצת שיכון ובינוי שיכון ובינוי 0% דיווחה הבוקר על השלמת העסקה למכירת מלוא החזקותיה בחברת Reynolds Construction Company (RCC), הפועלת בניגריה, לאחר תקופה ארוכה של ניסיונות מימוש ועסקאות קודמות שלא הבשילו. קבוצת התשתיות שבשליטת נתי סיידוף מעבירה את פעילותה בניגריה לידי חברה קבלנית מקומית כאשר עם השלמת המהלך, שכולל תשלום מזומן וערבויות בנקאיות מלונדון, צבר העבודות של החברה באפריקה מתכווץ כמעט לחלוטין ומתמקד בפרויקט יחיד באוגנדה שצפוי להסתיים השנה.
המהלך, שבוצע באמצעות החברה-הנכדה SBI International Holdings, נחתם מול חברה קבלנית ניגרית שאינה קשורה לקבוצה. סך התמורה בעסקה עומד על 83.5 מיליון דולר, הכוללים את מכירת המניות וסילוק יתרות בינחברתיות. השלמת העסקה התאפשרה לאחר קבלת אישור רשות התחרות בניגריה ועמידה בכל התנאים המתלים שנקבעו בהסכם המקורי. מבנה התשלומים בעסקה משלב תזרים מזומנים מיידי לצד התחייבויות עתידיות המגובות בבטוחות משמעותיות. עד כה קיבלה שיכון ובינוי סכום של כ-57.3 מיליון דולר במזומן. יתרת התשלום, בסך של 26.2 מיליון דולר, מובטחת באמצעות ערבויות בנקאיות אוטונומיות שהועמדו על ידי בנק בדירוג בינלאומי +A בלונדון. יתרה זו צפויה להיפרע בפריסה בשלוש פעימות במהלך השנים 2026 עד 2028, מה שמפחית משמעותית את סיכון האשראי הכרוך בעבודה מול השוק הניגרי ומבטיח לקבוצה את קבלת הכספים בטווח הארוך. התקפלות מצבר של מיליארדים מכירת הפעילות בניגריה מהווה נקודת ציון משמעותית באסטרטגיית היציאה של שיכון ובינוי מיבשת אפריקה.

אם בעשור הקודם היבשת נחשבה למנוע הצמיחה המרכזי של פעילות הקבלנות של הקבוצה בחו"ל, עם צבר הזמנות שהגיע בשיאו בשנת 2015 לכ-7.8 מיליארד שקל, הרי שכיום התמונה שונה לחלוטין. נכון לעכשיו, לאחר השלמת מכירת RCC, לקבוצה כמעט ואין פרויקטים פעילים ביבשת, למעט פעילות באוגנדה שצפויה להגיע לסיומה במהלך שנת 2026. המגמה הזו משקפת את רצון ההנהלה להתמקד בשווקים יציבים יותר, כמו השוק האמריקאי, ולצמצם חשיפה למדינות בעלות תנודתיות גבוהה במטבע ובמצב הגיאופוליטי. הדרך להשלמת המכירה לא הייתה חלקה ולוותה במספר ניסיונות קודמים שלא צלחו. רק ביולי 2024 חתמה החברה על הסכם למכירת הפעילות לקבוצה מאיחוד האמירויות תמורת 100 מיליון דולר, אך העסקה בוטלה חודש לאחר מכן. בהמשך נוהלו מגעים נוספים שנפלו, עד לגיבוש המתווה הנוכחי מול הרוכשת הניגרית. המעבר מהפעלת אתרי בנייה וסלילת כבישים למימוש נכסים מאפשר לחברה להנזיל את השקעותיה ולחזק את קופת המזומנים, גם אם הדבר כרוך ברישום הפסד חשבונאי בגין הפרשי שער שנצברו לאורך השנים בהון העצמי. השפעות פיננסיות ושינוי מיקוד במישור החשבונאי, העסקה צפויה להניב לשיכון ובינוי רווח הון לאחר מס המוערך בעשרות מיליוני דולרים, לצד תזרים מזומנים חופשי משמעותי. עם זאת, החברה צפויה לרשום בדוחותיה הפסד מפעילות מופסקת הנובע בעיקר מקיזוז הפרשי תרגום ושער שנוצרו כתוצאה מהחשיפה למטבע הניגרי (נאירה) לאורך שנות הפעילות. מדובר ברישום טכני ברובו שאינו משפיע על תזרים המזומנים הנוכחי, שכן אותם הפסדים כבר הופחתו מההון העצמי של החברה בעבר.
- האיש העשיר ביותר באפריקה: כמה הוא שווה ומה הפרויקט החדש שלו?
- נתי סיידוף מתחיל לעשות סדר - יוצא מניגריה בהפסד של 60-80 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היציאה מניגריה סוגרת פרק מורכב עבור שיכון ובינוי, שכלל מלבד אתגרים תפעוליים וכלכליים גם תסבוכות משפטיות והסדרי טיעון הקשורים
לפעילותה ההיסטורית ביבשת. כעת, כשהיא משוחררת ממרבית התחייבויותיה במערב אפריקה, החברה יכולה להפנות משאבים ניהוליים ופיננסיים לליבת הפעילות החדשה שלה. המהלך מסמן את סוף עידן "ההרפתקה האפריקאית" של הקבוצה, תוך העדפת הוודאות הכלכלית על פני פרויקטים בסיכון גבוה
במדינות מתפתחות.