למה עובדים מאושרים הם יצרניים יותר?

כולנו יודעים שהצלחה בעבודה תלויה בעבודת צוות טובה, אבל האם זה מרכיב שאפשר לעודד או לשפר? בשנת 2010 החליטה חברת גוגל לפצח את נוסחת הקסם המדויקת לצוות מצליח. החברה ניתחה נתונים על מאות צוותים, ראיינה מנהלים ועובדים ובדקה כל משתנה אפשרי - הרכב אישיות, כישורים טכניים, תחביבים משותפים. התוצאה הפתיעה: הגורם החזק ביותר להצלחת צוות לא היה הכישרון הטכני או ה-IQ הממוצע, אלא "בטיחות פסיכולוגית" - התחושה שאפשר להיות פגיע, לטעות, לשאול שאלות, בלי פחד משיפוט.

זה עולה בקנה אחד עם עשרות שנות מחקר בתחום הפסיכולוגיה החיובית - שדה המחקר שבוחן מה גורם לבני אדם לשגשג, לא רק לשרוד. פרופסור מאוניברסיטת פנסילבניה פיתח מודל שמסביר מה צריך לאושר אמיתי - ואיך זה משפיע על הצלחה בעבודה.

מודל חמימ"ה: חמישה מרכיבי האושר

המודל מגדיר חמישה אלמנטים שיוצרים תחושת רווחה:

חיוביות: לא רק שמחה רגעית, אלא מגוון של רגשות חיוביים - סיפוק, סקרנות, חיבור, השראה. מחקרים מראים שאנשים שחווים יותר רגשות חיוביים חושבים באופן יצירתי יותר, פותרים בעיות מורכבות טוב יותר ומסוגלים לראות אפשרויות שאחרים מפספסים.

• בהייטק מפטרים עובדים בגלל ה-AI - אל תאמינו לסקר המוטה של רשות החדשנות
• כמה רחוק תהיו מוכנים ללכת (לנסוע) בשביל עבודה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מעורבות: מצב של "זרימה" - כשאתה שקוע לחלוטין במשימה, הזמן עף, ואתה מרגיש שאתה בדיוק במקום הנכון. מחקרים מראים שכשאנשים בזרימה, המוח שלהם מפעיל בדיוק את האזורים הנכונים למשימה - לא יותר, לא פחות - זו יעילות נוירולוגית מושלמת.

יחסים: קשרים חברתיים איכותיים. מחקר שעקב אחר 4,000 עובדים מצא שאנשים עם חבר טוב אחד לפחות בעבודה היו פי 7 יותר מעורבים בעבודה, ובעלי שביעות רצון תעסוקתית גבוהה ב-50%.

משמעות: התחושה שהעבודה שלך תורמת למשהו גדול יותר. מחקר שנעשה באוניברסיטת פנסילבניה הראה שעובדי מוקד לגיוס תרומות שקראו סיפור של 5 דקות על איך עבודתם עזרה לסטודנט לקבל מלגה, הכפילו את התרומות שגייסו בשבוע שלאחר מכן.

• המחיר הבריאותי של 60 שעות עבודה בשבוע- ממחלות לב ועד שבץ
• הקריירה בעידן ה-AI לא נעלמת - היא פשוט מחליפה בעלים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• סופו של התואר: למה מעסיקים כבר לא מסתכלים על הדיפלומה שלכם?

הישג: תחושת התקדמות ושליטה. מחקר שנערך בהרווארד שניתח 12,000 יומנים של עובדים מצא שהגורם החזק ביותר למוטיבציה ואושר בעבודה היה "עקרון ההתקדמות" - התחושה שעשית צעד קדימה, אפילו קטן, באותו יום.

המחקר שקישר אושר לפרודוקטיביות

חוקרים מאוניברסיטת וורוויק בבריטניה ערכו סדרת ניסויים מבוקרים, כדי לבדוק הם אושר באמת מוביל לפרודוקטיביות גבוהה יותר, או שזו רק קורלציה.

בניסוי הראשון, החוקרים חילקו 713 משתתפים לשלוש קבוצות:

קבוצה א': קיבלה "טיפול אושר" - צפו בקליפ מצחיק של 10 דקות וקיבלו שוקולד וכיבוד.

קבוצה ב': קיבלה "טיפול עצוב" - החוקרים הזכירו להם אירוע עצוב מהעבר.

קבוצה ג' (ביקורת): לא קיבלה שום טיפול.

אחר כך כולם ביצעו משימות מתמטיות פשוטות - כמה חישובים הם יכולים לפתור ב-10 דקות.

התוצאות: קבוצת האושר הייתה פרודוקטיבית ב-12% יותר מקבוצת הביקורת. קבוצת העצב הייתה פרודוקטיבית ב-10% פחות. זו לא הייתה סתם קורלציה - החוקרים יצרו את האושר במעבדה, וראו השפעה ישירה על ביצועים.

בניסוי השני, החוקרים בדקו עובדים אמיתיים. הם עקבו אחר רמות אושר של עובדים בחברת טכנולוגיה במשך 6 חודשים, ומדדו את הפרודוקטיביות שלהם (מספר פרויקטים שהושלמו, איכות קוד, משוב מלקוחות).

עובדים ברבע העליון של האושר היו 31% יותר פרודוקטיביים מעובדים ברבע התחתון, 37% יותר במכירות, וביצועים גבוהים פי שלושה בתפקידי יצירה (עיצוב, כתיבה, פיתוח מוצר).

למה אושר משפר ביצועים

חוקרים זיהו שלושה מנגנונים עיקריים שמסבירים כיצד תחושת אושר מסייעת להגדלת הביצועים בעבודה:

חשיבה רחבה יותר: פסיכולוגית מאוניברסיטת צפון קרולינה פיתחה תיאוריה שלפיה - רגשות חיוביים מרחיבים את טווח הקשב שלנו. בניסויים, אנשים במצב רוח טוב הבחינו ביותר פרטים בתמונה, חשבו על פתרונות יצירתיים יותר ופתרו בעיות מורכבות מהר יותר.

במחקר קלאסי, היא הראתה למשתתפים סרטון - חלקם ראו סרטון מצחיק, חלקם סרטון נייטרלי. אחר כך נתנה להם בעיית חשיבה מורכבת. המשתתפים שראו את הסרטון המצחיק פתרו את הבעיה ב-20% יותר מקרים.

חוסן: עובדים מאושרים מתאוששים מהר יותר מכישלונות. מחקר שפורסם בכתב עת לפסיכולוגיה יישומית מצא שעובדים עם רמות גבוהות של רווחה נפשית התמודדו עם משוב שלילי או כישלון בפרויקט ב-48% פחות מתח, וחזרו לביצועים מלאים תוך 2.3 ימים בממוצע, לעומת 5.7 ימים אצל עובדים עם רווחה נמוכה.

קשרים חברתיים: אנשים מאושרים יוצרים יחסים טובים יותר, ויחסים טובים יוצרים אושר - זו ספירלה חיובית. מחקר משנת 2019 מצא שצוותים עם רמות גבוהות של רווחה שיתפו פעולה טוב יותר, העבירו מידע בצורה יעילה יותר, ופתרו קונפליקטים מהר יותר.

איך מייצרים עובדים מאושרים?

מחקרים הגדירו אילו התערבויות פשוטות יכולות לשפר רווחה:

יומן הכרת תודה: חוקר מאוניברסיטת קליפורניה מצא שאנשים שכתבו שלושה דברים שהם אסירי תודה עליהם כל יום במשך 10 שבועות דיווחו על עלייה של 25% באושר ושיפור של 10% בבריאות גופנית (פחות כאבים, יותר שעות שינה).

בסביבת עבודה, חברות שיישמו את זה ראו תוצאות: עובדים שניהלו יומן הכרת תודה במשך חודש דיווחו על עלייה של 31% בתחושת חיבור לחברה, וירידה של 19% בימי המחלה שניצלו.

מעשים טובים אקראיים: מחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה מצא שביצוע 5 מעשים טובים בשבוע אחד (עזרה לעמית, תרומה, מחמאה כנה) הגדיל אושר לאורך 6 שבועות. בעבודה, זה יצר תרבות של תמיכה הדדית.

תרגול מודעות (מיינדפולנס): מטא-אנליזה של 209 מחקרים עם 12,145 משתתפים מצאה שתרגול שיטות מיינדפולנס, מדיטציה, נשימות וכדומה הפחית מתח ב-27% ושיפר מיקוד ב-14%. בחברות כמו גוגל ואינטל, תכניות מיינדפולנס הובילו לירידה של 46% בתחושת לחץ אצל המשתתפים.

מה נידון לכישלון? אושר מזויף

אבל לא כל התערבות עובדת. חוקרים מזהירים מפני "ארוחות צהריים עם פיצה" או "יום כיף" חד-פעמי - דברים שמקוטלגים כ"רווחת עובדים" אבל לא באמת משפרים את תנאי העבודה היומיומיים.

במחקר נמצא ש82% מהעובדים אומרים ששולחן פינג-פונג או פירות במשרד לא משפיעים על אושרם בעבודה. מה שכן משפיע: אוטונומיה בעבודה, משוב של מנהל, הכרה בהישגים ותחושת צמיחה.

"אי אפשר לקנות רווחה בפינוקים", הסביר חוקר מבית הספר לעסקים בלונדון, "צריך לטפל בגורמים המבניים - עומס יתר, חוסר שליטה והיעדר משמעות".

בין "שמחה" ל"רווחה"

החוקרים מבחינים בין שני סוגי אושר:

הנאה רגעית - המושגת למשל מאכילת שוקולד או צפייה בסרט מצחיק. זה נעים, אבל נמוג מהר ולא משפיע על רווחה לטווח ארוך.

אושר עמוק - רגש שנובע ממשמעות, צמיחה והתפתחות אישית. זה לא תמיד "מרגיש טוב" ברגע נתון - לפעמים זה מאתגר וקשה - אבל זה מוביל לסיפוק אמיתי לטווח ארוך.

מחקרים מראים שרווחה מסוג זה קשורה גם לבריאות גופנית, אורח חיים והצלחה מקצועית. אנשים עם רמות גבוהות של משמעות ומעורבות חיו בממוצע 7.5 שנים יותר ממי שהתמקדו רק בהנאות רגעיות.

חברות שיישמו עקרונות פסיכולוגיה חיובית ראו תוצאות מדידות - הנה כמה מהן:

חברת נעליים שהקימה "צוות תרבות" ייעודי שתפקידו לשמור על רווחת עובדים. העלתה את שימור העובדים בחברה ל-87% (הממוצע בענף: 68%), ורשמה שביעות רצון לקוחות מהגבוהות בתעשייה.

חברת ביגוד יישמה שעות עבודה גמישות, אפשרות לצאת לגלוש באמצע היום אם הגלים טובים, וסבסוד טיפול פסיכולוגי. תחלופת העובדים שלה צנחה ל-4% (הממוצע בענף: 15%).

חברת תעופה דירגה עובדים לפי תרומה לתרבות חיובית, לא רק לפי ביצועים כספיים. התוצאה: 46 שנות רווחיות רצופות - שיא בענף התעופה.

המחיר של אי-אושר

מחקר של מכון גאלופ שבדק 1.4 מיליון עובדים ב-192 ארגונים, מצא שעובדים לא מעורבים עולים לארגון 34% מהמשכורת השנתית שלהם בעלויות נסתרות - פרודוקטיביות נמוכה, תחלופה, ימי מחלה ושירות לקוי ללקוחות.

לפי הערכת גאלופ, בארצות הברית לבדה עובדים לא מעורבים עולים לכלכלה 550-450 מיליארד דולר בשנה באובדן פרודוקטיביות.

המסקנה המתבקשת שאליה הגיעו עשרות מחקרים: אושר הוא לא רק תוצר של הצלחה - הוא גורם לה. אנשים מאושרים חושבים טוב יותר, עובדים טוב יותר, מתאוששים מהר יותר מכישלונות ויוצרים סביבות עבודה שבהן גם אחרים משגשגים.

אבל זה לא קורה מפינוקים או מאירועים חד-פעמיים. זה דורש בניית תרבות שבה אנשים מרגישים בטוחים, מוערכים, מחוברים ובעלי משמעות.