מה חשוב יותר, התמדה או כישרון? ה'גריט' שלכם הוא שיקבע אם תצליחו בחיים

 האקדמיה הצבאית המובחרת בארצות הברית, ווסט פוינט, מקבלת אל שורותיה בכל שנה אלפי מועמדים מצטיינים עם ציונים גבוהים, כושר גופני מעולה ומכתבי המלצה מרשימים. אבל כ-20% נושרים כבר בשבועות הראשונים של מחנה האימונים. האם יש דרך מדידה לחזות מי ישרוד? מסתבר שכן.

חוקרת מאוניברסיטת פנסילבניה מצאה שהמדד הטוב ביותר אינו חכמה, כושר גופני או רקע משפחתי. המנבא החזק ביותר הוא תכונה שקראה לה "גריט" (Grit) - שילוב של תשוקה, התמדה ודבקות במטרה לאורך זמן. בעקבות גילוי זה נכתב שאלון פשוט של 12 שאלות, שהצליח לחזות מי יעבור את האימון המפרך בהצלחה, ברמת דיוק טובה יותר מכל המדדים האחרים שהאקדמיה השתמשה בהם.

מה זה "גריט" ולמה זה חשוב?

"גריט הוא תשוקה והתמדה למען מטרות ארוכות טווח", הסבירה החוקרת במאמר שפורסם בכתב עת אמריקאי לפסיכולוגיה חברתית. "קיומו מרמז על עבודה קשה לקראת אתגרים, שמירה על מאמץ וריכוז לאורך שנים - למרות כישלונות, מכשולים וקיפאון בהתקדמות".

ההבדל המרכזי: גריט אינו נחישות קצרת טווח או להט רגעי. מדובר במרתון, לא בספרינט - היכולת לדבוק במטרה במשך שנים, גם כשההתקדמות איטית וכשהדרך קשה. לדבריה, לא מדובר במשמעת או בתחושת אחריות, ה"גריטי" לא רק משלים משימות בזמן, הוא ממשיך לרדוף אחרי מטרה אחת גדולה לאורך שנים.

• מחקרים: אתם לא באמת שולטים על החיים שלכם, "אנשים הם חלק ממכונה חברתית משומנת"
• מבחן המרשמלו: האם הניסוי הפסיכולוגי המפורסם באמת ניבא הצלחה בחיים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המורים שהשפיעו והסוכנים שמכרו יותר

במסגרת הניסיון להוכיח את התיאוריה נערכה סדרת מחקרים במסגרות שונות:

בתחרות האיות הלאומית של ארצות הברית שבה מתחרים ילדים מכל המדינות, נמצא שהזוכים לא היו בהכרח בעלי ה-IQ הגבוה ביותר. מה שהבדיל בינם לבין המתחרים האחרים היה כמות השעות שהשקיעו בהכנה, ובפרט, הנכונות להתאמן בדרכים קשות ומשעממות.

הילדים המצליחים ביותר בחרו ללמוד לבד, ללא פיקוח, במקום בדרכים מהנות יותר כמו משחק עם אחרים או שימוש באפליקציות. הם המשיכו להתאמן גם כשההתקדמות הייתה איטית. המפתח להצלחתם היה "עבודה מכוונת" - אימון ממוקד בחולשות ספציפיות - וזה הצריך כמות עצומה של גריט.

• תפסיקו לג'נגל: מחקר מדעי אישר כי ריבוי משימות מעכב ופוגע בתפוקה
• פרדוקס הבחירה - כשעומדות בפנינו יותר אפשרויות, נקבל החלטות גרועות יותר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• דחיינות היא איתות מהמוח; מה הוא מנסה להגיד לנו?

במחקר אחר, שעסק במורים חדשים שהשתבצו בבתי ספר ציבוריים קשים בפילדלפיה, ניו יורק ואזור המפרץ, נמצא שגריט היה המנבא החזק ביותר למי יישאר בהוראה לאורך זמן, ואילו מורים יצליחו לשפר את הישגי תלמידיהם. המדד הזה גבר גם על משתנים כמו ציוני הפסיכומטרי של המורים, ציונים אקדמיים מהאוניברסיטה וניסיון קודם בהוראה. מורים עם גריט גבוה לא רק נשארו - הם גם השפיעו יותר על תלמידיהם, למרות התנאים הקשים.

מחקר נוסף בדק סוכני מכירות בחברה גדולה. גריט חזה הן שימור כוח האדם, כלומר, מי יישאר בתפקיד, והן ביצועי מכירות. סוכנים עם גריט גבוה מכרו יותר, גם כשנשללו גורמים כמו ניסיון קודם, חינוך ותכונות אישיות אחרות.

גריט מול אינטליגנציה: הקשר המפתיע

הממצא המרכזי של המחקר: גריט מסביר כ-4% מהשונות בהצלחה – שיעור שנראה נמוך אבל בפועל גבוה מהרבה גורמים אחרים, כולל מנת משכל. במחקר שכלל למעלה מ-1,500 משתתפים במגוון גילים, נמצא שגריט ו-IQ כמעט ולא קשורים זה לזה (מקדם המתאם היה r=0.02).

משמעות הדבר: אפשר להיות מאוד חכם אבל בעל גריט נמוך, או להפך - אדם עם יכולות קוגניטיביות ממוצעות אבל גריט גבוה. במילים אחרות, חכמה וגריט הם מערכות נפרדות.

"יכולות ומזל יכולים להכריע את ההבדל בין איש מקצוע טוב למעולה", הוסבר במאמר, "אבל ברמת כישרון דומה, האנשים עם גריט גבוה יותר מתגברים על אלו עם גריט נמוך".

איך מודדים את המשתנה בפועל?

השאלון שחובר כלל 12 היגדים (ומאוחר יותר 8, בגרסה הקצרה) והוא מודד שני מרכיבים עיקריים:

עקביות של עניין: למדידתו של מרכיב זה כיוונו היגדים כמו "אני נשארת עם רמת עניין גבוהה בפרויקטים שלוקח שבועות או חודשים להשלים" או "יש לי קושי לשמור על ריכוז בפרויקטים שמצריכים יותר מכמה חודשים להשלמתם".

התמדה במאמץ: מרכיב זה אותר באמצעות משפטים כמו "כישלונות לא מרתיעים אותי" או "אני משלימה כל דבר שאני מתחילה".

המשתתפים מדרגים כל משפט בסקלה של 1 (בכלל לא כמוני) עד 5 (ממש כמוני). הציון הסופי הוא ממוצע של כל הדירוגים. מחקרים מראים שהשאלון אמין ותקף - כלומר, הוא מודד באמת את מה שהוא מתיימר למדוד, והציון יציב לאורך זמן.

הביקורת והאזהרות

החוקרת שהובילה את גיבוש השאלון הייתה הראשונה להזהיר מפני שימוש לא נכון בו, לאחר שהמושג הפך פופולרי בארצות הברית, חלק מבתי הספר והארגונים החלו להשתמש בו כאמתלה להעמיד ציפיות בלתי סבירות או להאשים עובדים ותלמידים ב"חוסר גריט" כשהבעיה האמיתית הייתה מבנית.

"גריט חשוב, אבל הוא לא הכול", הבהירה בהרצאות ובמאמרים. היא הסבירה כי תלמידים צריכים גם תמיכה, משאבים, מורים מעולים וסביבה בטוחה - גריט לא מחליף את כל אלה. בניגוד לפרשנויות מוטעות, גריט אינו אומר לעבוד קשה על חשבון בריאות נפשית או גופנית או להתעקש על מטרה שלא מתאימה יותר.

כמו כן, מחקרים מאוחרים יותר מצאו שגריט חשוב יותר בהקשרים מסוימים מאשר באחרים. בסביבות שבהן הצלחה תלויה בעבודה עקבית לאורך זמן (ספורט, מוזיקה, לימודים אקדמיים), גריט משפיע משמעותית. בסביבות שבהן הצלחה תלויה יותר ביצירתיות פורצת דרך או בהחלטות מהירות, השפעתו קטנה יותר.

הגילוי ויצירת כלי האבחון השפיעו על מדיניות החינוך בארצות הברית, על תוכניות גיוס צבאיות ועל תהליכי מיון עובדים בחברות טכנולוגיה. שאלות על גריט מופיעים כיום בראיונות עבודה, הצבא האמריקאי משתמש במדדים אלה כדי לנבא הצלחה באימונים, ובתי ספר רבים מנסים ללמד גריט במסגרת תוכניות חינוך סוציו-רגשי.